יש בתוכנו אנשים הבאים בטרוניה הכיצד ניתן לקשור טרור ונאציזם בנשימה אחת. אנו עוסקים באחת הבעיות הקשות והמורכבות ביותר בהיסטוריה האינטלקטואלית, ולטעמי הקשה שבהן: איך הופכים רעיונות לכוח משפיע בהיסטוריה.
רעיונות יוצאים לרשות הרבים הם זוכים בקיום משלהם ונהפכים לכוחות דינאמיים העושים את דרכם בהיסטוריה בלא קשר ישיר לכוונת מחולליהם המקוריים.
ארגון הטרור הגרמני-מרקסיסטי, "פלג הצבא האדום" בשנות ה-70 הידועה בכינו "כנופיית באדר מיינוהף" קבוצת צעירים רדיקאליים שמעוניינים לערוך שינוי מהותי במדינה המערב-גרמנית, שלדידם נשלטת על ידי נאצים לשעבר היא ההוכחה לכך שקיים קשר בין נאציזם לטרור.
מבין כל ההשמצות שכוונו נגד ישראל - בהפגנות הרבות שהתקיימו ברחבי ארה"ב בתגובה לפעולתה הצבאית במבצע "עופרת יצוקה" נגד החמאס, לא נעשה שימוש עקבי ונחרץ יותר מההאשמה המשווה את ישראל לנאצים, או את המצב בעזה לשואה.
ההשוואה הבוטה של פעולות ישראל לאלו של הצורר עלי אדמות "אדולף היטלר", או הנפת שלטים ההופכים את המגן דוד לצלב קרס, היו מאפיינים חוזרים ונשנים בעצרות רבות ברחבי ארה"ב מיד עם סיום המבצע המוצלח בעזה.
חלק מההפגנות כללו ביטויי תמיכה בחמאס, למרות שארגון זה הוצא מחוץ לחוק, זה ארגון שממשלת ארה"ב קבעה שהינו ארגון טרור!!!
בין היתר נשמעו ביטויי תמיכה בפעולות טרור נגד ישראל, חלק מהמפגינים בתהלוכות אלו שילהבו את הקהל ברטוריקה שטנית, אנטי ישראלית ואנטישמית. "חופש הביטוי אינו רק זכות, הוא גם אחריות"השוואת ישראל לנאצים הינה סילוף ציני מאד של ההיסטוריה, ניסיון להפוך את הטרגדיה של העם היהודי למקל חבטה נגד ישראל
בעוד שהורגלנו לצפות לראות ולשמוע רטוריקה שטנית ומסיטה מסוג זה בבירות ערביות ומוסלמיות בעולם, העובדה שהדברים עולים בהפגנות אנטי ישראליות בליבה של ארה"ב מדאיגה עד מאד. השוואות מתועבות לשואה והשימוש בדימויים נאציים הינם פוגעניים באופן קיצוני ולא יכירם מקומם בחברה מתוקנת כלשהי.
האנטישמיות החדשה באירופה- וארה"ב היא שלב חדש באנטישמיות, והיא מהווה אפליה נגד היהודים כעם. האנטישמיות החדשה מסתירה את מהותה האמיתית בטענה שמדובר בביקורת לגיטימית על מעשיה של ישראל בשטחים.
אבל, האנטישמיות מבצבצת מתחת לאנטי- ציוניות ע"י שלילת זכותו של העם היהודי למדינה, ושלילת הקשר ההיסטורי של עם ישראל לארץ ישראל, יחד עם הטענה הישנה שהיהודים שולטים בעולם בעזרת עושרם.
האנטישמיות החדשה איננה כמו האנטישמיות בעבר, שאפיינה בעיקר את השכבות הנמוכות של האוכלוסייה, אלא מדובר באנטישמיות של המעמד הבינוני הגבוה. זוהי תופעה אינטלקטואלית הנפוצה בתקשורת, באוניברסיטאות ובחוגים אקדמאיים. הכוונה לחוגי השמאל האירופי.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה