"השוטר העולמי" מאמריקה, המנסה מזה עשורים רבים להשליט סדר עולמי חדש, רק סיבך את העניינים והעצים את הכאוס על פני כדור הארץ וכל זאת משום שהוא אינו אלא בריון, הפועל אך ורק למען האינטרסים שלו, תוך ניסיון להכתיב לכולם קוד התנהגותי, מוסרי, שהוא עצמו אינו בקי ברזיו בלשון המעטה. כך בהשראת המוסר הכפול של "הדמוקרטיה הגדולה בעולם", בת המערב הפרוע, הופך כל האזור, למזרח התיכון הפרוע ותבל רבתי, למקום הרבה יותר גרוע.
ראשית, אסור לשכוח איפה אנו חיים ואת הקונטקסט הכללי של המצב בו אנו שרויים בעת האחרונה זהו עידן חדש שמחייב חשיבה מתמדת לנוכח האיומים הקרובים והרחוקים.
לאחרונה גוברים הקולות בארגון פתח להכרזה חד צדדית על מדינה בגבולות 67- הרשות הפלסטינית מתכוונת לפנות למועצת הביטחון של האו"ם על מנת שתכיר בקיומה של מדינה פלסטינית בגבולות 67', שבירתה מזרח ירושלים.
אך יש קולות אחרים ברשות וזאת עקב המבוכה והייאוש שתוקפים את הנהגה הפלשתינאית לאחרונה שהם ברורים למדי. מסתבר שהייאוש והתסכול הם כה עמוקים שהם הביאו גם לשינוי מגמה, משאיפה ל"שתי מדינות" לשאיפה ל"מדינה דו-לאומית" או אימוץ רעיונות אחרים שקנו לאחרונה שביתה בחוגים מסוימים בהנהגה הפלשתינאית, רעיונות אלה נובעים מתסכול!!! תסכול הוא יועץ רע, שעלול להביא לתוצאות שתהיינה בלתי רצויות, גם למחולל הרעיון עצמו.
כל זה נובע מהעובדה שנה אחרי בחירתו של הנשיא אובמה לא הושגו עדיין יעדיו-לעומת זאת הפלשתינים ברשות אבו מאזן עלולים לגלות כי היא טיפסו על עץ גבוה מדי בדרישתם, ובהשראת הלחץ האמריקאי כי על ישראל לריסון הבנייה בגדה, ודרשה הקפאה מלאה של ההתנחלויות כתנאי לחידוש המו"מ המדיני עם ממשלת כיום נראים הזויים.
ההיסטוריה מראה כי כמעט כל מי שנלחם ביותר מחזית אחת לא הצליח. גדולי ההוגים במדינאות ובביטחון קבעו כי ריכוז המאמץ העיקרי במטרה אחת היא הדרך הבטוחה להצלחה.
קיימת אימרה: "מי שלא סובל חום, שלא ייכנס למטבח. חבל שרבים בינינו מאבדים את הסבלנות בקלות כזו".
המרחק בין ההסדר שהציג נשיא ארה"ב אובמה לישראל ולפלסטינים בנאום קהיר לפני כחצי שנה בין היתר בגלל שהבין שעליו לשנות את המצב במזרח התיכון המורחב.מאחר שרוב המוסלמים בעולם, ובכללם רוב הערבים, שונאים את ארצות-הברית. והסיבה העיקרית היא תמיכתה המוחלטת של ארצות-הברית בממשלת ישראל, המדכאת את הפלסטינים.
לבין הצהרת מזכירת המדינה שלו הילרי קלינטון כי הממשל שבע רצון מהתנהלות ישראל בנושאי ההתנחלויות, גורם לרבים בשמאל הישראלי שתמכו ברעיון שתי המדינות כפיתרון לאבד כל תקווה.
נשיא ארה"ב, ברק אובמה, מגלה שהמציאות במזרח התיכון מסובכת, לכן גם אובמה מכיר בטעות "מקל והגזר" בכל הנוגע להמשך הבניה בהתנחלויות בהיו"ש, נכון היה מתח, אבל אנחנו מבינים את המורכבויות הפנימיות שלהם והם מבינים את המורכבויות הפנימיות שלנו.
טוב מאוחר מאשר לעולם לא, ארצות הברית מעדיפה לחכות מעט מאשר "לדחוף" את ישראל והפלסטינים לקיים ביניהם משא ומתן –ישראל וארה"ב מתמקדים יותר מתמיד במציאת העיתוי הנכון לקיום שיחות.
אם ארה"ב תדחוף את הצדדים לקיים מגעים ישירים בין הצדדים, הדבר עלול להכשיל את המשא ומתן העתידי.
שלום לא עושים מהיום למחר, יש גם הפתעות בהיסטוריה. ב-1967, כשחיילי צה"ל נלחמו ברחובות ירושלים, אף אחד לא דמיין שנוכל לעלות לאוטובוס ולנסוע לעמאן. אנחנו חיים בעידן של האצת תהליכים, כשאירועים מתרחשים בתקופות קצרות.
המאבק המשולש הזה איננו מתנהל בזירה רומאית, ואנחנו איננו צופים במשחק מהיציע. המשחק הזה הוא על עצם קיומינו בארץ ישראל!!!
גם הנשיא אובה מבין יותר מתמיד כאשר ש"חזית סירוב חדשה" נפתחה באזורנו, בהצהרות לוחמניות השוללות הכרה בישראל ועשיית מחוות בונות אמון כלפיה. ההצהרות מצד סעודיה, ועידת הפתח ולאחרונה גם מובארק, ובכך נחשפת הקנוניה הערבית, על כן הנשיא אובמה אינו שותק נפל דבר ועל-כן אין ברירה, חובה עליהם להשיב מלחמה שערה!!!
