יום ראשון, 6 במאי 2012

האזרח עומד מול שוקת שבורה


רצח הנתעב והמחריד  בבירת הנגב אינו נקודתי. נגע האלימות הוא איום קיומי על האזרח הפשוט שדורש טיפול דחוף ורב מערכתי. הביטחון האישי של האזרח במדינת ישראל נמצא מזה זמן רב בשפל המדרגה. ישראל הפכה להיות חברה אלימה. אלימות בכביש, אלימות ברחוב, אלימות בבית ילדים מגיעים לבית הספר עם סכינים בילקוטים. מורה שתעז להעיר הערה לתלמיד, תזכה לקיתונות של צעקות וקללות מצד ההורה שמיד התייצב לימין ילדיו. מדי יום  ביומי אנו מתבשרים בחדשות שבני נוער משתכרים ומרעישים: "הכתובת הייתה ועדיין קיימת ונושמת על הקיר" הבעיה בשורשים : הדור הצעיר שגדל בארץ מביע תחושה פסימית לגבי עתיד החברה הישראלית. אי אפשר לטאטא את המחיר שהחברה שלנו משלמת על הקדמה!!! הסמכות ההורית, הולכת ונחלשת, ומערכת החינוך, למרות שהיא מלמדת ופחות מחנכת. ומנגד המדיה ממשיכה לשקף מציאות אלימה ודורסנית. במציאות הזו, אנחנו מקבלים בכל שבוע סיפור טרגי נוסף.

בשעה שהשלטון התרכז להבטיח את שלומנו מפני פעילות חבלנית עוינת, הופקר האזרח לפשע, לעבריינות לגורמים פלילים לבריונות. אוזלת היד של המשטרה הביאה מספר רשויות מקומיות להקים יחידות שיטור עירוניות יחידות השיטור הללו התבררו כאימפוטנטיות לחלוטין וזה מתוך ניסיון אישי. ולכן הביקורת על התנהלות הרשויות הן צודקות הורים לא צריכים לתגבר ההתארגנות אזרחית על הסדר הציבורי, משימה זו נועדה לפעילות השוטפת של המשטרה בלבד. לעיתים קרובות מדי האזרח מוצא את עצמו עומד מול שוקת שבורה. אכיפת החוק בשפל המדרגה, הוונדליזם חוגג. צעירים עם בקבוקי משקאות חריפים ביד הם חזיון נפוץ באזורי הבילוי בישראל. עורכי הדין חוגגים, בתי המשפט רחמנים בני רחמנים, והאזרח ניצב חסר אונים מול הפשע הגואה זה הוא חלק מכרוניקה של מעשי אלימות קשים שמתרחשים בשנים האחרונות במדינתנו.  

יחידות השיטור המקומיות למרבה הצער פשטו את הרגל הם אינם יכולים לסייע למשטרה במלחמה בפשיעה הקלה, ולהשיב את הביטחון האישי של כל אחד מאיתנו, לשמור על הסדר בערים ולאפשר למשטרה להתמקד במשימות הליבה. הטיפול בתופעות האלה חייב לבוא ראשית כל מטעם המשטרה הוא מחייב את ראשיה לחשיבה מחודשת, לשינוי תפיסתי, בכל הנוגע לביטחון האישי. המשאבים העצומים שמשקיעה המשטרה במאבקה המוצלח בטרור ובארגוני הפשיעה באים על חשבון הטיפול בבעיות קשות כגון אלה שלפנינו. כאשר יש איום קיומי וממשי על האזרח. לא ייתכן שיזלזלו בתלונה על חבורת צעירים שמקיימת מין קבוצתי על חוף הים, או יתעלמו מקריאה נואשת של אישה שבעלה מותקף ע"י קבוצת נערים מטורפת. הון עתק בוזבזו על מצלמות המהירות החדשות- אך מנגד מוקד החירום של המשטרה ממשיך להיות מוזנח ובלתי רלוונטי. על ממונים  על אכיפת החוק ובראשם המשטרה לדאוג לתגובה מיידית ונחושה לכל מקרה ומקרה. על רשויות אכיפת החוק ובראשם המשטרה ולנקוט ביד קשה בדרך שתיתן לצעירים תחושת הרתעה ותחזיר לאזרחים את תחושת הביטחון. הגיעה העת שכל המערכות ישלבו ידיים כדי לבער את נגע האלימות.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה