לא רק המלים קובעות, אלא גם המוסיקה. הממשלה היוצאת היא ממשלה נאיבית וקשה מאד למצוא הישגים מובהקים באמתחתה. כל בר דעת מאד מתקשה למצוא ברזומה הצלחות כבירות, ולעומת זאת יש ויש ברזומה כישלונות גדולים- החל מהנסיגה החד צדדית, חטיפת החייל גלעד שליט, בהמשך המלחמה הכושלת בלבנון- לצד ההסכם ההזוי שחתמה לסיום המלחמה, ירי מסיבי של טילים ומרגמות על תושבי עוטף עזה, הרגיעה המדומה עם חמאס- ואי החזרת גלעד שליט הביתה ועוד.
האירועים האחרונים בעוטף עזה מוכיחים פעם נוספת כי הסכם הרגיעה משמש רק את האינטרסים של חמאס. המשך מדיניות העיוורת שדוגלת ממשלת קדימה, מגבירה את המוטיבציה בקרב גורמי הטרור ומקדמת את הטילים לכל עיר בישראל. ירי הטילים על הנגב המערבי מוכיח פעם נוספת כי הרגיעה מול חמאס היא אשליה מסוכנת. והוכחה נוספת לכישלונה של הממשלה היוצאת.
בשל כשלון הרגיעה- ממשלת ישראל חייבת להגיב בצורה מכאיבה כדי למנוע את המשך הירי ולהיערך לטיפול שורש מול הטרור העזתי כדי למנוע את התעצמות חמאס בהמשך.
החמאס ממשיך לממש את הבטחתו שלא לקיים את הרגיעה ולהילחם בישראל וישראל מצדה עושה טעות אחרי טעות. עבור החמאס המניע העיקרי להמשך הרגיעה הוא הרצון להקל על מצוקתה הכלכלית, הפיזית והמנטאלית של האוכלוסייה האזרחית, במטרה לבסס את שלטונו. ולישראל אסור להיכנס לשאננות. יש לטפל במורסה החמאסית בעזה בדחיפות הזמן פועל לרעתנו. הסרטן העזתי הוא סכנה ממשית ומיידית לביטחונם הפיזי של אזרחי עוטף עזה. צריך לסכל אותה בנחרצות ובנחישות תוך העברת המלחמה לשטח האויב.
הווריאציות הטקטיות השונות שנקטנו בעבר אותה הגישה הנקודתית כלפי הטרור העזתי לא יביאו לפתרון ולכן מה שנדרש הוא חשיבה אסטרטגית אחרת ביצירת הרתעה. משמעה שאחראי על המרחב מצד שני של הגבול דמו בראשו ברגע שהוא מפעיל טרור נגדנו.
ישראל הייתה אכן אחראית למצב האזרחי שבעזה כל זמן היות השלטון הצבאי הישראלי קיים שם. כיום התמונה שונה בתכלית ישראל יצאה מרצועת עזה במה שכונה "התנתקות"- מהשינוי שנוצר במציאות בעזה בהקשר ליחסי הגומלין עם ישראל עם כינון ממשלת החמאס. בפועל נוצר מצב שבו הן במישור המנהלתי והן בזה המוסרי ישראל איננה האחראית יותר על מה שמתחולל במרחב הרצועה, ובכך אין לה אחריות למה שקורה בתחום זה..
קיומם של מנגנוני הקישור הישראליים- לצד בעלי עניין ישראליים, המרוויחים כסף רב משותפויות עם פלשתינאים, מקשים מאד על ההתנערות הסופית מעזה ועל ראייתה כמדינת אויב לכל דבר. בישראל מעדיפים נפגעים בעוטף עזה על פני התמודדות עם האשמות בינלאומיות ופנימיות בדבר יצירת "מצב הומניטארי" בעייתי בעזה. הירי העקר בעבר וחסר התוחלת של אלפי הפגזים ל"מרחבי השיגור" בצפון הרצועה היה הביטוי היותר בוטה של תפישה אומללה זו.
ניסיונות ההסתננות מרצועת עזה ולא נפסקו,קיימת עלייה מתמדת במספר תקריות הטרור מרצועת עזה לשטח הריבוני של מדינת ישראל. ארגוני המחבלים התארגנו באחרונה בצורה מרשימה בתחום רכישת והברחת הנשק ממצרים ומקורות נוספים וממשלת ישראל מבליגה.
ירי הטילים לנגב המערבי החזיר את הטרור העזתי לתושבי האיזור- לצד הפחד ולשגרת החרדה לפני הסכם הרגיעה השברירי. לדאונינו הרב כבר היינו בסרט הזה בעבר.
סוגיית גלעד שליט חייבת לבוא לסיומה - כל יום נוסף שעובר בלי שגלעד שליט החוזר הביתה, מגביר את הסיכויים שגורלו יהיה כגורלו של רון ארד, "ישראל חייבת עכשיו לקבוע שהמו"מ לשחרור גלעד שליט הגיע לכלל מיצוי וצריך לקחת יוזמה ולשחרר אותו במבצע צבאי.
ישראל חייבת להדגיש בצורה שאיננה משתמעת לשני פנים- שלא תימנע מכל מפעולה אם לנגד עיניה עומד איום על חיי או חירות תושביה, והיא לא תסכים להתבססות סמוך לגדר המערכת.
אסור להעניק את היוזמה לחמאס?
החמאס זוכה לתמיכה מחודשת בכל פעם שזה קורה, ויוצא שוב במסר גלוי ומאיים בחידוש פיגועי ההתאבדות בתוך הערים בישראל. בכירים בחמאס מאיימים באינתיפאדה שלישית. הגיע הזמן שישראל תחליט על אותה פעולה צבאית שהיא תכננה לעשות בעזה עוד לפני הסכם הרגיעה, כיון שהחמאס ממשיך להתחזק והזמן פועל לרעתנו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה