אני חייב להודות אני קצת משוחדת, אבל… כל מי שביקר ונחשף למדינה יפיפייה זו, נדבק בחיידק!
אם תצליחו להשתחרר מהחששות ומטראומת מימי העבר בה שלטה ברומניה המשטרה החשאית בהנהגתו של העריץ והרודן צ'אושסקו תגלו ארץ עשירה בנופים ירוקים, כפרים צבעוניים ומקורות מים זכים. מהקרפטים, דרך טרנסילבניה, ועוד- חוויה רומנית. עבור רוב העולם מסתכמת רומניה כמיתוס של הסיפור המרתק שמגולל את הרוזן דרקולה. התייר הישראלי מכיר את רומניה בעיקר כמדור לחיפוש קרובים, או נופש בקרפטים, ואולי אף כשם נרדף למרחצאות מרפא משלהי העידן הקומוניסטי. מה שנקרא - דברים שרואים מכאן לא רואים משם.
מחוז מאראמורש דומה למסע במנהרת בזמן. מחוז זה גובל עם אוקראינה בצפון ובגלל הניתוק שיצר מחסום הררי לא הושפע האזור ע"י חידושי המאה ה- 20. החיים במחוז זה מתנהלים סביב כנסיות העץ הכפריות בעלות הצריחים הגבוהים. עדיין ניתן לפגוש את התושבים בלבושם המסורתי, ובדרכים נוסעות לצד המכוניות עגלות עץ רתומות לסוסים. הביקור בעיירות ואורח החיים המרתק מזכיר משהו את סיפוריו של עגנון על הקהילות היהודיות במזרח אירופה-מלונות לא תאתרו על הדרך, אבל כן תבחינו, בתוך כל היופי הזה, בניצנים של אירוח כפרי - פנסיונים קטנים ובתי אירוח זעירים, "צימרים", נעים וחמים להתארח גם אם השירותים לפעמים בחצר והאמבטיה קצת ישנה, והעיקר - זה הזמן,לגבי האוכל הקבב הצ'ורבה ויין הצויקה טעמים מאד לחיך. אזור מרמורש, צפון-מזרח רומניה נראו לטעמי עמדו מלכת, גינות מטופחות, תרנגולות רבות בחצרות, חביות עץ גדולות לייצור הסיידר ובמקומות רבים, נראתה בנייה. תושבי האזור עובדים במכרות ומשכורותיהם, הנמוכות במושגים שלנו, מאפשרות להם לבנות ולהרחיב את ביתם. דלות האיכרים בכל רחבי המדינה, נראית על-פניה. אין מים זורמים והאיכרים שואבים את מימיהם מבארות הנמצאות בחצרות. ביוב הנו מותרות לא מוכרת וגם הסקת הבתים בעצים, נעשית כבימים ימימה.
לאומר את האמת הנסיעה לרומניה לאורך השנים האפלות ההם זוהתה עם משטרו הרודני של ניקולאי צ'אושסקו- היא הייתה מלווה בחששות כבדים מבחינה מנטאלית. לזה יש להוסיף עדויות שונות שעד לשנים האחרונות ארץ לא נודעת לתיירים. הסיבות לכך היו התשתית התיירותית הבלתי מפותחת שלא אפשרה לינה מסודרת בתום יום ארוך, והדרכים הצרות והמשובשות שלא אפשרו טיול מסורתי בקיצור: רומניה לא הייתה הבחירה לטיול בחיק הטבע.כיום התמונה השתנתה לטובה הוקמו בתי מלון אמנם לא ברמה של חמישה כוכבים אבל כאלה שאפשר לישון בהם במיטה נקייה ומסודרת. בין היתר גם ב-מרמורש. ובמקביל צצו מספר חברות להשכרת ג'יפים שבעזרתם ניתן להתנייד באופן סביר בדרכי השטח ובכבישים הגרועים שבאזור, כי גם בכבישים הסלולים ברומניה מומלץ ורצוי לנסוע בג'יפ וזאת בגלל שוליים לקויים, בורות ומהמורות, מים עומדים וכדומה.
מעטות המדינות המשלבות תרבויות רבות כל כך כמו רומניה : עיירות עתיקות מטרנסילבניה כמו נשלפו מגרמניה של ימי הביניים , טירות אימתניות וססגוניות בהרי הקרפטים הלקוחות מעולם האגדות , מחוזות חקלאיים ועיירות הנראים כאילו הזמן עמד בהם מלכת , לצד בוקרשט הבירה אשר כונתה בעברה פאריז של המזרח . רומניה שלאחר המהפכה היא מקום עם הרבה אופטימיות, למרות שלחלק מתושביה עדיין קשה להתפרנס בה. המטייל ברומניה יראה מדינה מתפתחת הנאבקת להשתלב במערב
בדבר אחד אין ספק: רומניה מהפנטת ביופייה !! החל מהרי הקרפטים המסולעים ועד עמקי הנהרות הפוריים , בהם פזורות חוות ציוריות בנוף הירוק.
רומניה ידועה ביערות העצומים וכמעט בראשיתיים שבהרים הגבוהים. יערות עבותים אלה הם כיום אוצר הטבע החשוב ביותר ברומניה, לפחות מבחינה תיירותית. חבל טרנסילבניה נחשב כמקום "כמעט בטוח" לצפות בו מקרוב בדובים חומים והמטיילים בו נתקלים לא אחת בחיה הגדולה והמרתקת. רומניה ההררית היא יעד תיירות קיץ קלאסי - יערות עד ירוקים, הרבה מים, אוכל טוב ומסלולי טיול מצוינים, ברגל וברכב. רבים מאיתנו יבחרו לנסוע שוב ושוב אל הנופים הירוקים, הכפרים הצבעוניים ומקורות המים הנקיים. האזור הוא בחציו הררי בגובה של עד 2300 מטר, ירוק ושופע נחלים ואגמים. באזור שמורת טבע ייחודית המשומרת ע"י UNESCO. ב-מרמורש הזמן עומד מלכת, מכוניות פאר נוסעות על יד עגלות עץ רתומות לסוסים. בימי חג או סתם ביום חול ניתן לפגוש בכפריים מקומיים אשר עדיין מתלבשים ע"פ המסורת. הייחודיות של אזור זה הכנסיות העץ בעלות הצריחים הגבוהים, שמרביתן נבנו במאות ה-17 וה-18. הכישרון של תושבי המקום בגילוף העץ, מבליט את היופי, את היצירה האומנותית, התרבות ומסורת.
מסע לרומניה מגלה מדינה עם תרבות מעניינת ונופים מפתיעים, שטרם קיבלה אופי תיירותי מובהק, מרמורש נמצאת בחלקה הצפוני של טרנסילבניה, בצמוד לגבול עם אוקראינה ובביקור בה נדמה לא אחת כאילו הזמן עצר מלכת. מרמורש ידועה כ"אדמת העץ" (Wooden Land), זאת בשל המבנים הרבים בה, הכנסיות, הפחים הפזורים וכל דבר כמעט, העשויים כולם מעץ, מלאכת יד. אפשר למצוא בה את המוזיאון היהודי, שהוקם לזכרם של 40,000 היהודים שנשלחו למחנות ההשמדה ושם מצאו את מותם. חבל מרמורש Maramures זהו אזור יפיפה וירוק גדוש יערות עבותים המאפיין סגנון חיי ימי הביניים ונראה כמקום בו הזמן עמד מלכת. ניתן לראות איכרים החורשים את אדמתם במגל וסדן, עגלות רתומות לשוורים, תושבים מקומיים השואבים מים מן הבאר, מגדלים בקר ותוצרת חקלאית, בעיקר תירס ושעוית למחייתם הפרטית. חבל מרמורש Maramures, שופע בכפרים עם בתים וכנסיות מעץ ושער עץ בכניסה לכפר. לכל בית יש חצר מעץ המצטיין בגילופיו המקוריים. כל כפר מפגין בבתיו ובמנהגיו משהו אופייני לו והנסיעה באזור בין הכפרים היא כמו סיור בתוך מוזיאון אותנטי חי ופעיל.
אם תצליחו להשתחרר מהחששות ומטראומת מימי העבר בה שלטה ברומניה המשטרה החשאית בהנהגתו של העריץ והרודן צ'אושסקו תגלו ארץ עשירה בנופים ירוקים, כפרים צבעוניים ומקורות מים זכים. מהקרפטים, דרך טרנסילבניה, ועוד- חוויה רומנית.
לאומר את האמת הנסיעה לרומניה לאורך השנים האפלות ההם זוהתה עם משטרו הרודני של ניקולאי צ'אושסקו- היא הייתה מלווה בחששות כבדים מבחינה מנטאלית. לזה יש להוסיף עדויות שונות שעד לשנים האחרונות ארץ לא נודעת לתיירים. הסיבות לכך היו התשתית התיירותית הבלתי מפותחת שלא אפשרה לינה מסודרת בתום יום ארוך, והדרכים הצרות והמשובשות שלא אפשרו טיול מסורתי בקיצור: רומניה לא הייתה הבחירה לטיול בחיק הטבע.כיום התמונה השתנתה לטובה הוקמו בתי מלון אמנם לא ברמה של חמישה כוכבים אבל כאלה שאפשר לישון בהם במיטה נקייה ומסודרת. בין היתר גם ב-מרמורש. ובמקביל צצו מספר חברות להשכרת ג'יפים שבעזרתם ניתן להתנייד באופן סביר בדרכי השטח ובכבישים הגרועים שבאזור, כי גם בכבישים הסלולים ברומניה מומלץ ורצוי לנסוע בג'יפ וזאת בגלל שוליים לקויים, בורות ומהמורות, מים עומדים וכדומה.
מעטות המדינות המשלבות תרבויות רבות כל כך כמו רומניה : עיירות עתיקות מטרנסילבניה כמו נשלפו מגרמניה של ימי הביניים , טירות אימתניות וססגוניות בהרי הקרפטים הלקוחות מעולם האגדות , מחוזות חקלאיים ועיירות הנראים כאילו הזמן עמד בהם מלכת , לצד בוקרשט הבירה אשר כונתה בעברה פאריז של המזרח . רומניה שלאחר המהפכה היא מקום עם הרבה אופטימיות, למרות שלחלק מתושביה עדיין קשה להתפרנס בה. המטייל ברומניה יראה מדינה מתפתחת הנאבקת להשתלב במערב
בדבר אחד אין ספק: רומניה מהפנטת ביופייה !! החל מהרי הקרפטים המסולעים ועד עמקי הנהרות הפוריים , בהם פזורות חוות ציוריות בנוף הירוק.
רומניה ידועה ביערות העצומים וכמעט בראשיתיים שבהרים הגבוהים. יערות עבותים אלה הם כיום אוצר הטבע החשוב ביותר ברומניה, לפחות מבחינה תיירותית. חבל טרנסילבניה נחשב כמקום "כמעט בטוח" לצפות בו מקרוב בדובים חומים והמטיילים בו נתקלים לא אחת בחיה הגדולה והמרתקת. רומניה ההררית היא יעד תיירות קיץ קלאסי - יערות עד ירוקים, הרבה מים, אוכל טוב ומסלולי טיול מצוינים, ברגל וברכב. רבים מאיתנו יבחרו לנסוע שוב ושוב אל הנופים הירוקים, הכפרים הצבעוניים ומקורות המים הנקיים. האזור הוא בחציו הררי בגובה של עד 2300 מטר, ירוק ושופע נחלים ואגמים. באזור שמורת טבע ייחודית המשומרת ע"י UNESCO. ב-מרמורש הזמן עומד מלכת, מכוניות פאר נוסעות על יד עגלות עץ רתומות לסוסים. בימי חג או סתם ביום חול ניתן לפגוש בכפריים מקומיים אשר עדיין מתלבשים ע"פ המסורת. הייחודיות של אזור זה הכנסיות העץ בעלות הצריחים הגבוהים, שמרביתן נבנו במאות ה-17 וה-18. הכישרון של תושבי המקום בגילוף העץ, מבליט את היופי, את היצירה האומנותית, התרבות ומסורת. כמו בתרבויות רבות בעולם, גם ברומניה החתונה היא אחת המסורות המשפחתיות המעניינות ביותר. באזורים רבים ברומניה, טקסים פולקלורים נוצרו כדי להביא שמחה ושגשוג לזוג הצעיר. טקסים אלו שונים מאזור לאזור ברומניה, אך אחד האלמנטים המשותפים לכולם הוא בגדי החתן והכלה שלהם סמליות רבה. במרמורש לחתונה יש ערכים סמליים רבים ונהוג לעקוב אחר מספר שלבים כדי לכבד את המנהג הקדום. הטקס הוא פשוט יחסית. בשלב הראשון בוחרת משפחת החתן אדם עליו היא סומכת ושולחת אותו לבית הכלה כדי להציע לכלה נישואין בשם החתן. לרוב התשובה החיובית מגיעה רק לאחר שלוש פעמים של הצעות נישואין חוזרות ונשנות. משנתקבלה הסכמת הנישואין דנים על הנדוניה ומחליטים יחד על תאריך מסיבת האירוסין. כל תהליך ההליכה למקום עריכת טקס הנישואין והטקס עצמו מבוססים על אלמנטים סמליים תוך דגש רב על אופן הלבוש, על המחוות וכן על הסדר המסוים של האירוע שיש לכבד במלואו. לטקס קיים חלק נוסף בעל אופי רגשי יותר המכונה "רגעי הסליחה". בחלק זה על הכלה והחתן לבקש סליחה מהוריהם על כל טעות אפשרית שעשו לפני האירוע החגיגי. אלו הן רק מספר דוגמאות לאלמנטים המסורתיים לטקס החתונה המקודש. רבים מהטקסים נשתמרו עד היום.
מסע לרומניה מגלה מדינה עם תרבות מעניינת ונופים מפתיעים, שטרם קיבלה אופי תיירותי מובהק, מרמורש נמצאת בחלקה הצפוני של טרנסילבניה, בצמוד לגבול עם אוקראינה ובביקור בה נדמה לא אחת כאילו הזמן עצר מלכת. מרמורש ידועה כ"אדמת העץ" (Wooden Land), זאת בשל המבנים הרבים בה, הכנסיות, הפחים הפזורים וכל דבר כמעט, העשויים כולם מעץ, מלאכת יד. אפשר למצוא בה את המוזיאון היהודי, שהוקם לזכרם של 40,000 היהודים שנשלחו למחנות ההשמדה ושם מצאו את מותם. חבל מרמורש Maramures זהו אזור יפיפה וירוק גדוש יערות עבותים המאפיין סגנון חיי ימי הביניים ונראה כמקום בו הזמן עמד מלכת. ניתן לראות איכרים החורשים את אדמתם במגל וסדן, עגלות רתומות לשוורים, תושבים מקומיים השואבים מים מן הבאר, מגדלים בקר ותוצרת חקלאית, בעיקר תירס ושעוית למחייתם הפרטית. חבל מרמורש Maramures, שופע בכפרים עם בתים וכנסיות מעץ ושער עץ בכניסה לכפר. לכל בית יש חצר מעץ המצטיין בגילופיו המקוריים. כל כפר מפגין בבתיו ובמנהגיו משהו אופייני לו והנסיעה באזור בין הכפרים היא כמו סיור בתוך מוזיאון אותנטי חי ופעיל.
המתיישבים של מרמורש מחשיבים את עצמם כצאצאי הדאקים, שהתיישבו באזור לפני כ-1000 שנה לפני הספירה ואף הכיבוש הרומי והתיישבותם באזור, התושבים לא הושפעו מהתרבות והמסורת הזרה, ואף קיבעו את התרבות העממית ואת המסורת העתיקה והמיוחדת שלהם. בכפר ספנצה Sapanta שבחבל ניתן לראות את מלוא הדגש על המסורת הדאקית ב-"בית הקברות העליז" עם המצבות עץ המעוטרות בהספדים הומוריסטיים המוקדשות למנוח, על פי המסורת הדאקית שהאמינו שהמוות הוא בעצם ההתחלה וצריך לקבל אותו בשמחה ואהבה.
כמו בכל סיפור יש למחוז מרמורש גם אספקט יהודי- ספנצה היא עיירה בת 3,200 תושבים. העיר הגדולה במחוז - סיגט, עיר עם מורשת יהודית חסידית ועיר הולדתו של חתן פרס נובל לשלום(1984)- אלי ויזל. העיירה נקראת ביידיש בשם ספינקא והיא הייתה המקום בו התפתחה חסידות ספינקא שלה שושלת רבנים וחצרות חסידים בניו יורק, בני ברק וירושלים.
בשנת 1935 התבקש הנגר המקומי של העיירה, "סטאן פטראש", לבנות מצבה לאחד מתושבי העיירה שנפטר. הוא בנה מצבה מעץ ובה ציור ודברי הספד משעשעים על הנפטר. הדבר התקבל יפה על ידי תושבי העיירה מתוך מחשבה שהמוות הוא חלק ממחזור החיים ואפשר להתייחס אליו ברוח טובה ובהומור. מאז הוקמו במקום כ-800 מצבות דומות ומאז שנות ה-70 של המאה הקודמת התפרסם המקום בכל העולם והפך לאטרקציה תיירותית חשובה ברומניה. פטראש נפטר ב-1977 ונקבר במקום ובנו ממשיך את דרכו.
התיירות הכפרית התפתחה מאוד באזור והמקומיים ישמחו לארח אתכם ולגלות לכם מחייהם היום יומיים. תוכלו ליהנות מהמטעמים הנפלאים של הנשים ולהתבשם עם כוסית של צ'ויקה,
מחוז מרמורש נחשבת ככוכב הצפון של רומניה המבקר במקום יכול לחוזר בזמן מאה או מאתיים שנים ולנסות להבין אורח חיים אשר השתמר להפליא מהתקופה הדאקית. מסורת ארוכת שנים, מנהגים מוזרים המשלבים להפליא את סיפורי הנצרות עם האלים הפאגאנים של האדמה והטבע. אומנות גילוף העץ, מטבח עשיר במיוחד, לבוש מסורתי צבעוני, מוסיקה וריקודים מעולם אחר, מקום מהאגדות בו תשכחו מהזמן ומזה שאפשר גם אחרת. עונת הסתיו מאחורינו אך לא ניתן לשכוח השלכת הצבעונית היא תופעת טבע מרתקת שאנו בישראל יודעים אמנם על קיומה, אך מה שאנו מכירים אצלנו, הנם פירורי טבע בלבד. באזורי היערות, של רומניה עונת הסתיו היא התקופה בה פורץ הטבע בשלל צבעים עם שלכת מדהימה. רומניה ארץ יפה, יש בה שכיות תרבות לא מעטות, שחלקן הוכרו כאתרי מורשת עולמית של אונסקו. אך רומניה של שלכת, היא מקום קסום ממש. רומניה מציעה שלל רחב של נופים, אוכל, תרבות ובילויים. מכיוון שקצרה היריעה מלהכיל את כל אלה, כנראה שתצטרכו לעלות על טיסה לרומניה ולגלות בעצמכם.
