חבל בורגונדי (Burgundy) הוא אחד האזורים המשגשגים ביותר בצרפת, אם לא המשגשג מכולם. טיול
במחוז זה ילקה בחוסר, אם לא יהיה משולב בו ביקור במספר יקבים. היופי של החבל טמון בעובדה
הפשוטה שבכל פינה ניתן למצוא הוכחות לעושר שבולט בכל תחומי החיים ,זהו ללא ספק האזור
העשיר ביותר בצרפת מכל בחינה אפשרית - היסטורית, תרבותית, כלכלית וגסטרונומית. נוסף
על העושר חבל בורגונדי עשיר בנופים יפים, כרמים, יינות משובחים ושפע של טירות ואתרים
עתיקים. "שאבלי Chablis"
ממוקמת בצפון חבל בורגון מחולקת: Auxerrois,
Tonnerrois, Joigny, Vézelay. החבל שבלי יושבת על אזור שהיה שקוע בעבר במים – ים קדמוני בעידן היורה.
בימה הקדמונית חיו יצורים קדמונים שמאפיינים את הקרקע של שבלי בין השאר מיני צדפות,
וסרטנים ויתר היצורים מהסוג הזה. הקרקע עצמה נקראת: "קימרדיאן" Kimmeridgien"" והיא אותו סוג קרקע שמאפיין את סנסר, שבו גדל הענב זן
"הסוביניון בלאן" משובח. זוהי קרקע ענייה למדי, לבנה שמחזירה קרני שמש לגפנים,
שנותנת מינרליות מובהקת למדי ביינות. מזג האוויר באזור יבש למדי, עם השפעות של הנהר
שעובר במרכז שבלי, עם הבדלי טמפרטורות חדים, המזיק לכרם, אי לכך הבשלת הענב הוא עם
פוטנציאל סוכר נמוך יחסית וחמיצות גבוהה. 99% מיינות האזור עוברים תסיסה מלולקטית.
אזור זה הכי קרוב "לחבל שמפן" מבחינה גאוגרפית וסובל לא פחות ממנו מדילמות
של הבשלה, בשלות ופגעי מזג אוויר, הוא אחד האזורים המופלאים ליין השרדונה-יינות
"דומיין ויליאם פברה" "ובושארד בעתיד" עדיין יש מי שמצטט את המושג
Anything But
Chardonnay. משפחת Fevre
באזור שבלי כבר מעל 250 שנה. אביו של וויליאם פאבר היה יינן בפני עצמו
.ויליאם פאבר אדם בא בימים הקים את היקב שלו בימים שבהם "שבלי" לא היתה פופולרית
או סמן ימני כלשהו לאיכות. בשנות החמישים של המאה הקודמת ועוד קודם לכן היינות נחשבו
ליינות פשוטים, עממיים למדי, בשנת 1981שם לעצמו מטרה להפוך את השם שבאלי לשם מוגן.
הוא הכניס ליקב שיטות ייצור מודרניות, הכניס מחממים לכרמים בכדי להתגבר על מכות הקרה
שכל כך הזיקו לגפן. היקב עלה על הפסים הנכונים ובשנת 1998בסופו של דבר היקב נמכר
"לבושארד" שונה לחלוטין השימוש בחביות עץ חדשות ובכך גם סגנון היין, הענבים
נבצרים בבציר ידני אשכולות עוברים מיון, לאחר מכן סחיטה עדינה וקרה ביקב. התירוש עובר
בגרביטציה למכלי שקיעה ועובר, ללא המשקעים שנשמרים, לתסיסה במכלים אחרים. ההחלטה באיזה
סוג של מיכל או גודל נעשית רק אחרי שהתירוש מתחיל לתסוס. יין לבן, במחירים של יינות
אדומים גדולים, תמיד יהווה אתגר. משפחת בושארד את השליטה ביקב למשפחת Henriot, אחת ממשפחות שמפיין הידועות. עם הרכישה התפתחה השקעה אדירה בכרמים
וביקבמגפניה של שבלי מייצרים כמה מיינות השרדונה הטובים בעולם, לטעמי, וזאת מבלי לפגוע,
כמובן, בכבודן של מרסו (Meursault)
ומונרשה (Montrachet),
שכנותיה ממרכז בורגון, המפיקות יינות שרדונה נפלאים. יינות Domaine William Fevre הם מהמוערכים באזור שאבלי. ההתקדמות בעשור האחרון הינה
מרשימה ביותר ונותנת ביטוי לטרוארים הייחודיים של אזור שאבלי, שהיקב מציג ביינותיו.
כמו כן ישנה הערכה רבה לתמורה המעולה שהיינות נותנים במחירים שמאפשרים לרבים ליהנות
גם מהיינות ברמות הגבוהות ביותר. כיום יש ארבעה אפלסיונים בחבל שבלי: פטי שבלי, שבלי,
פרמייר קרו 42 חלקות על שטח של 8,000 דונם, גראנד קרו על שטח 1,000 דונם הכרמים יחידניים
באיכות גבוהה מאד. והשטחים נמצאים מצידה המזרחי של העיירה שבלי, לרוב על גבעות שפונות
דרום מערב. כל היינות על טהרת ענבי שרדונה. לכולם צבע צהוב קש בהיר, צלול מאד. הניחוחות
והטעמים די דומים, אבל לכל אחד מהם ייחוד משלו בהתאם לתת האזור, ומיקום החלקה בכרם.
כאשר כל היינות ברמה כה גבוהה, ההבדלים ביניהם באים לידי ביטוי בדקויות שאפשר לרדת
לעומקן. הפאן היהודי בסיפור: פברה הוא טיפוס צבעוני למדי: את היקב הוא מכר, גר באחוזה
שלו. זוגתו לחיים יהודייה, והאיש התגייר בין היתר שיפץ ושחזר את בית הכנסת העתיק מהמאה
ה- 12 שהיה ב- Yonne.
המקום, שהפך לאכסניה במאה ה- 14, אחרי גירוש היהודים מצרפת, שמר לפחות על החזית שלו.
יהודים לא חסרו באזור שבלי, או בורגון בכלל. בכל מקום בו היה יין, היו יהודים, ובורגון,
שמפן ואזורים אחרים לאורך הנהרות הגדולים של אירופה, לא היו שונים בזאת.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה