הפרשה רחוקה מסיומה

כאן המקום לומר שקיימת דיסאינפורמציה והפצה מכוונת של מידע שקרי ומטעה על ידי  כל צד הקשור לפרשה, לכן קשה לציבור לחוות דעה למי להאמין יותר או פחות בכל הפרשה הכואבת שלפנינו. הציבור עד כה קיבל דיווחים מקוטעים שמציגים תמונה עגומה של האירועים במטכ"ל - קשר אינטנסיבי של מסרונים, מעורבות לכאורה באיסוף מידע על עבירות הבנייה של האלוף יואב גלנט שבחלקן של הדיווחים התפרש כניסיון לתיאום עמדות לאחר התפוצצות הפרשה. פרשת זיוף המסמך מסתעפת -התפוח הלוהט שנקראת "פרשת הרפז" עוד רחוקה מסיום וחשוב שהסיום שלה יהיה בחשיפת האמת. זכות הציבור לדעת הינה החירות הבסיסית של כל אדם ואדם כחלק מציבור במיוחד בפרשה עגומה זו. סדרת הגילויים של כתבת / עיתונאית "איילה חסון בפרשה מחזקת את הספקות ביחס לטיב החקירה שניהלה המשטרה בפרשה בעת שפרצה לאוויר העולם בקיץ 2010. בעיני רבים תמוהה מדוע היועמ"ש הגביל בזמנו את החקירה המשטרתית רק לשאלה: מי האחראי למסמך המפוברק ובד-בבד עם-כך מנע מהמשטרה לחקור חשדות לעבירות חמורות אחרות??? היום מתברר מעל לכל ספק ש"מסמך הרפז" אינו מסמך מזויף. הוא מסמך אמיתי מאין כמוהו, תוכנית פעולה שהתממשה במציאות כולה. למרות שהרפז הודה במשטרה בזיוף המסמך, שאמור היה להיראות כניסיון להמליך את גלנט לרמטכ"ל.

כגון: מדוע לא ניתן למשטרה מנדט לחקור חשדות לעבירות מצד שורה של אישים, הן בעסקות כלכליות והן בעניינים הנוגעים למינוי וקידום מקורבים באופן בלתי תקין ו/או בלתי חוקי? מדוע לא ניתן למשטרה מנדט לחקור חשד לפיו בכירים בצה"ל, ובהם אשכנזי, חתרו תחת שר הביטחון אהוד ברק, במטרה ברורה ובלתי חוקית: למנוע ממנו מלמנות את אלוף (במיל.) יואב גלנט לתפקיד ראש המטה הכללי של צה"ל? מדוע לא ניתן למשטרה מנדט לחקור: מי האחראי לנגישותו של הרפז למידע מוכמן ביותר - הן בלשכת הרמטכ"ל והן באתרים ביטחוניים אחרים - שעצם הימצאותו בידו, קל וחומר חשיפתם, עלולים לסכן חיי אדם? היום ניתן לומר שהמשטרה לא חקרה אותה בהיקף הנדרש ולא מיצתה אותה בעומק הראוי.

טיוטת דוח המבקר שהוגשה לפני כמה שבועות למבוקרים הודלפה לתקשורת באופן חלקי ומגמתי למי היה עניין בדליפה זו?

קיימת מחלוקת בקרב התקשורת שהספין הנוכחי, שנולד אצל המבקר והמריא לשחקים בימים האחרונים בידיעה על "חידוש החקירה הפלילית" נובע מכך התעקשותו של עוזר הרמטכ"ל  אלוף-משנה וינר לא מוכן להתנדב להיות השעיר לעזאזל של הפרשה, יתרה מכך פנייתו לבג"ץ והעובדה שהפרקליטות צידדה בעמדת מעמידה את המבקר במבוי סתום ולכן החליט להעביר ואת הטיפול בתפוח האדמה הלוהט ובכך מסנדל את היועמ"ש להחלטה שתגרור את המעורבים לחדרי החקירות. לכן היום נדמה שהסיכוי שלא יתפרסם דו"ח מטעם מבקר המדינה הוא גדול מאד. נדמה שהמשטרה בגיבוי היועץ המשפטי לממשלה, הזדרזה מדי להגיע למסקנה שהרפז פעל לגמרי לבדו, גם מתוך רצון לסכם את החקירה ולהיפטר מתפוח האדמה הלוהט. נדמה שאותה גישה מדריכה את הפרקליטות גם היום להגיע לעסקת טיעון עם הרפז המשקפים רצון של המערכת המשפטית לסכם את הנושא הבוער שלפנינו בשקט מבלי שבכירים ייקראו לענות על שאלות מביכות על דוכן העדים. בפרשה הסבוכה שלפנינו אין מנוס אלה להצטרף לקריאתו המעניינת של עו"ד עודד סבוראי, המייצג את אלוף משנה וינר לבלוע את הגאווה ולתת להרפז מעמד עד מדינה. שיספר את האמת, במלואה. מא' ועד ת'. רק כך אפשר יהיה לטהר את האווירה.