יום שבת, 7 בינואר 2012

מחדולותיה של איראן


לאורך שנות המלחמה "איראן עירק" התמיד המנהיג העליון של איראן, חומייני, בגישתו כי "אל לה לאומה מוסלמית לפתח נשק גרעיני" ,שבו ראה אחת מן התופעות השליליות במערב הקפיטליסטי. אך בשנת 1989 קיבל את ההחלטה לחדש את תוכנית הגרעין,  רק לקראת סיומה של מלחמת איראן-עיראק בשלהי שנות השמונים של המאה הקודמת;, חומייני הבין כי איראן תיאלץ לפתח נשק של השמדה המונית בלית ברירה, כדי להגן על עצמה נגד מתקפה של נשק כימי בעתיד, וכדי לפתח יכולת הרתעה. זאת בניגוד להכחשותיה של איראן, יש בפעולותיה בתחום הגרעין משום הפרה של האמנה למניעת הפצת נשק גרעיני (NPT)לאחר מכן, קיבלו "כל אייתוללות הגרעין כולל הנשיא דהיום אחמאדיניג'אד שלאירן חייב להיות יכול גרעין".תחבולותיה של איראן מול הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א) בראשות היו"ר ד"ר מוחמד אל-בראדעי המצרי, האישיות הגבוהה בנושא זה תנהג כאילו הוא מאמין לכל שקר ולכל דבר הבל שהאיראנים פרסמו, והפיץ דו"חות מרגיעים, שתרמו לדחיית החשיפה של המיזם הגרעיני האיראני. המטרה ברורה והיא: להעלים ממנה ראיות מרשיעות על מאמציה להשיג נשק גרעיני. כדי לחפות על שקר אחד, הסתבכו האיראנים בשקרים אחרים. בסופו של דבר מצאה עצמה איראן אפופה במארג סבוך של שקרים, כשהיא מתקשה למצוא בו את ידיה ורגליה. האיראנים פיזרו את המתקנים הללו ברחבי המדינה, וחלק מהם אף בנוי מתחת לאדמה, בבונקרים מבוצרים היטב.  מרגע שאיראן החליטה להצטייד בנשק אטומי, היא נקטה תחבולות ותחכום שהציגו ככלי ריק את שירותי הביון המערביים, איראן התחכמה להם וטמנה מלכודת ערמומית לשירותי הביון של המערב  וכולם נפלו לתוכה.  מתחת לאפם שלשל המערב , הקימה איראן מיזם ענק ומסוכן מאין כמוהו, שנועד להביא לה את הנשק האטומי הנכסף. פצצת אטום, ללא האמצעים הדרושים להעבירה ליעדה, אינה שווה הרבה. לפיכך, באופן מקביל לפיתוח הגרעין, פיתחו האיראנים מיזם של טילים לטווח בינוני וארוך, ועמלו קשה על בניית ראשי חץ שיוכלו לשאת את חומרי הנפץ האטומיים.

לראשונה נחשף הסיפור האמיתי בפני המערב ובמיוחד בפני השירותים האמריקניים ב 1998. ביום שהתייצב המדען הפקיסטני שערק מארצו, ד"ר איפטיחאר חאן צ'ודרי-וגילה להם את האמת על שיתוף הפעולה החשאי בין איראן לפקיסטן וכן הביע את דעתו הנחרצת שכאשר תשיג איראן נשק אטומי, היא תשתמש בו ראשית נגד מדינת ישראל. האבסורד בכל הסיפור הזה עדותו וגילוייו לא זכה לשום תהודה. השירותים האמריקניים פשוט קברו את הפרוטוקול, לא פעלו על פיו, לא שינו את מדיניותם, וגם לא הזהירו את בני בריתם, היו צריכות לחלוף עוד ארבע שנים תמימות עד שהאמת על איראן תיחשף, (בתחילת שנת 2004  הופיע ד"ר חאן עצמו בטלוויזיה הפקיסטנית, ובווידוי נרגש הודה שהוא אכן מכר ידע לאיראן ועד מדינות) . אולם היה כבר מאוחר מדי. העדויות שהגיעו עתה מכל עבר פקחו בהדרגה את עיני המערב והוכיחו להם שסכנת הגרעין האיראני אינה פרי דמיונה החולני של ישראל - אלא מציאות קשה ומרה, שחייבים להתמודד אייתה. מרגע זה ישראל הפכה למקור מידע מרכזי על הנעשה באיראן. אולם לא היה די בהשגת מידע מודיעיני. ישראל ניצבה, מאוימת, בפני עולם שנרתע מנקיטת כל צעד תקיף נגד איראן. לא היתה לה ברירה אלא לפתוח במלחמת חורמה נגד הגרעין האיראני.

שבועות לפני פרישתו מהתפקיד ראש הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית, מוחמד אל-בראדעי ונציגים רשמיים מטעם איראן, ניהלו מגעים לגיבוש הסכם שתסיר את הסנקציות מעל טהרן ותאפשר לה להמשיך בהעשרת האורניום, בתמורה לשיתוף פעולה עם פקחי האו"ם. בו בעת בנו משטר האיתולות בחשאיות מוחלטת מתקן חדש, סמוך לעיר קום, שבו מעשירים אורניום בשלושת אלפים סרכזות. איראן ממשיכה להטיח איומים בישראל ובו בעת היא חותרת לייצור נשק להשמדה המונית במסווה של תוכנית גרעין אזרחית, לכן יש יסוד לחששות הישראלים מפני האיום האיראני. האיראנים ממשיכים לזלזל בעולם ולהתקדם בתוכנית הגרעין שלהם. נראה שהם פועלים בתבונה רבה. גם הסנקציות שעליהן החליטה מועצת הביטחון, הוטלו באיחור של שנה וחצי, בעיקר בגלל המהלך התמוה של הנשיא אובמה, שרצה קודם כול "לקיים דיאלוג" עם האיראנים ולהגיע איתם להבנה בדרך דיפלומטית. הדיאלוג נמוג כחלום תמים למדי - הניסיון האמריקני לנהוג בחביבות באיראנים גרם לכך שהסרכזות האיראניות הרוויחו עוד שנה וחצי של פעולה אינטנסיבית. המאמץ הדיפלומטי לעצירת תכוניתה הגרעינית נכשל כישלון חרוץ. החידלון של המערב, האטיות בתגובותיו, נטייתו לטמון את ראשו בחול ולא לנקוט אמצעים נמרצים נגד איראן - כל אלה מחריפים את המצב.

תחבולותיה של טהרן היו ידועות מראש, ואין זה מפתיע שסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית ברשות ד"ר מוחמד אל- בראדעי התעלמה מכל הנורות האדמות שהיו ידועות וטאטא אותם תחת השולחן. כיום איראן חצתה את הסף הטכנולוגי, כך שההגעה ליכולת גרעינית צבאית היא עניין של התאמת האסטרטגיה ליעד של ייצור פצצה גרעינית. ואין על כך ערעורין. במקביל מצהיר נשיא איראן מעל כל במה אפשרית העם האירני לא יוותר על זכויותיו הלגיטימיות ובעיקר רכישת הטכנולוגיה הגרעינית.

בידי ממשלת איראן כבר ישנה היכולת לנקוט את הצעדים שנדרשים לייצור לנשק גרעיני. האיראנים קיבלו עזרה ממדענים זרים, וזו אפשרה להם להתגבר על מכשולים טכניים משמעותיים בדרך להשגת המטרה, לאיראן יש יכולת להרכיב תוך זמן קצר פצצת גרעין ולבצע ניסוי גרעיני תת קרקעי אם תחליט על כך. משמעות הדבר היא שההחלטה אם להרכיב נשק גרעיני תוך חודשים אחדים נתונה למעשה בידי מנהיגי איראן ובראשם  המנהיג העליון.  , לאור המצב החדש הזה ניסתה מועצת הנגידים של סבא"אובראשם היו"ר החדש "יוקיה אמאנו וכשלו בניסיונותיהם להעביר את התיק הגרעיני של אירן למועצת הביטחון הבינ"ל לאור העמדות והנחישות של המדינות הבלתי מזדהות בנוסף לרוסיה וסין שסיכלו כל החלטה בהקשר זה.  

אם לאיראן תהייה בעלת נשק גרעיני, תיווצר מציאות חמורה ביותר ובלתי נסבלת במידה רבה עבור המערכת הבינלאומית ובפרט עבור העולם החופשי ואת זה המערב מתחיל לקלוט ביתר הססנות שהייתה מאופיינת בעבר. הימצאות איראן במרחב הסף, והידיעה שתהייה מסוגלת לייצר פצצה גרעינית, תערער עוד יותר את היציבות באזור, באופן שיפגע באינטרסים של העולם החופשי. בין השאר, משום שמספר מדינות עלולות שלא להמתין עד שאיראן תחצה את הסף ואם הן תשתכנענה שאין מי שיעצור אותה, הן עלולות להתחיל במאמץ משלהן להצטייד בנשק גרעיני, כפי שחלק ממנהיגי האזור העידו על כוונותיהם, והן משום שאירן תוכל לצייד את שלוחיה בפצצה מלוכלכת, מה שעלול להפוך לכאוס גרעיני באזור ובעולם, ולהפוך את העולם לפחות יציב ויותר מסוכן. המשטר הקיצוני באיראן מקווה להפוך באמצעות הצטיידות בנשק גרעיני למעצמה האזורית המובילה. זאת הן באמצעות יצירת איום על יריבים והן באמצעות עידוד גורמים חתרניים המזוהים עמו אידיאולוגית. המסקנה העולה מתמונה זו היא שיש חשיבות רבה לא רק למנוע מאיראן להצטייד בנשק גרעיני אלא גם למנוע ממנה להפוך למדינת סף גרעינית. המערכת הבינלאומית מודעת לכך שצעד זה הוא חיוני וכל המדיניות המנוהלת מול איראן מאז 2002 מיועדת להשיג יעד זה. זו הסיבה שהדרישה הבינלאומית, כפי שהיא מופיעה בהחלטות מועצת הביטחון הרלבנטיות ובהחלטות מועצת הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית, שלמרות שזמן רב בוזבז לכאורה במאמצים דיפלומטיים עקרים, האם ניתן לבלום את איראן ולאפשר לעם האיראני לשוב ולהיות חבר מכובד במשפחת העמים שוחרי השלום והחופש? למשטר האיראני חולשות רבות, וניתן בהחלט להבהיר לו שוויתור על הרעיון של מדינה בעל יכולת גרעינית היא דרך הפעולה המועדפת עבורו, שכן דבקות בה תסכן את האינטרס הבסיסי שלו לשרוד בשלטון.

"הזמן אזל לאובמה" איראן משחקת שח- מט בכל הקשור לגרעין- ומנגד העולם משחק שש בש ומגלגלים קוביות!!! אם בעבר המערב דחתה את האפשרות לפעולה צבאית נגד איראן בעתיד הנראה לעין, והם קיוו שיהיה ניתן לפתור את המשבר עם איראן בדרכים דיפלומטיות והשימוש בכוח צבאי יהיה המוצא האחרון, היום מסתמנת מגמה של צחצוח חרבות מוחשית מאי פעם שגובר והולך. התרגיל האחרון בשבוע שחלף לווה בהכרזות לוחמניות מצד מנהיגים אירניים. מעגל זה של הצהרות והצהרות שכנגד כדוגמת: סגירת מיצרי הורמוז, מביא את האזור לסף מסוכן, גם אם איש מן הצדדים אינו מעוניין בהסלמת העימות עד כדי שימוש בנשק. מי שיושב על כס ההנהגה באירן, תהיה זהותו אשר תהיה, איננו יכול להתעלם מהתפתחויות אלו, ועליו להתייחס אליהן במלוא החומרה. למרות שהאיום "ריק מתוכן" ומלמד על רצונה של איראן להצטייר כמעצמה אזורית. על הקהילה הבינלאומית להתמודד עם "הבריונות האיראנית". בנוסף: בריטניה שיגרה אתמול מסר מאיים ותקיף כלפי איראן בנוגע לאיומיה של טהרן לסגור את מיצרי הורמוז, הודיעו בריטניה וארה"ב כי יגיבו "במעשים" נגד מהלך שכזה עד כדי מלחמה. חילות הים המערביים יעשו כל שנדרש כדי להבטיח את התנועה הסדירה במייצרים.  

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה