ההסכם הרגיעה ברצועת עזה הוא שגיאה אסטרטגית. המדינה לא תוכל לשאת במחיר היקר, זהו טירוף מערכות הוא הוספת חטא על פשע. אינו לא צריכים להיות מופתעים מהפרת הסכם הרגיעה – התסריט הזה צפוי מראש.
זה עוד ניצחון לאיסלאם הרדיקלי. הוא ניצח בלבנון, וכעת הוא ינצח בעזה. אסור להיות מתון בהקשר לחמאס? החמאס מעוניין בהסדרה מסיבותיו? זו תהיה ההזדמנות עבורו לייצג את עזה כמדינת חמסטאן.
הנבואה הגשימה את עצמה ? הנסיגה החד צדדית נוסח עזה, לבנון ובעתיד מיו"ש, מביא להתגברות הטרור וגל פיגועים בעקבותיו הפינוי של עזה הפך מבחינה משפטית בינלאומית את הקערה על פיה. ישראל נסוגה לגבול הבינלאומי, וכל פגיעה בה או ביישוביה מחייבת תגובה, במסגרת הגנה עצמית לגיטימית המוכרת ע"י המשפט הבינלאומי וכללי המלחמה. זוהי בעצם השאלה המהותי המתמקדת במלחמה נגד הטרור, ההסכם הנוכחי מתקדם בכיוון הלא נכון, ומקודם על ידי פוליטיקה זולה אשר אותה אנו חייבים לדחות. אי אפשר להילחם בטרור על ידי פוליטיקה זולה,שכביכול מציגה מודל של צדק לצד פתרונות של שלום –במזרח התיכון אנו מנסים להציב פרדיגמה אחרת לגבי מדיניות בינלאומית, אך דבר זה לא משחרר מהמחשבה לגבי פתרונות קונקרטיים שבהם חייבים להשתמש בכוחות צבא,– אך יותר מכך זה חייב ויכול להיות. כיבוש איזור לזמן קצוב ויזמת מלחמת ברירה הם מקובלים.
תנועת החמאס הטרוריסטית הוא פועל ישיר של מדיניות חוסר הצדק בכל האמור לחלוקת משאבים, פועל ישיר לזרימת נשק אל רצועת עזה, ופועל ישיר עם גורמים הניזונים מאידיאולוגיות פונדמנטליסטיות.. האירועים האחרונים בעזה מוכיחים שהפרשנות של ארגוני הטרור תחזור על עצמה כניצחון.
החמאס יהלך והתחזק בהשראת פעולותיו הצבאיות והחברתיות, הקמת רשת בתי ספר, גנים, תשלומים ומשכורות למחבלים מתאבדים וההרוגים. החמאס ינצל את הרגיעה להתבצרות, התעצמות, אימונים ופיתוח אמצעי לחימה. האם היה מקום לפעול אחרת, לאור ההתבצרות המאסיבית? נראה לי שכן? מאחר והמציאות והתנאים היו בשלים למכת נגד מאסיבית - אי תגובה הולמת היא שגויה ותוצאותיה ניכרים היום. על ישראל לקבוע את גורלה ומטרותיה, לפי מה שטוב ליהודים ולא כפי שמפרשים את מהלכיה הארגונים הטרוריסטיים או המדינות השכנות ? דבר שהוא בעקרון נכון וצודק.
המלחמה בטרור היא מאוד ארוכה ואיטית. למרות שהיא מאוד מסורבלת מבחינת הבירוקרטיה, הוכחה לכך אנו עדים כיצד התקבלו ההחלטות בנושא הרגיעה. אין פתרון קסם. האסטרטגיה צבאית לבדה לא תנצח לעולם את המלחמה בטרור, כי מדובר במאבק על הלב והנפש. הצבא הוא חיוני, אך אינו מספיק לבדו. הדרך שניתן לעצור את הטרור היא למנוע מן הצד השני לגייס עוד אנשים ונשק. מלחמה בטרור חייבת להיות ללא פשרות, מעצרים, חיסולים, ופתרונות פוליטיים. והם רק חלק מן הבעיות שצרכים להתמודד איתם. צריך לחשוב על דרכים לשלב את הקהילה הבין לאומית בפתרון,למרות שזה דבר קשה עבור הדיפלומטיה הישראלית. זה לא מוצדק לחשוב שהסכסוך הישראלי-פלשתיני הוא המקור לכל הבעיות בעולם, אבל לצערנו משמש כגורם להרבה דברים ללא צדק . הרתעה לא קיימת נגד הטרור כי הם לא מפחדים, אין שום הרתעה כי הם לא חוששים מהתגובה, אין שום חישוב רציונאלי של פחד. יש לפעול בדרכים של מניעה וסיכול. ייבוש מקורות כספיים. פעולות המניעה של ישראל בשטחים היו"ש הביאו בסופו של דבר לירידה משמעותית בכמות ההרוגים בצד הישראלי.
בהסכם האיולי שלפנינו הופקרו תושבי עוטף עזה.זה עניינן של זמן, כמו כל הפסקות האש הקודמות עם הפלשתינאים, גם הפסקת האש הזו תהיה חד צדדית, תופר במהרה בידי הפלשתינאים שיתחילו בטפטוף זוחל ויסלימו את המצב בהדרגה ובינתיים יתארגנו ויבנו את כוחם לקראת הסיבוב הבא (שבו שוב יחתמו על הסכם "רגיעה" רגע לפני פעולה גדולה של צה"ל וחוזר חלילה). ההסכם מעניק לגיטימציה לארגון הטרור שבמשך שנים מבצע מידי יום פשעי מלחמה נגד אזרחי ישראל, והופך אותו לבר שיח בעיני העולם, שהחרים אותו עד כה. לכל תושב שדרות ועוטף עזה, יש סיבה טובה לחוש נפגע. יש מקום לדיון ציבורי נוקב בעניין ההסכם, אך מקומו של הדיון הוא במערכות הציבוריות – הפוליטיקה, התקשורת, הרחוב. לא בבית המשפט.
ההסכם הוא בלון שיתפוצץ לנו בפרצוף, אלו הדוגלים באומרם שאנו צריכים למצות את הרגיעה ולתכנון לפעולה. ומנגד הם דוגלים בהערכות שהנתיב מוביל להתנגשות לפי הערכת המודיעין הוא שברירי וקצר. הכל נובע בגלל ראש ממשלה הטרוד ונתון לחקירות משטרה ושר ביטחון הססן וחסר ביטחון. ישראל נכנעת לחמאס ומקבלת על עצמה הפסקת אש שתאפשר לארגון לפגוע בהמשך באשדוד ובקריית גת.
הירי מהרצועה למרות הרגיעה המדומה נמשך- נגד אזרחים ישראלים מתוך שטחים המיושבים באזרחים פלסטינים, הינו פשע מלחמה הפוגע בפלסטינאים ובישראלים כאחד. הטרור העזתי אינו מסכן רק את חייהם של אזרחים ישראלים ופלסטינאים, אלא גם את השלום והיציבות באזור כולו. ההחלטות המתקבלות אינן רלוונטיות בתגובה על ירי הבלתי פוסק. יש לקורא לשר הביטחון ולראש הממשלה להגיב בצורה כואבת, אחרת בזמן הקרוב יצטרפו אזרחים נוספים למעגל ההרוגים. שק הרקטות הוא נשק סטטיסטי והאבדות בנפש הן רק עניין של זמן. האם עלינו לחכות לאסון בהיקפים גדולים יותר, או לחילופין לנחיתת קטיושות באשדוד או בקריית גת? או שמא עלינו לצאת סוף סוף למבצע 'חומת מגן 2' בעזה, על מנת לחסל את הנהגת החמאס, לפרק את תשתיות הטרור, ולהרוס את תעשיית הרקטות. יש לשנות את הגישה. על הממשלה לשים סוף לדשדוש ולמלחמת ההתשה, ולדינאמיקה הנוכחית שמשחקת לידי החמאס. הממשלה כושלת בהחלטותיה מתעלמת מחובתה להפסיק לאלתר ובכל מחיר את ההפצצה על יישובים בעוטף עזה, לכן חיי תושבי הדרום בסכנת מוות. הממשלה מפחדת לצאת לפעולה כוללת
זוהי תוצאה ישירה של ההססנות הממשלתית בעקבות מלחמת לבנון השנייה-לכולם ברור שיום אחד הנסים ייגמרו ובכל זאת הממשלה מתה מפחד לערוך טיפול שורש ברצועת עזה.
