סוציאל דמוקרטי

סוציאל דמוקרטיה נולדה בחטא. היא פשרה בין הקומוניזם – לבין הקפיטליזם , שתי תנועות פונדמנטליסטיות שמוכנות להרוס את העולם ולא מוכנות להודות בנקודות עיוורון שלהן .הממשלה היא לא באמת דבר שיכול להחליף את השוק, ועוד צמיחה כלכלית ,ושוק חופשי לא מוביל בדרך כלל לתחרות. למרות אזכורים רבים של הישגיי הסוציאל דמוקרטיה האירופאית והסוציאל דמוקרטיה הסקנדינבית לא נתקלתי עדיין בתיאור המקיף וממצה שהופכות את השיטה הכלכלית ואת המדינות הללו לחברות שזכאיות להיקרא סוציאל דמוקרטיות ולא "קפיטליסטיות". עלינו לזכור את המשפט משנות החמישים "שווים ושווים יותר" שהפך ברבות הימים למטבע לשון שגור במאבקם של העולים למען שוויון וצדק חברתי בישראל, ולימים שימש מטבע לשון לגילויים של אפליה על רקע כזה או אחר. השם מפא"י הפך לשם נרדף לדרך התנהלות פוליטית בעלת גוון ריכוזי, ואופי מדיני פרגמטיסטי, ולמחשבה מדינית ומינהלית בהקשרים מסוימים של יכולת ארגון ופרגמטיזם מדיני יש לביטוי "מפא"יניק" גוון שלילי, יתרה מכך בהרבה מקרים הוא נשא גוון שלילי של העדפת "אנשי שלומנו" ומשק ריכוזי, שכיום אינם מקובלים. שיטת הפתקים של מפא"י הידועה בשם "הנ"ל הביאה למנגנון של העדפה מפלגתית של אנשי השמאל בשירות המדינה ולהחרמתם של כל מי שלא נשא את "הפנקס האדום". כאמור לא קשה היה לנחש שהמוחרמים יהיו אותם אנשי ימין לוחמי המחתרות האצ"ל והלח"י. היום מסתבר כי "הסזון והפנקס האדום" מבית מדרשו של השמאל עדיין חי נושם ובועט ורק פשט והחליף במשך השנים מדים וכמשפט הידוע: "אותה הגברת רק בשינוי אדרת" ואלה אשר זוהו כתומכיהם. שלי יחימוביץ' וחבריה למפלגה ולדרך השתלטו לחלוטין על המושג "סוציאל-דמוקרטיה"  קיים פה חוסר הגנות, וזאת תודות לבורות משמעותית שקיימת בקרב הציבור והתקשורת לגבי משמעותה של "סוציאל-דמוקרטיה" דוגמת: ארצות הנורדיות יו"ר העבודה וחבר מרעיה הצליחו לנכס לעצמם שלא בצדק את המושג הנשגב "סוציאל-דמוקרטית". ניתן לחשוב שהדרך בה בנויה כלכלתן של מדינות סוציאל-דמוקרטיות מודרניות ומצליחות מהווה אתגר לרעיונות קפיטליסטיים. אך כאן קיימת הסתירה ברגע שמביטים מקרוב על כלכלותיהן מגלים שלפי מדדים רבים המדינות הנ"ל הן יותר קפיטליסטיות אפילו מארצות הברית. למשל: במדד של גמישות שוק העבודה המדינות הללו הם בסוף הסולם המייצג זה אומר בין השאר שבמדינות האלו יותר קל לפטר ולשכור עובדים מאשר בישראל. תמונה דומה חוזרת על עצמה במדד של יעילות שוק המוצרים זה אומר שבשווקי המוצרים שלהן יש יותר תחרות ופחות פיקוח ממשלתי, פחות מכסים על ייבוא ופחות מונופולים וקרטלים. המדינות הללו לא מגינות על יצרנים מקומיים מפני תחרות בין לאומית. מס החברות בהן הוא מהנמוכים בעולם המערבי, הפרטה אינה מילה גסה בסוציאל-דמוקרטיות המודרניות. "כל המדדים שציינתי כאן הם מאפיינים קפיטליסטיים מובהקים, הסותרים חד משמעית את הצהרותיה של שלי יחימוביץ' לגבי המדיניות הרצויה בישראל". מייצגי הסוציאל-דמוקרטיה בישראל מתנגדים לבתי ספר פרטיים, מתנגדים לגמישות בשוק העבודה, ותומכים במונופולים, מכסים וקרטלים שפוגמים ביעילות שוק המוצרים. הסוציאל-דמוקרטים הישראלים אינם מובילים אותנו בכיוון הנכון, אלא תומכים  במדיניות ים תיכונית סטנדרטית בעשורים האחרונים. המס הגבוהה שהאזרח הנורדי משלם זה שמוביל בסופו של דבר להוצאה ממשלתית גבוהה על שירותים שונים –  שהוא מאפיין היחיד מהצד הסוציאליסטי של המפה האידיאולוגית. אין שום צורך שיהיה קשר בין מידת מעורבות הממשלה במשק לבין מידת החלוקה מהחדש של העושר. לא חייב להיות טרייד-אוף בין יעילות כלכלית לבין שוויון. בממשלות הנורדיות מסבסדות אולי דמי אבטלה גבוהים וזה נובע מכך שכ- 50% מהתוצר לא כולל גלגולי חובות וריבית נגבה ע"י מיסים וחוזר בצורת שירותים ציבוריים ותשלומי העברה, ולעומת זאת הן לא מתערבות בשוק החופשי. במדינות הנורדיות קרנות הביטוח הלאומי הם הבעלים הגדולים ביותר במגזר העסקי. סקטור האנרגיה האחראי לחלק גדול מאוד של התוצר נמצא כמעט כולו בבעלות ממשלתית. בעלי ההון הגדולים ביותר במגזר העסקי הם קרנות הפנסיה של האיגודים המקצועיים. לאיגודים המקצועיים מדיניות של שכר שווה לכל העובדים בכל הענפים למעט הבדלים מצומצמים. לא הכל מושלם אך המודל שלהם הוא פועל יוצא  של תוצר אידיאולוגיה פוליטית ולא תוצר של אופי לאומי מיוחד.  אך בישראל ובמיוחד כלי התקשורת לחלוטין עיוורים לנקודה הזו. "מפלגת העבודה" לא יכולה להוביל תוכנית מהסוג הזה, בטח שלא תחת הנהגתה של שלי יחימוביץ'. באופן היסטורי, מפלגת העבודה מחוברת לוועדים הגדולים במשק, למונופולים מקומיים שמונעים תחרות, לחקלאים ועוד. העשירים בישראל מצביעים ברובם לשמאל, ולא במקרה. רובם התעשרו בזכות מונופולים וקרטלים שהשמאל דואג לשמר. מדוע? שלי יחימוביץ' איננה תבועת שרק ציבור העובדים במפעל או בחברה, הוא הריבון לבחור ועד עובדים. רק ציבור העובדים רשאי להדיח בבחירות את ועד העובדים ואת מזכיר הוועד. לא יושב-ראש ההסתדרות יקבע מי יהיה חבר ועד העובדים, גם אם הוא מתהדר בכך שהוא פועל על-פי חוק, שאין בו שמץ של סוציאל ולא גרגיר של דמוקרטיה. העובדים במדינת ישראל אינם זקוקים למלל עקר של מילים יפות על סוציאל ועל דמוקרטיה מפי שלי יחימוביץ'. הם זקוקים למישהו שיעצור את הנגע הסרטני .שלי יחימוביץ' וחבריה מתחברים מצוין לחלק של הגדלת המיסים וההוצאות הציבוריות, אבל הם לא מסוגלים להתחבר לחלק של הגברת התחרותיות במשק, למלחמה במונופולים וקרטלים מקומיים, להפרטת פעילות ממשלתית לא חיונית ועוד. "הליכוד" לעומת זאת, יכול להתחבר-ביצורה הכלכלי של המדינה ויצירת תנאים נאותים לצמיחה כלכלית ולכינון משק חופשי. תחרות המבוסס על יוזמה חופשית, והימנעות הממשלה, ככל הניתן ממעורבות במשק. אחריות ממלכתית לרמה סבירה של בטחון הפרט, חינוך, בריאות, תעסוקה ואיכות הסביבה. ממילא יידרש העלות מיסים על מנת להפחית את הגירעון הנוכחי. במקום להעלות את המיסים על מנת לפטור משבר זמני, עדיף לעשות זאת כחלק משינוי תפיסתי כולל בדרך שבה בנויה כלכלת מדינת ישראל. השמאל, כמובן, יודיע מיד שמדובר בספין ציני ומרושע. איך ייתכן שדווקא הניאו-ליבראל וחברם של הטיקונים, יוביל אותנו לארץ המובטחת? איך יכול להיות שסוציאל-דמוקרטיה ושוק חופשי אינם הפכים גמורים? הכלכלה הסוציאל-דמוקרטיות שמפלגת העבודה מייחסת את זה לעצמה תחשוף את האמת ותבליט את השקר המסתתר מתחת לערימת ההבטחות של יו"ר העבודה וחבר מרעיה ואת הבורות הכלכלית של הפוליטיקאים המובילים אותו ומבטיחים ארוחות חינם לציבור הרחב. ברגע שהדעות הקדומות הללו ישברו יהיה ניתן ליישם כאן רפורמות שיקדמו אותנו באמת בכיוונן של כמה מהמדינות המוצלחות ביותר בעולם המערבי. כמובן, אני בעד ערכים שסוציאל דמוקרטים רבים מחזיקים בהם  – כמו שוויון , מגוון, סובלנות, סולידאריות – אבל הערכים האלה לא דורשים שנמשיך באותה דרך ישנה. כמובן , אשמח לשתף פעולה עם סוציאל דמוקרטים על נושאים כמו עוד שוויון , עוד זכויות לעובדים, הסרה של מלכודות עוני והפסקת השחיתות של הון  עיתון ושלטון  אבל בזה הדברים לא מסתיימים והמאבקים המתוקשרים לאו דווקא יביאו שינוי אמיתי. בשביל זה צריך עוד הרבה עבודה קשה של כולנו  אם בתחום התיאורטי של הבנה עמוקה יותר של מה היא כלכלה מקיימת, ואם בתחום של יישום הדבר הזה בשטח  על ידי השקעות, צריכה, השפעה על עסקים ועל חקיקה ופעילות ממשלתית ועירונית. השמאל חייב להודות בטעותו בבחינת "מודה ועוזב ירוחם" ומציון תצא תורת הצדק והשלום. וישאל השואל, האם מפלגת השלטון במדינת ישראל כיום שהיא תנועת הליכוד ועימה שאר מפלגות המחנה הלאומי שמהוות את רובו של העם יעמדו לנוכח התנהגות זו מנגד ויאפשרו את חזרתם של הסזון והפנקס האדום במלבושם החדש? או שמא, ישכילו למצוא כעת את הכוחות והדרך הצודקת לשלוט במדינה לפי רצון רוב העם ויהדפו בלי מורא את הרוחות הרעות והמסוכנות האלה המתחדשות ובאות עלינו מכיוונן של אותן אליטות שמאל במדינה.

לעומת זאת מעטים בתוכנו שיש להם אידיאולוגיה ליברלית אמיתית חלק מהציבור הימני בארץ אולי פיתח לאחרונה אידיאולוגיה כלכלית ליברלית, אבל זוהי רק תגובת נגד המחאה החברתית הסוציאליסטית שנתפסת כמייצגת את השמאל .גם במשרד האוצר לא פעם מקדמים התערבות ממשלתית בשוק החופשי ואת זה יש לזכור. מעטים במדינת ישראל כולה שיודעים על הסתירה בין עיקרון החופש לבין עיקרון השוויון. רבים אפילו לא יודעים שהימין הכלכלי תומך בממשלה קטנה ומיסים נמוכים, והשמאל ההפך הגמור. לדאונינו הרב כלכלנים ימניים מוצגים בו בתור הזויים וקיצוניים. גם באקדמיה הישראלית כמעט שלא תמצאו דעות כלכליות ימניות, ואפילו בפקולטות לכלכלה ומנהל עסקים הן נדירות ביחס לפקולטות מקבילות בארצות אחרות. במצב העניינים הזה אף אחד אינו יכול לעמוד ולדבר על חופש, על שגשוג, על ערכים ליבראליים. אף אחד לא יבין מה הוא רוצה, או מה הקשר בין מיסים נמוכים לחופש, מיד כלי התקשורת תתייג אותו בתור ניאו-ליברל קיצוני -ובאותה הנשימה גם תאשים אותו במשבר הכלכלי העולמי, בשכרם הגבוה של מנהלי הבנקים, ובתספורת של הטיקונים. אנו חייבים להיות כנים עם עצמנו ולומר שחייבים להיות ריאליים. אין סיכוי להנהיג בישראל מהפכה ליבראלית אמיתית, מהסוג שהשמאל מנסה לשכנע אותנו שכבר התרחשה כאן.

הסכסוך חי ובועט

הסכסוך עתיק יומין זה משליך במישרין על עמדות הצדדים גם היום, אך, מסיבות שונות, אין הציבור הישראלי נחשף למקורותיו, לא דרך מערכת החינוך ולא באמצעות העיתונות לסוגיה. כרכים עבי הכרס של המסמכים הכוללים תצלומים של כל ההזדמנויות שהוחמצו בדרך. הנסתר והנגלה בסכסוך הישראלי-ערבי הוא משחר ההיסטוריה. הבדיקה היא לא רק מי חזק ומי חלש, הסכסוך הערבי-ישראלי נתפס, אצל חלקים מן הציבור, כקונפליקט סביב נושא הפליטים ושאלת "השטחים הכבושים" ממלחמת ששת הימים (יוני 1967). אין דבר שלא ניתן לחלקו. בוודאי כאשר מדובר בשטח, אוכלוסייה ועל אחת כמה וכמה כאשר מדובר במשאבים.

ההטרוגניות המוצעות במהלך ההיסטוריה הייתה פרי חשיבה נאיבית כי החלוקה היא פתרון הומאני-דמוקרטי ולא רק פוליטי. הוא אמור היה לתת מענה לתביעותיהם של התושבים המקומיים מצד אחד, ולפתור את מצוקתם של היהודים שברחו מאימת הנאציזם והפשיזם באירופה. הערבים מעולם לא ויתרו על "אף שעל" מן המרחב שהובטח להם אז, בשחר המאה שעברה, והכשילו כל הצעה לפתרון שהועלתה על השולחן, מאז ועד עתה ולראיה: הצהרת בלפור מהווה את תחילת גיבוש הלאומיות הפלסטינית, כתגובה לרעיון הבית הלאומי היהודי. בעקבות הצהרת בלפור התחזקה התנועה הלאומית הערבית, אשר התנגדה להקמת בית יהודי במערב ארץ ישראל ולהגירה יהודית משמעותית לארץ ישראל. מתוך המסמך ניתן ללמוד: שהזכות להקמת הבית הלאומי יהודי, יוביל למדינה עצמאית, בכול החלק המערבי של ארץ ישראל, לרבות שטחי יו"ש דהיום, בהחלט מעוגנת בזכות משפטית בין לאומית שהוענקה לעם היהודי בכלל ולהסתדרות הציונית בפרט. מאז ועד הקמת מדינת ישראל, ובעצם  עד היום, גילו הערבים הן ערביי הארץ והן מדינות ערב התנגדות עיקשת לכול פתרון שאינו כולל מילוי 100% משאיפותיהם הטריטוריאליות בבחינת הכול או לא כלום. ולראיה: בעקבות המרד הערבי הגדול של שנת 1936-19939 נמנע לחלוטין פיתוח הישוב העברי בארץ ישראל, גם צעד זה לא סיפקו את הערבים, הם עמדו על רגליהם האחוריות - התעקשו, לא וויתרו ושאפו בכל העוז לביטול כולל של המחויבות הבריטית להצהרת בלפור. הערבים התנגדו, כהרגלם, לכול תכנית שאינה הקמת מדינה ערבית בכול שטח ארץ ישראל. הדרישה הערבית למילוי המלא והמדויק של התחייבויות "מק מהון לחוסיין", כפי שהם הבינו אותן הנה המוטיב החוזר באופן עקבי בכול הוועידות ובכול המקרים של הדחייה הערבית של כל הפתרונות שהוצעו ע"י ועדות שנות במהלך השנים שחלפו ועד עצם הימים האלה. מאז 1916 אין כל נכונות ערבית להתפשר והם דורשים, עד עצם היום הזה, את מילוין המלא והמדויק. מדיניות ה-"אף שעל" מאופיינת: הדרישה להחזרת כל "האדמות הכבושות" לשליטה ערבית נשענת על תפיסת "המרחב הערבי הטהור" "במסמך מקמהון" ,המהווה את הבסיס לתפיסה הטריטוריאלית של הלאומיות הערבית עד היום לשאלה אם משהו השתנה במזרח התיכון ניתן להשיב במילים הרלוונטיות באופן מיוחד כשתותחי המלחמה רועמים: יש דברים שלא ישתנו לעולם כמו האופי הערבי והמסורת הערבית. לצד אנשי ההשכלה הערבית הכביכול מתונה יש את אוסמה בן לאדן ואת אל קעידה. אין חדש תחת השמש, והוא איננו שולי משתרע על פני כל החברה הערבית. "המנטליות עדיין קבועה ולא השתנתה, וגם לא תשתנה. במילים אחרות – "אין מזרח תיכון חדש". 

ככל שגדל הישוב היהודי בארץ והתחזקה אחיזתו בקרקע ע"י רכישת אדמות והתיישבות, כך גדלה העוינות של ערביי הארץ למתיישבים שנתפסו כמי שמתכוננים לנשל את הערבים מאדמותיהם. זה החל מהעלייה הראשונה (1882) ועד הקמת מדינת ישראל. הערבים תושבי הארץ הבחינו בגידול הדמוגרפי של הישוב העברי וחששו ממנו. התפתחות הישוב היהודי והתנועה הציונית בא"י, חיזקה את המודעות הלאומית של התושבים הערבים והביאה להולדת התנועה הלאומית הפלסטינית. התנועה הלאומית פלסטינית בהחלטה נחושה  החליטה להילחם בישוב העברי בא"י ע"י פעילות פוליטית וע"י טרור. כנגד פעולות הטרור הערביות הפעיל הישוב היהודי כוחות הגנה שחלקם השיבו בכוח על הטרור הערבי, דבר שהגביר את העוינות בין הצדדים. הפלסטינים ומדינות ערב – לא הסכימו לקבל את החלטת החלוקה של כ"ט בנובמבר 1947 פתחו בלחימה נגד הישוב היהודי שהתאפיינה בפעילות טרור כנגד יהודים(מלחמת העצמאות). שטח המדינה הורחב הרבה מעבר לתוכנית החלוקה ונוצר רצף טריטוריאלי בין ממטולה ועד אילת. מבחינות רבות, נזרעו במלחמת העצמאות הזרעים הראשונים (למלחמה הבאות מלחמת סיני, מלחמת ששת הימים, מלחמת יום כיפור ולבנון על כל גלגוליה) משום שהפלסטינים שאפו לחזור למולדתם ומדינות ערב לא יכלו לקבל את התבוסה הצורבת שספגו במלחמה וכל כן ציפו ליום הנקמה במדינת ישראל. "החזרת" ה"שטחים הכבושים" של 1967 לשלטון פלסטיני עצמאי אינה מטרה ארוכת טווח של הלאומיות הערבית. המטרה ארוכת הטווח, שלא הוכחשה ולא שונתה מעולם, היא "מימוש הבטחות מקמהון" דהיינו : יצירת מרחב ערבי טהור ורצוף בין האוקיאנוס ההודי בדרום לתורכיה בצפון, אשר יכלול את כל "הקשת הפורה" לרבות ארץ ישראל. רעיון זה אינו יכול להסכים לקיומה של ישות לא ערבית במרכזו של מרחב זה, והדבר אמור גם באוכלוסיות הלא ערביות האחרות – בלבנון, בסוריה ובמצרים, ולא רק ביהודים הישראליים. על כן, השגת "שלום" עם הפלסטינים ואף עם העולם הערבי בתמורה להחזרת "השטחים הכבושים" של 1967 לשלטון ערבי, לא תהווה פתרון אמיתי ורחוק טווח לסכסוך הערבי-ישראלי, והוא עשוי להיות רק שלב באסטרטגיית השלבים של השתלטות ערבית על ארץ ישראל והלבנט. "ההתנחלויות הן לא שורש הבעיה" אין ויכוח על הצורך בפתרון אך מנגד איננו יודעים מה יקרה בהמשך. אם תהיה התקוממות, צה"ל יודע לטפל בבעיה. אבל מי שיעלה על ישוב יהודי יפגוש באנשים שיגנו על ביתם. מי שמתנגד למדינת ישראל מתנגד בכל רמה ותחום. וזה לא בעיה טריטוריאלית. שורש הסכסוך הוא ההתנגדות למדינת ישראל בכל גבול. הטרגדיה הפלסטינית לא נגמרה בכמה אירועים מכוננים השורש שלה זה לא מדיניות כזאת או אחרת, לא שטחים ולא התנחלויות. השורש של הבעיה הוא הרבה יותר עמוק, וזה עצם קיומה של מדינת ישראל. כל "לוחמי זכויות האדם" מהשמאל הציוני צריכים להבין שההיסטוריה לא החלה ב1967 וכי חזרה לגבולות לפני מלחמת ששת הימים מבחינת הפלשתינים זה עדין ויתור על 70% מהשטח שלהם והם אינם מוכנים לוותר. החסמים שלהם המונעים מהם לחתום על ההסכם אלה חסמים לא רציונאליים. קביעתו המדויקת של הגבול אינה העיקר. ותזוזת הגבול לכאן או לכאן לא תשנה אם הם יהיו נגדנו. בגבולנו יש היום 5 מיליון פלסטינים עוינים. אנו מדינה חזקה ומפותחת, ביכולתנו לשמור על עצמנו. זו המציאות ואנו לא יכולים לשנותה. אנו חיים בתקופה מפוארת בהיסטוריה שלנו, ועלינו לשמור עליה. ונפעל בשכל ועם יהיה הצורך גם בכוח. עצם קיומנו והקמת מדינה יהודית ודמוקרטית מהווה ניצחון עמנו על אלה שניסו לכלותנו לאורך ההיסטוריה. ישראל חפצה להגיע לשלום על בסיס של שתי מדינות לשני עמים. אך התנאי המנחה אותה היא מדינה פלסטינית מפורזת שמכירה במדינה יהודית של עם ישראל והדרך היחידה היא באמצעות שיחות ישירות. כל הניסיונות המתוחכמים בעבר ובהווה להשפיע על התודעה והתרבות של הצד השני לא צלחו בלשון המעטה, רק לחץ צבאי ממשי משמעותי הניב פירות והוא היה אפקטיבי עשרות מונים יותר מ"צריבות תודעה" וניתוחים פסיכולוגיים, סוציולוגיים, אנתרופולוגיים, ופוליטיים. חלק ניכר בחברה הפלשתינית אינו מכיר בזכותה של ישראל להתקיים ומטרתו היא להחליף את מדינת ישראל באמירות האיסלמית. מחנה זה מאמין שכל השטח מהים התיכון ועד לנהר הירדן הוא טריטוריה מוסלמית ולאף גורם אין זכות לוותר  אפילו על חלק מהשטח. ואלה ביננו החושבים שמחנה הרדיקלי זה הוא מצומצם  חיים באשליה. נציגי המחנה "המתון" כביכול למחנה זה אין הרבה תומכים בחברה הפלסטינית. ולכן זכו לכינוי "הבובות של ארה"ב וישראל " השאיפה הפרגמטית של יו"ר הרשות היא למראית עין ונועדה למקסום את כוח ההשפעה אך לשווא היא איננה עומדת בבסיס קסמו של הרעיון הכרה במדינה היהודית, וסיום הסכסוך. הרי ברור שכל הסכם שיחתום עליו המחנה המתון כביכול לא יהיה מקובל על רוב הציבור הפלסטיני. במלים אחרות, אם ייחתם הסכם כזה, הוא לא יביא לסיום הסכסוך הישראלי פלסטיני.

flying dish: Operation Nube

flying dish: Operation Nube: Escalating security situation in the Gaza Strip and the Sinai Peninsula, and the frustration of Palestinian terrorist organizations in ...

Operation Nube

Escalating security situation in the Gaza Strip and the Sinai Peninsula, and the frustration of Palestinian terrorist organizations in the Gaza Strip ever produce success has long attack led to the current operation. Really, what else? What has not been said, written and explained about the short time first meter jeep to the end of "Operation Nube" values ​​started and Ktzrmrim expanded, all running and writing, and yelling, it could still enter the Guinness Book of Records. During the operation, I did what everyone always do in these situations: flicked through the channels all the time among television networks sometimes when my mind wandered, I stared at the screen to view women crying, wounded on stretchers, broken homes, families packing up and run away. Pictures horror shows suffered casualties, wounded, traumatized children, nights of fear, horror days. If the death toll on the Palestinian side was the Israeli narrator - also because of its stunning success of the "Iron Dome" and because the rooms are protected. Who did not open the top news sites or watch TV programs and across various commentators. Some predicted pessimistic hopeless situation, even if the facts are different. On the face of information that passes through electronic media designed to prepare for dealing with an apocalyptic situation. Well if you look good and will certainly behind every commentator that usually has an agenda of their own "prophets of doom incapacitating Nilaim" They think they control human intelligence machine. They usually receive the most media attention.'s What the media loves to broadcast the same " as "horror scenarios", it also brings ratings. They have made their work prophecies. What is the mechanism behind them? And the question of questions: Who to believe?

Let's look at a number of statements by Arab affairs commentator on Channel 10 and see if he really was a genius and understand how to work the mechanism behind some of the commentators prophets of rage. "Hamas ceasefire want their conditions seem to from my achievement" Is Israel agreed to the terms that we all know that. "It is clear that Israel will have a significant decision regarding the continuation of the Hamas government in the future" special operations, surveillance, wiretaps, targeted killing operations behind enemy lines, in short, all what you imagined it to close it surely Israel did not give up. Israel will not slacken and come back and use even more and will damage the political level in the future if the situation would require Israel must state the deterrence against terrorist organizations in Gaza whether it's Hamas or Islamic Jihad. Operative course, produce such deterrence is accurate injury, rather than a massive attack. The key striking terror infrastructure Gaza (targeted killings) and in the same breath against civilian infrastructure of Gaza. One of the few benefits of Israel against Hamas is imposing full responsibility for the disaster they, Hamas inflict on the people of Gaza as a whole. Israel will not agree that the area will become a terrorist entity military capabilities for everything and anything. Israel can not afford such a reality between Israel and Egypt. Hamas leaders not to take seriously the threats of Israel against them, and going underground and find alternative living underground for fear of their lives. The task is now to leverage the military achievements to create long-term peace. The target must be "mortal" and collateral damage - that is, the number of innocent people would be killed along with the man of assassins - as small as possible. Process media has distorted the Hamas mouthpiece and determines what do the Jewish state and its government team must elapse from the world, the primary duty is to find out and draw the conclusions necessary to eliminate this serious deviation. Need to end it once and for all! This call came from the heart dozens of times on television's open wave, haunted by the residents of southern communities. Israel refused Hamas demands withdrawal from operations in the Gaza Strip by the fence, stop blocking the tunnels, and cessation of assassinations.

Mahmoud al - Zahar - a member of the political leadership of Hamas in Gaza - has stated in the past: specifically that the objectives of the organization extend beyond the West Bank and Gaza Strip, and even the destruction of Israel, and they believe that undermine the stability of neighboring countries. "Our main goal is to establish a great Islamic state, be it pan - Arab or pan - Islamic." He puts Hamas militant Islamic camp, plainly: "The Islamic view, Hamas adheres to, is having a great Muslim state, and Sflstin be part of it." Dr. Al - Zaher has no qualms identifying Hamas with the global jihad. Expressed open sympathy for the ousted Taliban regime, and his most recent interviews was anti - Western forceful., He admits that Hamas clearly the largest part of the global plan of the global Islamic movement . is not afraid to say once sent Hamas operatives for training camps Ben - Laden in Afghanistan, and even established operational links with a Pakistani al - Qaeda in Britain., but the organization of care required fog these connections had never been a leader of Hamas explicitly all - so the identification with the goals of the global jihad. Northern Ireland model for making peace, energized the British led the effort, is a poor example of co - dialogue with Hamas. acceptance of the false hope that Hamas will moderate or change imbuing its members more democratic values ​​and its commitment to non - violence was and still highly questionable., as already noted many times, the Hamas leadership made absolutely clear and unambiguous, it seeks to destroy Israel. impossible to compare all the intensity of hostility in the two conflicts, and therefore can not be inferred on the basis of the Irish example recession goals of Hamas through political process is a realistic option.

