קדימה והעומד בראשה

קווי המתאר המעצבים את של יו"ר קדימה: האחד היא נמנית עם דור הנסיכים של התנועה הלאומית-לזכותה של  ציפי ליבני יש לומר כי אינה יחידה. היא נולדה כנסיכה להורים מכוננים בארגון המחתרתי האצ"ל, היא שייכת לשבט המוזר הזה של נסיכי התנועה הלאומית, שרובם ככולם הפכו למה שקרוי אצלנו "שמאלנים". תחושת הנסיכות שאופפת אותה מכל עבר, מרוממת אותה, ומשמשת לה כמנוע בהירה פנימי רב עוצמה. היא מתדלקת אותה ומאפשרת לה להתעלם מן הקשיים והמגבלות הכרוכים בדבר. העובדה שהפסגה אליה הגיעה היא ערימת הזבל האורגני שהותירו אחריהם יו"ר קדימה לשעבר וכולנו יודעים מי הם היו, אי אפשר ללמוד הרבה על כישוריה על פי התפקידים המיניסטריאליים שמילאה. מה שניתן ללמוד מהתנהגותה הוא הסיבולת שלה לעמוד בצחנה העזה שעלתה מפרשיות השחיתות בהן היתה מוקפת, אם היא אכן נקיה כציפור צחור כפי שהיא טוענת הרי, לסתום את האף היא כנראה יודעת. הניסיון להגדיר את הקמת קדימה כ"מפץ הגדול" היה ניסיון נלוז גם הוא התאדה ונעלם מחיינו בקול ענות חלושה, ובנוסף הגדרת זהותה של קדימה כמפלגת מרכז ולנסח עבורה אתוס לאומי עדכני ומאתגר לעם היושב בציון הייתה התקשקשות ריקה וחסרת פשר. יתרה מכך כל עוד מפלגת קדימה היא של איש אחד והוא העומדת בראשה, ונבחריה לכנסת הם בבחינת סטטיסטים בלבד, וכלל חבריה חמורים כפופי גבות, שום דבר טוב לא יצמח מזה. במציאות ההזויה הזאת מפלגת קדימה איננה יותר מאפיזודה חולפת. וכאשר למפלגת קדימה אין תשובה לתת הציבור -הציבור ייפנה בצדק לקוסמים ועושי להטוטים טובים ממנה.

הקשר החי והחיוני כל כך עם האחר זה לא בנמצא בלקסיקון של יו"ר קדימה,  יתרה מכך הקשר עם הזולת היא איננה דרך החיים שלה, ולכן מונעת ממנה את החיבור היומיומי עם החיים האמתיים. חברי מפלגתה נתפסים על ידה כפשוטי עם היא מזלזלת בהם בכל רגע נתון ולא סופרת אותם ממטר היא מתקשה להתנהל בחיים המורכבים והרב ממדיים בחברה המודרנית שלנו, דפוס של שחקן יחיד יודע כל, גורר אותו להלכי רוח פשטניים ובלתי מקצועיים בעליל. אין צורך להאזין וללמוד כל העת. אין צורך בתהליכי עבודה איכותיים, בדרכי התנהלות ראויות ובדפוסי מחשבה ותכנון מקצועיים כמתחייב. המפלגה זה אני ואני היא המפלגה ותו לא. שיקולים של יוקרה וכבוד הביאו בסופו של דבר  את מפלגת קדימה להליכה אל מסדרונות האופוזיציה יו"ר האופוזיציה הלכה כעיוורת אחרי הרצון להביא להאדרת כוחה הפוליטי, בהיעדר מנהיגות אמתית לא השכילה יו"ר המפלגת לשים את טובת המדינה ואזרחיה אל מול עיניה ובחרה ללכת שבי אחרי הקונספציה, לפיה צעדה במסדרונות האופוזיציה, תביא להאדרת כוחה ואף להכפלתו ובסופו של יום יקדשו את המטרה "הקדושה מכל" ויושיבו אותה על כסאו של ראש הממשלה. זה לא מספיק להיות ציפור צחורה !!בחיים הפוליטיים צריך להפשיל את השרוולים ולעבוד קשה בכדי להשיג את המטרה. למרבה הצער את האמת החשובה הזאת יו"ר קדימה לא הפנימה עד היום הזה, ויותר גרוע היא איננה ידעה לעשות זאת. רבים במערכת הפוליטית לא מזהים ביו"ר קדימה תהליכים של למידה ושיפור עצמי באשר לדרכי התנהלותה ולקיומו של ערך המנהיגות בתוכה. התייחסותה לפוליטיקה כדבר ירוד ונחות הוא תוצאה ישירה של חוסר הבנתה היסודית את מהות תפקידה כיו"ר קדימה וכמנהיגה פוליטית. כך נוצר מצב שיו"ר המפלגה איננה אוהבת את מפלגתה ואת אנשיה. היא רואה בהם משהו פחות ונחות המפריע לה בדרכה. במפלגת קדימה לא נעשתה כל מחשבה סדורה ויסודית באשר למרכיביה האסטרטגיים של קדימה: שאלת זהותה ודרכי התנהלותה. לא הושקעו כל תשומות של הגות ועיון ראויות לשמן באשר להצדקות האמתיות לעצם קיומה של המפלגה, וזה מה שמקרב את קיצה של המפלגה הזו, המריבות הפנימיים הם חלק מהעיסה הדביקה הקיימת ואינם מצביעים על מוצא כלשהו.

קדימה מתחילה ללכת בדרכן של מפלגות שנעלמו מהמפה הפוליטית, דהיינו בדרך כל הארץ? מדובר במפלגות שהוקמו אד הוק לנושא מסוים, למען מנהיג מסוים או בנסיבות פוליטיות מיוחדות, בלי שיהיה לאנשיהן בסיס רעיוני ופוליטי משותף; מדובר במפלגות שעם הקמתן תפסו עליהן טרמפ כל מיני אנשים שחיפשו כיסא במקום את האידיאולוגיה והעמדות המתאימות להם.

מפלגת קדימה פועלת כאופוזיציה פאסיבית לחלוטין, המפספסת פעם אחר פעם את ההובלה של תהליכים מדיניים, חברתיים, ועוד הפוקדים את המדינה. אופוזיציה לוחמת זה קשקוש קדימה במערומיה איננה יכולה להיחשב ולהיראות כאלטרנטיבה של ממש. יו"ר קדימה נתנה יד ללהטוטים זולים ושולפת שפנים חולים מן הכובע, כדוגמת כניסה למליאת הכנסת עם מסכות על הפנים, או ריסוס מטהרי אויר באולם המליאה, פעולות שללא כל ספק, אינן מוסיפות כבוד לכנסת ישראל בכלל ולמפלגת קדימה בפרט זה מוכיח שוב את חוסר הניסיון הפרלמנטרי, וכן חוסר הניסיון שלה בתחום המדיני אומרת הכל. לא לכך פילל הציבור.  

פריימריז לא יפריחו לפתע את השממה!!! הסקרים והפרשנים תמימי דעים, כי מבנה המערכת הפוליטית שהתקבעה ב- 5 השנים האחרונות, תפנה מקומה למערכת אחרת, שונה, וכי "קדימה" היא זו שתשלם את המחיר. בימים אלה נשמעת יותר ויותר הקריאה להקדמת הפריימריז בקדימה. ראשית לכל, בחירות הוא עניין עקרוני ומהותי שיש לקיימו במשטר דמוקרטי, כישלונה של יו"ר קדימה יסודו במרכיבי אישיותה אך לא פחות מכך בשלל החולשות הפוקדות את המערכת הפוליטית שלנו. שאול מופז, וכך גם האחרים, הם אולי אנשים נוחים יותר מהיושב ראש דהיום, אך כמותה הם חיים עדיין במגרשה של הפרדיגמה הישנה, וככך רב הסיכוי שלא תבוא גאולה לקדימה גם מהם, יו"ר קדימה אומרת שרק היא תחליט (בהתאם לתקנון) אם ולמתי יוקדמו הפריימריז וכי לא תחליט תחת לחץ. עם זאת, היא אמרה גם שיש היגיון בהקדמתן ושיש שיקולים לכאן ולכאן. הרושם הוא שהיא השלימה עם ההקדמה, וההחלטה היא רק שאלה של עיתוי. אין כל קדושה בקדימה, ואם היא איננה ממלאת את תפקידה יש להחליפה בדבר אחר-הסקרים האחרונים, המצביעים על נסיקה מטאורית של מפלגת הליכוד, אל מול נחיתת האונס המאיימת על מפלגת קדימה, ובכך חוזים את התרסקותה של מפלגת "קדימה", ויש להניח שהם יתאמתו בבחירות הבאות.