יום חמישי, 29 במאי 2008

קצה נפשנו בפוליטקאים!!!!


היושרה של ראש הממשלה הם התשתית הלאומית הראשונה במעלה. הצלחתו או כישלונו קובעה במידה רבה את עתידה של ישראל. ולכן רק דוגמה ומופת אישי הם סולם חיוני למיצוי הפוטנציאל ולהתקדמות. חייבים לשבח את מי שראוי לכך ומנגד לגנות את אלה ששרכו. אדם מוסרי אמיתי צריך שייקח אחריות לתוצאה הכוללת של הערכים בהם הוא דוגל ולקחת אחריות, בלעדיהם נידון אדם לנחיתות חומרית וחברתית כאחד. המנהיג דהיום נקלעה למצוקה גדולה, ויש הידרדרות קשה ברמת האמינות. רק מנהיגות החדורה אמונה עמוקה בצדקת הדרך, ומחוייבת באופן בלתי מתפשר לציונות, יכולה להתמודד עם האתגרים הקיומיים של מדינת ישראל. העם איתן וזקוף, אך הממשלה מקרטעת ומתעתעת. אפשר וצריך להחליפה. בגלל התנהלותם האישית ורמתה המוסרית של ממשלתו, איבדו את הלגיטימיות לנהל את ענייני המדינה.

שיעורי התמיכה ברה"מ בסקרי דעת-הקהל שואפים לאפס. אפשר לספור אותם על אצבעות יש אחת. הכול מדברים על סיום דרכו הפוליטית תוך שבועות. הממשלה הנוכחית לא תצליח לשרוד, תהיה זאת ממשלה מקרטעת, שלא תוכל לפתוח בשום יוזמה חדשה, ובוודאי לא ביוזמה נועזת מול הממשלה הפלסטינית. הבעיה מול החיזבאללה בצפון, החמאס בדרום, וכן היוזמה החדשה מול הסורים- ועל נשכח את הבעיה האיראנית.

תפקידיו של מנהיג ובעיקר ראש ממשלה מהזן החדש עליו להתמודד עם שאלות קצת יותר מורכבות מאשר- איך הוא שורד את המרכז הקרוב, או את הצבעת אי האמון בכנסת. קשה להאמין שאלה מהמתמודדים כיום מסוגלים לתת ביטוי לשאיפה הגיונית זו. האמת שגם האחרים , לא יהיו מסוגלים לספק את "הסחורה" ההפסד הוא שלנו.

אין ספק שכישלונותיו המנהיגותית של ראש הממשלה, וחולשת ממשלתו העומדת על משמר הישרדותה, הם גורם מרכזי נוסף המחבל במילוי חובת המדינה להגן על אזרחיה. אוסף מחדלים ושחיתות שלטונית כה חמורים צריך להדאיג את תושבי המדינה. רה"מ גלש בזריזות לכיסאו של קודמו. והתגלה ככישלון, תקוות נמוגו , התגלה מנהיגותו במלוא ערוותם. מנהיגים נבחנים ביכולת מנהיגותיי וכריזמה העסוקים בפתרון בעיות המדינה והחברה- ופחות בנדל"ן בלעשות למען ביתם. מתברר שעל פי תוצאות העבר, כולם נכשלו. כל אחד בתקופה כזו או אחרת, לכן קצה נפשנו בפוליטיקאים.

רה"מ דרוך עתה למוצא פיה של הפרקליטות-כאילו בה בלבד תלוי עתידו הפוליטי. לפני כשנה וחצי עשה רה"מ שמיניות באוויר כדי למנוע הקמה של ועדה ממלכתית לחקירת מלחמת לבנון השנייה. הוא הצליח בכך, וגם זיהה נכון את רפיונה של המחאה הציבורית שצצה לאחר המלחמה. מהלכיו אכן הביאו לדעיכת ההפגנות ולכינון ועדת בדיקה ממשלתית, שהוא קבע את הרכבה ואת סמכויותיה.

רה"מ טועה כשהוא בוחן את המציאות מבעד לעדשות מגע משפטניות, מעמד המוסרי שלו ושל ממשלתו. איבדו את סמכותם לנהל את ענייני המדינה. הממשלה אמנם נהנית לפי שעה מרוב קואליציוני, אבל בנסיבות הנוכחיות אין הוא אלא אדן טכני: דינו להתמוטט משום שבמישור המוסרי הוא תלוי על בלימה. זו ממשלה, שראשה מסובך בחקירות שנודף מהן ריח של התנהגות אישית לא ראויה; זה ראש ממשלה, שעוזרתו הראשית אולצה להשעות את עצמה מתפקידה בגלל חשדות לשחיתות; זה ראש ממשלה, ששר האוצר שבו בחר הוגש נגדו כתב אישום, בגלל חשדות חמורים לגניבה; זו השתקפות של התנהגות שלטונית הרומסת את הקו המפריד בין המותר לאסור.

דינה של ממשלת אולמרט להיעלם מהבימה. היא פסולה להמשיך למשול בגלל רמתם האתית של חבריה המרכזיים, בגלל ההשלמה של שאר חבריה עם הכתמים המרוחים על מצחם של בכירייה.

הממשלה הזאת עלתה לשלטון בכוחה של הבטחה לחולל שינוי מפליג במצב המדינה – והבטיחה לכך שישראל תהיה ארץ שכיף לחיות בה, - ובתום שנתיים לכהונתה הגיעה אל שוקת שבורה. חזונה המדיני - נסיגה רבתי מהגדה המערבית (תוכנית ההתכנסות) - התאדה; יומרתה לשנות את סולם העדיפויות בסדר היום הממשלתי - עלתה בעשן המלחמה; הבטחותיה להפיח רוח חדשה, אופטימית וחיונית בהווי הציבורי ובמנגנון הממשלתי - נגוזו במקלטים ובחדרי החקירות. זו ממשלה מקרטעת, המתקיימת רק מכוחן של היהירות והעקשנות של ראשה ומהשאפתנות האנוכית של חבריה. זו ממשלה חלולה, שאיבדה את סמכותה, שאין לה יעדים לאומיים מוגדרים, וגם יכולתה לתחזק את הקיים נפגעה קשה. אין צורך בפסק דין של הפרקליטות כדי להגיע למסקנה הציבורית הראויה: לממשלת אולמרט אין זכות קיום.

למרבה הצער, הסיבה הפוליטית היא לא היחידה לחוסר המעש של הממשלה, אם מישהו עוד היה צריך הוכחה לכך שהקואליציה של אולמרט מקרטעת וזו לא הפעם הראשונה, וכנראה גם לא האחרונה, כאשר הקואליציה מפסידה במליאה התוצאה מבחינת אולמרט היא מבוכה על בסיס שבועי.

תחושה של אי בהירות סובבת באוויר הפוליטי ,בואו ונהיה יצירתיים . בואו נחשוב מה היה ניתן לעשות אחרת? מה אנו צריכים לוותר בטווח הקצר בכדי להרוויח בטווח הארוך? לא מעמדה של חולשה , לא מעמדה של הרמת ידיים , דווקא מעמדה האומרת די חייבת להיות דרך אחרת. אנו כאזרחים , משלמים תמיד את המחיר. אנו יודעים מה היה צריך לעשות.

מה אנו צריכים לוותר בטווח הקצר בכדי להרוויח בטווח הארוך? בואו פעם אחת ונכין תוכנית אסטרטגית נקבע מודל ויעדים להשגתה תחת הכותרת : נשרטט את העולם כפי שהיינו מבקשים. ניתן להתחיל לחשוב ולהכין תוכניות , לקבוע יעדים ולהקצות משאבים.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה