יום חמישי, 27 באוגוסט 2009

בעקבות המכבים- פארק קנדה

פארק קנדה וחורבתי של העיר העתיקה אמאוס נמצאת בדלת האחורית של הכרך הגדול.

את מסלולנו נתחיל מעט לפני הכניסה לפארק. מיד אחרי שנעבור מתחת לגשר שמעל כביש מס’ 1 ירושלים-תא מימיננו נראה -מבנה גדול ולפניו חצר שנקרא :"בית האושר או בית השלום"

כאו עלינו לרדת מהרכב וניכנס לחצר. המבנה שייך למסדר נוצרי שמרכזו בבית לחם. לפני שנים רבות, בתקופה הרומית, הייתה כאן עיר גדולה ושמה אמאוס.

הישוב ואתר העתיקות נמצא בצומת הדרכים העולות ממישור החוף לירושלים, הישוב העתיק ישב על הקרקעות הפוריות של השפלה.

במרחב התגלו ממצאים המעידים על קיום ישוב משחר ההיסטוריה מלפני כ – 6000 שנה. נמצאו בחלקה המזרחי ממצאים מהתקופה הכלקוליתית (4000 לפנה"ס) חרסים, צלמית בצורת כינור וכן כלים ששמשו לאחסון, לבישול ולמים.
במערות נמצאו שרידים מתקופת הברונזה (3000 לפנה"ס) וכן נמצאו מערות, קברים ושרידים מתקופת הברזל, היא תקופת דוד ושלמה. נמצאו תכשיטים, ראשי חץ, כדי זכוכית ואף טבעת חותם.

בעבר הרחוק התפרסמה העיר כ"כמקור מים יפים ונווה- שם העיר נובע מהמילה "חמת" כלומר: "מקורות מים חמים", במאה ה- 3 לספירה קיבלה העיר את השם החדש "ניקופוליס" Nicopolis שפירושה ביוונית "עיר הניצחון"

בתקופה הכנענית-התנהלו וקרבות מרים מדם על השליטה באיזור, הידוע והמפורסם מסע המלחמה של יהושע בחמשת מלכי האמורי, וסיפור הקרב המופלא של יהושע על רקע נופי הגבעות של השפלה.

ולאימרה הידועה: "שמש בגבעון דום וירח בעמק אילון"

כאשר השמש נמצאת מעל גבעון והירח נמצא מעל עמק איילון. מצב כזה קורה רק בשעות הבוקר- לכן מטרת הנס: דבר ראשון זה התרחש בקיץ, ובאזור השפלה בקיץ, כשהשמש בשיא הגובה, חם מאד וקשה מאד לרדוף אחרי האויב, לכן יהושע ביקש שהשמש יעצור באמצע הגובה כלומר: בחצי הגובה , בזוית של 45 מעלות וכך מצד אחד יהיה אור ומצד שני לא יהיה חם מדי.


כ- 2 ק"מ מצפון לצומת לטרון, בתחום "פארק קנדה".נמצאים שלוש הכפרים ערבים -שנהרסו במלחמת 1967 והם:עמואס, יאלו, ובית נובא.

המבקרים בפארק קנדה, הסמוך ללטרון, יכולים להבחין בשרידי הבתים, בקברים העתיקים, ובסימני החיים השוקקים ששררו בו עד לפני זמן לא רב. אך הם לא יכולים לדעת שהשרידים שייכים לכפרים פלשתיניים ששכנו באזור עד למלחמת ששת הימים, ב-1967.

המקום נחשב למקום אסטרטגי חשוב בימי קדם ועד ימינו הוא חולש על הדרך העולה מהשפלה וממישור החוף לירושלים ולבית חורון, בחפירות ארכיאולוגיות נמצאו ממצאים מהתקופה ההלניסטית והחשמונאית כגון:שרידי חוות, גתות וקברים.

המקום מזוהה עם אמאוס החשמונאית-במאה השנייה לפנה"ס,בפרוץ מרד המכבים חנה כאן "הצבא הסלווקי" (האחראי הישיר-תלמי בן דורימנס, נציב סוריה ופיניקיה. המפקדים בשטח -ניקנור וגורגיאס) אשר יהודה המכבי הביסו תבוסה מוחצת,הניצחון פתח לפני החשמונאים את הדרך לירושלים.

כל המכיר את אזור הגבעות אשר בין עמואס לנחל שורק יכיר עד כמה צדק יהודה בתוכניתו.

דמותו של יהודה המכבי חרוטה בתולדות עמנו כמצביא דוגמת יהושע בן נון ודוד מלך ישראל. אך היעד של יהודה המכבי היה שונה. יעדו של יהושע בן נון -כיבוש כנען בסערה. יעדו של דוד מלך ישראל- מלחמות רבות לשם שמירה על הקיים,לשם כיבושים נוספים ולשם הגעה לשקט ושלוה.יעדו של יהודה המכבי- לאפשר לכל יהודי ויהודיה קיום מצוות ולימוד תורה באין מפריע. יהודה המכבי השיג את יעדו. בית המקדש טוהר על ידו ויהודים יכלו לחיות לפי אמונתם. יהודה הפתיע את החילות היוונים, הכריע אותם בקרב, וכבש את המקום. מאז הפכה אמאוס לעיר יהודית.

החל מהמחצית השנייה של המאה ה-1 לפנה"ס, הייתה אמאוס בירתה של אחד ממחוזות יהודה.

בכתובים מוזכרת העיר אמאוס ע"י יוסף בן מתתיהו שתושביה נמכרו לעבדים בידי המצביא קסיוס, ועם מותו של המלך הורדוס (37-4 חרבה העיר בעקבות מרד שפרץ במקום.. בתקופת המרד הגדול ברומאים בשנת 69 לספירה, הקים במקום המצביא אספסיינוס מחנה גדול בו התמקם הלגיון החמישי, לקראת כיבוש ירושלים הישוב במקום התחדש לאחר חורבן העיר ירושלים בשנת 70 לספירה, והתפרסם בזכות בית המרחץ הציבורי, אליו נהרו רבים. בתקופת מרד בר כוכבא.

מתקופת בר כוכבא נמצאו כלים, נרות ומטבע מהשנה השלישית למרד וכן מחילות מסתור רבים.
מהתקופה הרומית והביזנטית נמצאו גתות לייצור יין ושמן, חוות חקלאיות ומערות קבורה וכן בית עם רצפת פסיפס שנהרס ברעידת האדמה בשנת 750 לאחר הספירה.

במחצית הראשונה של מאה ה-3 לספירה חידש הקיסר אלגבלוס את הישוב במקום ומעתה נקראה העיר בשם ניקופוליס ביוונית עיר הניצחון,בתקופה זו חי בעיר ההיסטוריון הרומי הנודע יוליוס אפריקנוס שככל הנראה שימש כמושל העיר.

בתקופת המשנה העיר היתה ידועה כעיר מרחצאות מרפא- ונקראת: "ניקופוליס" עיר הניצחון.

בתקופה הביזנטית 324-638 לספירה התקיימה במקום קהילה נוצרית אשר האמינה כי כאן שוכנת העיר אמאוס הנזכרת בברית החדשה, וכן מושבו של הגמון בישוף הנוצרי. במקום נבנתה כנסייה ששרידה המרשימים נראים עד היום. עם כיבושה של ארץ ישראל בידי הערבים בשנת 638 לספירה הוקם באמאוס (בערבית נקרא המקום עמאוס) מחנה גדול של חילות הכובשים. כשנה אחרי פרצה במקום מגיפת דבר קטלנית שהפילה בקרב שורות הלוחמים ומפקדיהם חללים רבים.


בתקופה הצלבנית 1099-1260 לספירה חנה במקום חיל המצב של אבירי מסדר היכל שלמה הידועים בשם הטמפלרים. החל מהתקופה הממלוכית (1260-1516) הוקם על שרידי העיר העתיקה אמאוס, הכפר הערבי עמאוס ששימר את שמו הקדום של המקום. הכפר ניטש במלחמת ששת הימים בשנת 1967.

כנסית אמאוס: למרגלות המבנה הלבן והגדול של אכסניית "בית השלום" נמצאים שרידי כנסיה גדולה, מן התקופה הביזנטית -המאה ה-5 לספירה.

הכנסייה בנויה על שרידי וילה רומית מהמאה ה-2 לספירה. רוב השרידים הבולטים ששרדו כאן ניבנו מאוחר יותר, על ידי הצלבנים, במאה ה-12.

אמוס נזכרת בברית החדשה: לכן ברגע שיש מקום המוזכר בברית החדשה, עולה הצורך לזהות אותו. וכאן נעוצה בעיה: אנו מכירים את אמאוס החשמונאית, אך לא ברור אם זו אותה אמאוס נוצרית, ההבדל נובע מהפרשים במרחקים המתוארים בנוסחי ברית שונים.הנוסח היוני, הנוסח הלטיני ועוד.

בראשית התפשטות הנצרות, התקיימה קהילת נוצרים באמאוס. וכבר המסורות הקדומות ביותר במאה ה-4 לספירה, זיהו את ביתו של קליופס באתרו הנוכחי, וכותב על כך אובסביוס.

בתולדות האמונה הנוצרית נותר בסיפור, המובא ב"הבשורה על פי לוקאס" בברית החדשה, פרט אחד מעורפל: היכן בעצם נמצאת אותה אמאוס? מסורות שונות התפתחו בנוגע לכך. הפרנציסקאנים מזהים את אמאוס כקוביבה שבהרי ירושלים; הצלבנים היו משוכנעים שאיתרו אותה באזור שבו נמצא כיום אבו-גוש; מסורת שלישית מקשרת בין אמאוס לבין יישוב שישגשג בתקופה החשמונאית באזור לטרון. במאה השלישית נקרא היישוב ניקופוליס ומאוחר יותר התבססה בו קהילה נוצרית, שאף הקימה כנסייה במאה החמישית לספירה. אמאוס-ניקופוליס נפגעה על ידי הכובשים השונים של הארץ שוב ושוב במהלך השנים, ולאחר עזיבת הצלבנים את הארץ ננטשה. גם המסורת בנוגע להופעתו של ישו במקום התעמעמה במקצת.

בשטח הפארק מוצבים שלטי הסבר מפורטים על החיים באזור בתקופות היסטוריות קדומות, ובהן תקופת בית שני, התקופה ההלניסטית, הרומית, ואפילו הממלוכית ועוד.

פארק איילון-קנדה נמצא בקטע שבין שער הגיא למחלף לטרון. דרכי נוף חוצות את האזור לכל אורכו ורוחבו.

הפארק עשיר בנופי חורש טבעי, ביערות נטע אדם ובמיוחד בעצי בוסתן הפזורים במרחביו. בתחום הפארק ובסביבתו קיימים אתרים היסטוריים מרתקים כמו אמת מים, מערות קבורה, מחילות מסתור, מבצר צלבני ושרידי כנסיות.

עמק המעיינות משתרע לאורך קילומטר וחצי בערך. לאורכו נותרו שרידים מעניינים ממערכת המים של העיר אמאוס-ניקופוליס. האמות ניבנו בתקופה הרומית המאוחרת המאות 4-3 לספירה.

מסלול ההליכה לאורך עמק המעיינות עטור בעצי בוסתן כגון:גפן תאנה ורימון הדרך שזורה בשרידים קדומים כמו מתקני עיבוד חקלאיים וקברים עתיקים. במיוחד בולט "הקבר הרומי" אחוזת קבר משפחתית חצובה בסלע. המסלול מסתיים במעיין התמרים, המעיין, הנובע מתוך ניקבה שדופנותיו מדופנות באבנים, שופע מים כל השנה, ולצידו הוכשר חניון.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה