הבחירות לא ישנו את המפה הפוליטית בישראל

הבחירות מתקרבות והקמפיינים על דעת הקהל יוצאים לדרך. הגוש הכולל הנקרא "שמאל מרכז" נשאר קבוע, כאשר מתבוננים בחלוקה המהירה ביניהם היא באה לענות על דבר אחד והיא על אובדן, יתרה מכך מצביעי מרכז-שמאל אינו יכול לשנות את מה שנראה כמו גורל שאין ממנו מפלט.. חוסר היכולת של מפלגות המרכז והשמאל להתאחד לגוש פוליטי מהותי מבטיח הוא שורש הבעיה. לכן זו הסיבה שגוש הימין ימשיכו לאחוז במושכות גם בממשלה הבאה. גם הביטוי האומלל של יו"ר מפלגת העבודה שיש לצאת "מהקיבעון שנתניהו הוא ראש הממשלה הבא", ושהדרך שלה היא החלופה לשלטון לא תועיל. מפלגת "יש עתיד שבראשה עומד יאיר לפיד לא מתמודדת על קולות מצביעי הליכוד. הוא גם ממש לא שמאל מוחלט ולכן הוא גם הוא מתמודד על קולות העבודה, קדימה ושמאלה. לפיד מתמודד ממש על המשבצת מרכז שמאל, לכן תמוהה כיצד קדימה ברשותה של יו"ר  לשעבר ליבני בחוסר טאקט פוליטי חיבקה אותו לליבה ברגע שהוא הודיע שהוא הולך לפוליטיקה.  המפלגה הכי מעוטרת מנדטים בכנסת הנוכחית שהחלה כהבטחה גדולה ומסתיים בקול ענות חלושה- לא נעים לומר הקדמת הבחירות והמצב אליה נקלעה מפלגת קדימה מצבעים שקדימה סיימה את תפקידה ההיסטורי הקצר מאחר שאל מול הגלריה המסתערת בגוש "שמאל מרכז" ליו"ר החדש אין שפנים שאפשר לשלוף מהשרוול למפלגה הזו אין מה להציע. ועדין לא דנו ביריב הנוסף שמתמודד על אותה משבצת "עו"ד אלדד יניב" שהוא מבקש לעצמו תיקון של ממש ושעל רצונו הנחוש לפעול לתיקון העוולות, והיכן בכל הסיפור הזה "הרב אריה דרעי" והיכן מר"צ והמפלגות במגזר הערבי שהם חלק אינטגרלי מהגוש הזה שעדין לא אמרו את מילתם האחרונה, והכל באזור הצפוף כל כך של המרכז-שמאל.

באופן פרדוקסלי במצב הנתון הזה עשרות הפעילים חדורי המוטיבציה אינם מסוגלים לחבור למפלגה חדשה שמנסים בכוחות משולבים להביא לשינוי במבנה הקואליציה. נכון לעכשיו אין מה לעשות עם העובדה הזו. הבחירות הקרובות יקבעו במידה רבה את ההוויה בישראל. כך הולך ופוחת הסיכוי של הגוש להשפיע על החברה הישראלית בארבע השנים הבאות. גם בבחירות הקרובות מה שהיה הוא שיהיה. לפנינו מצטיירת התמונה הידועה מראש של עוד אחד מני רבים שנבלעים ונעלמים בתוך כורסאות העור הגדולות ממידותיהם.   

ראש הממשלה למעשה הולך לבחירות כדי לבצר את שרידותו הפוליטית, בתקופה שבה יידרש להחלטות קשות בכל התחומים. כיום הוא נהנה מרוח גבית לא רק בזירה הישראלית - גם התנאים בזירה האזורית והעולמית נוחים. סביר להעריך שעצם ההחלטה על הקדמת הבחירות בישראל לא תייצר איומים ביטחוניים או מדיניים חדשים וגם לא תתגבר איומים קיימים. הקדמת הבחירות לא רק שלא תמנע תקיפה באיראן, אלא במובנים מסוימים עשויה דווקא לקדם את המאבק בגרעין האיראני. טועה מי שחושב שראש הממשלה בנימין נתניהו הולך לבחירות הללו בגלל חולשה. להפך הרכבה של הקואליציה הבאת תאפשר להתמודד עם האתגרים שיוצבו לה בעתיד הקרוב. מה שחשוב באמת הן ההשלכות שיהיו לתוצאות הבחירות על הביטחון הבינלאומי של ישראל ועל מעמדה הבינלאומי. ולכן יש לשלול מן היסוד את דבריה של יושבת ראש מר"צ, "ח״כ זהבה גלאון" שלממשלת מעבר אין את סמכות המוסרית ולגיטימציה ציבורית לצאת למבצע שכזה.