טירוף מערכות- של האנרכיסטים!!!

השמאל הישראלי ובניהם ערבי ישראל, במשך שנים הם מייצרים התנגדויות ללאומנות דומיננטית. מה לעשות המציאות השתנתה-ברובם עדיין לא הפנמנו זאת. דמוקרטיה לא צריכה להתאבד כדי להוכיח צדקתה. על מדינת ישראל להפסיק להתנצל, ולהמשיך לאמץ נורמות של העולם המערבי.

בנעלין נוצרה ברית מסוכנת בין השמאל האנרכיסטי לתקשורת ולמערכת המשפט!!!

אינני מחדש מאומה זכור לכולנו אותם ימי הזוועה שמחבלים טרוריסטים התפוצצו ברחובות ישראל על בסיס שבועי.

ולעומת זאת התקשורת הישראלית העדיפה ברובה המכריע להצניע את הדיווחים על ההתפרעויות של השמאל ובתוכם ערבי ישראלים בימי שישי ולהחביאם בשולי החדשות. בעוד כל מקרה אלימות מילולית זניח מצד אנשי ימין קיצוני הפך לאייטם ראשי שמילא מהדורות חדשות. כלי התקשורת יצאו ידי חובה, וחזרו לעסוק במתנחל היורק ובמתנחלת המקללת.

הסיבה לכך היתה פשוטה, בשעה שמחבלים מתפוצצים ברחובות הבינו כלי התקשורת כי התנהגותם של פעילי השמאל מזיקה לשמאל הממסדי ומבאישה את ריחו בעיני הציבור הרחב, בשמאל אולי לא אהבו את זה, אולם הם לא זכו לאהדה ולחיבוק התקשורתי שציפו לקבל מהברנז'ה.

הגרועה מכל שבשנה האחרונה אנו רואים ההתגייסות של אלפי ישראלים למכונת ההסתה והטרור הפלשתינים. והסיפור החשוב עוד יותר הוא שינוי המטוטלת בתקשורת הישראלית, שעוברת בחודשים האחרונים מהתעלמות והצנעה של פעילות אנשי השמאל, לתמיכה גלויה ומגויסת של מספר כלי תקשורת באלימות כנגד חיילי צה"ל.

מאז הכריע צה"ל את הטרור הפלשתיני, בניית הגדר השמאל מיקד את מאבקו בהצמדת תוואי הגדר לקווי 67. מאבק זה הוכיח את כוח השילוב בין התקשורת לבית המשפט העליון שהצליחו לבטל כליל את התוואי שתכנן מראש ולהקים במקומו תוואי שהוצמד באופן כמעט מוחלט לקו הירוק.

בחודשים האחרונים משתקף שינוי מהותי ביחס התקשורת להתפרעויות השמאל הקיצוני. אם עד לא מזמן הוצנעו הדיווחים על כך בשולי החדשות, כיום מובילים העיתונים,ואתרי האינטרנט קו חדש המקדם את המאבק נגד בניית הגדר לכותרות הראשיות, תוך מתן במה נרחבת יותר ויותר להסתה ולתעמולה של אנשי השמאל הרדיקאלי

כיום מתגבש בתקשורת הישראלית אפיק משמעותי החותר תחת ההגמוניה של עיתונאים שפויים שבינינו והשמאל מקדם אג'נדה קיצונית השוללת את זכותה של ישראל להגן על עצמה ומצדדת במאבק הערבי.

ערוץ זה נותן במה נרחבת יותר לארגוני השמאל הקיצוני והוא מצליח להשפיע גם על כלי התקשורת המרכזיים ולהחדיר לערוצי הטלוויזיה פרובוקציות ע"י "בצלם", "תעאיוש", "אנרכיסטים נגד הגדר" "ושוברים שתיקה".

סימן מובהק להתבססות השמאל אפשר לראות בהתגייסות "שלום עכשיו" שמקפידים להצטייר כציונים וכחלק מהקונצנזוס הישראלי למאבק בנעלין.

פועל יוצא מכך: שכעת נעה המטוללת שמאלה לכיוונם של אנשי השמאל הרדיקאלי שמבססים את תפיסת עולמם על שלילת היהודים, שלילת היהדות, ושנאת ישראל

אותו שמאל שולל את זכותה של ישראל להתקיים כמדינה יהודית אפילו בקווי 49 ושוללים את זכותה להגן על עצמה ועל אזרחיה, ומאשמים את ישראל בכל תחלואי העולם.

יום אחד, כשההיסטוריונים יגרדו את פדחתם בנסותם להבין את טירוף המערכות שפקד את מדינת היהודים כאשר זו אימצה ללבה את לבנת החבלה הקרויה הסכמי אוסלו, מן הראוי שיקדישו מעט תשומת לב לאנשי האקדמיה שפעלו בישראל בעת ההיא. הם יביטו אחורה בתימהון וישאלו את עצמם – כיצד זה קומץ רדיקלים יהודים וערבים, עוכרי עמם, אימץ לעצמו את סדר-היום של האויב, ובעשותו כן פעל על מנת לפגוע במולדתו. זה נכון גם לרחוב הערבי.

בעקבות המכבים- פארק קנדה

פארק קנדה וחורבתי של העיר העתיקה אמאוס נמצאת בדלת האחורית של הכרך הגדול.

את מסלולנו נתחיל מעט לפני הכניסה לפארק. מיד אחרי שנעבור מתחת לגשר שמעל כביש מס’ 1 ירושלים-ת”א מימיננו נראה -מבנה גדול ולפניו חצר שנקרא :"בית האושר או בית השלום"

כאו עלינו לרדת מהרכב וניכנס לחצר. המבנה שייך למסדר נוצרי שמרכזו בבית לחם. לפני שנים רבות, בתקופה הרומית, הייתה כאן עיר גדולה ושמה אמאוס.

הישוב ואתר העתיקות נמצא בצומת הדרכים העולות ממישור החוף לירושלים, הישוב העתיק ישב על הקרקעות הפוריות של השפלה.

במרחב התגלו ממצאים המעידים על קיום ישוב משחר ההיסטוריה מלפני כ – 6000 שנה. נמצאו בחלקה המזרחי ממצאים מהתקופה הכלקוליתית (4000 לפנה"ס) חרסים, צלמית בצורת כינור וכן כלים ששמשו לאחסון, לבישול ולמים.
במערות נמצאו שרידים מתקופת הברונזה (3000 לפנה"ס) וכן נמצאו מערות, קברים ושרידים מתקופת הברזל, היא תקופת דוד ושלמה. נמצאו תכשיטים, ראשי חץ, כדי זכוכית ואף טבעת חותם.

בעבר הרחוק התפרסמה העיר כ"כמקור מים יפים ונווה- שם העיר נובע מהמילה "חמת" כלומר: "מקורות מים חמים", במאה ה- 3 לספירה קיבלה העיר את השם החדש "ניקופוליס" Nicopolis שפירושה ביוונית "עיר הניצחון"

בתקופה הכנענית-התנהלו וקרבות מרים מדם על השליטה באיזור, הידוע והמפורסם מסע המלחמה של יהושע בחמשת מלכי האמורי, וסיפור הקרב המופלא של יהושע על רקע נופי הגבעות של השפלה.

ולאימרה הידועה: "שמש בגבעון דום וירח בעמק אילון"

כאשר השמש נמצאת מעל גבעון והירח נמצא מעל עמק איילון. מצב כזה קורה רק בשעות הבוקר- לכן מטרת הנס: דבר ראשון זה התרחש בקיץ, ובאזור השפלה בקיץ, כשהשמש בשיא הגובה, חם מאד וקשה מאד לרדוף אחרי האויב, לכן יהושע ביקש שהשמש יעצור באמצע הגובה כלומר: בחצי הגובה , בזוית של 45 מעלות וכך מצד אחד יהיה אור ומצד שני לא יהיה חם מדי.

כ- 2 ק"מ מצפון לצומת לטרון, בתחום "פארק קנדה".נמצאים שלוש הכפרים ערבים -שנהרסו במלחמת 1967 והם:עמואס, יאלו, ובית נובא.

המבקרים בפארק קנדה, הסמוך ללטרון, יכולים להבחין בשרידי הבתים, בקברים העתיקים, ובסימני החיים השוקקים ששררו בו עד לפני זמן לא רב. אך הם לא יכולים לדעת שהשרידים שייכים לכפרים פלשתיניים ששכנו באזור עד למלחמת ששת הימים, ב-1967.

המקום נחשב למקום אסטרטגי חשוב בימי קדם ועד ימינו הוא חולש על הדרך העולה מהשפלה וממישור החוף לירושלים ולבית חורון, בחפירות ארכיאולוגיות נמצאו ממצאים מהתקופה ההלניסטית והחשמונאית כגון:שרידי חוות, גתות וקברים.

המקום מזוהה עם אמאוס החשמונאית-במאה השנייה לפנה"ס,בפרוץ מרד המכבים חנה כאן "הצבא הסלווקי" (האחראי הישיר-תלמי בן דורימנס, נציב סוריה ופיניקיה. המפקדים בשטח -ניקנור וגורגיאס) אשר יהודה המכבי הביסו תבוסה מוחצת,הניצחון פתח לפני החשמונאים את הדרך לירושלים.

כל המכיר את אזור הגבעות אשר בין עמואס לנחל שורק יכיר עד כמה צדק יהודה בתוכניתו.

דמותו של יהודה המכבי חרוטה בתולדות עמנו כמצביא דוגמת יהושע בן נון ודוד מלך ישראל. אך היעד של יהודה המכבי היה שונה. יעדו של יהושע בן נון -כיבוש כנען בסערה. יעדו של דוד מלך ישראל- מלחמות רבות לשם שמירה על הקיים,לשם כיבושים נוספים ולשם הגעה לשקט ושלוה.יעדו של יהודה המכבי- לאפשר לכל יהודי ויהודיה קיום מצוות ולימוד תורה באין מפריע. יהודה המכבי השיג את יעדו. בית המקדש טוהר על ידו ויהודים יכלו לחיות לפי אמונתם. יהודה הפתיע את החילות היוונים, הכריע אותם בקרב, וכבש את המקום. מאז הפכה אמאוס לעיר יהודית.

החל מהמחצית השנייה של המאה ה-1 לפנה"ס, הייתה אמאוס בירתה של אחד ממחוזות יהודה.

בכתובים מוזכרת העיר אמאוס ע"י יוסף בן מתתיהו שתושביה נמכרו לעבדים בידי המצביא קסיוס, ועם מותו של המלך הורדוס (37-4 חרבה העיר בעקבות מרד שפרץ במקום.. בתקופת המרד הגדול ברומאים בשנת 69 לספירה, הקים במקום המצביא אספסיינוס מחנה גדול בו התמקם הלגיון החמישי, לקראת כיבוש ירושלים הישוב במקום התחדש לאחר חורבן העיר ירושלים בשנת 70 לספירה, והתפרסם בזכות בית המרחץ הציבורי, אליו נהרו רבים. בתקופת מרד בר כוכבא.

מתקופת בר כוכבא נמצאו כלים, נרות ומטבע מהשנה השלישית למרד וכן מחילות מסתור רבים.
מהתקופה הרומית והביזנטית נמצאו גתות לייצור יין ושמן, חוות חקלאיות ומערות קבורה וכן בית עם רצפת פסיפס שנהרס ברעידת האדמה בשנת 750 לאחר הספירה.

במחצית הראשונה של מאה ה-3 לספירה חידש הקיסר אלגבלוס את הישוב במקום ומעתה נקראה העיר בשם ניקופוליס ביוונית עיר הניצחון,בתקופה זו חי בעיר ההיסטוריון הרומי הנודע יוליוס אפריקנוס שככל הנראה שימש כמושל העיר.

בתקופת המשנה העיר היתה ידועה כעיר מרחצאות מרפא- ונקראת: "ניקופוליס" עיר הניצחון.

בתקופה הביזנטית 324-638 לספירה התקיימה במקום קהילה נוצרית אשר האמינה כי כאן שוכנת העיר אמאוס הנזכרת בברית החדשה, וכן מושבו של הגמון בישוף הנוצרי. במקום נבנתה כנסייה ששרידה המרשימים נראים עד היום. עם כיבושה של ארץ ישראל בידי הערבים בשנת 638 לספירה הוקם באמאוס (בערבית נקרא המקום עמאוס) מחנה גדול של חילות הכובשים. כשנה אחרי פרצה במקום מגיפת דבר קטלנית שהפילה בקרב שורות הלוחמים ומפקדיהם חללים רבים.

בתקופה הצלבנית 1099-1260 לספירה חנה במקום חיל המצב של אבירי מסדר היכל שלמה הידועים בשם הטמפלרים. החל מהתקופה הממלוכית (1260-1516) הוקם על שרידי העיר העתיקה אמאוס, הכפר הערבי עמאוס ששימר את שמו הקדום של המקום. הכפר ניטש במלחמת ששת הימים בשנת 1967.

כנסית אמאוס: למרגלות המבנה הלבן והגדול של אכסניית "בית השלום" נמצאים שרידי כנסיה גדולה, מן התקופה הביזנטית -המאה ה-5 לספירה.

הכנסייה בנויה על שרידי וילה רומית מהמאה ה-2 לספירה. רוב השרידים הבולטים ששרדו כאן ניבנו מאוחר יותר, על ידי הצלבנים, במאה ה-12.

אמוס נזכרת בברית החדשה: לכן ברגע שיש מקום המוזכר בברית החדשה, עולה הצורך לזהות אותו. וכאן נעוצה בעיה: אנו מכירים את אמאוס החשמונאית, אך לא ברור אם זו אותה אמאוס נוצרית, ההבדל נובע מהפרשים במרחקים המתוארים בנוסחי ברית שונים.הנוסח היוני, הנוסח הלטיני ועוד.

בראשית התפשטות הנצרות, התקיימה קהילת נוצרים באמאוס. וכבר המסורות הקדומות ביותר במאה ה-4 לספירה, זיהו את ביתו של קליופס באתרו הנוכחי, וכותב על כך אובסביוס.

בתולדות האמונה הנוצרית נותר בסיפור, המובא ב"הבשורה על פי לוקאס" בברית החדשה, פרט אחד מעורפל: היכן בעצם נמצאת אותה אמאוס? מסורות שונות התפתחו בנוגע לכך. הפרנציסקאנים מזהים את אמאוס כקוביבה שבהרי ירושלים; הצלבנים היו משוכנעים שאיתרו אותה באזור שבו נמצא כיום אבו-גוש; מסורת שלישית מקשרת בין אמאוס לבין יישוב שישגשג בתקופה החשמונאית באזור לטרון. במאה השלישית נקרא היישוב ניקופוליס ומאוחר יותר התבססה בו קהילה נוצרית, שאף הקימה כנסייה במאה החמישית לספירה. אמאוס-ניקופוליס נפגעה על ידי הכובשים השונים של הארץ שוב ושוב במהלך השנים, ולאחר עזיבת הצלבנים את הארץ ננטשה. גם המסורת בנוגע להופעתו של ישו במקום התעמעמה במקצת.

בשטח הפארק מוצבים שלטי הסבר מפורטים על החיים באזור בתקופות היסטוריות קדומות, ובהן תקופת בית שני, התקופה ההלניסטית, הרומית, ואפילו הממלוכית ועוד.

פארק איילון-קנדה נמצא בקטע שבין שער הגיא למחלף לטרון. דרכי נוף חוצות את האזור לכל אורכו ורוחבו.

הפארק עשיר בנופי חורש טבעי, ביערות נטע אדם ובמיוחד בעצי בוסתן הפזורים במרחביו. בתחום הפארק ובסביבתו קיימים אתרים היסטוריים מרתקים כמו אמת מים, מערות קבורה, מחילות מסתור, מבצר צלבני ושרידי כנסיות.

עמק המעיינות משתרע לאורך קילומטר וחצי בערך. לאורכו נותרו שרידים מעניינים ממערכת המים של העיר אמאוס-ניקופוליס. האמות ניבנו בתקופה הרומית המאוחרת המאות 4-3 לספירה.

מסלול ההליכה לאורך עמק המעיינות עטור בעצי בוסתן כגון:גפן תאנה ורימון הדרך שזורה בשרידים קדומים כמו מתקני עיבוד חקלאיים וקברים עתיקים. במיוחד בולט "הקבר הרומי" אחוזת קבר משפחתית חצובה בסלע. המסלול מסתיים במעיין התמרים, המעיין, הנובע מתוך ניקבה שדופנותיו מדופנות באבנים, שופע מים כל השנה, ולצידו הוכשר חניון.

נחל שגור

תיאור כללי:

יש להצטייד במפת סימון שבילים מס´ 3 – הגליל התחתון והעמקים של הועדה לסימון שבילים והחברה להגנת הטבע..

הגליל התחתון הוא גוש הררי המהווה המשך לשדרת ההר המרכזית של הארץ. בגליל התחתון נוכל למצוא מגוון של צורות נוף: הרים גבוהים, בקעות רחבות ידיים רמות בזלתו,גבעות מעוגלות.

המסלול מסומן בצבע כחול קיים שילוט בכניסה לקניון, כיוון שבשמורה אין מקורות מים טובים לשתייה(המים הם מי ביוב) יש להצטייד בכמות מים מספקת,וחבל לצורך לסיוע בירידה מהמפלונים, באורך כ-20 מ'.

המסלול ברמת קושי בינוני ומעלה כ- 4 ק"מ, הוא מומלץ למיטבי לכת.

תחילת המסלול על כביש 85 עכו- כרמיאל "צומת גילון" המסלול יורד בכיוון דרום מערב לתוך אפיקו הקניוני והמרהיב של נחל שגור.בסיום הנחל נגיע לבקעה מישורית חשופה, פונה לכיוון דרום מזרח ואחר כך דרומה, חוצה את אפיק נחל חילזון, ומסתיים בכביש הפנימי המוביל לכפר שעב.

השמורה שייכת מבחינה גיאוגרפית לנפת עכו,כ- 1 ק"מ צפ' למושב גילון,וכ- 2 ק"מ מע' מהכפר מג'ד אל כרום.

למקום בוא אנו מטילים יש גם משמעות מבחינה היסטורית- ארץ הגליל לאחר חורבן בית ראשון וגם השני שמם אכסניה של תנאים ומשמרות כהונה שביקשו למצוא להם כאן נחלה בטוחה. 24 משפחות מארץ יהודה המקראית, עברו אל עבר ארץ הגליל בתקופה שלאחר חורבן בית המקדש השני בירושלים. חלק ממשמרות הכהונה, חיו בכפרים בגליל תוך שמירה על חיים יהודיים ואורח חיים של כוהנים למקרה שיבנה בית המקדש.

זו היא הסיבה שבכל השטח הגדול של הגליל פזורים עשרות רבות של קברי צדיקים וישובים רבים קרויים על שמן של אותם משמרות כהונה.

שם השמורה באה לפי הדמיון הצלילים לשם הערבי " ג'בל שע'ור".ארץ זית שמן היא ארץ הגליל. בכל עבר בו נוסעים רואים את עצי הזית.

השמורה משתרעת בקטע התחתון הקניוני של נחל שגור,מצפון מזרח- לדרום מערב- לאורך כ- 1,5 ק"מ וברוחב של כ 15 .

נחל שגור שייך ליובל של נחל החילזון, המנקז חלק ממי הגשמים היורדים ברכסי הרי יודפת עטורי היער, ביקעת סכנין שבמרכזו שוכנת העיר סכנין, עצי הזית הממלאים את הבקעה,ומעבר לבקעה מתרומם רכס סכנין שלרגליו הצפוניות נושקות בקעת בית הכרם וחלק ניכר מרכס הר שגור, ודרומה משתרעת על כף היד בקעת בית נטופה.

קירות הקניון מוזקפים לגובה של כ-15 מ',בערוץ המתחתר בסלע, במפלים, מפלונים, גבים ובריכות,בהם זורמים מים בכל ימות השנה, בקיץ זרימה איטית,ואילו בחורף זרימה שוצפת. (הערה: זה למעלה מ-15 שנה שלנחל מוזרמים מי ביוב מזוהמים מיישובי הסביבה המדיפים ריח עז של צחנה). בריכות מים טבעיים בנחל שגור שהיו בעבר מלאות מים חיים, כיום מלאו בביוב גולמי שזורם מיישובי הסביבה.ולמרבה הצער חלק מנחלי הגליל הפכו למובילי ביוב, שפכים צואתיים מוזרמים באופן חופשי אל ערוץ הנחל, מה שמביא לבעיות תברואתיות, רפואיות ואקולוגיות חמורות ומזהם את מי הנגר העילי והתחתי.

סרט וידיאו

מעל הקניון יש חורש סבוך וצפוף נוף החורש והיער השמורים, האקלים הנוח באזור, וכמות המשקעים הרבה מבססים את המגוון העשיר של הצמחייה שופעת של מאות מיני צמחים.

בדפנות הקניון היורדים במתלולים הזקופים, נבחין בין היתר בשיחים ועצים כגון: "לבנה רפואי", "אדר סורי", "ער אציל", "אלת הכלאים", ועוד.

בשלהי החורף אפשר לפגוש פה במרבדים הוורודים של פריחת ציפורנית מצריתSilene Aegyptiaca מרבית מהפריחה קיימת באזור מטעי הזיתים.

מבין סדקי הסלעים פורחים באביב Syrian Cantip נפית כפופה, נישאות בראשי ענפים בפריחה שופעת ובולטת למרחוק. מרבים להשתמש בה כצמח נוי. שכיח במדרונות כל אזורי צפון הארץ, בגדות נחלים ובציבורי אבנים בחבל הים – תיכוני. כמו כן חבצלת קטנת עלים Small-Flowered Pancratium עלי החבצלת דמויי סרגל, מתפתלים, ומרוכזים בבסיס הצמח.וכן מציץ סורי Golden - Dropצמח זיפני המשתלשל מקירות-סלע, הצמח פורח במשך תקופה ארוכה, מדצמבר עד אוקטובר, היינו כמעט בכל ימות השנה. בחורש חיים ציפורי גדרון, לצד בז מצוי ועוד.

בעבר הרחוק הטיול בקניון היתה כרוכה בשחייה, בדילוגים מעל מפלים במיוחד בחורף, ובירידה בחבלים סנפלינג, הירידה בחלקו התחתון של הנחל מחייבת חבלים ומתאימה למיטבי לכת.

(הערה: למרבה הצער האדרנלין שחשנו בעבר- להתרגש, לפחד, לכייף, להתאמץ. ואז להירגע זה חסר היום,וכל זה בגלל הזוהמה והביוב המסריח שזורם ללא מפריע בערוץ הנחל) אני למדתי שכל הנחלים נשפכים לים, וגם לביוב הזה יש כתובת!!! הנוף הנשקף מתובל, גדושה בערימות פסולת ופגרים מאטליזים שהשליכו תושבי הסביבה.

אך בהעדר תחזוקה וטיפול מתאימים במערכות ההובלה והשאיבה של השפכים. שמורת הטבע ושביל הטיולים, אשר היה מוכר ביותר בצפון וזכור לכל מבוגר כחוויית טיול מרתקת, ניטשו ומצבם הולך ומחמיר.

לזה יש להוסיף: כשהרשויות מסביב קורסות, מצב הביוב והפסולת מחמיר עוד יותר וכשאין כסף למשכורות, אין גם כסף לתחזק את מתקני הביוב, מערכות הביוב שנבנו בהשקעות גדולות, אינן מתפקדות והביוב זורם בנחלים ובשמורות הטבע לאין מפריע.

קניון בית הכרם, שבו זורם נחל שגור, היה בעבר אחת משמורות הטבע היפות בארץ והיווה מקור משיכה לעשרות אלפי מטיילים. בחמש עשרה השנים האחרונות הפך הקניון לבלתי נגיש לטיולים בשל הביוב הזורם בו, והטיולים בו פסקו בהוראת משרד הבריאות ואיכות הסביבה.

ההרים המקיפים את הקניון עטוף הפסטורליות מאבדת את כל המשמעות כאשר ביוב שזורם בנחל ביודעין ומחלחל לאקוויפר ההר ומזהם את מי התהום, והאחראים לכך לא נותנים את הדין זה עצוב מאד.

השלומליות חוגגת- בשנת 1993 החל מהלך חשוב להסדרת כל מערכת הביוב של אגן נחל חילזון לעבר מתקני הביוב בכרמיאל, אך למרבה הצער, דווקא עבודות תשתית אלו הביאו לתחילת הזרמות הביוב אל קניון בית הכרם, מתקן לסינון השפכים קיים אך מושבת ובתוך המבנה ניצבת, כמו פסל סביבת. מאז ועד היום ממשיכים להזרים את הביוב מכפרי מערב בקעת בית הכרם אל שמורת הטבע והנחל, התוצאה ידועה לכל הסירחון והזוהמה גרמו לנטישת שביל הטיולים הפופולארי, להתדרדרות השמורה, ולפגיעה פוטנציאלית בבריאות הציבור ובמאגרי מי התהום.

כיום דרוש פתרון יסודי, מהשורש- וכל זה למרות שלכל בר דעת מובן שהבעיה מורכבת ונוצרה מהזנחה מנהלתית של שנים. נדרשת השקעה רבה מצד המדינה ברמת הפתרונות הפוליטיים והניהוליים, ברמת התכנון והביצוע המקצועיים, וברמת היצירתיות והאסרטיביות של הפעילים בשטח. יש לטפל באופן מיידי בבעיות הרבות ובמפגעים הסביבתיים הקשים, היוצרים בעיות תברואה קשות ביותר בשל הצטברות פסולת ושריפתה, ובשל זרימה חופשית של הביוב בכפרים ומחוצה להם.

יוזמת השלום האמריקאית

מדיניות החוץ של נשיא ארה"ב ברק אובמה בכל הקשור למזרח התיכון נראית ברורה

ישראל נתונה בימים אלה ללחץ גדול מצד הממשל האמריקני לפתוח דף חדש ביחסים עם הרשות הפלסטינית ולהפסיק את הבנייה בהתנחלויות באזור ירושלים באיו"ש,ובמקביל על הצדדים להציג סיכום ולו ראשוני של המו"מ להסדר מדיני.

זה לו סוד בימים אלה שוקדת ארה"ב ומגבשת יוזמת שלום חדשה למזרח התיכון.הנשיא אובמה רוצה לכנס בקרוב מפגש משולש עם אבו מאזן ונתניהו בסוף חודש ספטמבר שיפתח את המו"מ על הסדר הקבע.

הרוח החיה מאחורי המהלך הזה הוא לו אחר מאשר הנשיא ברק אובמה.

מהלך זה בא להצביע ולהראות קבל עם ועולם, כי האפיק המדיני בין ישראל לפלסטינים יביא תוצאות בזכות התפקיד האמריקני הפעיל.

ביסודה של התוכנית תקבע לוח זמנים לנורמליזציה ביחסי הערבים עם ישראל, והקמת מדינה פלסטינית בקיץ 2011.

נוכחות כוח בינלאומית בבקעת הירדן ואזורים אחרים באיו"ש בגבול ישראל והמדינה הפלסטינית וגם בתוך הערים הפלסטיניות. המטרה הינה להרגיע את הישראלים לגבי ביטחונם ואת הפלסטינים לגבי עתיד מדינתם.

ירושלים המזרחית לשליטה ישראלית, למעט האזורים הדתיים האסלאמיים יהיה תחת ריבונות ערבית ואסלאמית.

הארגונים הפלסטיניים יפוזרו ויהפכו למפלגות פוליטיות.

ההתנחלויות הגדולות באיו"ש לא תפורקנה. יתנהל מו"מ במשך שלושה חודשים על ההתנחלויות הקטנות

בישראל קיים חוסר אמון ביכולת של הפלסטינים להבטיח את הביטחון, ולכן ההצעה נועדה לסייע לנושאים ונותנים משני הצדדים להתגבר על המכשול הביטחוני, לכן כל השטח באיו"ש יהיה מפורז מנשק ונתון לשליטה אווירית ישראלית.ובמקביל יוקמו מנגנונים משוטפים שיחוזקו את התיאום הביטחוני הפלסטיני - ישראלי באיו"ש.

ייאסר על הרשות הפלסטינית לכונן ברית צבאית עם מדינות באזור, קליטת מספר מוסכם של פליטים בבקעת הירדן ובאזורים אחרים באיו"ש ובפרט באזור שבין רמאללה לשכם.

הקמת קרן בינלאומית לתמיכה בפליטים ושחרור אסירים פלסטינים תוך שלוש שנים לאחר החתימה על ההסכם המדיני.

למול הרוח החיובית הנושבת מארה"ב בנסיבות שלפנינו יהיה קשה לצדדים ליישומה!!! התוכנית החדשה היא מעין שדרוג של היוזמה הסעודית.

כבר מרגע לידתה של היוזמה אין בה את התנאים להפוך אותה לחלק מהשיח!!! לא רק ההתקדמות אינה אפשרית אלא ההתחלה של השיחה אינה באה בחשבון כל עוד לא יכירו בכך, שלילת זכות ההגדרה העצמית רק מעם אחד בעולם- העם היהודי איננה באה בחשבון, לכן קיימת הדרישה האולטימטיבית של ישראל "הכרה במדינה היהודית" וכל המשתמע מכך, ישראל היא מדינתו של העם היהודי ובה באה לידי ביטוי זכותו של העם היהודי להגדרה!!!

אין איזכור על תום הסכסוך!!!

האם זו מדינה לשני עמים או מדינה לשלש עמים- עזה לא מוזכרת!!!!

הפלשתינים יסרבו לחתום על מסמך שמתעלם בסוגיות המהות:ובהן הפליטים וירושלים.

הפלסטינים לא יתנו ידם להסדר שהוא ינוצל להפעלת לחצים עליהם לוותר על "זכות השיבה"

לעומת זאת: ממשלות ישראל לדורותיהם הביעו התנגדות מוחלטת לזכות השיבה. פירושה המעשי של "זכות השיבה" אם תתממש באופן מלא על פי דרישות הפלסטינים, הוא כניסת 4.4 מיליון ערבים נוספים לתחומי מדינת ישראל הריבונית.

העם בישראל מאפשר למנהיגיו לבחור באופציות צבאיות בעת הצורך, אך מנגד בסקרים הוא מצדד במו"מ עם אבו מאזן,נראה שאלו שאלות המשולבות זו בזו בקשר גורדי שאי-אפשר להתירם.

פרדוקס שאנו כלואים בו כבר שנים רבות הוא העדר חזון בצד השני, חתימת על שלום וצעדים להסדרת הקונפליקט וניהולו היא כנראה משימה בלתי אפשרית בתקופה הקרובה שלפנינו.

הצד השני אינו מכיר בנו, לכן מצוי הפחד שבאמת אפשר להתקדם, יש קו גבול עבה שבו הסימונים והמחיקות אינם כה ברורים.

ברגע שמבטלים את כל הבלתי אפשרי, מוזר ככל שיהיה, נשארת רק "האמת". כלומר, האמונה שיש דברים שהם בלתי אפשריים מצמצמת את הראיה שלנו, ומסתירה בפנינו את האמת.

הקשר בין טרור לנאציזם

יש בתוכנו אנשים הבאים בטרוניה הכיצד ניתן לקשור טרור ונאציזם בנשימה אחת. אנו עוסקים באחת הבעיות הקשות והמורכבות ביותר בהיסטוריה האינטלקטואלית, ולטעמי הקשה שבהן: איך הופכים רעיונות לכוח משפיע בהיסטוריה.

רעיונות יוצאים לרשות הרבים הם זוכים בקיום משלהם ונהפכים לכוחות דינאמיים העושים את דרכם בהיסטוריה בלא קשר ישיר לכוונת מחולליהם המקוריים.

ארגון הטרור הגרמני-מרקסיסטי, "פלג הצבא האדום" בשנות ה-70 הידועה בכינו "כנופיית באדר מיינוהף" קבוצת צעירים רדיקאליים שמעוניינים לערוך שינוי מהותי במדינה המערב-גרמנית, שלדידם נשלטת על ידי נאצים לשעבר היא ההוכחה לכך שקיים קשר בין נאציזם לטרור.

מבין כל ההשמצות שכוונו נגד ישראל - בהפגנות הרבות שהתקיימו ברחבי ארה"ב בתגובה לפעולתה הצבאית במבצע "עופרת יצוקה" נגד החמאס, לא נעשה שימוש עקבי ונחרץ יותר מההאשמה המשווה את ישראל לנאצים, או את המצב בעזה לשואה.

ההשוואה הבוטה של פעולות ישראל לאלו של הצורר עלי אדמות "אדולף היטלר", או הנפת שלטים ההופכים את המגן דוד לצלב קרס, היו מאפיינים חוזרים ונשנים בעצרות רבות ברחבי ארה"ב מיד עם סיום המבצע המוצלח בעזה.

חלק מההפגנות כללו ביטויי תמיכה בחמאס, למרות שארגון זה הוצא מחוץ לחוק, זה ארגון שממשלת ארה"ב קבעה שהינו ארגון טרור!!!

בין היתר נשמעו ביטויי תמיכה בפעולות טרור נגד ישראל, חלק מהמפגינים בתהלוכות אלו שילהבו את הקהל ברטוריקה שטנית, אנטי ישראלית ואנטישמית. "חופש הביטוי אינו רק זכות, הוא גם אחריות"השוואת ישראל לנאצים הינה סילוף ציני מאד של ההיסטוריה, ניסיון להפוך את הטרגדיה של העם היהודי למקל חבטה נגד ישראל

בעוד שהורגלנו לצפות לראות ולשמוע רטוריקה שטנית ומסיטה מסוג זה בבירות ערביות ומוסלמיות בעולם, העובדה שהדברים עולים בהפגנות אנטי ישראליות בליבה של ארה"ב מדאיגה עד מאד. השוואות מתועבות לשואה והשימוש בדימויים נאציים הינם פוגעניים באופן קיצוני ולא יכירם מקומם בחברה מתוקנת כלשהי.

האנטישמיות החדשה באירופה- וארה"ב היא שלב חדש באנטישמיות, והיא מהווה אפליה נגד היהודים כעם. האנטישמיות החדשה מסתירה את מהותה האמיתית בטענה שמדובר בביקורת לגיטימית על מעשיה של ישראל בשטחים.

אבל, האנטישמיות מבצבצת מתחת לאנטי- ציוניות ע"י שלילת זכותו של העם היהודי למדינה, ושלילת הקשר ההיסטורי של עם ישראל לארץ ישראל, יחד עם הטענה הישנה שהיהודים שולטים בעולם בעזרת עושרם.

האנטישמיות החדשה איננה כמו האנטישמיות בעבר, שאפיינה בעיקר את השכבות הנמוכות של האוכלוסייה, אלא מדובר באנטישמיות של המעמד הבינוני הגבוה. זוהי תופעה אינטלקטואלית הנפוצה בתקשורת, באוניברסיטאות ובחוגים אקדמאיים. הכוונה לחוגי השמאל האירופי.

החברה מתפוררת

אין לצפות ממי שהשתלטו על כלכלת המדינה ומוסדותיה לערוך חשבון נפש נוקב. לפיכך עלינו לעשות זאת במקומם.

הפכנו להיות אוסף של אגואיסטים שכולם מנסים לפורר את החברה, ואיש אינו מצליח להבין מדוע היא מתפוררת, אינדיבידואליזם, אגואיזם, אופורטוניזם, זה נפלאה!! אך יש עם זה רק בעיה אחת קטנה: ככה לא בונים חברה!

כולם רצים קדימה אחד על השני, ולא מבינים איך זה שרק מעטים מגיעים וכל השאר נרמסים!!!

התרבות מבוססת על שלושת הערכים: אני, עוד, כסף!!!

חברה כזו אינה בוחלת בשום אמצעי בדרך למטרתה,אינה בוחלת במאומה!!!

גם לא בהפקרת זקנים ובשוד ניצולי השואה. זו תרבות שאין לה זכות קיום, אין לה יכולת קיום, והיא תעשוק את עצמה לדעת!!!

הרחקנו מעלינו ביטויים כגון: יושרה, מלחמה בשחיתות, פערים חברתיים, אבטלה, היו הוכחות אינספור שאפשר אחרת אבל ההתנגדות הייתה והינה עיקשת.

המסורת הישראלית של התבצרות, בונקר, ציפוף השורות, שהעדיפה את המוכר על פני השונה לא יצרה כאן באמת חברה רב תרבותית ופלורליסטית!!! התפיסה לפיה אם אתה לא איתי אז בטח נגדי לא אפשרה לכל קול לחדור את ההגמוניה!!! אליטות ישראליות רמסו כל אפשרות לשנות כאן את הליבה שראתה בנו מעוז מערבי מול ים אוריינטליזם חשוך!!!.

לצד אי ציות לערכים קיימת תופעה נוספת: אנחנו רצים, כי מי שלא רץ פשוט ייפול וידרדר לאחור. זו דרך הישרדות. המרוץ קשה, כי הוא מתנהל במעלה מדרגות נעות יורדות, ועולות- ניתן לומר בכל מקום.

המרוץ מבוסס על אתוס שלפיו מי שרץ גם מגיע!!!

רבים לומדים מניסיונם האישי יום יום שהמציאות רחוקה מכך מאוד!!!

יותר ויותר אנשים נותרים מאחור במרוץ הזה. הישראלים משתתפים במרוץ גם כי הם משוכנעים שאם ייקנו עוד וישיגו עוד, יהיו חייהם משמעותיים יותר וטובים יותר!!!. החלום הטלוויזיוני על אורח "החיים האמריקאי " מהפנט רבים.

על מנת למנוע טעויות חשוב להבהיר, הקפיטליזם הוא טוב, אבל כמו בכל דבר, גם לקפיטליזם חייבים להציב איזונים ובלמים. כאשר הגבולות נפרצים התהום הוא הגבול!!!

המשבר הכלכלי בעולם

הנוסחה שהופכת עניים לעשירים

ניאו סוציאליזם עכשיו!

כלכלת אמת לפי שלי יחימוביץ!

בשבח תאוות הבצע

הגיע הזמן להציץ במראה, בין אם זה מוצא חן בעיניכם ובין אם לאו, עובדתית - החברה הישראלית היא היום חברה של אגואיזם חזירי!

"אדם לאדם זאב" - זה אולי מצויין לכלכלה. אלא שיום אחד אנו עלולים להתעורר ולגלות שנותרנו עדר של זאבים טורפים, בלי מדינה.

ישראל הפכה עם השנים-מחברה שואפת לשוויון, לחברה המקדשת את ההישגיות!!!

הקדושה הזו שנותרה לחברה הישראלית, עלולה לפורר את כל המרקם הבריא שעוד נותר לנו!!!

לכן נשאלת השאלה: האם יכול להיות שבמדינת ישראל חבורה של חזירונים עליונים מנצלים את האביונים התחתונים?

בעולם שבנוי רק על איומים, הפעלת כוח ופיתויים כגון: כסף, רכוש, מעמד, תדמית, תפקידים ומין, אין כל בעיה להתחבר לקרימינלים מקצועיים!!!

הכוח הפיזי והכלכלי קובעים, ומנגד אין מקום לערכים – דאגה לחלש ולחולה, ההפך הוא הדבר השגת מטרות אגוצנטריות הם תכלית בפני עצמה!!!

לכן קפיטליזם חזירי,דיקטטורה שחורה, קומוניזם דיקטטורה אדומה, עליהם לחלוף מן העולם!!!

ובמקומם יש להשליט "קפיטליזם ליבראלי" עם שוק חופשי תחת מגבלות ממשלתיות.
שלא מאפשרות עושק וגזל של המוני העם, וגם מאבטחות את זכויות היסוד לקיום של אותם ההמונים.

סמכנו יותר מדי מהתרבות הדורסני, קידשנו את ההישגיות ושכחנו להציב גבולות. כולם רצים קדימה, החזקים מגיעים ליעדם ואילו החלשים נרמסים בדרך, כל אדם רשאי לחטוף ככל שיוכל ואיש לא יגנה אותו על כך. זה כל כך מקובל, כל כך מכובד, כולם נוהגים כך, זה לגיטימי. הם כל כך התרגלו לכך עד כדי כך שאם מישהו יגיד שזה לא בסדר, הם פשוט יקבלו הלם.

החברה שלנו מתפוררת! אם לא נתעשת ונשנה את ערכי הנהנתנות, האטימות והדורסנות שכה התרגלנו אליהם, לערכים קצת יותר אנושיים אויבינו יוכלו לחכך כפותיהם בהנאה ולהתבונן מרחוק כיצד אנחנו עושים להם את העבודה.

הגיזרה המזרחית

המציאות הבלתי צפויה במזרח התיכון התמונה בעניין זה אינה נראית אופטימית, עדיין רבים

הדיבורים מן המעשים. ועדיין רבים הפערים.

מדיניות של ראייה מפוכחת של המציאות והתעצמות "בשלום, בכלכלה, בביטחון ובחינוך",למיטב הבנתי לא קיימת סתירה בין התעצמות לבין תקווה,למעשה התקווה נובעת מהיכולת להכיר את המציאות,לכן מחייבת את ישראל לשמור על סף ביטחון גבוה בגזרה המזרחית.

הסכנה שבעליית החמאס, לצד הסכנות של איראן ובמקביל ההחלשות של הרשות הפלסטינאית לצד האיוולת מהנסיגה החד צדדית שבוצעה, בהקשר למבצע "עופרת יצוקה" צריך לומר את האמת שברורה לכל ממשלות המערב, לאזרחי ישראל, וגם לחמאס ולאיראן; הממשלה עצרה את המבצע הזה מוקדם מדי ולא איפשרה לחיילי צה"ל להשלים את המבצע" עד תומו לכן הפרצה הדרומית עדין פתוחה, ויש לתת את הדעת לכך,המדיניות הזאת לא הביאה שלום של זית, ולא יונה".

בעקבות מלחמת ששת הימים שבתחילה היתה חרדה קיומית הפך בהמשך לאופורית הניצחון אדיר, ישראל ריסקה את צבאות מצרים, סוריה וירדן ופיתחה את קונספציה "הסבירות הנמוכה"!!

קונספציה זו נחלה כישלון חרוץ –ב אי מתן התרעה על כוונותיו של נשיא מצרים אנואר סאדאת לצאת ב-6 באוקטובר למלחמה יזומה ומשותפת עם סוריה נגד ישראל.

לכן למתקפה ערבית. ב-1973 נופצה הקונספציה, על ידי תהפוכות המזרח התיכון ומגבלות המודיעין, וישראל עמדה בפני סכנת השמדה. ההפתעה לא הייתה מוחלטת: סימנים רבים העידו על מלחמה מתקרבת, והכישלון היה במתן פרשנות נכונה לסימנים אלה, באופן העברת המידע המודיעיני למקבלי ההחלטות, ובאופן קבלת ההחלטות על סמך המידע הפגום שהועבר.

בסופו של דבר"כישלון והצלחה בהתרעה" השיקולים שמביאים למלחמה אינם שיקולים שניתן לשקול אותם בשיקולי היגיון של אנשי מודיעין בלבד.

תפקיד המודיעין להביא עובדות והערכות לגבי הנתונים הנוכחיים. תפקידו איננו לנבא מה יהיה בעתיד. מאחר ואינו מסוגל להעריך מה יעשו קברניטי מדינות האויב.

באות שעות עדיין לא ידענו את גודל המחדל!!!מראשי ממשלותיה עד אחרון אזרחיה. מעל כמעט כל החלטה מדינית, צבאית, גם אחרת מרחף ענן אותה המלחמה.

לטראומה אין מרפא, גם אחרי שלושים ושבע שנה ,הזיכרונות המרים, היריבויות הקשות עמנו ובתוכנו, כאילו היו רק אתמול.

את האירועים,הזיכרונות, הכאבים,לחלק מאיתנו חשים עד היום.

לאור הלקחים משגיאות העבר, מאז מלחמת יום כיפור קיים פוטנציאל גבוה מעבר לתקריות נקודתיות שעלולות להביא להתקלחות גדולה יותר בגלל התגובה הישראלית להן.

מכאן והלאה הקונספציה "הסבירות הנמוכה" נושף בגבו של צ.ה.ל. עד עצם הימים האלה. מדובר בהפקת לקחים מהשאננות בת השנים שהורגלנו, והתוצאות הרות האסון שהביאה בסופה את מלחמת יום כיפור.

התוצאות, וההשלכות, של מלחמת יום כיפור הביאה בעקבותיה- את השלום עם המדינה הגדולה הערבית מצרים, ומאוחר יותר עם הממלכה ההאשמית ירדן.

לבו של הסכסוך הישראלי-ערבי היה בחזית ירדן, סוריה, ומצרים. המערכה הצבאית העיקרית בחזיתות אלה הסתיימה בניצחון האדיר של מלחמת ששת הימים. כל שטחי יהודה ושומרון, נותר בשליטת ישראל עד היום.כמו כן חלק מהגולן.

בחזית הדרומית עם מצרים השטחים שנכבשו בתום מלחמת יום כיפור ,ובהמשך בהסכמי השלום הוחזרו לבעלות מיצרית.

מדינת ישראל מצויה בשנים האחרונות בתהליך של חתירה לקביעת גבולותיה, אל מול בעיות הביטחון החדשות והישנות.

ברור עם זאת, שבמקביל וכחלק מכל התפתחות מדינית שתבוא הצורך בשמירה על ביטחונה הלאומי של ישראל יכך בחשבון את בעיית העומר האסטרטגי שהוא מהווה את אחד הנושאים החשובים ביותר.

ישראל נאלצת להתמודד עם האיומים השונים מתוך נחיתות כמותית,חומרית, ועוד.

לכן ליתרון האיכותי בכלל,ולפיתוח יכולות טכנולוגיות מתקדמות ופורצות דרך בפרט, יש משקל מכריע באפשרותה של ישראל לפצות על החיסרון הכמותי.

המשך מיצוי הגורם האנושי והיתרון האיכותי, טכנולוגי, הם ערובה לקיומה של ישראל חזקה באזורינו.

העדר קו גבול וקבוע באזור זה,סוגית העומק האסטרטגי מצריך בחינה מחודשת בתורת הביטחון של ישראל מחד, והשלכותיה של שדה המערכה העתידי מאידך.

חזית זו משתרעת משטחי היו"ש הצמודים למדינת ישראל, ועד לאיראן שלחופי המפרץ הפרסי. החזית הזאת מתאפיינת בשנים האחרונות בדינאמיות- החל מהסכם השלום עם הממלכה ההאשמית הרי זו ירדן,בהמשך הסכמים חלקיים עם הרשות הפלשתינית, ולבסוף מלחמת המפרץ הראשונה והשנייה ע"י הקואליציה של המערב ברשות ארה"ב.

צבר ההתפתחויות הצפויות זה מצריך בחינה מחודשת לאור האיומים הטמונים בה. השלמת הנסיגה האמריקאית מעיראק, והתרחקות ארה"ב מתפקידה כ"שוטר של העולם שופכת אור על פוטנציאל אי-הוודאות, אי-היציבות באזור. לצד הסלמת התוקפנות האיראנית, והסורית ולהחרפת איום הטרור על משטרים המקורבים לארה"ב במפרץ הפרסי, וכיום במצרים ובירדן, הופכים חזית זו לחשובה והמטרידה ביותר את מדינת ישראל לעת הזו.חזית זו מציבה את הקושי והמורכבות הרבים ביותר בכל הנוגע לעומק האסטרטגי, מה שהופך את הדיון בה לדחוף,וחיוני ביותר.

עצם המחשבה על נסיגת כוחות ארה"ב מעל אדמת עירק נחריפה את המתיחות הפנימית בתוך עירק, והם עלולים להחריף ולהתפשט ולהפוך לעימותים אזוריים וגלובליים. הם עלולים להביא להגברת מעורבות פרו-ערבית רוסית, סינית, וצפון קוריאנית.

ניסיון השנים האחרונות מאז כינון הרשות הפלשתינית, ובמיוחד אירועי הדמים הוכיחו כי תחזיות אותם גופים פוליטיים ומומחים שחזו את היותה בסיס להמשך תורת השלבים של אש"ף להשמדת ישראל התאמתו.

ככל שהרבו ממשלות ישראל להביע נכונות לוויתור על רוב שטחי יהודה ושומרון וכל רצועת עזה ,כן גברו התוקפנות הפלשתינית והפגנות האיבה של הרשות הפלשתינית עד לשיאים של פשעי מלחמה מתמשכים בדמות פיגועי ההתאבדות והרצח הנתעבים של אזרחים ישראלים ללא אבחנה .

הבזר הים תיכוני ידוע:באי-כיבוד הסכמים, והאלימות השוררת במזרח התיכון, תקדימי העבר מחייבים את ישראל לבסס את מדיניותה על תרחישים מזרח תיכוניים ולא להתמכר להרהורי-לב קטלניים.

בהעדר נוכחות צבאית קרקעית קבועה בהיו"ש,ובהעדר הסכם שלום עם הפלשתינים, ישראל מהווה כגשר המחבר שלש יבשות שמקנה לה חשיבות אסטרטגית עליונה עבור הכוחות הדומיננטיים בעולם בתקופות שונות, כמרחב בעל חשיבות גלובלית זה מהווה נכס אסטרטגי חשוב למי ששולט בו.

זו הסיבה שמחייב במיוחד את ישראל לסף ביטחון גבוה בגזרה המזרחית שהיא הפגיעה ביותר.

בהעדר עומק אסטרטגי בחזית המזרחית (בעם הגדה תימסר לפלשתינים) חושף את ישראל לסכנת של מתקפת פתע, ומשליכה על אלמנט הזמן וההתרעה.

על ישראל להתכונן למגוון תרחישים: מלחמה כוללת מול מספר מדינות, לחימה בנשק בלתי קונבנציונאלי, לחימה בעצימות נמוכה וטרור. לכל תרחיש נדרשת הערכות שונה. תהליך השלום אומנם מסמן הזדמנות להקטנת הכוח הצבאי, אולם הוא גם פותח פתח למתחים המצריכים הכנה. על כן יש לפעול ליצירת אינטרסים משותפים שימנעו פעילות צבאית.