בתחילת הפוסט ברצוני להבהיר - אני לא נגוע בימניות פנאטית קיצונית, נהפוך הוא אני בטוח שהן מזיקות למדינת ישראל בכלל ולעם היהודי היושב בה בפרט, זה נכון גם לגבי השמאל בישראל!!!
מאז שנות ה-60 האליטות מתנהגות כאילו הן יודעות מה טוב להמון ולכן הן מכוונות את המדיניות הציבורית לפי ידיעה זו, בישראל מוצגת טענה לפיה אי שוויון זה נובע בחלקו הגדול מהתנהגותן של האליטות-קבוצות הכוח וההשפעה בחברה.
על ידי כך שהממסד צובר עוצמה על חשבון הציבור, בגללו מתגבר אי-השוויון החברתי ונפגמים הליכים דמוקרטיים תקינים.
האליטות בישראל נהנות מיכולת השפעה גדולה על קבלת ההחלטות הפוליטית בישראל, כמו גם על עיצוב תחומים נוספים כמו סדר היום הציבורי!!!
לכן התודעה הלאומית הוקמה במטרה לנתק את האליטות על סוגיהן מתהליכי קבלת ההחלטות בישראל.
ישראל שלאחר המהפך כבר הייתה אחרת, לטובה ולרעה.וזאת לאחר כ-30 שנות שלטון יחיד של מפא"י על גלגוליה השונים. המהפך סימן את ישראל כמדינה דמוקרטית יותר וליברלית יותר גם מבחינה כלכלית.
ההשמצות השמאל למניהם שהליכוד ברשות מנחם בגין- הוא דיקטאטור הוכחו כלא נכונות בעליל. הממשלה ברשות בגין היתה הדמוקרטית ביותר- ובגין עצמו היה ראש הממשלה הדמוקרט מכולם. הוא ידע לקבל בהדר הכרעות של בית המשפט העליון שסתרו את תפישתו, וטבע את הביטוי "יש שופטים בירושלים". בעיקר היה רגיש למה שהוא זיהה כרחשי הציבור ושאב ממנו את הלגיטימציה לשלטונו. כשחש שזו לא התקיימה – פרש מתפקידו.
המרכיב הבולט במהפך נגע בחברה הישראלית. השינוי הפוליטי הצטייר כשינוי גם ביחס כלפי יוצאי עדות המזרח, אנשי "ישראל השנייה" והתחלה של מפעל ההתנחלות ביו"ש. במסגרת פרויקט שיקום השכונות ובעיקר ביחס בלתי מתנשא אל אותו ציבור מזרחי, שהודר מהשיח המרכזי עד אז.
"הפרדוקס" הוא: שהשינוי המשמעותי ביותר בתוכנית תמיכות הסעד התחולל דווקא זמן קצר לאחר המהפך הפוליטי בשנת 1977,ולכן הנסיבות והמניעים הם בסופו של דבר הובילו לחקיקות סוציאליות חשובות אשר הייתה עשויה להיטיב עם אחת מקבוצות הבוחרים החשובות שלו - אנשים בעלי הכנסה נמוכה מקרב אוכלוסיית עדות המזרח. המניעים הפוליטיים לאימוץ חקיקה זו היו ברורים, אך אין בכך כדי להמעיט מן ההישג החברתי שהיה בקבלת החוק.
הטעות המרה של מנחם בגין היתה: הוא קבע כבר מרגע עלייתו לשלטון כי "לא תהיה עריפת ראשים", ממשלתו ברשות הליכוד לא יפעל להחלפת המנגנונים המדיניים והממשלתיים - שהיו רוויים באנשי עבודה חלקם הלא מבוטל מינויים פוליטיים בוטים - באנשים בעלי כיוון אחר מהצד השני של המפה הפוליטית.
