צניחה במשק הרוסי

המשבר הפיננסי שמתחולל מול עיננו במדינות אירופה וארה"ב לא פסח על רוסיה למרות שזאת מנסה לבדל את עצמה מיתר כלכלות העולם.। משבר האשראי גבר ואת אותותיו אנו רואים גם בשוק ההון הרוסי. מדובר בהפסדים הגדולים ביותר מאז משבר – 1988. בעלי ההן הרוסי, (שאנו מכנים אותם אולגרכים) אינם חוששים מהפסדי העתק שנגרם להם- מה שמפחיד יותר מכל הוא להפסיד את הנכסים עצמם.

למרות ההכחשות מצד הממשל מאחורי הקלעים מתנהלת חלוקה מחודשת של הרכוש והחלפת האליטות הכלכליות. ההיסטוריה משחזרת את עצמה.כפי שמשבר של סוף שנות השמונים הביא לעלייתם של האוליגרכיים, כאשר לידיהם נפל רכוש שלא חלמו עליו בעת ההפרטה הגדולה בתקופת שלטונו של הנשיא בוריס ילצ'ין, כך המשבר הנוכחי עלול לסמל את שקיעתם. כלכלנים ואנשי מקצוע בתחום אינם מטילים ספק בכך שחלק נכבד מההון הזה יושקע ברכישת שליטה בחברות שהופטרו בעקבות קריסת ברית המועצות לשעבר באופן רשמי. בתחילת שנות התשעים היו אלה האוליגרכיים שהכתיבו למדינה הצמאה לכסף אילו נכסים למכור להם ובאיזה מחיר. עכשיו, כאשר האוליגרכיים בצרות, המדינה תקבע מה יצטרכו למכור לה ולפי איזה שווי. במצב שבו נתון שוק ההון הרוסי כיום הממשלה הופכת לשחקן המרכזי בו.

זמן קצר חלף מאז שמחירי הנפט עלו תוך זמן קצר בתנודות חריפות, וגרמו להעלאה ניכרת בהוצאות הייצור של המדינות המייבאות מוצר חיוני זה. נוסף לכך חלו התייקרויות, אם כי לא באותו שיעור, של חומרי גלם אחרים, דבר שהגביר את הקשיים הכלכליים בעולם

אך מעל לכל חוששים ברוסיה מצניחה במחירי הנפט, להם יש השפעה מכרעת על הכלכלה העולמית. ככל שהם מתקרבים לרמה של 70 דולר לחבית כך גובר החשש כי הכנסות המדינה ירדו בצורה ניכרת ועמן רזרבות המט"ח שהיו למקור הביטחון של הממשל הרוסי.הוכחה לכך אנו שומעים מראשי מגזר האנרגיה הרוסי הטוענים כי הם מצויים בקשיים פיננסיים בעקבות ירידה משמעותית במחירי הנפט בשווקי העולם.

ברוסיה מציינים כי המגמה השלילית בשוק ההון נובעת מירידות שערים חדות בבורסות אסיה ובארה"ב. ובנוסף מחשש שהכלכלה האמריקאית נכנסת למיתון מחמיר. המצב משרה אווירה שלילית בבורסה. ואינם מאפשרים למדדים להתרומם. לזה יש להוסיף את משבר הנזילות ומחנק האשראי בו שרויים אלו שיכלו להציל את המצב, והיו רוצים לרכוש מניות של חברות רוסיות הנסחרות במחירי רצפה.

המפולת בשוק ההון הרוסי גורמת הפסדי עתק לאלה המושקעים בחברות מקומיות, המחזיקים במניות ובאיגרות חוב ומנהלים באופן כללי פעילות במשק. בעלי הון רבים הפסידו מיליארדים, אבל היה גם מי שעשה הון עצום ועתיד עוד להרוויח הרבה מאוד מהמשבר שפקד את רוסיה.

בגלל המיתון שבאופק וההאטה הכלכלית האמריקאית מתחילה לתת את אותותיה- בביקוש לנפט קטן, המחיר נחלש ומתקשה לפרוץ לגבהים חדשים.

גם בועת הנדל"ן הרוסית משתתפת בחגיגה העגומה ובכך מגיעה לסיומה המצער של בועת הנדל"ן. ומפילים לקרשים את הענף שנחשב לאחד המצליחים ביותר ברוסיה עד לפני שבועות מעטים.וכל זה בעקבות המשבר העולמי: ברקע נשמעים דיווחים לא מעודדים החושפים שפרויקטים רבים של נדל"ן במדינה דממו לחלוטין כיוון שהיזמים מתקשים בימים קשים אלה לקבל מימון להשלמתם, והכל על רקע מחנק האשראי העולמי והסיכון הרב לעתידם של הבנקים הרוסיים.וכן שיעורי הריבית הגבוהים לוחצים אל הקיר את יזמי הנדל"ן.

המשבר הכלכלי העולמי הפוקד את העולם כולו מצריך פעולה דחופה ומשותפת, ברור לחלוטין שהגיעה העת לקבל החלטות חדשות מוסקבה דהיום סופגת מכות קשות, המדדים הרוסיים צונחים צניחה חופשית, בשל המשך הירידות במחיר הנפט והמתיחות הגיאו-פוליטית מול גיאורגיה והמערב ואין אור בקצה המנהרה.

טוסקנה מזוהה ביינותיה

איזור טוסקנה שבאיטליה- משתרע בין שרשרת הרי האפנינים במזרח, ועד לים הטירני במערב. נחשבת למתיירת ביותר בארץ המגף. בשטחה לא מצוי-הרים עוצרי נשימה וגם לא נהרות שוצפים. המראות הקלאסיות הם גבעות צהבהבות די מונוטוניות. איזור טוסקנה ידוע באור שמש רך וזהוב המלטף את הגבעות הנמוכות, עליהן שתולות בקפידה שורות של גפנים מטופחות היטב, מהן יפיקו יינות משובחים ביותר. פה ושם מבזיקים עליהם הכסופים של מטעי הזיתים, ומרחוק שדה חמניות צהוב משתרע עד האופק, שבשעות שקיעה נראה כסגול. האדמה המבצבצת בין הכרמים אדומה כמו צבע גגות בתי האיכרים. יתכן ונופיה נועדו להרגיע ולרפד בנחת את סערת החוויות שהיא מציעה לתייריה. טיול בחבל ארץ זו מאפשר להתענג על פסליה, כנסיותיה, ועל הפסטות המשובחות, וכמובן על שמן הזית , ובעיקר על מיטב היינות שמופקים באיזור זה.

טוסקנה. מזוהה יותר מכל ביינותיה- בחבל ארץ נמצא את הקיאנטי המפורסם - Chianti

יינות טוסקנה מציבות את איטליה במקום מכובד על מפת היין העולמית. הזן השולט הוא: זן הסאנג'יובזה, מופיע אצלה כמעט בכל יין, זה הזן השולט, מהקינטי הקלאסי ועד לגרסאות המודרניות של היינות הסופר טוסקניים.

טיול רגלי בעיר פירנצה מרחיב אופקים לכל הדעות,ובכל מקום תיתקלו ביצירות שחקוקות בזיכרונכם התרבותי. יצירות האמנות האגדיות אינן משתנות, על כן אין עוררין שפירנצה היא אחת הערים היפות באיטליה. בין המאות ה- 13 ל- 19 הייתה העיר ערש פעילות אמנותית ואינטלקטואלית והיוותה השראה לאושיות התרבות המודרנית- אך מנגד בצירי היינות הם סיפור שמתחדש מדי שנה.

מניסיון העבר קשה לשכנע תייר ישראלי לנטוש את המוזיאונים, לטובת מסעדה טובה על גדות נהר "הארנו "זו תהיה החלטה אמיצה של אנשים בוגרים בנפשם, שכבר ראו פעמים אחדות את "הקדושים של דונטלו " ועוד בסיורים הקודמים.כאן המקום לציין לא כל יום אוכלים בפירנצה. יש בה מסעדות עטורות כוכבים שהארוחה בהן יקרות מאד, ולעתים קרובות הארוחה עולה יותר מכרטיס הטיסה שאמור להחזיר אתכם ארצה.

עוד דרך חכמה לבדוק את טיב המסעדה עוברת בלוח היינות שלה. מסעדה שמציעה יינות טובים היא ברוב המקרים גם טעימה ומשתלמת למי שיש את הפרוטה בכיס זה זמן מצוין לבקר במקום ישן ואהוב עלי במיוחד במסעדת- Enoteca Pinchiorri המהודרת (3 כוכבי מישלין) בכתובת Via Ghibellina 87,
קשה מאד להחליט באיזה כפר כדאי ללון, לאכול ולשתות, כשחולפים ביעף בין גבעות טוסקנה. זו לא הבעיה ההיצע גדול וכל אחד יחפש את המקום המתאים לו. את פירנצה אפשר להעריך הכי טוב בסתיו. לקראת חודש אוקטובר, הלחות נעלמת, שעון הקיץ מסתיים, וההמולה דועכת. לקום בבוקר בשמחה ומה שצריכים לעשות זה לארוז מזוודה ולנסוע.

פירנצה ידוע בשילוב אוכל ויין אומנות הגשת היין הנכון עם מנה מסוימת או סוג אוכל נהפכה לתורה בעלת חוקים משלה וכל זאת עקב ההנאה הרבה שאנו מפיקים, הן מהיין והן מהאוכל.

מפת חבל טוסקנה

לצד תרבות, ארכיטקטורה ונוף גבעות רך וחושני- יש עולם אולי מקסים יותר שנקרא יין ובמיוחד בחבל טוסקנה. מספיק לדפדף בדפי ההיסטוריה כדי להבין מדוע הנושא מרתק.
בשנת 1716 הוגדרו גבולות אזור הקיאנטי ע"י הדוכס- Cosimo de' Medici מפירנצה אך לא עוגנה בחוק מחייב,לכן ברובה איננה תקפה. הגבעות שבין סיינה לפירנצה הוכרו כאזור הקיאנטי. לכן נחשב לאזור הראשון בהיסטוריה כאיזור יין. והיום הוא מהווה את לב אזור הקיאנטי קלאסיקו כאזור לייצור יין הקיאנטי. בלב חבל קיאנטי- בלב קיאנטי שלוש העיירות הידועות בו ביותר Greve, Radda ,Castellinaשיוצרות כעין משולש.

היה זה הברון ריקאסולי שבשנת 1872 רקם את נוסחת יין הקיאנטי שכללה בסיס- 90% של סאנג'יובזה זן הענבים האדום המזוהה עם טוסקנה, ועם תוספת- 10% מזן הקאניולו ענבים לבנים.תחום האיזור לא שונה ונשאר בתוקף כפי שקבע הדוכס קוסימו דה ויצ'י- מעתה ניתן שם חדש לאיזור "קיאנטי קלאסיקו". כן קבע מי שלא עומד בחוק אינו ראשי להשתמש בשם החדש. אך באיטליה כמו איטליה רבים לא צייתו לנוסחה החדשה , וחזרנו לתחילת הדרך. אזורי היין החשובים בטוסקנה הם: קיאנטי קלאסיקו, מונטפולצ'יאנו ומונטלצ'ינו.

מכיוון שהגדרתו של הדוכס – Cosimo de Mediciלא עוגנה בחוק לגבי איזור קיאנטי, עד מהרה למדו יצרני טוסקנה כולה כי השם "קיאנטי" על התווית מוכר וידוע והוא נחשב למותג מצליח לפחות בשיווק, וכן ומוכר היטב לבריות. לכן בשנת 1924 התאגדו 33 יצרנים, כולם מהאזור שהוגדר בזמנו כ"קלאסיקו" הם הקימו את gallo-nero וסמלם היה – ועדיין נותר - התרנגול השחור.המוניטין הביא גל של ביקושים להצטרף לארגון ליהנות מהייחוד, ורבים כאלה שהם מחוץ לאיזור המוגדר. וכך חזרנו להתחלה.כהערת ביניים: כאן קיים פרדוקס- שני האסכולות משתמשים במותג ובסמל. שיתברר שאין יד מכונת- וקיים בלבול בין השמות, והתלונות רבות. הגיעה ממשלת איטליה למסקנה שחייבים להתערב במחלוקת. בשנת 1966 –הממשלה נכנסה לתמונה, עם חוקי ה-.DCO החוקים הללו הם המקבילה לחוק הצרפתי AOC. נקבעו גבולות גיאוגרפיים ברורים לכל של אזורי הגידול, איזה זן עינב מותר לגדל בהם, כמות מותרת, ועוד. החוק מאשר לציין את שם הכרמים על התווית, אך לא את זני הענבים, אך לגבי הקיאנטי משהו התפספס בדרך ובגדול. בעוקבות החקיקה הוגדלו עד 30% שטחי זני ענבים לבנים, מה שדילל את זן הסאנג'יובזה האדום; ובכלל, האזור הפך להיות אזור של יצור המוני ולאו דווקא איכותי בתחילת הדרך.

החוקים מגדירים בקפידה יתרה את האזורים הגיאוגרפיים שהיינות מיוצרים ובהם רשאים בעלי היקבים/ייננים להתהדר בשם האזור קיאנטי קלאסיקו . וזאת כל עוד עמדו בסדרת תנאים: זן העינב, זמן יישון מינימאלי, סוגי חביות שבהן נח היין ועוד.

עד שנות ה- 70 המוקדמות, החקיקה בנושא היין סבלה והיתה מלאת חורים, היא אפשרה לייצר יינות בעייתיים, דלוחים וחסרי יכולת יישון. בעלי יקבים בחבל טוסקנה יצרו יין קיאנטי המותג המצליח והשלטונות העלימו עין, לעומת זאת בעלי יקבים באזור קיאנטי קלאסיקו חייבים לעמוד בשינוי שהנחיל הברון ריקאלוסי בשנת- 1872,כלומר נוסחת קיאנטי קלאסיקו.

מספר מהייננים ובראשם משפ' אנטינורי החליטו שבתנאים הקיימים הם לא ייצרו קיאנטי או יינות "אלפסיון" אחרים, והחלו לייצר יינות לפי ראות עיניהם. הם דגלו בנוסחה המוכרת לייצר את היין הטוב ביותר שאדמתם וכישרונם יכולים להפיק. כולל תהליך הויניפקציה משוכלל ואימוץ נרחב של תסיסה במיכלי פלדת אל-חלד, יישון בחביות חדשות וקטנות יותר.

נעשתה עבודת מחקר מעמיק לגבי זן ענבי הסאנג'יובזה והשבחתו לאיכותי יותר. התוצאה של מחקר התבטאה בשתילה חדשה, שנעשתה ביתר צפיפות. "נוסחת הפלא של כרמים צפופים" למרות יבול נמוך אומצה בהתלהבות. התוצאה הובילה ליינות איכותיים יותר .מכאן בא השם המפורסם " סופר טוסקן " יין הקיאנטי בבקבוקי הקש, שזכה לפופולאריות. עמד בפני משבר חוקק חוקים חדשים, והביא לעלייתם של היינות החדשים הנקראים: " סופר טוסקן " . אלה הם יינות שיוצרו מחוץ לחוקי האזור הנקרא באיטלקית: סאסיקאיה וטיניאנלו. נעשה שימוש בזנים כגון: מרלו וקברנה סובניון הציונים והמחיר לעמלם היה בהתאם.

לצורך זה החוקים שונו פעם נוספת, תוך ניסיון לחבק את חברם למקצוע, או כפי שהם מכנים אותם הבנים האובדים ולהחזירם לחיק המשפחה - אבל זה היה מאוחר מדי. כיום מעדיפים יצרנים רבים לייצר את יינותיהם תחת הסיווג I.G.T. - "יין אזורי אופייני", סיווג ביניים חדש שחוקיו הם פחות מחמירים - ולא תחת הסיווג היוקרתי יותר קיאנטי קלאסיקו. בנוסף בגלל המחלוקת-באזור קיאנטי, החליטו חברי הוועדה לשמור על המסורת ולאמץ את נוסחתו של ריקאסולי לייצור יינות צעירים ונגישים.הורכבו נוסחאות אחרות מזה של נוסחת ריקאסולי ממבחר זני ענבים.

הם יצאו מתוך ההנחה שכך הם ייצרו יין איכותי וטוב, ימכרו יותר יינות תחת המותג "קיאנטי קלאסיקו", מאחר שהתיקון לחוק מאפשר זאת.

אך מה לעשות העולם אכזר בדרך למימושו הפכו יינות קיאנטי הידועים בצבעם האדום חזק והמוכרים- ליינות שמחצית תכולתם באה מענבים לבנים, יינות דלוחים, חסרי יכולת התיישנות מינימאלית, יינות חסרי עניין וחן.כל יינן מתחיל מודע למורכבות של הוספת ענבים לבנים ליין אדום בכמות מופרזת. המפולת היתה בפתח ולא איחרה לבוא. התוצאה העגומה הזאת הביא בעקבותיה גל של עזיבות, בעלי אחוזות החליטו למכור ולחפש את מזלם בענפים אחרים. המחירים צללו תהומה, כאשר גוררים אחריהם ממיטב אחוזות קיאנטי קלאסיקו.

" יקבי אנטינורי "הראשון והמקורי שוכן באזור פירנצה טוסקנה איטליה. היקב ויצור היין שהוא מפיק מתועד משנת 1385 בתקופת הרנסנס ומזה 26 דורות הוא בבעלותה של משפחת אנטינורי. אחוזת אנטינורי - מהווה חלק בלתי נפרד מיקב אנטינורי, שהוא אחד מיקבי טוסקנה הגדולים ומפורסמים בעולם. משפחה מיוחסת שהשפיעה רבות בכלל תחומי החיים ממשפחה זו יצאו אנשי ציבור, מדענים, מוזיקאים ופילוסופים בעלי שם אנשי כמורה ועוד.ראש המשפחה הוא הרוח הדומיננטי והגוף האחרון שמכתיב את סדר היום. משפחת אנטינורי הינה מוסד חברתי המאגד יחידים לקבוצה שיתופית הדוקה. קיים קשר רציף עם הכנסייה בוותיקן.
השינוי הדרמטי ביותר ומהפכת האיכות של יינות טוסקנה החלה בפירנצה כאשר משפחת אנטינורי ובראשם המרקיז "פיירו אנטינורי " מרד במוסדות היין הבירוקרטים נגד החוקים הישנים של האזור והחל לייצר יינות בשיטות מודרניות. המשפחה נחשבת לאחת המשפחות המשפיעות והחזקות ביותר באזור טוסקנה. כיום אפשר לומר בוודאות גמורה שההחלטה שלקח בזמנו משפיעה על כלל תעשיית היין האיטלקית, לאיטה המהפכה התפשטה לכל אזורי טוסקנה. כאשר המרקיז פיירו אנטינורי ייצר את יין "טינייאנלו" ופסק לא עוד יין "קיאנטי קלאסיקו ", אלא יין מודרני ייחודי מזני ענבים לא מקומיים כדוגמת: קברנה סובניון, מרלו, סירה, ופינו נואר.

היצרן יקבע באיזה אסכולה הוא דוגל ללא הכתבות מלמעלה..בתחילת הדרך הוגדר רק כיין שולחני- אך עד מהרה תגובת קהל צרכני היין היתה מדהימה ולא אחרה לבוא, ובראשם עיתונות היין העולמית ובתוך שנתיים צבר היין ביקורות ותשבחות בכל רחבי העולם, ונבחר לטוב ביינות איטליה שיוצר בשנות ה-70. יין זה ייסד למעשה את קטגוריית מושג חדש בעולם היין האיטלקי "הסופר טוסקן". אנטינורי עצמו הפך למוביל בתעשיית היין האיטלקי כולה ונחשב כיום לאדם החשוב ביותר בתחום היין באיטליה.כאן המקום לומר שלמרות המהפכה, אזור קיאנטי הוא עדיין אזור היין המרכזי בטוסקנה.

במהלך השנים שחלפו ובמיוחד בשנים האחרונות התפתח היקב מלב איזור קיאנטי המסורתי לאזורים שונים בטוסקנה. בבעלותו ושלשת בנותיו, בין השאר, "יקבי לה ברצסקה במונטפולצ'יאנו" , "יקב פיאן דלה ויניה במונטלצ'ינו", "ויקבי וטנוטה גואדו אל טסו" במערב טוסקנה. היינות המיוצרים ע"י משפחת אנטינורי- מייצגים שילוב נדיר בין חדשנות למסורת ותמורה מצוינת למחיר. לא בכדי זכה אנטינורי להיכנס להיכל התהילהwinespectator של כאיש שהרבה לעשות יותר מכל אדם אחר לקידום יינות איטליה בעולם. וכן מככב במדריך "לוקה מרוני ליינות", אחד החשובים שבמדריכי איטליה.
אחוזת משפ' אנטינורי בביקור ב Badia a Passignanno Estete -אחת מאחוזות משפחת אנטינורי

תוכנית מהפיכת איכות היין פותח בפנינו אשנב לעולם מעניין של התמודדות עם אתגרים. ועל שלל השלכותיה לגבי תעשיית היין באזור ובאיטליה כולה, והוא רק חלק קטן מהסיפור המלא. כאן חייב להיות אבחון מדוייק, המהפכה לא נעצרה לרגע. התקדמות הטכנולוגית הכלל עולמית לא פסחה על קיאנטי וטוסקנה יחדיו.תוכנית המהפכה התמקדה ביעדים, ובאמצעים והטיפול בהם שהוזכרו לעיל. אבל הבעיות לא כולן נפתרו, והמודרניזציה אולי אף יצרה בעיות חדשות.דמויות מרכזיות מעולם היין האיטלקי ביקשו לקרוא תיגר על התוכנית, ולא עברו בשתיקה. ובדבריהם שפכו מעט אור על המתחולל מעל ומתחת לפני הקרקע.

מאחר שאין בעולם שני כרמים שבהם כל התנאים זהים-גם אם ההרכב הכימי של הקרע מקביל, לעולם לא ניתן יהיה לייצר יינות שיהיו תואמים סיאמים זהים בכל.

אחת המחלוקות הקשות בין שני האסכולות היין בזמננו ונשאר במחלוקת הוא נושא הקרקע- או לשם דיוק "הטרואר ".

אסכולה אחת דוגלת וטוענת ללא פשרות- שהגורם הראשון במעלה בקביעת איכות היין הוא הקרקע.

ומנגד האסכולה האופוזיציונית טוענת – שיש לתת הדגש מיוחד" מזואקלים,מיקרו אקלים וזן העינב.

ומכיוון שכך כל אחת מהאסכולות הללו מגיסים את מיטב הטוענים להוכחת צדקתו.

איכות היין דומה במידה רבה לשרשרת, כאשר כל חוליה בה אחראית לחלק מההצלחה או הכישלון.לכן יש צורך בשילוב בין הגורמים. לכן זה לא מפתיע שגם באיטליה המחלוקת קשה.

הברון ריקאסולי דהיום, וממשיך דרכו של אבות אבותיו הוא דמות מוערכת ומודל לחיקוי בכל מה שקשור ליין, ולא ניתן להפריז בחשיבות מעמדו באזור. הוא ידוע כחסיד גדול לדור הישן, ושייך לאגף המסורתי של קיאנטי קלאסיקו. ענף שמקדש את הטרואר ואת הענב, וחותר לשמר את ניחוחות האזור וטעמיו,הוא נחשב לאדם מתון. יתרה מכך הוא מתנגד חריף לעדכון האחרון בתקנות ה-DOCG שנועד לדבר אחד בלבד: להכניס את מרבית יינות ה"סופר טוסקן" תחת כנפי "הקיאנטי קלאסיקו ". בשל סיבות אלה המחלוקת נשארה בעינה והם עמוקות עד תהום- ההחלטה הזו כמובן לא עברה בשקט.

דמות נוספת במחלוקת ומעט יותר רדיקלי בדעותיו הוא לא אחר מאשר- Bibi Graetz המייצר את היין-

Testamatta הבא מאיזור סיינה-כרמיו נמצאים מחוץ לתחום איזור – DOC , וטענותיו אינם שונים בתכלית הנישאים גם בפי טובי היצרנים באזורי "קיאנטי קלאסיקו".טענתו העיקרית מתמקדת בין השאר לייצר את היין הטוב ביותר שאפשר לעשות מענבים – כל זני הענבים ללא יוצא מהכלל - הגדלים על הקרקע בבעלותו.

רשימת המתנגדים היא ארוכה, תלוי את מי שואלים, ומה האינטרס של כל אחד מהמתנגדים.

מייד עם תום שינוי מקיף מגיע השלמות, לכן שום רגולציה איננה מתקבלת בכף יד,כשאנו יודעים מראש על המחלוקת מתחילתה- זה תמיד יהיה מקום לצרות. גם במקרה שלפנינו, וכבר הוזכר לעיל- העדכון האחרון בתקנות ה1995-DOCG נועד לדבר אחד בלבד: להכניס את מרבית יינות ה"סופר טוסקן" תחת כנפי "קיאנטי קלאסיקו". המהלך הצליח חלקית בלבד, והשאיר שתי בעיות עיקריות עימן חייבים להתמודד.

הסוגיה הראשונה- האיזור גדול ונרחב, לכן יש להתמודד בתחילה בנושא הגיאוגרפי-חלוקה לאיזורי משנה ותת אזורים- זה בניגוד גמור לחלוקה שאנו מכירים מחבל בורגון בצרפת. לאחר מכן בנושא האקלים- " מקרו אקלים " מזו אקלים " "ומיקרו אקלים " מובחנים ומזוהים- הגפנים מישרים קו עם האקלים , בכל נושא האקלים יש לערוך עבודת מחקר מקיפה .לאחר מכן הגדרת הקרקע לסוגיו- באזור קיאנטי פוטנציאל הטרואר עדיין לא מופה כולו והתהליך עדיין בחיתוליו . לכן כל הסוגיות שהוזכרו יוצרים הבדלים משמעותיים בין היינות.

הסוגיה השנייה מתמקדת בזני העינב: הבעיה חמורה וחריפה יותר, וזו בעיית הזהות.כיום קשה להגדיר מהו בדיוק "קיאנטי קלאסיקו". האם זהו יין מענבי סאנג'יובזה בלבד? האם זה יין מורכב משני זני העינב קאנאיולו והסנג'ובזה, כפי שנסח הברון ריקאסולי בשנת- 1872? אולי זה סאנג'יובזה עם קברנה או מרלו?או תערובת של יין אדום עם יין לב לא משנה זן העינב?. לכל השאלות האלה אין תשובה חד משמעית, יתרה מכך הם לא באו לידי ביטוי מחייב בחוקים המחייבים את כולם יחדיו לציית להם.כל עוד השאלה נמצאת באוויר- ואין פתרון לנושא המחלוקת נשארת בעינה. בסופו של יום הצרכן אינו יודע איזה יין נמצא בבקבוק.

מפת קיאנטי קלאסיקו

הלגו- תרנגול שחור

כיום איזור קיאנטי הוא מרכזי- ועוד ששת אזורי המשנה הנהנים מפריחה ומשגשוג

גבעות פירנצה והסביבה- Collis Firenze האזור הכפרי המשתרע למרגלות פירנצה; כך גם דרומה משם אזור הקיאנטי משתרך והולך עד העיר סיינה, ומשתלב באזור הגבעות שבין סיינה לחוף הים, אזור המכונה גבעות מטאליפרה Colline Metallifere;

מפת האיזור

גבעות סיינה והסביבה Colli Siena היא הפרובינציה הדרומית של איזור הקיאנטי.

מפה

גבעות פיזה והסביבה- Collis Pisa היא הפרובינציה המערבית של איזור הקיאנטי.

מפה

גבעות ארצו והסביבה-Collis Arezzo nהיא הפרובינציה המזרחית ביותר של איזור הקיאנטי .

מפה

גבעות פוג'יו וסביבתה- Collis Perugia היא הפרובינציה הדרום מזרחית של איזור הקיאנטי

תת איזור בצפון הוא- Montalbano

תת איזור הוא- Rufina

סקירה על יקבים שביקרתי

יין "סנטה קריסטינה" "הסופר טוסקן"

סופר טוסקן -.יין סנטה קריסטינה הוא פרי המצאתו והרעיון המהפכני שהעלה את אנטינורי לגדולה.במוחו הקודח שילב ענבי סאנג'יובזה מאזור קיאנטי עם ענבי זנים בינלאומיים כגון: כקברנה סוביניון, ומרלו.זה בהחלט וללא ספיקות אחד ממותגי היין האיטלקיים היותר מוכרים בעולם, הוא נחשב ליין צעיר ורענן, פירותי, מעוצב כיין בגנון קיאנטי מודרני, אך אינו רשאי להיקרא קיאנטי משום שענבי מרלו (בין 5% ל-10%) משמשים בייצורו בצד 90% ענבי הסאנג'ובזה,הוא נחשב ליין הטוסקני המושלם לצריכה יומיומית או כפי שאנו מכנים יין שולחני. הוא נחשב יין טוסקני אזורי אופייני (I.G.T).בסגנון קיאנטי
סנטה קריסטינה 2005 יין טוסקני מודרני, פירותי ומאוזן. יין עם גוונים סגולים, פרי בשל ופרחוני. טאנינים מתקתקים ורכים. התערובת הקלאסית המסורתית והמותרת לפי החוק הוא: ענבי 90% סאנג'יובזה, 10%וקניולו. היין מיושן לפחות חצי שנה. הסמל של האזור הוא. Gallo Negro מחירו לא בשמים.

יקב רופינו: Ruffino ממוקם באזור קטן הנמצא צפונית/ מזרחית לעיר פירנצה. יקב רופינו קיים כבר כמעט 130 שנה הוקם ב-1877, ונמצא בידי המשפחה- Folonari משנת 1913.

יקב" רופינו מורכב למעשה מ-9 אחוזות שונות, רובן ככולן נטועות באזור טוסקנה. רוב האחוזות מתפקדות כיקבים עצמאיים, עם יינות אזוריים בסיווגים שונים. השם רופינו עשוי להופיע בקטן על התווית, כשבולט שם האחוזה והסיווג האזורי. טעמתי כמה יינות מהיקב.

Romitorio di Santedame 2001- יין זה מיוצר - 40% מרלו ונחשב סופר טוסקן.עינב המרלו המלוטש תורם פרי שופע, טאנינים רכים ועפיצות- Astringency נעימים. שאר הבלנד הוא 60% קולורינו, ענב טוסקני "קטן" אבל התוצאה הסופית מרהיבה. היין מעט מאובק, מעט חמיצות, קצת מתבול, זה מקורי מרתק והכי חשוב 100% טוסקנה.

-La Solatia 2004100% ענבי שרדונה, מאוד פרחוני ומבושם, ריחות צוף. יין "זני". בשל, מתקתק, דבש, מאוזן.

מפת האיזור

יקב קסטלני Castellani היקב הראשון נוסד בשנת- 1903ע"י משפ' קסטלני משפחת אצולה, אשר במקור מפירנצה. למשפחה עבר עשיר בחבל טוסקנה לרבות בעלות על כרמים וייצור יין.

המשפחה נושת בגאווה מסורת של ארבע דורות בייצור יין. מנוהל בידי פייר ג'ורג'יו ג'וניור. היקבים חולשים על 10,000 דונמים של כרמים והינו בין היצרניים הבולטים של יינות טוסקניים. למשפ' קסטלני ארבע אחוזות יין הממוקמות באיזור טוסקנה. המשפחה משקיעה מאמצים בשני איזורי יין עיקרים-חבל טוסקנה, ודרום איטליה.

איזור החוף של טוסקנה, נושא עמו מאפיינים טוסקנים וים תיכוניים יחדיו, מבחינת האקלים וסוג הקרקע.
אחוזת פוג'יו אל קסונה, ואחוזת בורקינו הממוקמת בטריצ'ולה מאיזורי היין המובחרים בגבעות סביב העיר פיזה. הכרמים ממוקמים על גבעות בגובה 300 מטר מעל פני הים עשירות במינרלים וקרובות לים, החשיפה לשמש והרוחות הים מאורוות את האשכולות העינב וכל ביחד תורמים ליינות מרוכזים, מורכבים,וטובים.
תוספת: למשפ' יקב בדרום איטליה.
" יין קיאנטי סופרייר "מיוצר באיזור "פוגיו אל קאזון" בגבעות של העיר פוג'יו בדרום מזרח של טוסקנה,. אזור בו היינות עשוי מ- 100% סאנג'יובזה.למעט קיאנטי קסטלני סופרייר המורכב מענבי סאנג'יובזה וקניולו. ואשר נבחרו בקפידה להכנת יין טוב זה. היין מתאפיין בפירותיות בשלה, ובתיבול דובדבנים. טעמיו וריחותיו נעימים הוא סביר לא יותר מזה. שתי אחוזות יין השייכות למשפחת קסטלני.

הכרמים ממוקמים בגובה 300 מטר מעל פני הים ומניבים יבולים נמוכים ביחס ליבולים של יינות קיאנטי. המיקום והגובה האופטימאלי של כרמים אלה הם הגורמים המרכזיים לאיכות הגבוהה של הענבים, שמהם מפיקים קיאנטי סופרייר איכותי זה. היין הסופי מיושן 10 חודשים בחביות עץ אלון במרתפים מיוחדים בטמפרטורה קבועה של 16 מעלות צלסיוס ו - 75% לחות. למרות שהקיאנטי "סופרייר" נחשב ליין חדשני בחוקי היין של מחוז קיאנטי, הוא מייצג את החזרה ליינות הקיאנטי מלאי הצבע, ריח וטעם המיוחדים שיוצרו באיזור לפני שיינות אלו התמסחרו בשנים האחרונות.

קיאנטי פוג'יו אל קסונה 2004 גם הוא מיוצר ע"י משפ' קסטלני -על טהרת זן ענבי סאנג'יובזה הנבחרים בקפידה באחוזת "בורקינו" ו"לה צ'נקוונטינה".הכרמים ממוקמים בגובה 300 מטר מעל פני הים ומניבים יבולים הנמוכים בכ- 25% ביחס ליבולים של יינות קיאנטי. המיקום והגובה האופטימאלי של כרמים אלה הם הגורמים המרכזיים לאיכות הגבוהה של הענבים,.היין הסופי מיושן 10 חודשים בחביות עץ אלון במרתפים מיוחדים בטמפרטורה קבועה של 16 מעלות צלסיוס ו - 75% לחות.מתאפיין בצבע אדום ארגמני, בוקה עשיר המאופיין בריחות פרי וסיגליות וטעמים הרמוניים של דובדבנים ופירות יער עם סיומת פיקנטית לטעמי לא יין גדול.

Castelo d'Albola

הוא אחד היקבים הגדולים באזור העירה ראדה-Radda בלב איזור הקיאנטי, בין פירנצה לסיינה, ושייך למשפחת זונין, היקב ממוקם במבנה מאה- 12. היקב מייצר תחת המותג " קיאנטי קלאסיקו" מענבי סאנג'יובזה בתוספת ענבי קברנה ושרדונה שאינם אופייניים לסביבה.כאן אנו רואים דוגמא מובהקת כיצד לא מציתים לחוק וחורגים מהכללים של DOCG - שהיא הסמכות הגבוהה ביותר באיטליה. היין מתיישן כ- 8 חודשים בחביות ענק, ולאחר מכן מעובר לחביות מעץ אלון מסלובניה, בו משתמשים מסורתית דווקא כי לא מוסיף טעמים ליין, אלא משמש לאכסון בלבד. לרשות המשפחה עוד כמה יקבים.

מונטפולצ'יאנו Montepulcianoהינו כפר בדרום/ מזרח לעיר סיינה אשר ממנו יוצאים היינות המפורסמים והאיכותיים בטוסקנה. באזור זה עושים יינות מסאנג'יובזה גרוסו ונקראים ברונלו דה מונטלצ'ינו. היינות עוברים לפחות שנתיים יישון בחביות עץ אלון ולכן הם כבדים, בעלי גוף ומלאים.

מהאזור זה מגיע יין שנקרא וינו נובילה דה מונטפולצ'יאנו שעשוי מ- 70% סאנג'יובזה, 20% קניולו ו- 10% זנים מקומיים. התוספת של הזנים המקומיים לתערובת הקיאנטי מוסיפה ליין מורכבות שמייחדת את האזור. באזור זה מייצרים גם יינות פשוטים יותר שנקראים רוסו דה מונטפולצ'יאנו

קארפינטו וינו נובילה דה-מונטהפולציאנו. מקור שמו של יין זה הינו בעיירה האיטלקית מתקופת הרנסנס: מונטהפולציאנו. בעבר מוצרי היין של עיירה זו היו שמורים לחוגי האצולה בלבד ומכאן שמו של היין וינו נובילה כלומר יין האצולה. היין מורכב מ- 90% ענביי פרוגנולו ג'נטילה ו - 10% ענביי קאקנאיולו.

בולגיארי הוא כפר קטן באיזור - Colline_Metallifere דרומית מערבית לעיר סיינה לא הרחק מהים שמתמחה ביינות הסופר טוסקן וקיבל זכות והכרה משלו לפני כ- 20 שנה. יינות אלו הם האיכותיים והמיוחדים ביותר בטוסקנה. הם בדר"כ יינות כבדים ומלאים יותר ובעלי פוטנציאל יישון ארוך.

הכרם ניטע בשנות ה- 40, אך רק בציר 68' יצא לשוק וכבר קיבל מעמד של אחד הטובים באיטליה. זהו הסופר טוסקן הראשון, שקיבל ב- 1994 מעמד מיוחד של DOC..

הוא עשוי מ- 98% קברנה סובניון ו- 2% של קברנה פרנק. היין מיושן 24 חודשים בחביות עץ קטנות. היין נחשב לאחד היינות הטובים באיטליה, ובין הקברנה סובניון הטובים בעולם. לאחר עשייתו, יינות בולגיארי שמבוססים על קברנה הושפעו ממנו. יין בעל גוף מלא, עם איזון מעולה בין פירותיות לחומציות וטאנינים. נוסף על הטעמים וניחוחות של דומדמניות שחורות, גרגירי יער, אדמה ושוקולד, אפשר לחפש רמזים לכמהין, טבק ועשבי תיבול - כולם יחד מתמזגים באופן עמוק ואלגנטי, היין יתחיל להגיע לשיאו בין 14 שנה ל- 20. שנה. היינות מיצור השנים הראשונות שיצאו לשוק עולים מעל 2000$. לגמתי את בציר 1990 Sassicaia.

Sassicaia-history

מפת האיזור

יקב קארפינטו- Carpineto-הוקם ע"י הבעליםGiovanni C. Sacchet and Antonio M. Zaccheo -. בשנת 1967, ונחשב לצעיר בגילו במונחי זמן טוסקניים. ייננים בהכשרתם התאהבו בטוסקנה והחליטו לייצר מהאדמה את היינות הטובים ביותר כראות עיניהם וכל זה בהתאם להשקפת עולמם שילוב של חדשנות ומסורת. היקב ממוקם באיזור קיאנטי קלאסיקו ליד העירה- Dudda, בין פירנצה לסיינה. מסביב ליקב 800 דונם של כרמי סאנג'יובזה וקאניולו הנטועים בגבעות משנות ה- 60 המוקדמות.
היקב מייצר יין קיאנטי אך ורק מאיזור קיאנטי קלאסיקו, איזור הגבעות האיכותי וההיסטורי של ייצור הקיאנטי. לצד ייצור יינות מסורתיים מייצר היקב גם יינות חדשניים המשלביים זנים בינלאומיים. אלו הם יינות הסופר-טוסקן ,יינות הפרימיום עם האיכות הבלתי מתפשרת, אשר הוגבלו ע"י חוקי ה- DOC

למשפחה אחוזה ויקב נוספת הנמצאת במונטפולצ'יאנו,תנאי האיזור הם אידיאליים ולכן הכרמים מאופייניים בתנאי מיקרו אקלים מעולים. יקב קרפינטו הינו היקב היחיד שמוציא את "הוינו נובילה די מונטפולצ'יאנו" אך ורק בדרגת רזרבה. בשנת 1987 יצר קרפינטו מאחוזת מונטפולצ'יאנו את יין הפרניטו. היין העשוי מ 100% ענבי קברנה סוביניון טוסקניים זכה להיבחר כאחד ממאה היינות הטובים בעולם במגזין Wine Spectator.

היקב במהלך השנים שחלפו היקב והעומדים מאחוריו תרמו רבות ליינות טוסקנה. הוכנסו זנים בינלאומיים כמו קברנה סוביניון ובכך השתפרה האיכות.ניטעו כרמים חדשים ובצפיפות- למרות יבול נמוכות, כרמים איכותיים הממוקמים באחוזות נבחרות של היקב , חדשנות ותעוזה הולידו יינות אשר זכו למוניטין ופרסים בינלאומיים.

יין קרפינטו פראניטו - סופר טוסקן מיוצר מ-100% זן ענבי קברנה סובניון הגדלים באזורים הכפר גבילה ליד פירנצה, ומונטהפולציאנו (ליד סיינה). הענבים נבחרו במיוחד עבור יין זה. ריחו של היין נקי ועם זאת עז. ניתן לחוש בריחות עדינים של ליקריץ, וניל ודובדבנים. בעל טאנינים אלגנטיים ונעימים

יין נוסף הוא "קרפינטו דוגיולו" יין סופר טוסקן מיוצר מענבי סאנג'יובזה וקברנה סוביניון את שני זני הענבים בוצרים בנפרד מאחר וזמני ההבשלה שונים. אחד היינות החדשניים והמעניינים ביותר בשוק. היין ייחודי בזכות העובדה שהוא חובק בתוכו את כל המאפיינים המוערכים ביין טוב. היין משלב את העוצמה והצבע העמוק של יינות צעירים עם ניחוחות וטעמי פרי עזים, יחד עם אלגנטיות ושלמות המוקנים בעקבות יישון בחביות עץ. היין מתאפיין בבוקה פירותי וריחני במיוחד רך וקטיפתי.

ליקב עוד מבחר לא מבוטל של יינות.

יין קארפינטו קיאנטי קלאסיקו רזרבה 2001- - היין מיוצר מ- 90% ענבי סאנג'יובזה, ו- 10% ענבי קניולו המגיעים מהכרם הטוב ביותר של קרפינטו. ועומד בתקנות החוק.

קרפינטו קיאנטי קלאסיקו רזרבה 2001 מושרה עם הקליפות לתקופה של 10-14 יום למיצוי צבע וטעם ומותסס בטמפרטורה מבוקרת, היין מיושן כ- 10 חודשים בחביות עץ אלון לאחר מכן מועבר למס' חודשים למיכלי נירוסטה וליישון סופי בבקבוק לתקופה של 12חודשים לפני יציאתו לשוק.
מתקבל קיאנטי עשיר ועצמתי הממחיש את המוניטין שצברו יינות הרזרבה הטובים שיוצאים מקרפינטו

מאפיינים: צבעו האדום החזק, בעל ניחוח אלגנטי,בעל גוף, הרמוני עם מאפייני וניל ופירות יער. טעם קטיפתי וארוך, מלא ונדיב בטעמים.

Fonterutoli הוא כפר ששני שליש מהכפר שיכים למשפחת מאז'- Francesco Mazzei
עוד מימי הבניים מאז שנת 1435 כלומר 24 דורות.אב המשפחה היה בין יוזמי מהפכת היין האיכותית. כיום משמש יו"ר החברה, לצד נשיא הכבוד של קונסורציום הקיאנטי קלאסיקו – איגוד היצרנים שמוכר בזכות סמל התרנגול השחור. כמו כן היתה מחלוצי הדרך שהובילה את המעבר לנטיעה צפופה המשולבת ביבול קטן, אותו שינוי שהיה חיוני להצלחת מהפיכת האיכות. כיום מחזיקה המשפחה גם ביקבBelguardo בדרום טוסקנה, היין שהוא מיצר "קיאנטי קלאסיקו פונטרוטולי"- נמנע בין חמשת היקבים הטובים מבין כמאתיים וחמישים יקבים, וכן נחשב ליקב הטוסקני שמקבל את הדירוגים הגבוהים ביותר במדריך הגמברו רוסו התנ"ך של יינות איטליה.

היינות המומלצים: קיאנטי קלאסיקו Fonterutoli משנת 2004. היין מורכב מ-90% סאנג'יובזה, והיתר ענבים אדומים מסורתיים של אזור הקיאנטי קברנה סובניון או מרלו, מתגלה כארומאטי מאוד, עם פירותיות יפה וטאנינים רכים.

היין הנוסף: קיאנטי קלאסיקו "קסטלו די פונטרוטולי" ריחו עשיר ומורכב ומתובל קלות, עם פרי שחור, טעמו מתיקות מאוזנת היטב שמשתלבת בטעמי פרי שחור.במיוחד.

בנוסף בבעלותו יקב Zisola באי סיציליה בדרום איטליה.

Castello di Ama
זהו כפר קטן מחמדים- נוסד בשנת 1972 ע"י ארבע משפחות מרומא, אשר התאהבו במקום ומנופי של חבל טוסקנה.

היין הייצוגי של היקב הוא קיאנטי קלאסיקו Castello di Ama, בעל ריח ארומה יפה של פרי שחור ותבלון, והטעם פרי אלגנטי ומאוזן.

בעלי יקב - Isole e Olena רואים את מהפיכת היין והאיכות כמטרד, והאדם שעומד מאחורי זה הוא היינן ומנהל ובעלים היקב- Paolo De Marchi הוא לא נולד למשפ' אצולה מיוחסת, היקב נקנה בשנת 1955 ע"י אביו, וכיום הוא שייך לבני המשפחה הענפה( אחים ואחיות ). בינתיים צבר היקב מוניטין כאחד המובילים באזור הקיאנטי.

הדגל של היקב הוא Cepparello, יין העשוי ממאה אחוז סאנג'יובזה. זהו יין הזוכה לשבחים גדולים מאוד. בין היתר הוא אחד היצרנים המצטיינים של היין המתוק של טוסקנה, הלא הוא Vin Santo.. נחשב מיינות הקינוח הגדולים של העולם, וכזה הוא היין משנת 1999. מורגש ריח אגוזים, קרמל וקשיו, ובא עימה מורג ששקדים וקליפת תפוז, גוף מלא ויין שופע טעמי פרי.

היין של פיצ'יני החלה ב- 1882, כאשר אנגוליו פיצ'יני, המייסד ובן למשפחה טוסקאנית ותיקה, ייצר את הקיאנטי הראשון שלו על טהרת ענבי סאנג'יובזה, והיה מחלוצי פיתוח יין קיאנטי שהפך בהמשך למותג עולמי

את הדור הרביעי הנוכחי של המשפחה מייצגים מריו ואחותו מרטינה, שהמשיכו להרחיב את היצוא ולהקים עוד אחוזות יין ברחבי איטליה
יקבי פיצ'יני מייצרים היום כ- 10-12 אחוז מיינות קיאנטי קלאסיקו..

למשפחה מגוון כרמים מזנים שונים בכל רחבי איטליה. כל תהליך הייצור של היינות בקיאנטי ומרמה, מהכרמים, דרך הייצור, היישון והבקבוק, נעשים בפיקוח קפדני באחוזות פיצ'יני.

בכפר קטן הקרוי- Viscine קיים יקב ובית-בד הם חלק מהאטרקציות במקום היקב- Castello di Volpaia הוא משתרך אחורה לימי הרנסנס וזאת אנו למדים בהתאם לדפי ההיסטוריה. בעלת המקום בימים ההם: Giovannella Stianti Mascheroni רכשה את הכפר הקטן הזה עוד מהמאה ה- 14. זו אחת מהחוות הכי ידועות שמייצרות יינות ברמה גבוהה,. הוא היצרן היחיד והבלעדי שמותר לו לייצר חומץ יין.

הבציר בחבל טוסקנה שבאיטליה, שם החגיגות מרגשות במיוחד. החגיגה המפורסמת והוותיקה ביותר היא La Festa dell'Uva פסטיבל הבציר של אזור קיאנטי באימפורנטה.