המשבר הפיננסי מקיש בדלת ועמו פחדים, לבטים כלכליים ובעיקר בלבול,הכותרת בעמוד הראשון של העיתונים מדבר בעד עצמו, למעשה אומה הכל: הכלכלה בישראל במצב קשה, אבל בערים הגדולות המצב נורא. בכל בוקר הציבור הישראלי נחשף לעוד כותרת מדאיגות, הצופה את גלי פיטורים הענק שבפתח, במקביל הסכנה לכספי החסכונות שלנו ולעסקים שלא יצליחו לשרוד את התקופה הקשה העומדת בפתח.
המיתון כבר אינו איום ערטילאי אלא עובדה מוגמרת, החשש ממיתון הופך כבר לנושא שאנחנו מדברים עליו ונערכים לו-אנשים חושבים פעמיים על כל הוצאה. הוא אמנם החל כמשבר פיננסי שפגע בארצות רחוקות מעבר לים, אך מי שקיווה שדרכו אולי תפסח על ארצנו הקטנטונת נידון להתאכזב. המיתון בהחלט הגיע גם למזרח התיכון. וזאת למרות התחזיות האופטימיות למדיניות הכלכלית של האוצר בקשר למיתון שבדרך המשק הישראלי מתדרדר למיתון העמוק ואליו הארוך בתולדותיו. ברקע למיתון עומדים מגוון של גורמים, חיצוניים, ופנימיים הגורמים החיצוניים ניתן למנות את המיתון העולמי, וקריסת הבורסות בעולם והמשבר החריף השורר בשוקי העולם בארה"ב ומערב אירופה ואסיה. בכל המגזרים ובהיי-טק בפרט. ניצני אי אמון בקובעי המדיניות הכלכלית נראים באופק וזה עלול להביא את המשק על סף משבר.
הגורמים הפנימיים הם: בעיקרם עוגנים של מדיניות הפיסיקלית והמוניטארית.קיימת עלייה דרמטית בסביבת אי הוודאות, עוגן הריבית ושמירת היציבות הפיננסית מקרטעת בעצלתיים,למרות הפחתת הריבית החדה שביצע בנק ישראל איננה מנביאה את הפירות המיוחלים.
עוגנים אלה משתלבים יחד ויוצרים מעגל קסמים שלילי של הידרדרות אשר מעמיקה את המיתון ותורמת רבות להארכתו שלא לצורך. שיעור הריבית שהבנק גובה מאיתנו מורכב מעלות ההלוואה לבנק בתוספת מרווח הבנק. מרווח הבנק כולל את העלויות התפעוליות המועמסות על ההלוואה ואת הרווח. מטבע הדברים, שיעור הרווח של המוסד הפיננסי תלוי באופן מובהק בסיכון הגלום בהלוואה זו - ולכן על פניו נראה כי הבנקים רואים בהלוואות בתקופה זו סיכון גבוה מהותית לעומת התקופה שקדמה למשבר העולמי.
הקריסה הכלכלית בשוקי העולם ובישראל - מגבירה את החששות בקרב התיירנים והמסעדנים מפני מיתון: האשראי מצטמצם, אנשים סופגים הפסדים בתיקי ההשקעות ומוציאים פחות כסף על בילויים ונופש ואוכל בחוץ.הציבור בישראל מעיד על עצמו כי הפחית בחודשים האחרונים רכישה של מוצרים ושירותים, בעקבות המצב. בבילוי במסעדות, בתיירות והנופש, נרשמת רמת פגיעה גבוהה במיוחד. רמת החרדות גבוהה יותר כפי שהדבר בא לידי ביטוי בצריכה בקרב בעלי הכנסה מעל הממוצע. הצמצומים בהכנסות נובעים בעיקר ממגמת הפיטורים ההולכת ומואצת במשק, שמשפיעה על עצמאים, בעלי חברות ושכירים. סימני המצוקה הכלכלית הולכים ומתרבים. עלייה גדולה נרשמה במספר האנשים המובטלים מעבודה. המפוטר הטרי נמצא במשבר כלכלי מיידי שנובע מאובדן הכנסה לתקופה שאינה ידועה, ובמצב של היום ייתכן שזמן מציאת עבודה חדשה יתארך במיוחד.
ולמרות זאת לא הייתי רוצה לגרום לאנשים לאבד את השפיות, להילחץ יתר על המידה ולראות אותם יוצאים מהכלים.
הירידה המשמעותית היא יותר במסעדות גורמה, איפה שההוצאה לאדם היא יותר גבוהה. זה החל לאחר התפוצצות הבועה של הבורסות בעולם, "המצב בהחלט הפך לרע", מסעדות ובתי קפה פושטים את הרגל ובעקבות כך נסגרות. "המיתון פוגע בכל עסקי המזון" מסעדות, בתי קפה, שירותי קייטרינג, חנויות למזון מוכן, בכל. בעיקרון עבור בעלי העסקים המצב הנוכחי לא נראה מבטיח, הוא אפילו עגום. הם אלו שנמצאים כרגע בסיכון עסקי גבוה.
בערים הגדולות ניתן לראות יותר ויותר שטחים מסחריים וחנויות פנויות עם שלטים "להשכרה". אין זו הפעם הראשונה בה נרשמת האטה בולטת בכלכלה ישראל הדבר המפתיע הפעם הוא שהמיתון פוגע בצורה קשה. הגרוע מכל זה אי-הוודאות במשק המקפיאה יוזמות ,עוצרת איחודים ומיזוגים בין חברות ובמקביל דוחה תוכניות של חברות לרכוש או להשתלט על חברות אחרות. בפעולות האלה נמצא הכסף הגדול, והן היו בעבר מקור הרווחים הגדולים של במוסדות הפיננסיים הכנסות ורווחים מפעולות כאלה התכווצו, צונחים ונעלמים בהדרגה ככל שהמיתון מעמיק יותר.
המצב הקשה מכניס ל"הקפאה פסיכולוגית" יש הטוענים כי אנשים אינם ממהרים לקבל החלטות ויזמים מהססים להתחיל עסקים כלשהם. איומים בנושא הביטחוני אינו מוסיף, האזהרות החוזרות ונשנות מפני התקפות טרור והנדנדה במצב הכוננות וחוזר חלילה רק מחמירים את המצב.
