תור והתהלך בארץ

בימים אלה נפתחת עונת הטיולים בגליל העליון,.עשה מצווה לעצמך "קום והתהלך בארץ בתרמיל ובמקל וודאי תפגוש בדרך שוב את ארץ ישראל".

הדרך לחוות את הארץ היא דרך הרגליים, מדן ועד אילת. הירוק והמים של מקורות הירדן, הרי הגליל, הכנרת ומצוקי הארבל,הר הכרמל, הרי יהודה במזרח, והתוגה של המדבר, הצבעים מהרהבים של הרי אילת וים סוף הצלול - כל אלה על שביל אחד!! זה היה מסע במכונת הזמן, מעין מסע נוסטלגי, אל הימים הלא-רחוקים ההם שחלפו,שבהם לכולנו היו ילדים קטנים-הסיור הינו על בסיס "שותפים לטיול" ואינו מאורגן ע"י גוף כלשהו.

הימים בין פסח לשבועות המבשרים את בואו של הקיץ אשר הורס כל חלקה טובה אשר נבנתה בעמל רב בחורף הישראלי.נחלים מתייבשים, מפלים מפסיקים לשצוף, האדמה כהה ונצרבת בשמש ורגביה הופכיםמחורצים וסדוקים.

חבל הגליל העליון מתבטא כאזור מחורץ נחלים תלולים, צמחייה סבוכה ומנוף עוצר נשימה.זו הזדמנות מצוינת לטייל ולבקר בפינותיה השונות. נחל מירון, הנמצא בצפון הארץ, לא רחוק מהעיר צפת, מתפתל החל ממורדותיו המזרחיים של הר מירון ועד לנחל עמוד. הנחל האכזב טומן בחובו צמחייה עשירה, ובאביב הוא מלבלב בפריחה יפהפייה של אדום וצהוב.

תחילת המסלול עוברת בקלות. לחישת הרוח בין עצי הצפצפה כמו מנגינה של נפש בודדה שורקת לה לחן צועני אכן עומדים במקומם, עצי הצפצפה והמצוק עצמו מצלים את המקום ומשרים אווירה נעימה. על דרך העפר הנפרסת תחתם.

צעידה של מספר דקות בערוץ הנחל עד שנגיע אל המעיין עין חמד. ההליכה בערוץ אכן מהנה. הנחל אמנם אכזב, אך חיים רבים שוקקים סביבו והתוואי המוצל מאפשר לנו ליהנות מהפריחה ומהפרפרים הרבים החגים בתוכו. לצד ערוץ נחל מירון. ליד הגשר הראשון שחוצה את הנחל יש בריכה יפה. אפשר כמובן לרדת מהדרך ולהשתכשך בה.נחל מירון הוא יובלו העיקרי של נחל עמוד.

ממגרש החניה מוביל שביל ברור המסומן אדום הנמשך לאורך השלוחה המתנשאת מעל ערוץ נחל מירון. השביל מגיע אל בניין משטרה מנדטורי. תחנת המשטרה נועדה לשמור על תחנת השאיבה שבנחל, וגם היום עדין ניכרים עליה סימני ירי ממלחמת העצמאות. מבניין המשטרה יוצא גרם מדרגות בנוי ונוח היורד אל ערוץ הנחל. עם הכניסה לערוץ, ניתן לראות משמאל את תחנת השאיבה הדוממת על עין טינה (עין התאנה), או בשמו המעוברת - עין יקים. עד לפני כמה שנים שאבו מכאן מים לצפת, אך כיום זורמים המים בערוץ באין מפריע. המעיין נקרא על שם עץ תאנה, אך למעשה העץ הבולט כאן ביותר הוא אגוז מלך גדול המעניק שפע צל. לאורך רוב המסלול המים אינם ראויים לשתיה. ליד עין יקים מתחילים הבוסתנים הנטושים של נחל עמוד. הבוסתנים האלה ילוו אותנו רוב דרכנו בנחל, ונמצא בהם את כל שבעת המינים שבהם נתברכה הארץ. לאחר המנוחה בעין יקים אנחנו ממשיכים ללכת בשביל המסומן. השביל הולך לצד תעלת מים היוצאת מן המעיין. בתוך התעלה יש שרכי שערות-שולמית מצויות ולצד השביל יש עוד שרידי בוסתנים וצמחי נחל כגון פטל: שיח בעל ענפים קוצניים ביותר המטפס על צמחים אחרים או משתרג בתוך עצמו. הפרח ורוד בקוטר 2 ס"מ, הפרי עגול ומורכב מאגוזיות עסיסיות שחורות טעימות. הצמח שכיח מאוד ליד מקווי-מים, מעיינות וגדות נחלים.

הצחיחות שהקיץ מביא איתו גם אל הצפון הפורה היא הדבר הכי ישראלי שיש. מי שתר בשדות תרשים וקוצים עיניו צמאות אחרי פיסת צל, זיעתו ניגרת כמפלי מים, ופניו אדומות ופי יבש מצמאה, ולמרות זאת הוא אינו מוותר וממשיך לתור את הארץ ולבלוע את יופיו של הטבע.

לאחר טיול מדהים וממצה, לאות סולידאריות וסתם בשביל הכיף דלה העט וקצרה היריעה, המלצה חמה

לנסוע על כביש 85 בין ראש פינה כרמיאל ולהיכנס למסעדת עין כמונים וליהנות מארוחה טובה במשק, המחלבה, הגבינות, שמן הזית, המסעדה של בני משפחת אברוצקי. שהפכו לחלוצי מחלבות-הבוטיק של גבינות העיזים בארץ.

הפגיעה במשאבי הטבע

חברת רותם אמפרט נגב הינה החברה הגדולה בישראל להפקת פוספט ולייצור חומצה זרחתית באיכות חקלאית ולמזון, דשנים על בסיס חנקן, זרחן ואשלגן וכימיקלים לשימושים טכניים, למזון ועוד. החברה כורה בעצמה את סלע הפוספט במכרות הממוקמים באזורים מדבריים, בהם הקימה גם את מפעליה.

עברו של מפעל הדשנים "רותם אמפרט" ידוע לכל, קיימת התנהלות תמוהה מצד המשרד לאיכות הסביבה- המשרד מודע לחריגות בעשרות אחוזים מתקני זיהום האוויר במקום להפעיל נגדו אכיפה נוקשה עוברים לסדר היום, ובינתיים בשטח: החריגות מתקני הזיהום נמשכות.

בשנת 2005 חברת רותם אמפרט קיבלה תשובה שלילית לבקשתה לחצוב פוספטים באזור חצבה. ההתנגדויות נבעו ובצדק שהשטח בעל ערכי נוף ייחודיים אך לא מאוכלס. לתוכנית אז הוגשו אלפי התנגדויות. ובשנת 2006 ביטלה הוועדה המחוזית את התוכנית לכרייה ורותם אמפרט חזרה בה מכוונתה לכרות באזור.

כאשר ראתה שאיננה מצליחה באיזור חצבה מבקשת יום לקדם את אישור הכרייה בשדה בריר הסמוך לעיר ערד זוהי שערורייה!!! אם תאושר ההפקדה בוועדה המחוזית יתגלגל תהליך של התנגדויות, שלאחריו יוחלט אם לאשר את המכרה או לאו. הנוגעים בדבר טוענים לא לאשר את ההליך כלל.

המתנגדים לכרייה מנמקים את התנגדויותיהם בשני מישורים עיקריים. האחד הוא הקרבה לעיר ולתושבים בכלל, ביניהם בדואים רבים הגרים סמוך מאוד למכרה (אל פורעה), דבר שיפגע באופן ישיר בבריאות התושבים מחד ובתדמית העיר מאידך אשר יסכן מעמדה של העיר ערד בפגיעה הצפויה בערכי טבע, נוף ואתרים היסטוריים.והן מבחינה תיירות המרפא שהעיר ערד ידועה בכך.

אסור לקבל את נימוקיה של חברת רותם הטוענת: "שאתרי העתיקות של חרבת רדום וחרבת עוזה אינם נמצאים בשטחי הכרייה המתוכננים והם לא יפגעו". והחברה אינה מתכוונת לבצע כל פעילות באזור הטיולים של הנחל והגבים. ועוד מוסיפה "ערכיות השטח של שדה בריר נמוכה מאד מבחינה נופית"

ולגבי הטיפול בתושבים המקומיים הבדואים חייב להיעשות ברמה ממלכתית על ידי הרשויות של מדינת ישראל.

לפחות אין מחלוקת וכמעט אין ויכוח על כך שאבק פוספטים ואורניום (הכלול בפוספט) וגז ראדון אינם בריאים לאדם הנחשף אליהם. על רמת ההשפעה שתהיה לפעולת הכרייה בשדה בריר המרוחק מערד כארבע ק"מ בקו אויר היא דבר מסוכן ובכייה לדורות. משטר הרוחות ועוצמתם יביאו את האבק, הגזים, הרעש, עד לעיר ערד. עניין הגרסה שטוענת שההשפעה היא רק לק"מ אחד איננה במקומה בלשון המעטה.

ועל כך. גם אין מחלוקת על כך שפעולות הכרייה מעודדות את יצירת הסיכונים בהם מדובר. אם כן, המחלוקת היא. מאחר ועל כיוון הרוח ועוצמתה גם אפשר להסכים, מאחר והנתונים הללו קיימים ומדידים כבר היום - נשאר פתוח, או ולנוסע על כביש 31. משרד הבריאות כפי שנראה בהמשך אסור להסכים עם הדברים חד משמעית המכרה יסכן את תושבי האזור כולו בלי שום ספק. למרות שהוא אחד מאוצרות הטבע היחידים והחשובים שבהם נתברכה ישראל.

הלקח מר לכן אסור ליפול שוב למלכודת של חב' רותם, היא לא מילאה בעבר על הכללים והנהלים בהקשר לזיהום האוויר, למרות שהיא טוענת שהחברה קבלה על עצמה מספר מגבלות ובהן תקופת כרייה ניסיונית של כשנה אחת, שבמהלכה יתבצע ניטור רצוף לגבי כל הפרמטרים אשר הוגדרו על ידי המשרד להגנת הסביבה.

מטעם משרד הבריאות מצביע ומדגיש שהערכה עליה של 4.25% בשיעור התמותה הכללית בערד, שמשמעותה 7 נפטרים נוספים כל שנה! ירידה בתפקודי ריאות תקינים אצל ילדים, גידול בפניות למיון של ילדים ושל מבוגרים ועלייה צפויה נוספת של מקרי סרטן ריאות כתוצאה מחשיפה מוגברת לגז ראדון ונגזרותיו.לכן יש לשלול על הסף את הכרייה בשדה בריר, מתן אישור לכרייה נוספת חוטא לייעוד הנגב.

עתידה של תעשיית הפוספט אינו ברור ורווחיותה מוטלת בספק לאור מלאי הפוספט המוגבל. הנזקים הסביבתיים – הן בזיהום הסביבתי והן בניצול משאב הטבע הייחודי,עולים על הרווח שבכרייה.

תמוהה לשמוע!!! שברשות הטבע והגנים, מנגד, תומכים בכרייה באזור מחשש שאם האתר לא יאושר, תדרוש רותם אמפרט לכרות באזור אחר, רגיש יותר מבחינת השמירה על הטבע.

על הממשלה ומשרד לאיכות הסביבה לבחון בחינה אמיתית את כדאיות תהליך כרית הפוספטים למול הפגיעה הבלתי הפיכה במשאבי הטבע והתיירות, באופן שבו יובטח מרחב הבחירה של הדורות הבאים.

על מוסדות התכנון האמונים על אישור התכניות לפעול ברוח החלטות הממשלה ולא לתת ידן לפגיעה באינטרס הציבורי.

משבר במוצרי מזון בסיסי

משבר הולך וגובר- במוצרי מזון בסיסי, בעבר אנו הינו עדים התקוממות אזרחית במדינות נזקקות בלבד.

כיום המשבר הגדול הבא-זינוק מחירי במוצרי מזון בסיסים כגון: האורז, החיטה והתירס.מנהיגי העולם המתועש הם מאד מודאגים מאוד מהעלייה המהירה במחיריהם של מוצרי בסיס במדינות רבות, בעיקר בעולם השלישי, וציינו שיש לבחון דרכים להגשת סיוע. ועל המדינות המפותחות מוטלת האחריות.

המשבר והחשש ממחסור, והזינוק גורמים לצרכנים במערב לרוקן את המדפים. כיום לא רק בעולם השלישי מודאגים ממחירי המזון. זו פעם ראשונה מזה עשרות שנים שהמשבר הגיע גם לצפון אמריקה והתושבים הגבלו בכמות האורז הניתן לרכישה. לאור מצב זה יצא נשיא ארה"ב ונתן הוראה ליועציו לבחון את הדרכים בהם יכולה וושינגטון לסייע להתמודדות עם הבעיה. בין השאר יש לבחון דרכים כיצד לספק למדינות מסוימות מזון מעבר למה שמסופק להן כיום.מנתונים שהתפרסמו ארה"ב סיפקה בשנת 2007 מזון למדינות שונות ברחבי העולם בעלות של 2.1 מיליארד דולרים.

המשבר הנוכחי גרם להתפרצויות אלימות בארצות כגון: האיטי, סינגל, מצרים, ובפיליפינים אשר מסכן את יציבות הממשל במדינותיהם.הכתובת היתה על הקיר-מומחים הזהירו מפני התקוממות אזרחית במדינות נזקקות אם לא ירוסנו במהירות מחיריהם של מוצרי בסיס

הידרדרות המהירה הגיעה למימדים המצריכים פעולות חירום. איננו זקוקים רק לצעדי חירום לטווח הקצר, שיענו על הצרכים המידיים וימנעו רעב באזורים רבים בעולם. אנו זקוקים להגדלת ייצור המזון בטווח הארוך. הקהילה הבינלאומית צריכה לנקוט בצעדי חירום כדי למנוע את ההרחבות המשבר. מאחר ונסיקת מחירי המזון עלולה להביא לכך ש-100 מיליון בני אדם במדינות עניות ישקעו בעוני עמוק עוד יותר.

מצד אחד אי אפשר להצמיד את המחירים רק למדינות מסוימות. הן תמיד תוכלנה לרכוש מוצרים דרך צד שלישי, אך זה יהווה קושי מסוים, ובמחירים גבוהים מעל המשוער .

אירן למשל: ספציפית מנועה כבר היום מלרכוש מוצרים אמריקניים באופן ישיר, העם זה טוב ליהודים?

על כל המדינות אשר מייצרות מזון (כגון:ארה"ב ) להתאים את מחירי המזון ומחירי התרופות ומכשיר תעשיה. למחירי הדלק היום יומיים. כך שמדינה כמו אירן לא ישתלם ליקר את הדלק משום שהם ייקרו את מחירי המזון והתרופות בכל פעם של העלאת מחירי הדלק. הרעיון הוא להצמיד את המחירים רק למדינות אשר מייצרות דלק.

כיום נבחנת האפשרות שארה"ב תגדיל את היקף המזון שהיא קונה מספקים, על מנת להוזיל את מחירי ההובלה ובכך להביא להוזלת מחירים. עם זאת, מנגד קיימת התנגדות מגורמים מרכזיים בענף החקלאות האמריקני השוללים את הרעיון.

למרות ההסתערות על מדפי המזון בצפון אמריקה, התמונה איננה אובייקטיבית. כלכלנים בארה"ב גורסים ומבהירים שהמצב השורר בצפון אמריקה אינו דומה למצב בעולם השלישי,לכן אין סיבה ממש לדאגה.

המצב העכשיו נובע בעצם מספקולציה שאין לה מקום, וכן מקניות מבהלות של צרכנים שחושבים אחרת. רוב רוכשי האורז הם אזרחים המושפעים יתר על המידה מהדיווחים בתקשורת, ועל מחסור, וחוששים מעלית המחירים.

המשבר משולב בין היתר בעלייה במחירי הדלק,ו גידול חד בצריכת מזון מהחי. במדינות מתפתחות כדוגמת סין.

שימוש ביבולים לצורך הפקת ביו-דלק, ומשקיעים ספקולנטים בשוק הסחורות, הם גם סיבה אשר הזניקו באחרונה את מחירי המזון לשיאים חדשים.ובנוסף שינויים אקלימיים, ובכלל זה שיטפונות ובצורות אשר גרמו לפגיעה ביבולים ותרמו אף הם לעליות המחירים.

הגורמים המקשים כעת על ממשלות להתמודד על נסיקת מחירי המזון, הוא מדיניותם של ארגונים אלה להתנות הלוואות למדינות עניות בכך שאלו יורידו מכסי מגן על יבוא ויצוא, ויפתחו את שוקיהן לסחר בין לאומי. אנו עדים באחרונה מדינות מתפתחות ברחבי העולם הגבילו את הייצוא של אורז וסחורות חקלאיות אחרות בניסיון לבלום את עליות המחירים בשוק המקומי. כך למשל, יצואניות מובילות דוגמת סין, הודו, מצרים ווייטנאם, אסרו על יצוא אורז מתחומן או הגבילו אותו.

עלית מחירי האורז הביאה בעקבותיה למלחמת האור בחושך ובמיוחד בפיליפינים.סוחרים המפקיעים במחיר מסתכנים במאסר עולם.

המדינות הצורכות את הכמות הגדולה של אורז הם סין והודו, ולהן אין בעיה הם תחת השפעה של אזור הטרופי הלח שמגדלים אורז, והן מגדלים מספיק אורז לצריכה מקומית. במשך השנים היבולים גדלו, אולם לעליה ביבולים היתה השפעה הפוכה. ממשלות הפסיקו להשקיע במחקר שנעדו לשפר את היבולים- כתוצאה מכך אנו עדים למצב שנוצר, זה 15 שנה שלא הוגדל התקציב למשימה זו.

היצואניות הגדולות באורז הן תאילנד, קמבודיה וויטנאם השוכנות ונהנות מדלתות נהרות פוריות, ומאדמה ומזג אוויר מושלמים לגידול אורז. בקצה השני נמצאות מדינות כגון: אינדונזיה, פיליפינים מלזיה, עם שטחי גידול מוגבלים. בעיות תחבורה, פגעי מזג אוויר ועוד. לכן חקלאי האיזור אינם מספקים את התצרוכת המקומית.

הרגשה אין אונים

תסכימו איתי שאמנם הכותרת ברורה ומודגשת, אך ההרגשה היא אין אונים!!!!!חגיגה או חינגה?

אלא זעקות שבר עם בסיס והדגשה, ילדים שגדלים עם דמות אב מפוקפקת, לעתים אלימה, נפקדת-נוכחת מחיי הילד/ה – למרות שומעים את זעקות התקשורת. הכותרות ומאמרי הפרשנות מתחרים זה בזה בחריפותם.

ההתעללות המינית כתסמונת של סודיות עבור הנפגע/ת קשורה הן לגורמים חיצוניים כגון: מצב סוציאו/ אקונומי, חברתי ועוד. לכן יש להן היבטים ספציפיים של סודיות באינטראקציות ההתעללות עצמה, בנוסף לגורמים פסיכולוגיים פנימיים. אונס בתוך המשפחה נהיה להיט בזמננו, החדשות מלאות בכך, אבות ואחים שפוגעים בבת המשפחה, המבייש מכל שהאבא מבצע והאח מצטרף. או אמא החזיקה אותי - ואבא אנס.

מרכז הסיוע לנפגעות תקיפה מינית מדווחת, אחת מתוך שבע נשים המתלוננות על תקיפה מינית, חוותה גילוי עריות מצדו של בן משפחתה.

במקרים של התעללות ממושכת בילדים/ת מנסה הנפגעת לתקשר עם מישהו בתוך המשפחה או מחוצה לה, ולרמוז או לספר על ההתעללות אך אין אוזן כשבת!!! בפעמים רבות מספרות הנפגעות שכאשר ביקשו עזרה מאותם אנשים קרובים, למרבה הצער לא האמינו להן, קראו להן שקרניות או משוגעות, ואף הענישו אותן על דבריהן. בנוסף, גם סוכנויות חיצוניות אינן תמיד מאמינות לדבריהן אינן תמיד מאמינות לדברי הנפגעות. חוסר אמונה זה עובר כחוט השני, בסופו שלך דבר גם למערכת המשפטית.

גם ראיה רפואית ברורה של אונס עדיין אינה מהווה הוכחה משפטית לגבי זהות המתעלל. ולעומת זאת במקרי אלימות פיזית יכולים להישאר סימנים בולטים על גוף הנפגע/ת/.

במקרי אלימות מינית הסוד נשמר גם בשל העובדה שהאלימות היא כלפי איברים אינטימיים, שאינם גלויים. נפגעי התעללות מינית המודעים להליך הפלילי והמשפטי, לכן ברוב המקרים ימנעו, מהגשת

תלונה במשטרה אם אין הוכחות רפואיות.

נפגעי התעללות מינית נאמר פעמים רבות, לא לגלות על כך דבר לאף אחד בתוך המשפחה או מחוצה לה. כי מה שמתרחש בתוך ההתעללות הוא הסוד בינו לבין המתעלל. סודיות מחוזקת, לעתים קרובות- לא מן הנמנע שמשתמשים באלימות, ואיומים, או ענישה.

קיימים מקרים שנערות צעירות מקיימות קשרים רומנטיים הכוללים יחסים בהסכמה עם בחור המבוגר מהן במספר שנים, וכאשר הן מבקשות לסיים את הקשר הבחור מסרב והנערה עשויה למצוא עצמה מקיימת יחסים נגד רצונה. במקרה זה נאלצת הנערה להתמודד עם ביקורת וחוסר אמון מצד החברה והמערכת המשפטית.

המקרה הגרוע ביותר הוא אונס קבוצתי-מלבד העובדה שאונס קבוצתי הינו בעל השפעה הרסנית על ההערכה העצמית של הנפגעת, לרוב מוצאת עצמה הנאנסת תחת ביקורת המציגה אותה לא כקורבן אלא כנערה מופקרת ולא פופולארית אשר "הביאה את זה על עצמה".

במחקרים שנעשו במשך השנים מראה שלאנסים סדרתיים המאפיינים הבאים: היסטוריה תעסוקתית טובה, מעמד בינוני ומעלה, רמה ממוצעת ומעלה של אינטליגנציה. כן נמצא, שלרבים מהאנסים הסדרתיים יש היסטוריה של מאסרים או אשפוזים קודמים, וליותר משלושה רבעים מהם יש היסטוריה של פגיעות מיניות בילדותם.

היום מקובל להסתכל על עבירת האונס כעבירת אלימות, המבטאת דחף לשליטה וכוח, ולאו דווקא כעבירת מין. רוב מעשי האונס אינם מתחילים בהתנפלות פתאומית, אלא בשיחה בין האנס לבין הקורבן.

ניסיון להוכיח חפותו של אנס על-ידי העלאת פרשיות על קיום יחסי מין מרצון נועד להטות את ההכרעה מן הנושא העומד לדיון, על-ידי הניסיון לשכנע כי אישה השוכבת עם פלוני מרצונה יוצרת בכך תשתית ראייתית שלפיה היא מסכימה לשכב גם עם פלוני ואלמוני. זהו ניסיון שלא יצלח, וראוי הוא שיידחה מכול. היעדר תלונה לבני המשפחה או למשטרה, תוך זמן סביר, בנסיבות של לחץ משפחתי או חברתי,

למשל בעקבות מעשים של גילוי עריות, או בשל פחד הוא תופעה שאינה בלתי מצויה או נדירה. שאלה דומה עלתה, לא אחת, במשפטים מן הסוג דנן. בתי המשפט זנחו את הגישה שלפיה אי-הגשה מיידית של תלונה פוגעת, מניה וביה, באמינותה של התלונה המאוחרת יותר. בדרך כלל צריך לבחון את הנסיבות לא לפי הגיונו ותבונתו של אדם בגיר, המחליט לאחר מעשה מה הדרך הנכונה אשר צריך היה לנקוט, אלא לפי תחושת קורבן העבירה בזמן אמת. לא צריך להעמיד את המבחן על תבונה לאחר מעשה, אלא על מה שחש והרגיש הקורבן בעת ביצוע המעשה והשמעת האיום. בושה מפני היחשפות ציבורית, תחושת עלבון וקלון, חוסר רצון להתנסות במסה החקיקתית והמשפטית וטעמים כיוצא באלה, מעכבים תלונה ולעתים אף גורמים להימנעות ממנה. איום בהשמצה או בהוצאת לעז על קטינה, המושמע מטעם חבורת צעירים, יכול להיות אפקטיבי מאוד המשפט שהם חורצים על הקטינה יכול לקבוע את מעמדה ואף את קיומה החברתי, במסגרת שאליה היא משתייכת, לתקופה ארוכה, האיום יכול להיראות אפקטיבי, גם אם התבונה שלאחר מעשה מלמדת כי תלונה מהירה עשויה להפסיק התנכלות מתמשכת .

יש לפעול בשיתוף פעולה ולשלב בין הגורמים השונים בכדי לפעול למיגור נגע האלימות-ובהם ההסברה, התקשורת, האכיפה, החקיקה והחינוך,ראשית בבית ולאחר מכן במוסדות החינוך.על החברה לתרום את תרומתנו למלחמה בנגע זה, אני בטוח שערכאות הערעור ימצאו את הדרך להחמיר בענישה. וכאשר נגע האונס והאלימות פשט בקרבנו, חובה עלינו להכביד את היד, לא להסתפק במס שפתיים אלא להחמיר בענישה כבדה.

צפון צרפת/ אלזס

חבל אלזס-לורייןAlsace-Lorraine המצוי במזרח צרפת, החלק המזרחי של צרפת מורכב משני חבלים היסטוריים- חבל אלזס Alsace- וחבל לוריין-Lorraine - הכוללים בתוכם את אזור Vosges אזור -Meurthe et Moseelle איזורMeuse אזור Moselle אזור Bas Rhin אזור Haut Rhin ואזור Belfort .במשך למעלה מאלף שנים היו אזורים אלו שדה-קרב עקוב דמים שידע סכסוכים בתקופת ימי הביניים, וכמה מהקרבות הקשים ביותר של שתי מלחמות העולם. במהלך ההיסטוריה הארוכה נכבש מספר פעמים ועבר משליטה גרמנית לצרפתית ולהפך. השפעת וריבוי האירועים ניכרת עד היום, החבל הוא בעל צביון ייחודי, המשמר עירבוב של שתי התרבויות.

אבל למען הסר ספק:האיזור מרהיב ביופיו, ומי שאינו מבקר במקום זוהי החמצה גדולה. מציע את הטוב שבטוב בתים וכפרים ציוריים שניתן למצוא כמותם רק בתמונות נוף צבעוניות. בשילוב מיוחד של הדייקנות הגרמנית ואהבת החיים הצרפתית. החבל שופע ערים עתיקות והעיירות נפלאות,כמו כן דרך היין המפורסמת, הרי הווז Vosges- נהר הריין השופע והגועש וכמובן המטבח הגרמני-צרפת המושלם, שמוכר לכל אניני הטעם שהם מסמלי הבולטים מתרבות הגסטרונומיה.
חבל אלזס המפורסמת, היא הקטנה יותר מבין שתי הפרובינציות של החבל, משתרעת מצפון לדרום בסמוך לאפיקו של נהר הריין. העיר- שטרסבורג היא בירתה של חבל אלזס . ברובע העתיק עיננו מסונוורת מבתים המעוטרים בקורות-עץ ומיקומם ליד תעלות המים, ובשכנות לחנויות הקטנות ולטחנות-הרוח הישנות הופכים את השכונה לאתר נהדר ורומנטי בעליל.בעונות האביב והקיץ האיזור טבול בשמש מקיפה וחובקת בזרועת אהבה, מקום פסטורלי שאין בו ייסורים.
מבעד אחת בתי העץ העתיקים, מבצבע דמות אישה, שביס לבן עטוף לראשה וחוגרת למותניה סינר,נגשת אל אדן החלון ומתפלת בעציצי הגרניום המשתפלים מטה. במבט יותר חד אפשר להבחין בשלל הצבעים שבצמח,הירוק אדום,הצהוב שבחול,הכחול שבשמים, והסגול שבצללים. העולם נעשה יפה ומבטיח עתיד טוב יותר.והאוזן קולטת קול של טיפות המים הנופלות מן המשפך על האדנית התלויה.

במרחק של פחות משעה נסיעה מעט דרומה משטרסבורג, שוכנת העיירה הציורית קולמאר- Colmar שמספקת הצצה חטופה אל ימי הביניים. לטעם רבים היא עדיין אחת הערים היפות בחבל אלזס. מלבד הבתים האלזסיים המסורתיים אשר נראים במיטבם בקולמאר, המרכז העתיק והציורי שלה המורכב מרחובות צרים ובתי עץ. הבתים בעיר נעים מהסגנון הגותי לסגנון האיטלקי המזכיר בנייה ונציאנית כשניתן למצוא גם כמה דוגמאות לסגנון הצרפתי. . הקסם האמיתי של העיר העתיקה של קולמאר טמון בעובדה שאין שני בתים במקום הבנויים באותו סגנון או באותו גובה כך שלמעשה העיר מצטיינת באי הסימטריה שלה.

החבל טבול בכרמי יין- על אחת מגבעות הרכס מבצבץ כפר פסטורלי, ולמרגלותיו משתרע מראה הבקעה בצבעים חום שוקלד בעונת הסתיו- מושלג בחורף האירופאי,וירוק בוהק באביב.העננים הממלאים אותה בחודשי הסתיו והחורף,משרים תחושה שהם חיים עם הנוף- בתוך הנוף ומעל הנוף. מרכסי הרי הווז’ ניתן להבחין את הבקעה החרושה והמעובדת, כשמיכת טלאים ולצידם ערוצי הנחלים העוברים בה כסרט נודף מים.

לאורך 170 ק"מ, למרגלות המדרונות המיוערים של הרי הווז’ מתפתלת " נתיב דרך היין – Route de Vine הקסומה. דרך היין: נמצאת בין הנהר הריין-Rhine ובין רכס הרים שנקרא ה-Vosges. האזור השליו מכוסה בפרדסים, בוסתנים וכרמים וביניהם הערים המקסימות והעיירות הקטנות, שצריחי מגדלי הכנסיות שלהן נראים מרחוק. הדרך חוצה כרמים וגבעות ועוברת בעיירות קטנות עם רחובות צרים מרוצפים ונקיים ושתילי הפרחים הצצים בשדרות הצרים הם מעין חלום של ילדות, ובצידם כנסיות צנועות ובתי-עץ שלמרפסותיהם אדניות עם פרחים מרהיבים.האוויר צלול ומלא ריחות עשבי טיבול, מרווה, ורוזמרין, וגרניום לימוני. השקט מופר רק בציוץ הציפורים בולבולים,יונקי דבש, סנוניות, בזים צוללים, דרורים וחוחיות.

שיאה של דרך היין האלזסית.היא העיירה הצרפתית המקסימה: אוברנאיי- Obernai מנוקדות תצפית שונות אנו רואים פה ושם במטעי תפוחים, המישור הנפרס במזרח הגבעות מכוסה בשדות תירס.
אך בעין בוחנת אנו רואים בעיקר מראה מרהיב ממדרונותיהם העטורים באלפי דונמים של כרמים אלזסיים מובחרים, כרמים המטופחים להפליא. שורות שורות ניצבות הגפנים דוממות, תלויות וירוקות במדרונות הגולשים ממרומי הגבעות אל תוך העמק הפורה, ובינות לעליהן פיזזו קרניים של שמש ערביים רכה. פה ושם בלטו על קו הרקיע שרידי מצודות דרכים עתיקות אשר בוודאי חלשו על הדרך האסטרטגית הזאת, המחברת בין מעברות נהר הריין ותוככי צרפת. בחודשי הקיץ הומה דרך היין האלזסית מאות אלפי מבקרים, ופני כולם אל כפרי היין שלאורך 170 ק"מ של דרך פתלתולה, החולפת על פני כ- 100 כפרים ועיירות. לאורך הדרך ניצבים הכורמים, מגדלי היין, ומצעים את מרכולתם, מי ליד חבית יין הפוכה הערוכה כשולחן ועליה בקבוקי יין למכירה. הכפרים והעיירות אשר התפתחו במרוצת הזמן לאורך הדרך נראים היום כמו תמונות נוף מרהיבות מימי הביניים הרחוקים והרנסנס, וביקור בכל כפר הוא כמו חזרה לימים עברו. יש בתים שקירותיהם מעוטרים בציורים עתיקים ובפרסקו המתארים סצנות משטה יין, ופינה מונחת חבית יין ישנה ולצדה מגוב חקלאי או כלי קציר. בין הכפרים- ולאורך הדרך תחומות חלקות כרמי הגפנים בגדרות אבן או בגדרות עץ.

ליין האלזסי יש היסטוריה ארוכה - מדובר ביין משובח וישן. היין המקומי הוא יין לבן יבש והוא הולך מצוין עם המטבח המקומי.. בכל ישוב כזה מספר בתי-יין ואפשר כמובן גם לבקר ביקבים. גולת הכותרת של היין האלזסי הוא: יינות הריזלינג היבש, גוורצטרמינר, פינו גרי, ואדלצוויקר. המדרונות התלולים של הגבעות, אדמת הסחף הפורייה והעשירה במינרלים, וכן הקרבה לאקלימו הלח של עמק הריין, יצרו בחבל אלזס תנאים אידיאליים לגידול ענבי יין. עם השנים השתכללו שיטות גידול הגפן, ולאורך הדרך ניתן להבחין בצורות שונות של גיזום ושל הדליית הגפנים, מה שמשפר את הכמות, האיכות, והעסיסיות, של הענבים הנבצרים מאוחר יותר.
באלזס מגדלים כמה זנים של ענבי יין אשר היו לשם דבר בגסטרונומיה הצרפתית בפרט והעולמית בכלל. רוב היינות הם לבנים, והזן המוביל הוא הפינו בלאן Pinot Blanc - . סוג יין נוסף וייחודי הוא הטוקאיי פינו גרי Tokay Pinot Gris - יין לבן בעל גוף וארומה שטעמו העשיר והמורכב מציע תחליף נהדר ליינות האדומים הטובים שחסרים באלזס. יין לבן מענבי סילוואנר- Sylvaner. היין האדום היחיד המיוצר באלזס הוא הפינו נואר Pinot Noir יין בעל ארומה של פירות יער ודובדבנים.יינות לקינוח יין המוסקט של אלזס, אשר מיוצר מענבי מוסקט מתוקים ויש לו גוון חצי יבש.

כתוצאה מהתחרות הגדולה בעולם נוצר משבר בכל הקשור לתוצרת היין הצרפתית. צרפת מתמודדת עם מדינות כגון:צילה, אוסטרליה, ובתקופה האחרונה התווספה גם ניו- זילנד. עם יינות זולים יותר ולפי טועמי יין מדופלמים לא רעים בכלל. אך הנחמה בכך שפחות פגע בלבנים של אלזס ויותר באדומים של בורדו. משבר היין הצרפתי לא גורם לייננים של אלזס להיות מוטרדים יותר מעל המידה אך חרדים מפני רוחות העתיד. ולמרות זאת זה לא גורם להם להיות פחות מכניסי אורחים. כשהם מציבים שלט על טעימת יין, הם באמת מתכוונים לזה, ובכל יקב שמכבד את עצמו תמצאו גם חבית גדולה ריקה שאליה אפשר להשליך יין שלא מוצא חן בעיניכם.

בתקופה לפני חג המולד סוף חודש נובמבר אז ביקרתי פעם אחרונה בחבל זה של צרפת, אין דבר הדומה למראות ולריחות האופפים אותך עם הגיעך לאחד מהשווקים הפתוחים.ומסביבך בקתות עץ פשוטות אך יפהפיות עם אורות מנצנצים כמעט בכל עירה. פרט לקניות, השווקים משמשים גם מקום מפגש בשעות הערב. והם מציעים בידור מגוון: החל ממספרי סיפורים וליצנים, דרך הופעות קרקס ומוזיקה, ועד העיקר מגוון רחב של אוכל ושתייה.


המטבח האלזסי הושפע רבות מהמטבח הגרמני, הוא דורש השריות ארוכות ובישול ממושך וזאת בכדי לספוג את כל הטעמים וארמות.האוכל האלזסי פשוט ולא מסוגנן, משופע בבשר חזיר ובנקניקים עתירי שומן אחד התבשילים המדגימים זאת באופן קיצוני הוא השוקרוט – Choucroute Garni : תבשיל בשר, כרוב חם עם פיסות בצל ונתחי בשר חזיר, ונקניקיות עגל בבירה .קדרת סלט ירוק, נקניקיות וגבינה. בתחום המאפים בולטים ה"קיש לורן" וכן פשטידת בצל Farte a L’oignon מאכל מאד מסורתי עם ארומה מעט מעושנת מרצועות הבייקון. ובלי לפגוע ביוקרת של חבל פריגור המפורסם בתחום כבד אווז מצוין, גם בחבל אלזס הוא מככב בצורה מרשימה.וקידרת בקהוופ – Baeckeeofe נושא אחריו שובל של ריח משגע. אמרת קוגלהוף - אמרת אלזס. ספק עוגה, ספק לחם, ובכל מקרה מאפה עתיר חמאה, מעין אח תאום לבריוש הצרפתי המפורסם. מוצאים אותו בכל מקום ובגרסאות שונות: עם אגוזים, עם צימוקים, עם שקדים ועוד. עוגיות שקדים פיננסייר – Financiers עטור אבקת סוכר. הנקניקיות בחרדל צרפתי חריף, עוגיית דבש מובחרת מתוצרת בית Pain D’epice.וטארט תפוחים משובח וחם. ולבסוף מקנחים את הארוחה בלחם וגבינה מונסטר- גבינת בקר מהרי הווז’.

חבל לורן-אלזס ידועים במטבח המסורתי, אפשר לחוות חוויה גסטרונומית אצל כמה מהמסעדות הידועות יותר בצרפת.ומטבחיהם מגישות לסועד ארוחות גורמה עילא ולעילא.

לא בכדי איזורי היין מהווים אדגר לאוכל טוב,לכן גם הגדות של הריין או בסמוך לו קמו מסעדות בעלי שם עולמי. המסעדות שנמצאות בסמוך ליקבים יודעות שהלקוחות מחפשים את חוויות האוכל,והסועדים אניני הטעם מוכנים לטרוח ולנסוע למרחקים כדי להגיע למקום בו יוכלו להתענג על מנעמי השולחן,בצד ובשילוב עם יינות האיזור המשובחים.הדו- קיום של מסעדות עם יקבים הופך איזורי יין רבים למרכזים גסטרונומיים.סיור חטוף באיזורי היין, ודפדוף רופף בתפריט אנו נוכחים לדעת שיין טוב בא עם שילוב של אוכל טוב.התפריט הוא קלאסי באופיו,עם הקפדה יתרה על תבלינים ומוצרי גורמה יקרים באופן יחסי. למשל: פטריות כמהין ועוד מצד אחד,ותנובת האיזור ותבליניו מאידך.לעתים קרובות המנות מורכבות וכוללות כמה סוגי רטבים,קישוטים ותוספות שונות.אלה אינן ארוחות שנעשות במהרה למשל מריחה של חומוס על צלחת, אלו ארוחות שדורשות ידע ותשומת לב מיריבת מצד העוסקים במלאכה.ולכן כל ארוחה שכזאת מיועדת להיות חוויה בלתי נשכחת.

מסעדת – לה- ארנסבורג L’ Arnsburg כ- 15 ק"מ צפונית מערבית לעיר שטרסבורג, מסעדה/מלון,בעלת היסטוריה ארוכת שנים,דור שלישי שעבר בירושה מאב לבן.כיום מנהל את המסעדה/מלון "השף ז’אן גורג’ קליין בעזרת אשתו קאטלי. Cathy and Jean-Georges Klein בעלת 3 כוכבי מישלן ו- 17/20 גומיו.התפריט מגוון ועשיר, מקוויאר עד כבד אווז, דגים ופירות ים ועוד.

מסעדת – אובארג’ה דה לה איל – Auberge de l’ ill , בדרך משטרסבורג לכוון העיר קולמאר. מסעדה/מלון מנוהלת ע"י השפים – Paul’ Marc et Jean/ Pierre Haeberlin בעלת 3 כוכבי מישלן וארבע מזלגות, 18/20 גומיו.תפריט ברמה גבוהה.

מסעדת ה-קרוקודיל – Au Crocodile ממוקמת בתוך העיר שטרסבורג מנוהלת ע"י Monique & Emile Jung השף, בעלת 2 כוכבי מישלן וארבע מזלגות, 16/20 גומיו. המנה המובחרת הוא פטה כבד אווז.
אין ספק שאחד משיאי המטבח הצרפתי העילי הוא "הפאה גרא – Foie gras " כל מסעדה המכבדת את עצמה כוללת בתפריטה את הגירסה שלה.כל שף מכין את הגירסה הפרטית שלו עם הט’אץ האחרון במגע ידו המיוחדת. שנותנת למנה את הייחוד שאיליו הוא נכסף.ועדין לא נאמרה המילה האחרונה לגבי מעדן זה.מנה כזו תוכל להתענג עליה במסעדה שלפנינו.

אחת הבעיות הוא קוצר הזמן, בכדי לראות ולהנאות חייב שיהיה באמתכם זמן פנוי וללא לחץ. ומנגד עומק הכיס. העיקרון והרעיון שמאחוריו הוא פשוט להגיע לכפר או לעירה, למצוא מקום מתאים בכיכר, להתיישב על ספסל עתיק בנוי מאבן, לשתות יין לבן קר שקניתם מבעוד מועד- ולנגוס בטארט תפוחים חם, לשמוע את פעמון הכנסייה מצלצל את אותו צלצול מדי שעה. ולדמיין במנהרת הזמן את ימי הבניים ואתם אחד הרוזנים של החבל, ושעוד מעט מגיע החורף וצריך לקנות עצים לאח. וחוץ מזה כלום לא חשוב.
לתושבי המקום "האלזסיים" חשוב מאד שידעו שהם לא גרמנים ולא לגמרי צרפתים, הם משהו כלאים.
הדיאלקט שונה לחלוטין שבו הם משתמשים- וזאת בכדי שכל אחד מהצדדים לא יבינו אחד את השני. השפה במקום מזכירה לפעמים גרמנית , ומתאפיינת בהטעמה מתנגנת כאשר בני אלזס דוברים צרפתית.