הפגיעה במשאבי הטבע

חברת רותם אמפרט נגב הינה החברה הגדולה בישראל להפקת פוספט ולייצור חומצה זרחתית באיכות חקלאית ולמזון, דשנים על בסיס חנקן, זרחן ואשלגן וכימיקלים לשימושים טכניים, למזון ועוד. החברה כורה בעצמה את סלע הפוספט במכרות הממוקמים באזורים מדבריים, בהם הקימה גם את מפעליה.

עברו של מפעל הדשנים "רותם אמפרט" ידוע לכל, קיימת התנהלות תמוהה מצד המשרד לאיכות הסביבה- המשרד מודע לחריגות בעשרות אחוזים מתקני זיהום האוויר במקום להפעיל נגדו אכיפה נוקשה עוברים לסדר היום, ובינתיים בשטח: החריגות מתקני הזיהום נמשכות.

בשנת 2005 חברת רותם אמפרט קיבלה תשובה שלילית לבקשתה לחצוב פוספטים באזור חצבה. ההתנגדויות נבעו ובצדק שהשטח בעל ערכי נוף ייחודיים אך לא מאוכלס. לתוכנית אז הוגשו אלפי התנגדויות. ובשנת 2006 ביטלה הוועדה המחוזית את התוכנית לכרייה ורותם אמפרט חזרה בה מכוונתה לכרות באזור.

כאשר ראתה שאיננה מצליחה באיזור חצבה מבקשת יום לקדם את אישור הכרייה בשדה בריר הסמוך לעיר ערד זוהי שערורייה!!! אם תאושר ההפקדה בוועדה המחוזית יתגלגל תהליך של התנגדויות, שלאחריו יוחלט אם לאשר את המכרה או לאו. הנוגעים בדבר טוענים לא לאשר את ההליך כלל.

המתנגדים לכרייה מנמקים את התנגדויותיהם בשני מישורים עיקריים. האחד הוא הקרבה לעיר ולתושבים בכלל, ביניהם בדואים רבים הגרים סמוך מאוד למכרה (אל פורעה), דבר שיפגע באופן ישיר בבריאות התושבים מחד ובתדמית העיר מאידך אשר יסכן מעמדה של העיר ערד בפגיעה הצפויה בערכי טבע, נוף ואתרים היסטוריים.והן מבחינה תיירות המרפא שהעיר ערד ידועה בכך.

אסור לקבל את נימוקיה של חברת רותם הטוענת: "שאתרי העתיקות של חרבת רדום וחרבת עוזה אינם נמצאים בשטחי הכרייה המתוכננים והם לא יפגעו". והחברה אינה מתכוונת לבצע כל פעילות באזור הטיולים של הנחל והגבים. ועוד מוסיפה "ערכיות השטח של שדה בריר נמוכה מאד מבחינה נופית"

ולגבי הטיפול בתושבים המקומיים הבדואים חייב להיעשות ברמה ממלכתית על ידי הרשויות של מדינת ישראל.

לפחות אין מחלוקת וכמעט אין ויכוח על כך שאבק פוספטים ואורניום (הכלול בפוספט) וגז ראדון אינם בריאים לאדם הנחשף אליהם. על רמת ההשפעה שתהיה לפעולת הכרייה בשדה בריר המרוחק מערד כארבע ק"מ בקו אויר היא דבר מסוכן ובכייה לדורות. משטר הרוחות ועוצמתם יביאו את האבק, הגזים, הרעש, עד לעיר ערד. עניין הגרסה שטוענת שההשפעה היא רק לק"מ אחד איננה במקומה בלשון המעטה.

ועל כך. גם אין מחלוקת על כך שפעולות הכרייה מעודדות את יצירת הסיכונים בהם מדובר. אם כן, המחלוקת היא. מאחר ועל כיוון הרוח ועוצמתה גם אפשר להסכים, מאחר והנתונים הללו קיימים ומדידים כבר היום - נשאר פתוח, או ולנוסע על כביש 31. משרד הבריאות כפי שנראה בהמשך אסור להסכים עם הדברים חד משמעית המכרה יסכן את תושבי האזור כולו בלי שום ספק. למרות שהוא אחד מאוצרות הטבע היחידים והחשובים שבהם נתברכה ישראל.

הלקח מר לכן אסור ליפול שוב למלכודת של חב' רותם, היא לא מילאה בעבר על הכללים והנהלים בהקשר לזיהום האוויר, למרות שהיא טוענת שהחברה קבלה על עצמה מספר מגבלות ובהן תקופת כרייה ניסיונית של כשנה אחת, שבמהלכה יתבצע ניטור רצוף לגבי כל הפרמטרים אשר הוגדרו על ידי המשרד להגנת הסביבה.

מטעם משרד הבריאות מצביע ומדגיש שהערכה עליה של 4.25% בשיעור התמותה הכללית בערד, שמשמעותה 7 נפטרים נוספים כל שנה! ירידה בתפקודי ריאות תקינים אצל ילדים, גידול בפניות למיון של ילדים ושל מבוגרים ועלייה צפויה נוספת של מקרי סרטן ריאות כתוצאה מחשיפה מוגברת לגז ראדון ונגזרותיו.לכן יש לשלול על הסף את הכרייה בשדה בריר, מתן אישור לכרייה נוספת חוטא לייעוד הנגב.

עתידה של תעשיית הפוספט אינו ברור ורווחיותה מוטלת בספק לאור מלאי הפוספט המוגבל. הנזקים הסביבתיים – הן בזיהום הסביבתי והן בניצול משאב הטבע הייחודי,עולים על הרווח שבכרייה.

תמוהה לשמוע!!! שברשות הטבע והגנים, מנגד, תומכים בכרייה באזור מחשש שאם האתר לא יאושר, תדרוש רותם אמפרט לכרות באזור אחר, רגיש יותר מבחינת השמירה על הטבע.

על הממשלה ומשרד לאיכות הסביבה לבחון בחינה אמיתית את כדאיות תהליך כרית הפוספטים למול הפגיעה הבלתי הפיכה במשאבי הטבע והתיירות, באופן שבו יובטח מרחב הבחירה של הדורות הבאים.

על מוסדות התכנון האמונים על אישור התכניות לפעול ברוח החלטות הממשלה ולא לתת ידן לפגיעה באינטרס הציבורי.