Middle East, warned intellectuals and professionals alike from legitimizing the Muslim Brotherhood. Original Egyptian fundamentalist organization founded in 1928, and which Hamas grew Palestinian branch. Muslim Brotherhood in Egypt was the status of "illegal but officially tolerated during Mubarak" Brotherhood leaders including President Mursi today announced that the organization disavows violence, although in the past been involved in political assassinations and acts of terrorism. The Muslim Brotherhood has a terrorist past. They murdered Prime - minister and others who disagree with their political goals. In the same breath we must not forget that all of al - Qaeda as an ideology of the Muslim Brotherhood, as he followed the doctrine of H"tcfir "claiming that other Muslims are apostates and death. Dilemmas facing policy makers of the West and Israel are far beyond the question of Hamas they should deal with radical Islamic groups and militant, and they try to isolate movements "Jihad" pure, such as Al - Qaeda. Encourage moderate Islamic movements to take the first steps democratic political process? This is a very dangerous option for radical Islamic groups can expertly utilize the language of political pluralism and tolerance without changing the order - today their aggressive ideology. There Forcing Israel to accept Hamas as a partner for co - dialogue on peacemaking in the region of the future, will likely accelerate the radical Islamist takeover of the Middle East

"שטיינקרים בתשלום"

אנו עומדים בפתחו של מהדורה שנייה של "וועדת גולדסטון" ארגון השמאל "יש דין" הודיע כי ישתף פעולה עם וועדת של המועצה לזכויות האדם של האו"ם- לבחינת נושא ההתנחלויות והשפעתן על הפלסטינים. הוועדה שהוקמה זכתה לביקורת קשה מצד הרשויות הרשמיות בישראל וישראל הודיע כי לא תשתף עמה פעולה ולא תאפשר לאנשיה לבקר בגדה המערבית. היום הודיע ארגון השמאל כי יציג את חומרי המחקר והדו"חות שלו בפני אנשי הוועדה. אירגון "יש דין", אחת מאלה הנתמכות על ידי ארגוני שמאל רדיקאליים באירופה ועוד, יש כמה בעיות קשות עם ארגון זה, שמוציא שם רע לישראל, במקום להוציא שם רע ליש דין. "יש דין" רואה בהתיישבות ביהודה ושומרון מקור מרכזי להפרת זכויות אדם של האוכלוסייה הפלסטינית ולפיכך שואפת להביא לסילוקם של התושבים היהודים באיזורים אלה. הוא לא לבד בשטח יש עוד כמה ארגונים הדומים לו. ארגונים אלה שכה חרדים "לזכויות אדם" קולם נדם בכל מה שמתרחש בסוריה-משטר אסד מבצע פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות כאשר הוא מנהל מדיניות מכוונת של פעולות תגמול נגד תושבים חפים מפשע. לא ניתן לקיים איתם דיון בין בני אדם כאשר מחבלים מתפוצצים ברחובות הערים, מכונית תופת בלב בירות ובגדד. אבנים נזרקות על מכונית של יהודים בשומרון לא ניתן לדעת מי אחראי לכך, מטען הצינור שנועד כנראה למטרה מסוימת והונח על ידי פלוני אלמוני ממוצא מסוים למטרה מסוימת התגלה. רק שלא כתוב מי הניח ולשם מה הניח, כאילו אחד הנוסעים בכביש איבד אותו ורק חיכה לדיווח במדור אבידות כדי שיוכל להירגע. כאשר ארגון לזכויות אדם שותק לנוכח הפרה חמורה של זכויות נשים בסעודיה - יש כאן צביעות ומוסר כפול. קיימת הוכחה מוצקת  שארגון "יש דין "מעביר חומר ופעילות הלשנה למדינות זרות על בניה ביהודה ושומרון, וכן יצירת פרובוקציות והסתה של ערבים לתקוף אזרחים יהודיים בישובים מעבר לגדר למטרות תקשורתיות של הצגת מצגי שווא היוצרים גם כן נזק חמור ביותר למדינת ישראל ואשר חלקם מסכנים אף הם את בטחון המדינה. הם פועלים כמעין "שטינקרים בתשלום" ארגוני שמאל קיצוני אלה נסמכים על מימון רב ממדינות זרות, מדינות אשר חלקן עויינות את מדינת ישראל ברמה המדינית והפוליטית, ומופעלים למעשה ע"י מדינות זרות אלו ע"מ לפגוע באושיות המדינה. העניין איננו משפטי בלבד. יש גם את ההיבט המעשי והמדיני. גם אם מדינות דמוקרטיות אינן נזקקות לחקיקה המונעת תרומות של מדינות זרות, אין מדינה דמוקרטית שמאפשרת פעילות אנטי-מדינתית בתוכה, במסווה של זכויות אדם. מסמכים שנחשפו מעלים חשש שהארגון מנסה להחדיר מושגים כמו "פשעי מלחמה" גם כאשר אין שום ראיות לפשעים כאלה. בין ראשי "יש דין" יש שורה של ישראליים מוכרים מאד לאזרח הישראלי- כיצד הפרסומים המניפולטיביים של הנתונים לו מדאיג אותם שהופכת את ישראל למצורעת יותר. ה"לשעברים למיניהם"  נכון שהם רחוקים מלהיות עוכרי ישראל. אבל הם משרתים, ללא כוונת זדון, את עוכרי ישראל. כוונתם רצויה. כדאי שיחשבו גם על התוצאה. אם ישראלי מהשורה היה עושה עשירית ממעשים כאלו הם כבר היו עצורים ממזמן אבל כלפי אנשי שמאל קיצוני בישראל "אין דין ואין דיין''. מערכת המשפט בכל מדינה מתוקנת היתה מגדירה את חלק מארגוני השמאל הקיצוני כסוכנים זרים ופועלת נגדם בהתאם. 

מעיון בדוח "ועדת גולדסטון" עולה תמונה מרשיעה במיוחד: 'הקרן החדשה' הייתה ספק משמעותי – אולם לא בלבדי גם לארגון "יש דין" ידה טמונה בצלחת ויצאה בראש ל"מסע הצלב" נגד אישיות מדינת ישראל . מדובר בארגון בעל אוריינטציה אנטי-מערבית מובהקת, אשר שם כיעד מרכזי להתקפותיו את ישראל בראש הסולם. הארגון מרבה להאשים ב"פשעי מלחמה" ואת ישראל להגן על זכויות האדם של גורמים וארגונים מיליטנטיים. בו בזמן הארגון נמנע מלמתוח ביקורת על היחס הברוטאלי שחמאס מגלה כלפי מתנגדיה ברצועת עזה. הארגון נוהג להתנסח בזהירות, נמנע מלהזדהות בפומבי עם חמאס או עם האסלאם הרדיקלי, ומציג עצמו כתומך בקידום "זכויות האדם". עם זאת, מעיון בפרסומים אודות הפעילויות וההתבטאויות הפומביות עולה כי פעילותו של הארגון נושאת לא אחת אופי פוליטי ומשרתת סדר יום אסלאמי-רדיקלי, כולל את זה של חמאס. מטרתו העיקרית והאמתית היא גרימת דמוניזציה, דה-לגיטימציה ודה-הומניזציה כנגד מדינת ישראל. תוך הצגת שווא בכך שהעזתים הם הכבושים והמסכנים והישראלים הם הקלגסים האכזריים.

ארגון "יש דין" קשורה ישרותו מתקיימים מכספי הסיוע שמעניק-  ארגון הגג- Boycott, Divestment & Sanctions זהו ארגון אשר במסווה של קידום לכאורה של זכויות אדם, משפט בין-לאומי, שלום וצדק, מקדמים בפועל דה-לגיטימציה למדינת ישראל באמצעות חתירה מפורשת או משתמעת תחת זכותה להתקיים כמדינה יהודית ודמוקרטית. הארגון הזה עוסק בתעמולה ארסית נגד ישראל, תוך ניסיון להפוך אותה למדינה מצורעת. ומעודדת החרמות בעולם על מוצרים ישראליים ומי שאחראי ליצירת "שבוע האפרטהייד הישראלי". ברור לכל כי רוב הארגונים הללו, בארץ, פועלים למען מטרה אחת מוצהרת? ולא, לא מדובר במטרה תמימה של "זכויות אדם". ישראל מצהירה: אין פה שום פגיעה בדמוקרטיה. אין פה שום פגיעה בזכויות אדם. אין פה שום פגיעה בחופש הביטוי. כל בר דעת יכול להבחין בכך. שוטפים אותנו בדמגוגיה. טוענים שישראל התקבלה למועדון "האקסקלוסיבי" של איראן ושאר מדינות חשוכות. ישראל לא צריכה להיות שק החבטות של העולם. הגיע הזמן שפסטיבל הצביעות יסתיים, המסכות ייקרעו והמסך ירד לתמיד. פעילותם מקוממת, מתריסה, מסוכנת ומסכנת חיים- אירגוניים אלה שעומדים במחסומי צה"ל ומרפות את ידי החיילים, מפקחים על פעילותם ולא פעם מסרסות התנהגות צבאית הכרחית- מי יודע כמה מטענים הצליחו לעבור במחסומים האלה? דם ערבי יקר לליבם יותר מזה של הישראלים שהתפוצצו באוטובוסים, במסעדות ואולמי שמחות, ועל החיילים במשמרת. מצעד הבגידה באינטרסים של האזרחים היהודים בארצם שובר מעת לעת שיאים. כך לאחר הטבח באיתמר, ארגנו כמה מארגוני השמאל מפגן תמיכה למשפחות הרוצחים בכפר המקולל "עווארתה" שבשומרון. יש לקרוא לילד בשמו: ארגונים אלה מזדהים עם האויב, מחזקים אותו, מממנים אותו, מסיתים אותו לפעול באלימות נגד יהודים ונושאים באחריות אישית וקבוצתית  לפגיעה בביטחון המדינה ואזרחיה. משמעות הדה-לגיטימציה הבסיסית תמשכנה להתכנס סביב סוגיות הנובעות מהסכסוך הישראלי-פלסטיני. לפיכך, גם מחוות ישראליות כגון צעדים בוני-אמון כלפי הפלסטינים עשויות לקצור "רווחים" בינלאומיים לטווח הקצר בלבד, משום שהכוחות הפועלים לדה-לגיטימציה יתכנסו תמיד סביב הסוגיות הבאות התלויות ועומדות בין ישראל לפלסטינים. יתרה מכך, תופעת הדה-לגיטימציה הבסיסית מרמזת על כך כי גם לאחר יישומו של הסכם קבע המביא לסופיות הסכסוך ולסופיות תביעות בין ישראל לפלסטינים, עשויה המערכה של הדה-לגיטימציה להימשך. סוגיות נוספות אשר עשויות להפוך להיות אבן שואבת לדה-לגיטימציה בסיסית כוללות: מעמד ערביי ישראל החיים במדינה המגדירה עצמה יהודית; הנשק הבלתי-קונבנציונלי הישראלי; או יישומם של ההסדרים במקומות הקדושים.  חלק בלתי מבוטל מתקשורת הישראלית השמאלנית גם היא טמנה ידה בצלחת ויצאה מראש ל"מסע צלב" מתכונן ומתוזמן היטב-נושאים את שם הדמוקרטיה ושלטון החוק לשווא, בעודם מנהלים קמפיינים בריוניים לסתימת פיות והדרת כל מי שאינו מתיישר לפי הקו האידיאולוגי שלהם מכל עמדת כוח.

אך באותה נשימה די לשתיקה -לא פחות חמור, פעולות טרור יהודי הזוכות לשם המכובס "תג מחיר",  יש לקרוא לרבנים המתונים להפסיק לשבת על הגדר, יש לגנות את הוונדליזם המכוער בדמות "תג מחיר". לא מתקבל על הדעת שמיעוט יכפה את דעתו על הרוב, זו התנהגויות ברבריות שצריך להוקיע. פעולה בלתי חוקית לצד דברי נאצה שבמסגרתן מבוצעות פעולות אלימות נגד פלסטינים ורכושם ויהודים גם יחד. אסור לתת לגורמים אלה המנסים לחבל ולכרסם במרקם העדין של המדינה והחברה. תמונות נאצה, הסתה אגרסיבית ועוד, הפכו לכלי פעולה אלמנטרי בידי קומץ אנשים מהימין הקיצוני. אסור לנו להיבהל ולשבת על הגדר יש דברים שהדעת איננה סובלת מקומם מאחורי סורג ובריח.  

הסתרה וטיוח

כשהמעומד הרפובליקני לנשיאות "מיט רומני" בחר שלא לעסוק ולהתאמת ישירות מול הנשיא אובמה בעימות האחרון. הזרם המרכזי של התקשורת בארה"ב כתבה שזה היה מנימוקים של יתר זהירות מציידו של המתמודד הרפובליקני. אין ספק שרבים בציבור האמריקאי חושבים כך, בדיעבד כנראה שזה היה שיקול נכון. אך קשה להבין מדוע התקשורת שקרויה " מיין-סטריים" ממעיטה לעסוק בכל הפרשה בזהירות יתר. האם אינן אמורות לשמש ולהיות ככלבי השמירה גם עם העבדות כואבות? אלה הבוחרות כן להציף את הנושא  מתמקדות בשאלה- האם ממשל אובמה סיפק, או סרב למסור, הגנה נאותה לקונסוליה האמריקנית בבנגזי. כאשר היא עמדה בפני איום של התקפה שהשאירה את השגריר האמריקאי ושלושה אמריקאים אחרים מתים.

הדיווחים הסותרים שמגיעים מכוון הממשל על איך הגיב הבית הלבן, או שלא יגיב, ובמקביל הם מאשימים את התקשורת שהיא מגזימה בטירוף בדיווחיה. ככל שחולף הזמן עובדות חדשות צפים מעל פני השטח. מביך ואפילו עצוב לשמוע  מדווח של רשת הטלוויזיה FoxNews.com ניתן ללמוד כי שלש פעמים נדרשה עזרה לגיבוי על הקונסוליה בבנגזי ונענתה בסירוב. כל רשלנות אפשר להפוך למיומנות וכל אמת אפשר להפוך לשקר ועוד שקר . מסלולו הנפתל של הכזב צץ מעל פני השטח, חציי אמיתות נועדו מראש לכישלון. צל הפקפוק בנאמנות המוחלטת כלפי הבית הלבן מתקדר זה סיפור מצמרר. ואם הכן נכונים הדיווחים שרשת Fox News שמפרסמת, זה  בריחת מידע מהמתחם השמור, ומשתמע שהשמירה לא היתה די קפדנית, או שגורם חיצוני השכיל להציץ מבעד לנקב. זה עלול להיות מאוד מזיק לסיכויי בחירתו מחדש של הנשיא אובמה. תמוהה  העובדה מדוע אתרי ערוצי חדשות גדולים אחרים בארה"ב, הנתונים  האלה אינם זוכים להתייחסות. האם מתפתחת כאן פרשה ישנה חדשה שעתידה לקפיץ את אמות הסיפין של האזרח האמריקאי. חקירה מובילה לחקירה, פרשייה נוגעת בפרשייה, אם משום זהותם של המעורבים ואם משום מאפייניה של השיטה, הסתרת מידע חיוני ומציל חיים מעיני הציבור. לאור הימשכות הקו העקבי של הסתרת מידע חיוני השייך לכלל הציבור, הציבור האמריקאי עלול להתעורר "לפרשה ווטרגייט מס' 2"(שהובילה לסערה תקשורתית אשר בסופה פרשו הנשיא ניקסון וסגנו, וכן בכירים רבים בממשל האמריקאי) כאן בערך מגיעה ההתנגשות הבלתי נמנעת בין המערכת לציבור. האם המיין- סטריים של התקשורת האמריקאית נאמן לנשיא באופן אבסולוטי? תפקידה של התקשורת להיות כלב השמירה בהתמקדות ביחסי הגומלין שלה עם הפוליטיקה והקהל. הפרשה ערערה מאד את אמון הציבורי, ולא הייתה זו הפרשיה האחרונה; גילוייה של פרשת "איראן-קונטראס", בה הסתבר כי הממשל ביצעה מעשים מושחתים, הסתירה אותם מידיעת הציבור ואף נקטה אמצעים כדי ליצור מצג שווא ולהוליך שולל, ועוד פרשיות והסתרת מידע שהדעת אינה סובלת. תחושה זו חיזקה את הדעה כי הממשל נוהג להסתיר מן הציבור מידע, האם האווירה הציבורית כיום תסייעה להתפשטותה של הטענה כי משהו דרמטי התרחש בבנגזי והוסתר בידי הממשל? בחשיפת שקרים ובעולם שבו אי אפתיות היא מחלה ממארת, נדמה שהתקשורת האמריקאית המרכזית לא הפכה לכלי אקטיביסטי ראשון במעלה, בכך שהיא חושפת עוולות וטיוחים, והסתרה מביאה לשינוי בהתנהגות של אלה שנתפסו בקלקלתם. אך במקרה שלפנינו כל כלי התקשורת המרכזית "המיין סטריים" היו עמוסה בסיפורים וקטעי וידאו  מתגובתו של שר ההגנה  האמריקנית ליאון פאנטה בלבד, שנרתם למאמץ בכל האמצעים שעמדו לרשותו להסביר לציבור האמריקאי מדוע צבא ארה"ב לא הגיב למתקפה- הנימוק המרכזי היה: לממונים ומקבלי ההחלטות לא היה מידע בזמן אמת וכתוצאה מכך לא ניתן לשים את הכוחות אמריקאים בסיכון . תהיה הסיבה אשר תהיה, העיתונות איננה ממלאה את תפקידה- את הסיפור הטרגי הזה אי אפשר לכנותה כלב השמירה של הדמוקרטיה . כל הרהיטות והתחכום וכל התמרונים הפוליטיים לא יצליחו לכופף עובדת יסוד אחת: הבית הלבן לא קבל את ההחלטות הנכונות בזמן אמת.

STINGING FAILURE

Alpha

Almost obsessive preoccupation of all media in the U.S., especially those associated with the right side of the political spectrum, the burning issue of the murder of four diplomats in Benghazi get more volume. Reports of the electronic media and the American print time and stress of particular interest for innovative information this painful issue - After all this is a very sensitive issue yet. turned ambassador complained in recent months about the inadequate security at the consulate in Benghazi, in particular complained about the escalating violence among militia Islamic Libya, correspondence, e-mail first exposed to media Reuters administration officials while the attack was in full swing - undermining the government's claim that Real-time knowledge of the murder of Ambassador Benghazi and undermine the claim that it was the result tantrum popular because the tape mocked the Prophet Muhammad. recalled administration argued back and forth for two weeks after the tragic incident that is not designed to attack UN ambassador was able to do interviews Susan Rice TV networks the United States immediately after the attack that the violence grew out of a spontaneous demonstration - documents indicate clearly that make the White House and State Department have been updated in Benghazi terror attack that occurred two hours after the radical Islamic organization claimed responsibility called "Ansar al - Sharia". The claim of the president of "Al Qaeda" have no basis for Hobbes is still alive and kicking. In contrast: Mitt Romney campaign says that despite the Obama administration's claims, the threat from Al Qaeda did not decrease significantly, despite the death of Osama bin Laden, the Islamic fundamentalist terrorism has not disappeared, there are still radical groups intended to kill Americans. Organizational Islamic extremists constitute a threat in North Africa and the Arabian Peninsula, this same pattern of terrorists who attacked the U.S. on September 11, 2001 the Obama administration has an urgent obligation to inform the public the truth, lacked adequate security even before the tragic event, and certainly During the attack, the terrible and deadly. despite warning signs many of the area immediately remains stable and is under threat, there were no ground troops Zminiim support team embassy in Benghazi, intelligence picture is poor, and outside help will not come even though she is not clear why not submitted in real time. claim sounds authorities did not give authorization is ridiculous - Is raid on the estate and makes bold assassination of the leader of al - Qaeda, Osama Bin - Laden received permission from the authorities in Islamabad, a U.S. or actions often acted out in the sovereign territory of Pakistan is the army getting pre-approved? ?? (According to published reports lazy, it turns out that was enough time to help at least approximately seven hours for the embassy to help was slow to arrive and therefore they found the tragic death) now heard all sorts of excuses from the government common sense can not get them on the stinging failure. No doubt there is a connection to the campaign, as the issue of the attack Benghazi and the administration's handling of the matter at the center of the first two confrontations.Recently conducted a comprehensive investigation on Capitol Hill Exploration attack U.S. consulate in Libya led to the death of Ambassador Christopher Stevens and three other foreign service of the United States. Since the attack Benghazi, we sounded conflicting reports coming out of the White House on what led to the attack. Requirement of Republicans know the truth, and if given proper security requirement embassy in Libya and Democrats on Capitol Hill leaders that the truth will out. because it carries critical national interests and security of the United States and will be investigated thoroughly. Republican presidential candidate Mitt Romney and other leaders questioning whether the White House responded to requests for more security before the attack. On the other hand argue that the Democrats: the investigation becomes a "witch hunt" to gain points in the presidential election

האווירה היא תרום בחירות

אנו עומדים בפני שתי מערכות-בחירות בשלושת החודשים הבאים – אחת בארצות-הברית ואחת בארץ. מבחינות רבות, שתי מערכות-הבחירות שונות מאוד זו מזו. אבל מבחינות אחרות, הן מאוד דומות זו לזו. ההבדל העיקרי בין שתי מערכות-הבחירות דומה להבדל בין שתי השיטות הפוליטיות. השאלה המתבקשת: איזו מהשתיים מהותית יותר לחיינו?

האווירה היא טרום בחירות הממשלה הנוכחית שוברת שיא של אריכות ימים. לגיל המופלג שלה. גיל הממשלה היוצאת כמעט בת ארבע ניתן לדמות אותה לאדם שמגיע לשיבא טובה, צעיר יכול להתאושש במהירות גם ממחלה קשה. אצל אדם המתקרב לגיל מופלג, נזלת קלה עלולה להתפתח לדלקת ריאות סופנית והסוף ידוע. לכן בניגוד לסטטיסטיקה, להערכות, ולתקדימים הרבים –רה"מ ממשיך לתפקד. כל קודמיו או שהם בבתי אבות, או בעולם שכולו טוב, או לכל הפחות ספונים בבתיהם. בחלוף כמעט ארבע שניים הממשלה החזיקה מעמד מבלי שתיגרר לוויתורים מדיניים, שמרה על הרכבה הקואליציוני, ובניגוד לקודמתה לא הפסידה באף הצבעה במליאת הכנסת. זהו ניהול מחושב היטב של הקואליציה, או אם תרצו - מחדל מתמשך של האופוזיציה. ליתר דיוק, שילוב בין השניים.

ישנן סיבות רבות שהביאו להחלשת כוחן של שתי המפלגות הגדולות. עם השנים נוספו שסעים בחברה הישראלית והפכו קשים יותר לפתרון, כדוגמת הסכסוך הישראלי-פלסטיני או יחסי דתיים-חילוניים. מה שגרם לעלייתן של מפלגות חדשות רבות שרובם נמצאות בגוש מרכז שמאל, שכל אחת במצע שלה וביעדה מכוונת לבעיה שונה או פלג אחר בחברה הישראלית.

רבים מהפרשנים הפוליטיים טועים בהתייחסותם לפלגים השונים שמשמאל לליכוד כאל גוש מרכז/שמאל: הם אינם גוש, אלא אוסף של פלגים אנוכיים שטרם הוכיחו את כישוריהם, והם אינם מרכז, כי משבצת המרכז תפוסה על-ידי הליכוד אכן כן במיומנות רבה. לכן הם שמאל, לפחות במובן המדיני. הגוש הקרוי ע"י הפרשנים "מרכז השמאל" ממשיך לפצל עצמו לדעת שהיה צפוף במילא עוד לפני ההכרזה על בחירות -מיעוט הקולות מרכז -שמאל נובע קודם כל מירידה משמעותית (באחוזים) של המצביעים לגוש הזה. למרות האמירות הפופוסוציאליסטיות של ח"כ שלי יחימוביץ'. אין מה לדאוג. יש דברים שבהם לא ניתן להחזיר את הגלגל לאחור, נכון מפלגתה עולה בסקרים הגורם לכך: היא פשוט נמנעה מכל דיבור על השלום. לעומת זאת הביעה אהדה למתנחלים ולחרדים, ומתייחסת לכיבוש הגדה המערבית במלחמת ששת הימים כאל עובדה קיימת. כאשר לוחצים עליה, היא אומרת שהיא תומכת בפתרון שתי-המדינות, אך נובע מדבריה שזהו חלום אוטופי שאינו מעניין אותה במיוחד. ובנוסף: מפלגת העבודה ברשות היו"ר יחימוביץ  חוזרת לחיזור האינטנסיבי אחר הערים האדומות שנותנות לה חיבוק דב, ומפנה עורף לקיבוצים, מושבים וערי הפריפריה.

בעבר טען השמאל שהוא נושא בשני דגלים – דגל השלום והדגל החברתי. עכשיו יש לנו שני "שמאל"ים: שמאל הנושא את דגל השלום בלי צדק חברתי, ושמאל הנושא את הדגל החברתי בלי שלום. צריך לחזור למפלגות הפוליטיים המסורתיים, ולא להיכנע לכל מיני מלוקקים שמבטיחים לנו פוליטיקה אחרת כאשר בפועל אין להם שום יכולת לספק את הסחורה. העיתונות נותנת במה להתקפות שלוחות רסן כלפי מפלגות שמייצגות את רוב הציבור. מי החליט שהמרכז חובר אל השמאל באידאולוגיה? באותה המידה הוא יכול לחבור אל הימין. משום מה, כולם מחברים את המרכז באופן אוטומטי אל השמאל, בעוד שיש מצביעים רבים שנוטים מהמרכז ימינה דווקא. רק אנשים שטחיים, או אכולי שנאת האחר יכולים להצביע לאחד מהמפלגות האלה הצצות כפטריות לאחר הגשם. לעומת זאת: אין ריבוי מפלגות בצד של המפה הפוליטית המזוהה כימינה מהמרכז, ולגוש הזה לא התווספה מפלגה חדשה משמעותית שמפרה את האיזון בגוש( דרעי ירד מהפרק להקים מפלגה חדשה) מדובר על חמש מפלגות בלבד, לעומת יותר מ-10 מפלגות בגוש שכנגד ועוד היד נטויה. הליכוד יוכל להרכיב בקלות מפלגות הימין ממשלה גם ללא מפלגות מרכז או שמאל כלשהן- הקרב האמיתי אינו בין מפלגות, אלא בין גושים. האם השמאל (המתקרא עכשיו "מרכז-שמאל") מסוגל להגיע למספר הקסום של 61? התשובה לכך: כל המפלגות הרצות בגוש מרכז שמאל, אפילו תאוחדנה בשם מפלגת "מרכז שמאל" אינן יכולות להרכיב ממשלה. אם לא תהיה התערבות של כח עליון, שתהפוך את כל הפוליטיקאים מהשמאל ומהמרכז לאנשים הדבקים בכל מחיר באידיאולוגיה שלהם, במצעם ובהבטחותיהם - אין שום סיבה להניח שגורמי מרכז או שמאל יהוו גורם מכריע או אפילו משפיע משמעותית בממשלה הבאה לאחר הבחירות. יתכן וחלקם כנראה יהיה בקואליציה בכל מקרה מאחר והם מעדיפים הנאה ממנעמי השלטון. המסר בקמפיין הליכוד היה ויהי "חזק בביטחון וחזק בכלכלה", ערכים שמשויכים לרה"מ כמותג הפוליטי המוביל. לא הייתי מהמר על האימרה: "לצעוד בנפרד, להכות ביחד." לגבי גוש מרכז שמאל. הסיכויים בקזינו "במונטה קרלו" נראים טובים יותר.

מסתמן שח"כ, ויו"ר קדימה לשעבר "ציפי ליבני" מגבשת את האפשרות להציג בפני הציבור סיעה עצמאית שתתמודד בבחירות הקרובות- וכנראה לא תעמוד בראש אחת הסיעות הקימות. כמו כן שוחחה עם ח"כ לשעבר אברהם פורז ובדקה את האפשרות כי תעשה שימוש במפלגתו הקיימת לצורך הבחירות ובתוך כך גם תשלב אותו ברשימה. ולעומת זאת מפלגת קדימה סופרת את ימיה- ח"כ רוחמה אברהם שנחשבת לאחת הדמויות הבולטות במפלגה קדימה הודיעה ליו"ר המפלגה שאול מופז שהיה פורשת ולא תרוץ לכנסת הבאה-עזיבתה כמו עוד בכירים במפלגה שהלכו באותה דרך מהווה מכה קשה למפלגה, שעל פי הסקרים צפויה לאבד את רוב כוחה. בתקופה האחרונה הודיעו כמה חברי כנסת על עזיבתם את המפלגה, האחרון שבהם היה ח"כ אריה ביבי. במצב העניינים שלפנינו הוועדה המסדרת שצפויה לקום בקרוב בקדימה ולהרכיב את הרשימה לכנסת, סיכוייה להיקלע לחוסר מעש גוברים.

ולכל זה יש להוסיף את אוכלוסיית האזרחים הוותיקים שמונה כ-750 אלף אזרחים. כאשר תוחלת החיים בישראל היא מהגבוהות בעולם. אוכלוסייה זו גדלה בקצב המהיר ביותר במדינה, הגמלאים ובני משפחותיהם הם כוח אלקטורלי גדול, אבל במיקח והממכר הקואליציוני לא ממש מתחשבים בהם . בעת ההכרזה על מפלגת הגמלאים בסיבוב הקודם, מרבית כוחה האלקטורלי הגיע מהגוש מרכז שמאל. לכן גם הפעם אין סיבה שזה ישתנה. הצהרותיו של יו"ר קדימה בימים ההם "אהוד אולמרט" "בבחירות האלו כבר ניצחנו" נתנה לגיטימציה להצבעה למפלגות קטנות. הגמלאים הגיעו להישגים בגלל סקטוריאליות, זעקתם של הקשישים היתה אחד הנושאים החברתיים העיקריים שהועלו על סדר היום על ידי מפלגת העבודה אולם לא רק על ידה. הנטישה ממפלגת העבודה גרמה לכך שהנציג האוטנטי מספר 1 של הגמלאים ולשעבר ממקימי מפלגת הגמלאים – "גדעון בן ישראל" נידחק למקום לא ריאלי. הנזק הישיר למפלגת העבודה לו מפלגת הנמלאים לא היתה נהפכת לאופנה וסחף קולות יתכן ולמפלגת העבודה היו ברשותה הרבה יותר מנדטים. לפי הסקר של אותם ימים – רק 44% ממצביעי מפלגה העבודה ב2003 הצביעו עבורה ב- 2006, זליגה של 10.26 מנדטים היא גבוהה מאוד. 3 מנדים הלכו למפלגת הגמלאים, והשאר למפלגת קדימה.