יום שישי, 15 באוקטובר 2010
השיעים נלחמים על הגמוניה
בני האסכולה השיעית באיסלם הם כ 15%מכלל המאמינים, הם נחשבו תמיד וגם היום כשוליים בעולמו של האיסלם הסוני הגאה בעליונתו ובשליטתו בעולם האיסלם.
השיעים הוא הפלג החש שהוא מושפל ביותר באיסלאם,לכן הם נאבקים על ההגמוניה!!!התהום הפעורה בין השיעים לסונים, הניזונה מן האלימות הכיתתית, ומניסיונותיה של איראן השיעית וגישתה הלוחמנית והבוטה להשיג הגמוניה באזור, רק הולכת ומעמיקה החמאס, חיזבאללה, הם חוליות שפרסה איראן בחצי הקשת המסופוטמית במטרה להגן על תשתית הגרעין שלה ההולכת ונבנית במהירות וכל זה בכדי לכונן בחסותה את האימפריה השיעית.
השיעים, הסיעה המדוכאת והמושפלת באיסלאם, נאבקים עתה על ההגמוניה. גם אם ישראל תחדל, חס ושלום, להתקיים, אירופה לא תינקה. החנופה והשתיקה מול הברבריות המגואלת בדם ייענו בריבית קצוצה. מבחינתם זה המילניום של הג'יהאד, של הדאר אל חארב, ולבנון, ורצועת עזה הם דוגמה על קצה המזלג.
האסכולה השיעית בלבנון שמה למטרת על להשטלת על הפוליטיקה הלבנונית המוסלמית בעזרות ועם רוח גבית של פטרונה ממזרח הרי היא איראן-ובכך לשנות את מאזני הכוח בעולם המוסלמי -השרירים וקיימים באלף השנים האחרונות, וכן לשנות ולפעול נגד ההיסטוריה.
זהו חטא בעל יעבור בפוליטיקה המזרח תיכונית, לשנות באופן משיחי את מאזני הכוח הקשיחים כל כך בין השיעים לסונים בתוך עולם האיסלם לעת עתה הנסיון מלמד שידה של איראן על העליונה.
אם רוצים להבין באמת לאן נושבת הרוח, ולאן מתקדמת ההיסטוריה בלבנון, כדאי לבדוק היטב את דברי ג'ומבלאט הדרוזי רוצה.
חיזבאללה מתעצם, הממשלה הריבונית הלבנונית עושה במכנסיים, מי שהיו אמורות לנפק שקט וביטחון וושינגטון ואירופה לממשלת חרירי, נוטשות אותו לאנחות לשיעים עם מגבות על הראש.
ביקור אחמדינג'אד בלבנו ןזה ביקור של בעל הבית, האיש הקורא להשמדת ישראל עמוד סמוך לגבול ישראלבבינת ג'בייל - סמל מלחמת לבנון השנייה,ובין היתר אומר:ביהרות משולבת באימה מול אלפי לבנונים נלהבים האוחזים בדגלי חיזבאללה, ובדגלי איראן- טהרן תמשיך לתמוך במאבקו המר של העם הלבנוני בישראל הפושעת ,המזרח התיכון לא יראה את האור הטוב כל עוד קיים האויב המשותף לנו – הרי היא ישראל הציונית.
לבנון חומקת תחת ידה של המערב כביצה חלקלקה העומדת להתנפץ על הרצפה. סוריה חוזרת, לא בצעדי בלט, אלא בצעדי קלגס, מנפיקה צווי מעצר לכל הקשורים בבית הדין הבינלאומי לחריקת רצח חרירי, מאיימת בריש גלי על היציבות בלבנון.
עם נתבוננן היטב מהכרוניקה האחרונה לפני כשלוש שנים, מיד לאחר רצח ראש ממשלת לבנון לשעבר רפיק אל-חרירי, יצא מר ג'ומבלאט בדרישה בוטה מסוריה להתקפל לאלתר מלבנון.
בעל הברית הוותיק של סוריה בלשון המעטה חש על הסוס,בנאום פומבי לא חסך עלבונות בעריץ הסורי, ובשיאו של הנאום כינה אותו "הקוף מדמשק".
אין בעיות עם כינויי גנאי מזרח תיכוניים, ודאי כשיש בהם מן האמת, אלא שהיום, שלוש שנים אחרי, התבשרנו על נס אבולוציוני - אבולוציה במהירות האור. אסד כבר לא קוף, אלא מנהיג דגולשיש לתת לו כבוד, לא בכדי התריח ג'ומבלאט ונסע לדמשק לחלות את רגליו ולרחרח באחוריו.
גם דברי החנופה מפי ראש ממשלת לבנון סעד אל־חרירי לא ישנו הרבה. האיש שהתרפס בפני מי שהאשימם כרוצחי אביו
כבר לא יוכל להפתיע .איש אינו יודע מה יקרה כאשר יכריז הטריבונל הבינלאומי על מסקנותיו בנוגע לרצח רפיק אל־חרירי, ראש ממשלתה לשעבר של לבנון, אך ברור שלא צפויה שם תקופת רגיעה.
ישראל נתפסת ע"י השיעה האיראנית כמכשול העיקרי במזרח תיכוון בפני השגת אתגר זה- ואילוארה"ב הינה המכשול הגלובאלי.
חצי הסהר הג’יהאדיסטי של איראן משלים את חצי סהר הג’יהאדיסטי מזרחי הנשען על פקיסטאן, ומנוהל ע"י אלקאעדה והטליבאן הזוכים לחופש פעולה במדינה כושלת זו.
מטרת הג'יהאד השיעי במישרין אינה להפיץ את האמונה האסלאמית, אלא להרחיב את הסוברניות של הכוח המוסלמי (כשהאמונה כמובן, היא שנושאת את הדגל). ג'יהאד, הוא ללא בושה תוקפני מטבעו, עם מטרות ארוכות טווח – השגת שליטה מוסלמית שתחלוש על פני כל העולם.
המשמעות של הג'יהאד השיעי: אם מישהו נלחם נגד האסלאם אז צריכים להרוג אותו אבל אם מישהו מוכן לשתף פעולה והוא הולך לקרת התאסלמותו אז צריכים לתת לו אפשרות.
גם קולות הזעקה למדינות המערב להמשיך ולנקוט עמדה תקיפה במאבקן נגד האיסלאם הקיצוני לא מועילים.
התסכולים שהיו מנת חלקה של ישראל בעימותיה עם חיזבאללה וחמאס, שהסתיימו עם תוצאות חלקיות כשהחיזבאללה והחמאס הצליחו להתחמק מהשמדה כוללת של תשתיותיהם הטרוריסטית.
ישראל וצבאות ארה"ב ובנות בריתה מוקפות מו המערב ועד המזרח בידי האיסלאם הקיצוני החל -מהחיזבאללה והחמאס מצפון ומדרום,ובחצי עיגול ג’יהאדיסטי במזרח הנחוש לפרוס שלטון ג’יהאדיסטי על המרחב שמתחיל בפקיסטאן, עובר במזרח התיכון ומסתיים בחוף המזרחי של הים התיכון והצפוי להיות מוגן ע"י המטריות הגרעיניות של איראן ופקיסטאן.
המשטר האיראני שואף להרחיב את השפעתו, על חשבון העולם הערבי,הוא מטפח את חיזבאללה והחמאס כגורם שאמור לקדם את האינטרסים האזוריים של איראן,לכן אי אפשר להתעלם ממשמעות ביקורו של נשיא איראן בלבנון. משהו רע באמת מתרחש בחזית הצפון־מזרחית שלנו.הקשר בין סוריה לאיראן חזק מתמיד, והשפעת איראן על לבנון מתחזקת.
צעד חשוב בכיוון הזה מתחולל גם בעירק , ובעלייתו של משטר שיעי פרו-איראני בבגדאד בהנהגתו של"נורי אל־מאליכי" נסיגת סופית של ארה"ב מעיראק תיתן את האות להפיכת המדינה הזו לחלק מאזור ההשפעה האיראני.
ממזרח ההימור האפגני של הממשל האמריקאי שכדי לנסות להביס את אל-קאעידה הוא הימור מסוכן- כישלון פותח דלת רחבת ידים לאיסלם הקיצוני.
הנושאים שעל הפרק עצומים – מניעת פיגוע נוסף כדוגמת ה-11 בספטמבר, מלחמה בדרום אסיה, אבטחת מצבור הנשק הגרעיני של פקיסטן, גורלה של ברית נאט"ו ועתיד הג'יהאד האסלאמי העולמי. כדי להצליח, על הנשיא אובמה להשקיע לא רק בשליחת חיילים אמריקניים וחיילי נאט"ו נוספים, אלא גם בהונו הפוליטי שבעזרתו ישכנע את ארצו, המותשת ממלחמות, להתמיד. מלחמתו של אובמה באפגניסטן עלולה לכלות את נשיאותו.
אלפי מסגדים קיימים כיום באירופה ומספר המתפללים בהם גדול בהרבה ממספר המתפללים בכנסיות,בכל עיר אירופית קיימות תוכניות לבניית מסגדי-על שמולם יתגמדו כל הכנסיות באזור.
השליטה כרגע, הן בממסד המוסלמי והן באוניברסיטאות, היא של הרדיקלים,שמדרדרים את הצעירים באירופה, לעומת מוסלמים מתונים, שמתנגדים לרדיקליזציה.
חובה לציין, עומדות בניגוד גמור לרוח ששולטת במדיה ובאקדמיה. הפייסנות היא כלפי הרדיקלים, שהולכים ומתחזקים.
המסר הוא ברור סכנה גדולה מרחפת מעל אירופה וקשה מאוד לשמור על אופטימיות, ייתכן מאוד שכבר היום אירופה נמצאת בעל כורחה בשלבים האחרונים של תהליך האיסלאמיזציה של היבשת, והאיום הזה אינו מסכן רק את עתידה של אירופה, אלא גם את עתידה ועצם קיומו של המערב.
אי אפשר להסביר את כל בעיותינו הרבות מול האיסלאם בעוני, בדיכוי או בעבר הקולוניאלי של אירופה, כפי שטוען השמאל,אין להן גם שום קשר עם הפלסטינים או עם החיילים האמריקאיים בעיראק. הבעיה נעוצה באיסלאם עצמו שהופך מיום ליום ליותר רדיקאלי.
קשה מאוד לשמור על אופטימיות מול האיסלאמיזציה הגובר באירופה הכל פועל נגדם הם מובסים בכל החזיתות. האיסלאם מנצח מבחינה דמוגרפית, ההגירה המוסלמית היא אפילו מקור לגאווה בקרב המפלגות הליברליות השליטות. האקדמיה, האמנות, התקשורת, האיגודים המקצועיים, עולם העסקים, הממסד הפוליטי – כולם קיבלו על עצמם את התיאוריה האובדנית של הרב-תרבותיות. עיתונאים לכאורה מתנדבים להדביק לכל מי שמותח ביקורת על האיסלאם את התווית "ימני קיצוני" או "גזען" הממסד כולו מצדד באיסלם.
שמאלנים, ליברלים ונוצרים דמוקרטים – כולם חולקים עתה את יצועם עם האיסלאם.
לא זו השעה ללמוד מרוח הפייסנות, ההתבזות, ההפקרה, הוויתור והכניעה. לא זו השעה לעשות כמעשהו של מר צ'מברליין,צו השעה הוא ללמוד ממר צ'רצ'יל ומהדברים שאמר בשנת 1942:
"אל לנו להיכנע לעולם, לעולם, לעולם, לעולם, בכל עניין גדול או קטן, רב או פעוט, אל לנו להיכנע לעולם אלא רק לקול הכבוד והשכל הישר. אל לנו להיכנע לעולם לכוח; אל לנו להיכנע לעולם גם מול מה שנראה כיתרונו העצום של האויב”
אירופה הליברלית מבינה פתאום שהיא ניצבת בפני אתגר אדיר של טרור מבית,וזאת ראינו כיצד הם הגיבו לאיומי הטרור שרדפו את היבשת לפני מספר ימים.הארופים יודעים שהפכו למטרה לגיטימית עבור האיסלאם הקיצוני, יתכן וזה נובע מהאיסור התקדימי על לבישת בורקה.
תאי הטרור הנחשפים בתקופה האחרונה ביבשת אירופה- הם תופעה מרתקת, הולדתם באירופה חבריו גדלו באירופה. הם אמנם מוסלמים, אבל לאורך חייהם היו חשופים לתרבות המערבית ונהנו ממערכת הדמוקרטיה והרווחה האירופית.
לפעמים אתה לא צריך שייפול לך תפוח על הראש או לשחק עם עצמך באמבטיה כארכימדס, כדי לצעוק אאוריקה, הרוצה להבין משהו על בית המשוגעים המזרח תיכוני ידרים לאיזורינו.
בניגוד לראייה השטחית של המערב, עמדתה של המערב היא תירוץ לרפיסות ולפסיביות,לפיה ישראל היא עילת העילות לעימות בין האיסלאם למערב אין לה אחיזה במציאות, ומנגד ארצות הברית של אובמה מתמקדת בהקפאה ובכיפוף ידיים של ממשלת ישראל.