ממשל נאיבי

אובדן הדרך של ארה"ב ועמו חוסר בולט במנהיגות נותן את אותותיו בימים אלה. האם מדינה כארצות הברית תעמוד עוד זמן רב כמעצמת על? אובמה תפס את עצמו באופן משיחי חזונו  האפוקליפטי של נשיא ארה"ב היה חזון של שלום. הוא רואה במלחמת הציוויליזציות בין העולם החופשי לבין האסלאם הקיצוני איום על שלום העולם., כאדם שיביא לפיוס בין הציוויליזציות הללו. הוא האמין שהדרך לכך היא פייסנות וחנופה כלפי העולם המוסלמי. הוא רץ לאנקרה ולקהיר ונשא נאומי פייסנות מביכים. הוא הושיט יד נשיא אירן וניסה להגיע עמו להסדרים באמצעות הידברות. הרצון הזה חיובי ביסודו, אך מביך בנאיביות שלו. אילו הנאיביות הזו היתה בחייו האישיים של אובמה, ניחא. כאשר מדובר בשלום העולם, זו נאיביות מסוכנת. הבית הלבן ברשות אובמה לא השכיל לראות דברים כהווייתם בעולם. הממשל ניסה לספק הסברים ותירוצים למה שמתרחש ופשוט התעלם מהבעיות.

האסלאם הקנאי הג'יהאדיסטי הכריז מלחמת חורמה נגד העולם החופשי. מתקפת הטרור על ארה"ב ב-11.9.01 לא היתה אירוע בודד, אלא צעד אחד בלבד במלחמה הזו. מול האיום הזה, על העולם החופשי לעמוד איתן ולהחזיר מלחמה שערה. לשם כך, ראוי שיעמוד בראשו משכמו ומעלה. אובמה סימן עצמו כצ'מרליין, וניהל מדיניות צ'מברליינית. לגבי ישראל עפ"י דרכו היא הפריעה לחזונו הפייסני, והוא התייחס אליה כאל עצם בגרון. הוא ניסה ללחוץ על ישראל, בתקווה שעצם הלחץ הזה ועצם השפלתה של ישראל, יקרבו את האסלאם אליו ולארה"ב. מאז הנאום הכושל של אובמה בקהיר, הטרור התפשט במרחב המזרח התיכון ובאירופה. גם האירופים מגלים פחדנות ומאפשרים את התפשטות הטרור במדינותיהם. הנשיא אובאמה מזכיר לי את ילדי הפרחים של שנות השישים ושבעים של המאה העשרים : ביום בהיר אחד, אימצו לעצמם סיסמא : "עשו אהבה, לא מלחמה", ערכו קמפיין אנדרדוגי לתפארת והאמינו בכל לבם במאווייהם המוצדקים לעולם מאוחד שתושביו חיים בשלום אלה עם אלה.

יש משהו תמים מדובר באומה החזקה ביותר בעולם מאז מלחמת העולם השנייה, אך למרות העוצמת המדינית, הכלכלית והצבאית, בשני העשורים האחרונים היא מאבדת כיוון. מדיניות החוץ של ארה"ב ובמיוחד כלפי העולם המוסלמי נחלה כישלון חרוץ. כפי שהפלישה האמריקאית לעיראק שזכתה באופן אירוני לכינוי "מבצע חופש לעיראק" אשר שאפה לכונן דמוקרטיה במדינה מזרח-תיכונית וסבוכה זו, אך השיגה בדיוק את ההפך. טורקיה ערקה מן המערב וחוברת לציר הרשע של האסלאם הג'יהאדיסטי, הבא לידי ביטוי הן בלוחמנות כלפי ישראל והן בניסיונות לסייע לאיראן להתחמק מן הסנקציות. אחמדינג'אד דחה בבוז את ידו המושטת של הבית הלבן והקצין את מדיניותו ואת התבטאויותיו. גם צפון קוריאה הצטרפה לחגיגה והיא מרשה לעצמה התנהגות ממנה נמנעה בתקופת הממשל האמריקאי הקודם. ואם האמין אובמה שהקו האנטי ישראלי יעודד את הפלשתינאים להתגמש ולהתקדם להסדר, הוא נוכח שהקו שלו גרם לפלשתינאים להקצין את עמדתם, ובכך הוא רק הרחיק את המו"מ ואת הסיכוי לשלום. ולראיה: ראש צוות המשא ומתן הפלסטיני, סאיב עריקאת, מצוטט כי ההנהגה הפלסטינית שוקלת לבטל את הסכמי אוסלו שנחתמו בספטמבר 1993 בין ישראל ואש"ף. הנשיא נאיבי, משום שקיצוניים מכל צד מתחילים לשלוח זרועות לכיוון המרכז, משום שיותר ויותר נצים מתגלים בעולם, משום שבסופו של דבר, המלחמה היא מלחמת קיום עבור רבים מאתנו ומשום שלמרות רצונו הטוב לא צלח. מאז תחילת "האביב הערבי" ממשל אובמה סייע באופן פעיל או סביל לגורמים שהפילו את המשטרים הדיקטטוריים במצרים, תוניסיה, תימן ולוב, והין הוא ניצב אל מול שוקת שבורה. מה שברור לכל תושב מזרח-תיכוני עדיין לא ברור למעצמת-העל, ובמיוחד לצמרת המדינית שלה בפרט: מה שבעיני הממשל נתפס כעזרה וסיוע, בעיני האחר נראה כהתערבות גסה, ככפייה וכפלישה של תרבות רעה אל תוככי המדינה המקודשת שלו. ולראיה: דבריה של מזכירת המדינה על רצח השגריר סטיבנס: "איך ייתכן שהדבר קרה במדינה שאנחנו עזרנו לשחרר, בעיר שאנחנו עזרנו למנוע את הריסתה?".

הממשל האמריקאי עובר שבועות מתישים ולציידו גם הציבור  האמריקאי. זה החל בהתנגשות עם ישראל סביב הסאגה הבלתי פוסקת סביב הגרעין האיראני ונמשך ברצח המתועב של השגריר האמריקאי בלוב ועוד 3 מבחירי השגרירות ובהמשך בעצם ימים אלה הטרור האסלאמי מנצל היטב את המהומות גל הפגנות נגד מטרות אמריקאיות ומערביות חובק עולם ומזעזע את העולם המוסלמי. עד כה, בשלשת הנושאים הקריטיים שלפנינו, הבית-הלבן מציג חולשה שלא ניתנת להבנה, מתנהל בצורה רופסת ובפועל מזמין התקפות נוספות עליו ועל כל מה שארצות הברית מייצגת. המהומות סביב שגרירות ארה”ב בקהיר והגינוי הרפה של הנשיא מורסי המחישו כי למרות הסיוע האמריקאי הרב למצרים, לא הצליחה ארה”ב להשיג השפעה ממשית על האחים המוסלמים. “רק עכשיו אחרי מה שקרה בשגרירויות שלהם האמריקאים מתחילים להבין את המצב-“לשמוע את נשיא ארה”ב אומר שמצרים היא לא בעלת ברית אך גם לא מדינת אויב - זו רעידת אדמה”.

ארה"ב מצטיירת כגיבור טרגי- כאשר היא נזכרת במשהו מאוחר מדי או מעט מידי משדרת מצוקה כך היה במקרה מול ישראל, וכך מתרחש בשאר הזירות- כולם צרכים לשתוק כי כעת מתקיימות בחירות במעצמת העל "זה הסדק הצר שלהם לפעול ולהשיג מה לפני שהנסיכה הנרדמת תתעורר". בשל מדיניות הרפסנות של ארה"ב הם עלולים להמית  אסון על בעלי בריתה של ארה"ב שתחת שלטונו של הנשיא אובמה מתגלה כחלשה ומגמגמת, סוריה, איראן וחיזבאללה לא סופרים אותה. מאז הנאום הכושל של אובמה בקהיר, הטרור התפשט במרחב המזרח התיכון ובאירופה. גם האירופים מגלים פחדנות ומאפשרים את התפשטות הטרור במדינותיהם. המטרה המוצהרת של האיסלאם היא להשליט את דת האיסלאם על העולם ולהשלטת עליו.

נשאלת השאלה באיזה אור את רוצה שיסתכל עליך ארה"ב? התושב המצרי אשר ראה כיצד לאורך שנים תמכת במובארק וברגע האמת תקעתם לו סכין בגב? באותה המידה, נשאל על האזרח הסורי שמייחל לעזרה, רואה כיצד הטבח באנשים חפים מפשע גובה אלפי קורבנות, אך שום דבר לא נעשה בעניינו. האם הפלת משטרו של קאדפי הביאה בעקבותיה שגשוג, הייתכן שהאנשים הלא נכונים יושבים בפנטגון, במחלקת המדינה, ובבית-הלבן?

סוף סוף האמת יצאה לאור: לאחר כל הכחשות וסיפורי הבדים בכל התדרוכים של הממשל האמריקאי נועדו למטרה אחת ויחידה להשיח את דעת הציבור האמריקאי "האמצעים מקדשים את המטרה" המבקשים לגרוף הון פוליטי מתוך הכאב. רציחתו של שגריר ארה''ב בלוב כריס סטיבנס Chris Stevens, ועוד שלושה אנשי השגרירות בבנגאזי, ביום ג' 11.9 בלילה, עם סיום טכסי הזיכרון בארה''ב לקורבנות פיגועי 9/11, הייתה פעולת טרור מאורגנת ומבוצעת בצורה מבצעית מקצועית על ידי יחידה של ארגון אל קעידה. יתרה מכך התברר לראשי ממשל אובמה כי לא רק שהפגנות בעולם המוסלמי נגד ארה''ב וסרט הווידיאו ' התמימות של המוסלמים' Innocence of Muslims, התוקף את האיסלם ואת הנביא מוחמד אינן נרגעות, אלא שהן מתחזקות, מתפשטות, ומקבלות אופי מאורגן ואלים יותר, ומעמידות לא רק חיי אמריקנים בסכנה, אלא ממוטטות את מדיניותו של הנשיא אובמה במרד הערבי ובעולם המוסלמי. עתה סוף סוף נפל האסימון כאשר נפתחה חקירה בקרב כל גופי המודיעין ולוחמת הטרור האמריקנים במטרה להבין ולגלות, כיצד לא הייתה שום התרעה מודיעינית בפני התקפה כזו של אל קעידה, וכיצד קראה ששום גורם אמריקני, או מערבי אחר, לא הבחין בהכנות שאל קעידה ערך בלוב לקראת התקפה כזו.

אין לו מה לחכות יותר ל'הבנות' עם הממשל האמריקאי ברשות אובמה, משום שאלה אף פעם לא תגענה. גרוע מזה: אם ישראל תדחה את המתקפה על איראן, ואובמה ייבחר לכהונה שנייה לנשיאות, המתקפה האמריקנית על ישראל שמטרתה למנוע התקפה ישראלית על תוכנית הגרעין האיראנית, רק תתעצם. כך טהרן תזכה לפתח את הנשק הגרעיני שלה

יש להודות על האמת בחוסר קריאה נכונה של המפה המזרח-תיכונית. על-ידי נשיאים רבים וטובים בעבר ואת התוצאות אנחנו רואים בשטח. לא ניתן לבסס מדיניות חוץ בלי הכרה רצינית של השטח – תרבותית וחברתית. המסקנה ההגיונית המצופה היא התפכחות ושינוי דרסטי במדיניות החודשים הבאים יעידו האם אכן נפל האסימון.