אין ספק כי האליטה האינטלקטואלית, כלי התקשורת בארץ, גורמים מעצבי דעת-קהל נוספים עדיין היו מאוישים באנשי הגווארדיה הישנה, ובכך למעשה הוכיח בגין את חוסר יכולתו לשלוט באופן מלא. בתקופתו החל תהליך ההתחזקות של הגורמים שאינם נבחרים על-ידי הציבור בישראל, ובראשם מערכת המשפט ובעיקר בג"צ. למנחם בגין הייתה יד בחיזוק גורמים אלו. מבחינה זו לא ארע שום מהפך.
ידועה אמירתו הבלתי מתפשרת של יצחק בן-אהרון, ממנהיגי העבודה ז"ל, שקרא לאחר המהפך כי "יש להחליף את העם". אמירה מתנשאת זו היא אחת הסיבות למהפך עצמו – הרצון בשינוי, לאחר שבמשך שנים כה רבות בהן היה השלטון בידי מחנה אחד גרם להשחתתו ולעצם המחשבה שהמדינה רשומה על שמו בטאבו.
למרות המהפך למרבה הצער נותר על כנו אתו שלטון ריכוזי דיקטטורי ששולט עד היום ברוח עקרונות השמאל. ועד היום הימין אינו מבין את מהותם היסודית של רעיונות השמאל השולט. לפיכך מאז ועד היום גם בעת שהליכוד תופש את השלטון מוחזקת המדינה בידיים שמאלניות והן הקובעות את טבעה היסודי של המדינה במובנים מרובים.
עם המהפך של 77 התפתח במדינה סוג של דיבור בשני קולות-השמאל שהפסיד במערכה נערך להישרדות בשני מערכים עיקריים -דרך אגב ניתן לומר כי בישראל השמאל לעולם אינו נעלם, הוא רק מתעמעם לאיטו.
הראשן במעלה השפעה על הרכב השופטים בבית המשפט העליון, והגורם השני הרכב ושליטה אבסולוטית בדעות בכלי התקשורת!!!
בימנו מי הן האליטות: מניין באו ולאן הן הולכות נוכל לראות בהמשך- מה שמכונה כיום "שלטון האליטות" מתייחס לשני המערכות העיקריות.
בין היתר לא זנחה את ההסתדרות שהפכה לכלי ניגוח בממשלה ללא כל קשר לרלוונטיות המאבקים.
הרכב השופטים בעליון נחשב בעיניי רוב הציבור כבעייתי,ראשית הנוהג הפסול שופט מביא שופט
לזה יש להוסיף ששופטים לא מפרסמים מאמרי דעות פובליציסטיים המלמדים על דעותיהם. הרעיון שהכל שפיט הוא בעצם שורש הבעיה,לכן מדובר בפסיקות עקרוניות המקנות לציבור תחושה של הטייה ברורה לטובת עמדות השמאל.
עם נחקור עמוקות בנבכי ליבם של חורצי הדין וגוזרי הגורלות במדינה, נוכח שמרבית הפסיקות הדנות בסוגיות התיישבות באיו"ש הנן לרעת המתיישבים, עניין בית המריבה בחברון הנו דוגמא מוחשית לבעייתיות הפסיקות של בית המשפט העליון.
על מה הבושה? על כך שהעומדים בראשה סבורים, שסדר היום הלגיטימי היחיד לבית המשפט הוא סדר היום שלהם.
הם אוחזים בתפישה ליברלית מיוחדת במינה, הגורסת כי מי שקולו אחר, מי שדעתו שונה, מי שמציע סדר יום חלופי, אינו ראוי לכהן בבית המשפט פן יערער את המונוליטיות הרעיונית שלו.
הם רומסים ברגל גסה את העיקרון הדמוקרטי היסודי של הפרדת הרשויות. חס וחלילה לא במחשכים. אלה לאור היום. יצא לבסוף המרצע מן השק ונחשפו פניה האמיתיים של האליטה האוליגרכית בישראל.
תמונת מצב: כרוניקה של קריסה חברתית, מוסרית, וערכית. העכבר שאכל את הגבינה אשם! אין ספק, אבל החור - הרבה יותר!
המערכת כולה אחראית על מראה פני המדינה! פירצה קוראת לבכיר, ובכיר כשקוראים לו בא בריצה.
במצב כזה מה הפלא שמרבית הציבור חש אי נחת מופגנת מבית המשפט העליון,
אם כך נראות פסיקותיו?
לכן לו פלא שקיים רצון לשנות את הרכבי השופטים- והוא מהווה סימפטום של מחאה ציבורית בנידון!!!
ידוע שעולם התקשורת כפי שהוא היום נמצא ברמה נמוכה ונטול ערכים. כדי לתקן אותו ולהחדיר בו ערכים חיוביים יש לחדור לתוכו ולפעול מבפנים.
עיתונאות חייבת לשקף את דעת הרוב, או לפחות להיות מאוזנת באופן אמיתי ועליה לשקף את מגוון הדעות ללא שום הטיה פוליטית.
מקור הפובליציסטיקה בישראל היא "במדינת תל אביב " העיר היא בועת סבון צבעונית, מרבית עיתונאי ואנשי תקשורת בישראל מגיעים כיום משני מקורות. "כותרת" "וגלי צ.ה.ל."
מרבית המרצים לתקשורת שיכים לגוורדיה הותיקה של עיתונאות השמאל בישראל , לכן לו מן הנמנע סטודנטים העוברים את כור ההיתוך ב"כותרת" גם אם החלו כלא מגובשים אידיאולוגית, עד מהרה יקבלו
את "ההשראה הנכונה" ממרציהם הותיקים.
לעומת זאת עיתונים המגיעים לגלי צ.ה.ל. הם על בסיס של פרוטקציונריות לשמה!!! לו בכדי נמצא שם את כל ילדי הפרחים של האליטות הותיקות מהתקשורת, בני טיפוחם. ללא בעיה משתלבים בתחנה ומשם הדרך קצרה בהמשך לכלל המדיה בישראל.
התופעה המוזרה והטיית הדעה של הציבור איננה צריכה להפתיע- נכון להיום בדיוני האקטואליה בטלוויזיה- על כל ארבעה מהשמאל תמצא אולי פובליציסט בודד מהימין, ולזה קוראים בתקשורת "הרכב מאוזן".
זהו ההרכב המועדף, ונכון גם לדיוני הבוקר עם שלל הפרשנים המאוכלסים ברובם באנשי שמאל.
וכאשר חס וחלילה מתברג פליט ימין בודד באחת מתוכניות האקטואליה של הבוקר, חורה להם שאין כבר שלטון אבסולוטי של השמאל בברברת הבוקר היומית, ועל כן קול זעקתם עלה השמיימה!!!
המהפכה שהביא האינטרנט לעולם לא פסחה על תחום התקשורת, למעשה, זה אחד התחומים בהם ניכרת השפעתו יותר מכל. כניסת האינטרנט לחיינו והתחזקות מעמדו ככלי תקשורת הובילה שינויים רבים בתחום זה. וכך נוצרו בישראל שני מישורים תקשורתיים: האחד של השמאל השולט ללא עוררין
בפובליציסטיקה, והשני והחשוב יותר קול הרוב, המשתלט אט אט על מערכת הטוק-באקיים, הבלוגים, ומכתבי המערכת.
כשעוקבים אחר התגובות שמגיבים לעיתונאי מהשמאל, יש תחושה שאין שמאל בישראל. מאמר בעל גוון שמאלני מעורר יותר ממאה תגובות שרובן אנטי!!! תפקידו של גולש אינו מסתכם בצריכת תוכן פאסיביות בלבד היא בעיקר מבוססת על אינטראקציה למעשה. רק חלק קטן מעולם התוכן באינטרנט מעוצבים בידי עיתונים רובו נרקם על ידי הגולשים עצמם.
ועל אותו סקלה המצב שורר במדורי המכתבים בעיתונאות הכתובה, חוץ מ"הארץ" כמובן.
השאלה הגדולה האם זהו מצב בריא ?
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה