בתום תקופה של
הכחשות הרגע הסנסציוני פרץ לאוויר העולם - סוף, סוף הודיע העיתונאי יאיר לפיד
שפניו מועדות למערכת הפוליטית -וואדי יועציו המנוסים, ייעצו לו להמתין
עד הרגע האחרון, לסחוט עד תום את רגעי המסך היקרים, העיתוי הגיע לאוויר העולם בגלל אי הנחות בחברת החדשות של
ערוץ2 לא יתכן ששדרן בכיר המגיש תוכנית דגל , מאחורי הקלעים טורח להקמה מפלגה חדשה בישראל
,ובכך העמיד את מעסיקיו ואת עמיתיו במצב לא נוח, וכנראה בדיעבד גם חוק הצינון לעיתונים זרזו את ההחלטה הגורלית. על רקע הוואקום המנהיגותי
המזעזע שבו מצויה ישראל; על רקע הדלות הפרסונלית והבינוניות שפושה כמעט בכל חלק של
הממשל ושל בית המחוקקים בישראל, יאיר לפיד עשוי להזדהר בעיני הציבור כשינוי מרענן,
אולי אפילו כבשורה. אם יש בשורה אחת שהוא מביא עמו, במקרה שייבחר לכנסת, היא שבישראל
של ימינו הייאוש והשבר גדולים כל כך עד שיש ישראלים רבים שמעדיפים אדם ללא תכונות בכנסת,
על פני האנשים הרבים שתכונותיהם הגרועות ידועות לכל. היום זה אינו סוד איש התקשורת הפופולארי מכין את הקרקע להקמתה מחדש
של מפלגת "שינוי" מנוחתה עדן. לפיד נגרר למערבולת הזירה הפוליטית בעת
הזאת בעל כורחו, ויש להניח שזו
הטעות הראשונה שלו בחיים הפוליטיים, וזאת לאור העובדה שעד עתה לא נקבע תאריך
לבחירות הבאות ויש לו שנתיים להתבשל במיץ של עצמו, וכל זה כאשר כל בר דעת מבין
שהפוטנציאל לשחיקה מחוץ לפריים טיים עלול להיות הרסני. רבים יאמרו היום שיאיר יתגעגע למסך הקטן בהשוואה לסכינים הפוליטיים
שמצפים לו מעתה והלאה. האם העוצמה הנדרשת לשחות ולשרוד במים הגועשים של הפוליטיקה
עומדת לרשותו? הזירה אליה הוא נכנס אתמול היא אכזרית עשרת מונים מזירת האגרוף, אין
בה חמלה, וגם לא רגע של חסד, ומכאן מתחילות ייסוריו , לכל הדעות זוהי הקרבה אישית
גבוהה.
כיום הוא רוכב
על גל הפופולריות והמניה שלו בנסיקה- שמענקים לו הסקרים , אך בעל נשכח "בית
הקברות הפוליטיים " עמוסים בכאלה שהובילו בסקרים בעבר, האתגר שלו יהיה
לשמור על המומנטום. האם הכן הוא התקווה
של החילוני הממוצע", "התקווה האחרונה של הרוב הדומם" ימים יגידו. על בסיס האג'נדה הפוליטית שאיננה ידועה יותר מדי על כוונותיו,
על תוכנותיו, האג'נדה שאייתה הוא רוצה לרוץ בבחירות ועל האנשים שאיתם הוא רוצה לצאת
למרוץ הזה. והן על עמדותיו האמתיות בנושאים רבים ומגוונים, ועל הטון שבו יבחר לשאת
את הנרטיב שלו. אך מנגד ידוע
לכל שהוא אדם שהביא את אסכולת "אכילת העוגה והשארתה שלמה" לידי אמנות, מאחוריו
מסתתרת אידיאולוגיה שסכומה אפס, שאפילו בשדה הפוליטי הישראלי הצבוע, המזוגזג והשרלטני
- יש גרעין של אמת. ממאמרים שפרסם בטורו השבועי, ומסדרה של
מפגשים עם סקטורים שונים שקיים ברחבי הארץ ניתן ללמוד שהוא מסתמן: כאיש אמצע שמגיע לפוליטיקה נקי כפים, אדם ברור, בוטה לרוב, שפיו ולבו שווים
וגלויים מאוד. אדם ששילם מחירים אישיים וציבוריים כבדים על הדחף שלו לזעוק את האמת
שלו בראש חוצות. לא ימני מדי ולא
שמאלני מדי כל מי שנע על הציר של המרכז או המרכז-שמאל צריך להתחיל להזיע, לא שונא חרדים
מדי ולא חילוני מדי, אך מבטיח להיות קולו הנאמן של מעמד הביניים. בנושא כלכלה רמז: בתופעה המדאיגה- צריכת יתר על חשבון
אשראי והלוואות, תקף במרומז את הקשר בין הון-שלטון, קיימת לחלוקה הוגנת של משאבי הטבע
שלנו אל מול "חמדנותם של גופים מסחריים גדולים, ויצא נגד ניסיונות לשבור את כללי המשחק הדמוקרטיים
ולפגוע במעמד בתי המשפט וצה"ל. בנושא חרדים הוא התרחק מהדמוי שאפף את אביו
ז"ל , הקו שמוביל יאיר
מתון בהרבה בהשוואה לאביו: "מפלגת יאיר לפיד מסתמנת כמפלגה חילונית אבל מתונה
הרבה יותר ממפלגת שינוי
שהוביל אביו.
כעת עליו לשנס
מותניו ובמהלך החודשים הקרובים לחצות את הארץ לאורכה ולרוחבה,
להתראיין לכלי התקשורת, ולפרוס משנה סדורה וברורה לאן פניו מועדות את הסרת העמימות הוא צריך לעשות סביב
הנושא הנכון ובטיימינג הנכון. בנוסף:
המציאות מצביעה שעצם צעד זה שחייב המציאות יביא לכך להסתכן מבחינה פוליטית שלא הסתכן מעולם
בעימות עם חלקים בציבוריות הישראלית אך זה כורח המציאות ואי אפשר לברוח מזה .האם
לפיד יצליח להפוך את עורו, להתנער מחוצנו וללכת נגד כל האינסטינקטים שהובילו אותו לנקודה
בה הוא נמצא כיום ימים יגידו.
במערכת הפוליטית
קיימת סברה שבניגוד לעיתונאים אחרים בעבר שעשו את הצעד ורצו לכנסת,
כניסתו לפוליטיקה של לפיד היא צעד שובר שוויון. הוא עשוי להיות האיש שיזעזע את לשון
המאזניים - מצב די אירוני. מדובר באחד האנשים
שהתאמץ לאורך השנים להיות בקונצנזוס דאג במשך כל הקריירה שלו שלא לאיים על אף מגזר.,
לכן יש לו מעמד של בן בית בקרב ציבור רחב.
יש לצפות שהתקשורת וחבריו העיתונאים לא יעשו לו הנחות
מכאן והלאה, "לפחות לא למראית עין" כל המערכת הפוליטית נמצאת בסערות רוחות מאמש, וזאת מהפזזית שהביא הידיעה
על כניסת שני שחקנים חדשים למערכת הפוליטית, דרך מוזרה יש לציבוריות להצמיח פוליטיקאים
גיבורים יש מאין כגון "קרנית גולדווסר", "ונועם שליט", בהצטרפותם
כסלבריטאי שבי למשחק הפוליטי. אך באו ונזכור מי שהביא וגרם למיני דרמה במהלך מפתיע
היה זה רה"מ בנימין נתניהו. וצדק מי שאמר: כל אלו שתחושת השליחות
הציבורית מפעמת בהם וחשים שיש להם מה לתרום למערכת הפוליטית אין עדיין בחירות והם גם לא באופק. הסקרים, וההימורים, השונים שצצים כפטריות לאחר
הגשם מאמש שווים כקליפת השום!! כולנו חייבים לזכור שבשלב זה מערכת הבחירות עדין לא
החלה- לכן אין ערך לסקרים שנערכים והם מגמתיים ומוזמנים מבחוץ. אנו יודעים שסיקרי
דעת הקהל הם לא ממש מדע, אלא בעיקר כלי תעמולה. בנוסף לכך: יש לזכור שאריה דרעי
עדין לא אמר את מילתו האחרונה בכניסה לחיים הציבורים מחדש ומה תהיה האג'נדה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה