משוואת הכוחות

המסר שידון בחדר הסגלגל – במשוואת הכוחות "ארה"ב ישראל": ישראל תבטיח אי תקיפה הכור באיראן, ובתמורה ראש הממשלה יקבל מנוחה מול הפלשתינאים.

אויבינו מופלג בא בימים! והשותף ל"חזון" לדאונינו הינו גורם מפוקפק! בהנהגת מכחיש שואה "מדופלם" .

לנוכח תנאי השטח האלו כל בר דעת צריך להבין שלא צפוי שינו מידי!!!

אלא אם כן נפעל קודם לשינוי תנאי השטח. ...

את השינוי המהותי צריכים לבצע שכנינו הפלשתינאים......

רה"מ ידגיש את כישלון מפלגת קדימה בשלטון בכל הקשור לשיחות השלום הצורב, לכן אין ברירה וצריכים למצוא פתרונות יצירתיים.ובמקביל הנהגת ישראל ברשותו מבינה את גודל האתגרים בשלום, ובכלכלה, בביטחון.

את אוסף השקרים, הסיסמאות הספינים והונאת האזרחים-כמו האשליות שנמכרו לציבור על אוסלו, יתרונות ההתנתקות, מלחמת לבנון השנייה הם פסה....

יתרה מכך הממשלה הקודמת דגלה שני מדינות לשני עמים-חיכתה שלש שנים-ליום שהפלשתינים יעשו את ה"סוויץ'''"!!!! היכן הוא!!!

ניתן להוסיף: שלשת ראשי ממשלה: ברק, שרון ואולמרט - כבר הכריזו כי הם מכירים בעיקרון שתי המדינות מה קיבלו בחזרה כל תמורה מהפלסטינים ולמרות שאמרו זאת קיבלו אינתיפאדה, טרור, טילים על הצפון והדרום ועוד. ולדאונינו הרב "גם היום אין שלום".

קיים סיכוי סביר שום משבר לא יפרוץ בפגישת ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ונשיא ארה"ב, ברק אובמה.

ביטויי הידידות יהיו רק כיסוי דקיק, לעומת חילוקי הדעות הידועות מראש, השאלה איך מתקדמים מהמצב הכאוטי והנפיץ אל מזרח תיכון חדש, יציב ובטוח – זו שאלת המיליון.

לרה"מ אין מה להסתיר רה"מ מתכוון להציג לאובמה את עמדותיו האמיתיות, ולא לייפות אותן בניסיון לשאת חן בעיני הנשיא. איראן היא הבעיה החשובה באזור, ולא הפלסטינים.

כל פתי יכול להבין - בתנאי שאינו עיוור לחלוטין למציאות באזורינו - לוח הזמנים של הסוגיה האירנית הוא קריטי לכן קודם לכל.

ומאידך ללוח הזמנים של הסכסוך הישראלי פלסטיני יכול להמתין.

את החששות האלה מביעות גם המדינות המתונות באיזור.אין לקפוץ ולרתום את העגלה לפני הסוסים, במילים אחרות-לא לקפוץ ולהקים מדינה פלסטינית, לפני שבונים את יסודותיה,ומוודאים מראש שלא תסכן את ישראל בעתיד.

ישנם סימנים המעידים וההסתברות לכך שרה"מ מוכן לבדוק ברצינות תהליך "אזורי" וירמוז שאם היוזמה הערבית תתוקן וזכות השיבה תסולק ממנה, יהיה על מה לדבר.מדובר: לעדכן את היוזמה הערבית, כך שתכלול יישוב פליטים פלסטינים במדינות בהן הם מתגוררים כיום, ובכך נושא השיבה ירד מעל הפרק.

בהקשר מהדרישה להקפאת הבנייה בהתנחלויות הוא ידחה אותה בצורה דיפלומטית, ויבטיח פינוי מאחזים בהתאם לחוק ובלי התלהבות יתרה.

המקל בו ינפנף רה"מ בגיבוי חזק מצד עמיתו שר הביטחון- שהסוגיה האיראנית לא יורדת מהשולחן הישראלי מטריד מאד את הממשל האמריקאי- האיום שישראל תתקוף במפתיע את מתקני הגרעין באיראן נלקחת בחשבון.

לאור המצב העדין אפשר לזהות כאן יסודות של עסקה: ישראל לא תפריע לאובמה באיראן, וארה"ב תיתן לה מנוחה מול הפלסטינים.

אין כאן הפתעות על נשיא ארה"ב להתפכח מהזיות השלום העולמי שלו,וטעות לחשוב מצידו שהתקדמות לשלום עם הפלסטינים תסייע בבניית החזית האזורית מול איראן.

רה"מ חייב להבהיר לנשיא ששיפור היחסים עם הערבים והמוסלמים- לא בא בחשבון על האינטרס הישראלי.

עיתון בורגני- שמאלי!!!

מכל מקום, בנסיבות העניין, עיתון הארץ " הנחשב לאנשים חושבים", האם הוא חושב שלמעשה קוראיו מטומטמים? קורא העיתון המצוי אינו מנתח את אשר מגישים לו- ניתוח מדוקדק.... עיתון שמאלני בכל רמ"ח עמודיו וכותביו.העיתון נותן פתח לכל חורץ לשון להשתלח באופן חופשי כראות עיניו.

השחצנות המתבטאת במוטו " עיתון לאנשים חושבים, בין היתר לא בטוח שהרוב המכריע בין קוראי עיתון "הארץ" אכן מורכב מאנשים המסוגלים לחשוב.

הקו הפוליטי/ כלכלי של עיתון הארץ היה מאז ומתמיד מגובש ואחיד. מצד צמרת כתבי העיתון, לכיוון אחד: שמאל ,אומנם תוך עצירה באדום בענייני הרי גורלן, אך בכל זאת, שמאל.הנתונים נותנים ביטוי ליחס הקוטבי שלו "זוכה" עיתון הארץ.

עיתון ה"ארץ" הוא מעניין וכתוב היטב, אך ניחוח ה"גיס החמישי" הנודף מדפיו מבטל לחלוטין את חוויית הקריאה, והופך אותה לבלתי נסבל.

הקהל אינו חייב לעמוד בפני חיצי הרעל של השמאל, הידועים, כבעלי המונופול על האינטליגנציה והנאורות... שאינו מחדש דבר באידיאולוגיה.

בעבר תמכתם בכל הכוח, ברפורמות הקפיטליסטיות והגלובליות של בנימין נתניהו. "ויכולתם לטפוח לעצמנו על השכם". מה השתנה היום!!!!! שאת פירותיה הבאושים אנו קוראים יום יום.

הרי, עיתונים עם תפוצה גדולה ומשפיעה יותר מעיתון הארץ יש למכביר. יחודו של “הארץ” איננו במבחן התפוצה אלא בהיותו קול מצפוני של מחנה השמאל בישראל. “הארץ” מתיימר להיות New York Times ישראלי…

כנראה שעיתון הארץ מנסה למרק את מצפונו הדואב ועל חלקו העקיף בתופעת מגל הלאומנות הימין שהיא לא לרוחו. הקהל איננו מעוניין בשום טיפת צהבת חשובה ביותר שימרחו לו על הפרצוף.

העיתון מכניס את אדם שוב ושוב לדג'ה-וו. שוב אותה השבלונה בו מספר בן התרבות הגבוהה כיצד נתקלה בהתנהגות מעוררת שאט נפש עוד ועוד.

אם? רוצים צהבת יש לי ברוך השם מלאי עיתונים בשוק החופשי!!!! אם סלידה מזבל זה ריאקציוני - סו בי איט!!!

הדאגה למצב רוחו של העם, שלא רוצה שיהרסו לו את החגיגה הממש עולצת בימים אלו בסיפורים על שלטון חסר רחמים ונוגעים ללב, סיפורים שכמובן מצוצים מן האצבע.

לא יודע מה העם רוצה, יודע מה טוב לעם"

מה בדיוק חדש בסיפור הזה שאי אפשר היה להתאפק איתו? האם זה בפעם ראשונה שהשלטון נתפס במעשה חסר רחמים לגבי השכבות החלשות בציבור!!!! אז מה היתה השמחה הגדולה לגלות את הדברים החדשים והמפתיעים כה בימים האלו - תזכירו לי? אולי הם מעוניינים להקים מעריב 2!!!! וכשהעניין בכל זאת ידוע לכל אזרח ואזרח - זה הופך את זה אפילו לעוד יותר טיפשי ומגוחך. אני לא חושב שרוחו של העם מרוממת יותר כשהוא שומע עוד סיפורים המצוצים מן האצבע.

גרפומניה היא מחלה קשה, שמתפשטת כמו מגיפה. אבל למרבה המזל, יש לה תרופה זמינה ופשוטה: ההבנה שכתיבה אמיתית, משמעותית, היא לעתים רחוקות תענוג גדול. אצל כל מי שמבין את זה, הגרפומניה אמורה להיעלם מיד. אם אותו אדם מחפש לעצמו הנאה בחיים, הוא מפסיק לכתוב והולך לעשות משהו אחר. ואם אותו אדם בכל זאת מתעקש לכתוב, אז לא משנה אם הוא כותב המון או מעט: בלאו-הכי זו כבר לא תהיה מניה, אלא דפרסיה.

עיתון הארץ כותב וממאמריו- קובע ופוסק- תקציב רע ומסוכן.... מהיכן הגיע למסקנה שהיה מסע לחצים פוליטי,איומים,בריתות, וכניעות?

יש לי חדשות: התדמית אינה נכונה!!!האוצר מוביל את כל המהלכים בשיתוף עם ראש הממשלה,מבחינה כלכלית אין שום הבדל בין הטיוטא הראשונה לבין התקציב שאושר. התקציב מבטא עמדות כוח פוליטיות, שביניהן ובין מקרו-כלכלה אין ולא כלום. יו"ר ההסתדרות נלחם על האינטרסים של שולחיו. לא רק לטייקונים למיניהם יש אינטרסים, גם לשכירים יש כאלה. איש לא מתרעם כאשר רה"מ נפגש עם העשירים. הזעם כלפי "כניעתו" ליו"ר ההסתדרות איננו מובן. בכסף מדובר רק בפרוטות. יש להניח שקיצוץ נכבד בביטחון היה תורם לכלכלה. אולם, רוב מכריע של הציבור, פרט למיעוט אנטי ציוני צעקני, מתנגד לקיצוץ כזה. רה"מ סבר שהוויתורים המתוארים ככניעה וחזרה לביבי הישן הם פחותים ביחס לתוהו ובוהו של הפלת הממשלה ובחירות חדשות. אין בכך כל רע. הדבר המרכזי שחסר,לדעתי, בתקציב הזה, הוא תמיכה של ממש בחברות היי טק קטנות.
המיתוס של הקיצוצים, שהפך לפולחן, כעין דתי, אבד על הכלח בכל העולם, קשה להבין מדוע הוא שורד בישראל; בינו לבין כלכלה מודרנית אין ולא כלום. המיתוס הזה, כמוהו כעיקרן הקדוש שלא להעלות את מסי העשירים מביאים רק להעברה מואצת של ההכנסה הלאומית מהעניים לעשירים. אל תשים לב לעליהום המזויף!!!

הרושם שנפשם של אזרחי המדינה נקעה מהם!!!!

בנדיקטוס ה-16 בביקור הסטורי

הביקור בארץ הקודש מהווה את הביקור המאתגר ומעורר הציפיות הגדול ביותר מאז נכנס האפיפיור בנדיקטוס ה-16 לתפקידו.

האורח רש ההשפעה, נחשב לבין הקשוחים שבשמרני בכנסייה. המסר שהוא מביא עמו, כמנהיג דתי עליון, שלפי המסורת הקתולית אינו יכול לטעות, איננו מסר של חמלה, הבנה, או סובלנות. האפיפיור הזה מביא עמו מסר אחר לגמרי: אטימות, נוקשות, וקיצוניות דתית.

עברו אינו מזהיר במיוחד-נערותו עגומה במיוחד עבורנו היהודים: כבר בגיל 14 הצטרף ל"נוער היטלר" בגרמניה הנאצית, זמן קצר לאחר שהחברות בתנועה הפכה חובה. שנתיים לאחר מכן גוייס ליחידת נ"מ שהגנה על מפעל ב.מ.וו לייצור מנועי מטוסים. במפעל היו עובדי כפייה ממחנה הריכוז דכאו. הוא טוען שמעולם לא השתתף בקרב.

ההיסטוריה מספרת שהוא נשלח להונגריה, שם הניח מלכודות טנקים וראה כיצד שולחים יהודים למחנות השמדה. הוא ערק מהצבא הנאצי באפריל 1944 ושהה שבועות אחדים במחנה שבויים אמריקני.

האפיפיור בנדיקטוס ה-16 מוביל את ההתנגדות לנישואיי כמרים, לוחם נגד כל הכרה בזוגיות הומוסקסואלית ולמעשה מעניק את ברכתו לאפליית לסביות והומואים מתנגד חריף להפלות ומונע מנשים את הזכות על גופן.

חשוב להבין: הכנסייה הקתולית היא הגוף הדתי המאורגן הגדול והוותיק בעולם. לכנסייה על משאביה הכספיים העצומים, מוסדות החינוך והתרבות שלה, יש משקל פוליטי אדיר. וכשעושים בהם שימוש לרעה, התוצאות נוראות.

הכנסייה בהנהגתו הוא מבצר של חשיכה: על-פי תפיסתו אסור לכנסייה להתאים את עצמה לרוח הזמן, ואסור שתתכופף בפני "האינדיבידואליזם". המאמינים חייבים לציית, ולסבול. והם אכן סובלים.

פרשת מכחיש השואה איננה מוסיפה נקודות זכות -פרשת הבישוף מכחיש השואה מצטרפת לשורה של החלטות קשות של האפיפיור שגורמות לחששות בקהילות יהודיות ברחבי העולם ובצדק.

אין להתעלם מהנזק שעושה ליהודים "המיסה הלטינית העתיקה" הכוללת תפילה להמרת דתם של היהודים "מחשיכה לקתוליות". ארגונים יהודיים תיארו את ההחלטה הזו כמכה קשה ליחסי יהודים-נוצרים. אך האפיפיור בשלו.

בשל כל הגזירות האלה ויש עוד בדרך, ובעיקר בשל האופן בו מנצל בנדיקטוס ה-16 את מעמדו כדי לזרוע פירוד בעולם, ואוטם את לבו בפני הסבל שגורמות החלטותיו – איננו צריכים לשמוח עם בואו אלינו.

אינני מחדש מאומה הוא איננו אוהב את ישראל זה בלשון המעטה- ומחפש איך לנשל את ישראל מאדמות שגם האנגלים סרבו לתת. ישראל לא השכילה להסביר בנחישות לעולם, שחלקת האדמה הקטנה,שכל אחד מחפש איך לנגוס בה, שייכת לעם היהודי בלבד.

אנחנו מכירים את הצדקנות שלכם מזה 2000 שנה. למדנו על בשרינו מה אתם מסוגלים לעשות לנו בשם "האהבה" הגדולה שלכם. אתה יכול לטייל בארצם של היהודים ללא פחד וחשש שמישהו ינסה להרעיף עליך יותר מדי אהבה. בודאי לא אותו סוג של "אהבה" שאתם הרעפתם עלינו במשך ה- 2000 האחרונות.
לכן אפיפיור נכבד, תטייל כמה שתרצה בארצנו היפה, אבל תשתדל לסתום את פיך ולא לספר לנו על שלום ואחוות עמים.