מסע בזמן

מסע בזמן מחזיר לחיים זיכרונות של חלק קטן מיהדות רומניה..... עדויות היסטורית מצמררות בכל הקשור לשואה אסור לשכות!!!!. קיימת ובצדק אשמה חמור כנגד השכחה. הקורא הישראלי הצעיר יכול לשאול את עצמו של מי השכחה. אולי של דור השואה, או בני הדור השני ואולי השלישי.

עם פרוץ מלחמת העולם השנייה הייתה יהדות רומניה הקיבוץ היהודי השלישי בגודלו לאחר יהדות פולין וברית המועצות.

צעדות המוות- Todesmärscheהידועות לשמצה. אפריל- דצמבר 1944היו חלק מהדוקטרינה של המוח המהוות הנאצי.למרות שצעדות אלו החלו מעדיות ומסמכים עוד ב-1941ברחבי אירופה.

זה התבטא בהובלת אנשים למרחקים גדולים תחת שמירה כבדה ובתנאים לא אנושיים, במהלך צעדות המוות נרצחו רבים מהאסירים על ידי שומריהם ורבים אחרים מתו כתוצאה מהתנאים הקשים.

שואת יהודי רומניה- כמעט עלומה בדפי ההיסטוריה- בכל הקשור למכונת המוות של המשטר הנאצי בחלק זה של אירופה.

במשך שבועות וחודשים, סבלו המגורשים לטרנסניסטריה הנמצאת היום בדרום אוקראינה. מקום בו הושמדו רוב יהודי רומניה. מהתעללויות והשפלות מצד הז`נדרמים, ומשתפי הפעולה

מעדיות של ניצולים ניתן להבין את מה שחווה אנשים ללא עוון- ביזה והאונס,כליאת השורדים בגטאות, מוות מירי מכוון, רעב וקור, מוות מאפיסת כוחות וממחלות, למרבה הצער זה היה מנת חלקם של אוכלוסיה תמימה- ורק בגלל שהם יהודים. בין מבצעי הפשעים העיקריים בטרנסניסטריה היו הצבא הרומני והמשטרה הרומנית.

העיר יאסי בירת חבל מולדובה- הנמצא בחלק הצפון מזרחי של רומניה, בעיר זו הייתה קהילה יהודית גדולה, במשך מאות שנים.

בעיר ממוקם בית העלמין היהודי. במקום נקברו חיילים יהודים שהשתתפו במלחמת העולם הראשונה והשנייה.בבית עלמין זה נקברו יהודים רבים שמצאו מותם ברכבות המוות. הם נקברו בקבריי אחים, כשהמצבות בצורה ובגודל של "קרונות" רכבת.

הזוועות החלו בקיץ 41- תוך יומיים בלבד נמחה כשליש מהקהילה, שמנתה כ-40 אלף יהודים- הפרעות הללו היוו את שיאה של השתוללות אנטישמית לפי פקודה של הרודן יון אנטונסקו.

תחילה נרצחו רבים במכונות ירייה ברחובות, הם הובלו אל מותם במרמה, תחת סיפורי כיסוי. והנותרים שנתפסו הועלו לרכבות, שזחלו באיטיות בשיא החום הלוך ושוב במטרה אחת - להמית את הדחוסים בקרונות בצמא ובמחנק.

כאן אני נכנס לתמונה בזכות אימי ז"ל ילדת העיר יאסי 1914.

במבצעי הטהור והרצח בשנת 1941 בעיר יאסי שבחבל מולדובה,נכחדו מן העולם בתהליכים בלתי טבעיים- ע"י החיה הטורפת הנאצית כל משפחת אמי ז"ל מצד הסבא והסבתא שלי- שמעולם לא הכרתי אותם שמנו יותר מ-70 נפש, היחידים ששרדו את התופת מקלגסי הנאצי האכזר חסר צלם האנוש היתה אימי ובת דודה מצד סבתא ז"ל

חלקם נורו למוות ברחובות העיר יאסי, חלקם הוגלו לטרנסניטסטרייה- הפרדוקס למרות שהפכנו כל אבן בכדי לקבל פיסת מידע מה עלה בגורלם-בצער ניתן לומר שעד עצם היום אני אינני יודע מאומה מכל המשפחה הענפה מצד אימי ז"ל... לך תדע היכן קבורים- יתכן בקבר אחים שלמרבית הצער יש רבים באיזור זה- אך ללא תיעוד...

בזכות כוח עז לחיות הגיע בשאירת כוחותיה מאיזור התופת בצפון מזרח רומניה לעיר הבירה בוקרסט- שם הכירה את אבי ז"ל התחתנו , ושנה לפני סיום המלחמה נולדתי בעיר הבירה בוקרסט.....

משפחת אבי ז"ל שרדו בנפש את השואה , ובמיוחד את "פוגרום הלגיונרים" האכזריות נגד היהודים בעיר הבירה בוקרסט 21-23/1/1941 . בשני הרבעים היהודים, וקרשט Văcăreşti ודודשט Dudeşti.

על פי חוקי הרמוניזציה, היהודים-כפי שהוגדרו בתקנון היהודים, היו חייבים למכור ולצאת מניהול שורה ארוכה של מיני עסקים, מה שנוצל על ידי הרומנים לקנייתם במחיר אפסי או קרוב לכך.

הפרעות ביהודי בוקרשט לא היו תופעת לוואי של מרד הלגיונרים, אלא אירוע מקביל שאורגן בכוונה תחילה, בין השאר כדי לתת לגיטימציה למרד הלגיונרים ולזהות את מתנגדי הלגיונרים עם אוהדי היהודים. בתי יהודים הוצתו ואת היהודים עצמם ריכזו במקומות, בהם יכלו לענות אותם לצורך סחיטת רכושם וגם לאנוס את הנשים. יהודים נרצחו באופן אקראי, אך גם בהוצאות להורג מתוכננות. היו יהודים שהושלכו מקומות עליונות של בניין מפקדת המשטרה ואחרים.

מסיפורים מבית אבא ניתן היה להבין שמשפחת אבי יצא בשן ועין מאירועים אלה.

במהלך הפרעות נפגעו קשה או נהרסו כליל 1,274 בתי עסק, חנויות, בתי מלאכה ודירות של יהודים.

הצורר הרומני הידוע לשמצה "יון אנטונסקו" תכנן לגרש את כל יהודי רומניה אף עטף את תוכניתו בדברי הרגעה לראשי הקהילה היהודית. בסתר העביר ר הוראה הדורשת- לראש המטה הכללי לזהות את כל היהודונים, לפי מחוזות, לאסור את חופש התנועה שלהם, ולהכין את הקרקע חיום פקודה לגביהם- כל שיצווה ברגע המתאים.

יון אנטונסקו, הרודן והדיקטטור עלי אדמות, האמין כי אפשר לממש את החלום בדבר "רומניה הגדולה החדשה", לכן באמצעות ברית שנחתמה בקיץ 1940עם הנאצים - "במבצע ברברוסה" ביוני 1941 פלשו 3 מליון חיילים גרמנים לברה"מ, ובכך החל שלב חשוב במלה"ע..
אוכלוסייה היהודית בחבלי כגון: בסראביה, בבוקובינה ובטרנסניסטריה היו הראשונים שחוו את מכונת המוות של הנאצים בעזרת "יחידות האיינזצגרופן" בשבועות הראשונים למלחמה בסובייטים

מנקודת מבט זו תולדות היהודים בטרנסניסטריה ממחישות את הצטלבותם של מניעים שונים שכוונו כולם למטרה אחת: בפיתרון הסופי מן היהודים והריגתם.

עם הרוצחים נמנו לא רק הרומנים ונאצים, אלא גם הגרמנים המקומיים Volksdeutsche

תושבי המקום ועם אוקראינים אשר ששיתפו פעולה בתהליך ההשמדה ממניעים אנטישמיים מובהקים.

ניתן לומר שלזה התווספו גם רגשות אנטי-בולשביקיים והווה תפקיד מרכזי. האדישות לאובדן חיי אדם, ובייחוד חיי יהודים היה מובן מאילו...

הפחד ששרר לאחר מלחמת העולם השנייה ברחבי רומניה ניכר בכל מקום . השלטונות עשו מאמצים עילאיים לכוון דבר אחד " לשכוח " או לפחות לשתוק, נחריש, שלא נהפוך אותם לשותפים לאי השקט ולאובססיות העמוקות שלנו.

אין חדש תחת השמש כשמכחישי השואה וההיסטוריונים מנסים להעביר את מסריהם השקריים בכל דרך ובכל צורה אפשרית. השכיל לעשות נשיא איראן המצהיר בגלוי על רצונו להשמיד את מדינת ישראל והוא מכון להירתם לנושא ולסדר לנו העברה "מרצון" לארצות אירופה או לאלסקה הרחוקה...

הדבר שנראה מסוכן ביותר לקיומנו הוא לא שחלק מאויבנו רוצים שנסתלק, שהם מרגישים שאנו מפריעים להם בעולם הזה, אלא שחלק מקרבנו, ומידידינו, הקרובים והרחוקים כאחד, שוכחים את לקחי העבר, שותקים ומשלימים עם המצב.

בכדי לא לשכוח- ולהנציח לדורות הבאים את הזוועות- מתקיימת כל שנה "מצעד החיים" שבאה להנציח את זכר היהודים שהועלו על מוקד בפוגרומים ברחבי רומניה. המצעד עובר דרך קברי הצדיקים שבמדינה ובמקומות הזוועה,והוא נועד לשם להנצחת שואת רומניה והטמעת שמם של גידוליה היהודים לדורות הבאים.

הפיראטים בקרן אפריקה

אני חייב לדעתי בגילוי נאות-לספר שבעברי הרחוק היית איש ים.....והתנסתי בסיטואציה דומה- במימי דרום מזרח אסיה במצרי סינגפור, ומצרי מלקה-מעבר הימי העמוס ביותר על פני כדור הארץ ועורק התנועה הימית המרכזי שבין מזרח למערב.

זה לא נעים כאשר מולך מגיחה ספינה תמימה אבל מוזרה בהתנהגותה- מיד אתה מבחין שצוות הפיקוד נע באי נוחות בגשר הפיקוד- והתמרון הוא כמעט בלתי אפשרי כאשר מדובר באניית משא גדולה.

מה שנשאר לקברניט האנייה לעשות במהרה לצפור בניסיון נואש למשוך תשומת לב מאניות אחרות השטות במרחק לא גדול מאיתנו- בכל המקרים שאני מודע להם הכל נגמר בשלום, מבחינה פגיעה בצוות.... מניסיוני מהימים ההם ברוב המקרים השוד היה מסתיים בגנבת כמה פחי צבע- חבלים קשירה, ווירים וכ"ו.... במקרים קיצוניים שמעתי גם על שוד כספת האנייה....

עבור הקורא הממוצע סיפורי פיראטים ותמונות של שודדי ים עם דגל הגולגולת השחור המתנוסס ברקע הם לא יותר מסיפורי ילדות נוסטלגיים או לכל היותר זיכרונות של סרטי הרפתקאות שאנו זוכרים עוד בקושי מילדותנו

הפיראטים חוזרים בלי רטייה על העין, אך מסוכנים בדיוק כמו עמיתיהם מהאגדות ובמקרים אחדים יותר ברוטאליים!!! ומנגד חברות הספנות משיבות מלחמה שערה...כפי שידוע מכת חטיפת האניות דהיום במפרץ עדן – לא פסחה גם על האניות הישראליות. אך כניעה לחוטפים ייצרה תעשיית חטיפות מתגברת!! !!!

אחרי שעות מרוטות עצבים- הצליח הקפטן הישראלי באניית "אפריקה סטאר" לחמוק מהפיראטים ולסכל ניסיון חטיפה..לצערנו הרב ברוב המקרים זה נגמר יותר גרוע......עם בני ערובה- וכופר של מיליוני דולר.....

בשנים האחרונות תעשיית חטיפת אניות פורחת ומשגשגת- ומהוות איום רציני על חברות הספנות שאונותיהן שטות ומפליגות במפרץ עדן- בואכה תעלת סואץ....

הפיראטים הסומליים הם בדרך כלל עניים מרודים,המתגוררים בכפרי דייגים לאורך חופה של סומליה בקרן אפריקה... למרבית הצער הם מנצלים את הוואקום הפוליטי השורר במדינה- ודרך החטיפה הם מוצאים לעצמם דרך פרנסה מפתה- במדינה הענייה שלפנינו אין דין ואין דיין.....זה למעלה משני דורות מליציות מלטנטיות חמושות שולטות במדינה- ומתמודדים במרץ בכדי להפוך את המקום למעוז אסלאמי קיצוני.....

הסברים כיצד הגענו למצב העגום הזה יש לזקוף למדיניות הבלתי-אחראית של קברניטי הכלכלה העולמית בהווה ובעבר...... מדיניות ניאו ליברלית קיצונית של קואליציית ההון הספקולטיבי, דרדרה את המשקים אפריקה וחלק מאסיה למערבולת כלכלית קשה ותרמה תרומה מכרעת להתפשטות המגיפה, שאת ניצניה אנו רואים היום במפרץ עדן... רוב רובם של שודדי הים המודרניים קשורים בצורה כזו או אחרת לארגוני פשע גדולים באזור שממנו הם פועלים.

בשנה החולפת נחטפו מעל 50 אניות סוחר- עם מטען רב ערך, כשעל סיפונם מאות ימאים שבסך הכל זה מקום עבודתם ופרנסתם....ובין לילה נהפכו לבני ערובה- ללא עוון בכפם.....

השנים האחרונות הן שנות שגשוג לפיראטים התוקפים ספינות תובלה בלב-ים, בוזזים, ונמלטים. כיום ניתן לומר בבירור שתופעת הפיראטיות הימית הפכה למגיפה של ממש, המהווה סיכון ברור ומיידי לתעשייה הימית, ומוערכת ככזו הגורמת נזק של כמיליארד דולר בשנה. עם זאת, ממדיה האמיתיים של התופעה לוטים בערפל.

כפי שציינתי בתחילה יש לי מעט מושג במה מדובר-לצד הטרגדיה!! יש גם שתיקה רועמת בתחום זה ניתן לשייך, בעיקר לבעלי אינטרסים כלכליים בתחום המסחר הימי, כגון בעלי המטענים, ובעלי האוניות, חברות, השילוח, התובלה והלוגיסטיקה הימית. שתיקה נובעת מהפחד מפני דרישות שכר גבוהות של צוותי האוניות באזורים המועדים לפורענות, ובמקביל החשש מפני פרמיות ביטוח גבוהות וחקירות מתישות של הרשויות.

רבים מאותם גורמים הכלכליים אינם מעוניינים לקדם פתרון של מתן אבטחה לאניות צי הסוחר. החשש של אותם גורמים הוא בעיקר מפני התדמית המלחמתית כביכול שתדבק באזור ותבריח משם את הפעילות הכלכלית או לחילופין תאלץ את הגורמים השונים לבחור בסוגי תובלה שונים ויקרים יותר ואף לתת גושפנקא לדרישות השכר של צוותי האוניות. ישנו כמובן גם החשש מפגיעה משמעותית יותר בכלל פעילות הסחר, שעלול להביא בסופו של דבר אולי אף להתמוטטות כלכלית.

לבסוף מדובר באינטרסים של בעלי הון,הם מוכנים לעשות הכול על מנת לגרוף כמה שיותר- אין חשיבות כלל על חיי האנשים שעובדים למענם או בחייהם של עשרות או אולי מאות אלפים שייפגעו כתוצאה מאסון אקולוגי שעלול להיגרם בעקבות התנהגותם. לחילופין, מוכיח הדבר שכל התפיסה של הכלכלה הניאו ליברלית עומדת על לא יותר מכרעי תרנגולת ושבכדי להמשיך ולהחזיק בה אנו נדרשים לשלם על כך במחיר דמים כבד.

האלימות גואה ועימה הסכנה לאסון אקולוגי-במימי הפרועים שמול חופי סומליה- איזור חיוני ביותר לסחר עולמי, שכן יותר מ-30% מהנפט בעולם עוברים בו- לכן רבות המכליות המובילות מוצרים אלו הפכו למטרות תקיפה לגיטימיות של הפיראטים. פעמים רבות, כחלק מ"המודוס אופרנדי", כלומר שיטת הפעולה, נזנחות הספינות ללא צוות האונייה בלב ים, ובכך עולה הסיכוי להתנגשות המיכליות בספינות אחרות, דבר שעלול לגרום לאסון אקולוגי ימי כבד ביותר.

מכיוון שמבחינה היסטורית הייתה אלימות מסוג זה בתקופות משבר מוכרת, נראתה התופעה כעוד דרך לגיטימית לשרוד ולחכות עד יעבור זעם. יש גם לומר שבאזורים רבים הייתה זו בעצם הדרך היחידה שעמדה בפני המקומיים לצרכי הישרדות כלכלית והישרדות בכלל. לכן, אין להתפלא על כך, שהתופעה הכתה תחילה שורשים בחלק זה של העולם ומשם התפשטה לאזורים אחרים.

ניתן היום לומר בברור שהשוד הימי הפך לטרור בלב ים - ונעשה לטקטיקת מפתח בקרב ארגוני הטרור הגלובאלי.

תרחיש האימה העולמי עומד מול עינינו! באמצעות שיתוף פעולה בין הפיראטים-לארגון הטרור "אל קאעידה" ניתן לומר בבירור שהם מסוגלים לנתק את התחבורה הימית בין חלקו המערבי לחלקו המזרחי של כדור הארץ.

הם בעלי אידיאולוגיה קיצונית ומשנה פוליטית סדורה- במיוחד לאחר שפרלמנט בסומליה החליט פה אחד להחיל במדינה את חוקי השריעה - ההלכה האיסלמית.. החיבור בין השניים מהווה בעיה חמורה בעיקר לארבעה שווקים עיקריים: הסחר העולמי, שוק האנרגיה, שוק התובלה הימית והביטוח. למרות שבהתמודדות הזו ישראל אינה עומדת לבדה, ובטח גם לא בחזית הבעיה, ספק גדול אם דבר-מה יתרחש.ואף על פי כן חייבים להתעורר לפני שיהיה מאוחר. זה נכון ברמה הפנימית, ובעיקר ברמה העולמית.

לקחי יום השואה

יום השואה המתקרב מחייב את ההכרה מחדש בזכויות האדם, כל שנה שחולפת היא נעשית יותר ויותר אקטואלית ורלוונטית, "אווירת שנות ה-30" פורחת במימדים מדאיגים-אירופה פורחות בצרעת קריקטורות אנטישמיות, שהחליפו את שינאת היהודים בשינאת ישראל.

האנטישמיות בתחפושת אנטי-ישראלית מתפשטת ומתבצרת הן בקמפוסים של האוניברסיטאות, בחוגי האינטליגנציה, והן בין השכבות הכי עממיות, ושם היא נישאת בעיקר ע"י מוסלמים.

ששים ושש שנים לאחר מרד גטו ורשה הכול נוכחים כי על אף העיסוק האינסופי בשואה נראה שהלקחים לא הופקו. שואה חוזרת אפשרית יותר מתמיד.

לפני כמה עשורים, כשמספר גדול בהרבה של ניצולי שואה עוד התהלך בינינו, נדמה היה שזכרו של האסון הגדול של העם היהודי נמצא בסכנה דווקא בשל מתקפה מבפנים. השואה מתרחקת ולא לטובה, בעבר זכרון השואה היתה לו נוכחות מתמדת בתודעה, לאמור: התכוננו, התחזקו והפיקו לקחים, כדי ש"לעולם לא עוד".

יש הסבורים בינינו היהודים שלמדינת ישראל אין לה תוחלת קיום, לא רק מפני שהיהודים הם קומץ בים ערבי ומוסלמי עויין, כ"א גם, ואולי בעיקר, מפני שאין לה זכות קיום. מפני שהתיישבה בארץ לא לה, גזלה אדמה מעם אחר, שבחלקו גרשה אותו ואת חלקו האחר היא כובשת ומדכאה. וכי למי שייכת ארץ ששמה "פלסטינה" אם לא לעם הפלסטיני?

ומי שזקוק להוכחות, מדוע אין ליהודים זכויות לגיטימיות בארץ הזאת, יכול לקרוא על כך בעיתונות הישראלית ולשמוע זאת מפי פרופסורים ישראלים נכבדים.

בתקשורת הישראלית הולך וגובר משנה לשנה סימן השאלה לעצם קיום מדינה יהודית בארץ ישראל, ממשלת ישראל מאז עליית שרון לשלטון וממשיכו אולמרט – הופכה יותר ויותר למדיניות של מכירת חיסול.

טיולי זיכרון למחנות ההשמדה הם דבר שבשגרה, בלי להתייחס לאספקטים הפחות נעימים של התעשייה שפרחה סביבם.

ישראל של היום, מדינה חזקה צבאית וכלכלית, עוסקת כמעט באורח אובססיבי שלה עצמה. היא עדיין מדמה את עצמה לאי בודד בתוך ים של שנאה, הכולל לא רק את העולם הערבי והמוסלמי אלא גם את רוב מדינות אירופה.

ואם אותות וסימנים אינם מספיקים, בא אחמדינג'אד ומבטיח לנו במפורש שואה חדשה ואף בונה בפועל את הכלי האטומי כדי לבצע אותה.

הנוער החובה את חווית מחנות ההשמדה בסיורים בפולין או עם בביקור מקיף ביד ושם- הנחשב למוסד החשוב בעולם לשימור האינפורמציה ההיסטורית מן המאפילה ההיא, וכן הוכחה לכוח האמת העומד בפני הכחשה, וכוח ההישרדות של הרוח האנושית - ניתן לומר שבסיורים אלה ניתן לראות ולשמוע כמה נורא היה מה שאירע שם לפני 60 שנה,–כל העולם למד מהשואה לקח אחד לפחות: אפשר לרצוח יהודים ולא לשאת בעונש- כמה נורא מה שרוחש סביבנו היום, את זה בדיוק זיהו הערבים. גם הם יודעים שהאירופאים הנאורים השמידו המוני יהודים ולכן זה מותר גם למוסלמים. "הלקח הוא שזה יכול לקרות לכל אחד"

האנטישמיות היא לא רק עניין של עיתוי והזדמנות, היא חוצה מדינות-לפיכך מותר לנו שנאבק על עצם קיומו מול עולם גדול מאוד ועוין באופן טוטאלי, כל מעשנו הוא מוצדק...... היהודים היו ועדין זקוקים לבית לאומי, לכוח מגן ולזיכרון.

יתרה מכך, אנחנו זקוקים להכרה שהרוע האנושי אין לו גבולות, והוא תוקף אנשים נורמטיביים, רגילים, כמוך וכמוני. אנחנו זקוקים לתובנה שהזיכרון מורכב לא רק מן העוול האיום שנעשה לנו, אלא גם מן הצורך להילחם בעוול באשר הוא.

הנטייה להרוג היא תכונה אנושית טבעית. אנשים הרגו בכל הזמנים. ממשלות חלשות לא הפריעו לאזרחיהם להרוג זה את זה. משטרים חזקים השתמשו בהסתה של האומה נגד עם אחר, האויב המדומה - הפרד ומשול. הטכנולוגיות המודרניות מאפשרות להרוג בקלות. ההבדלים התרבותיים והדתיים לא השתנו, שנאת זרים לא נעלמה.

השואה נתנה מכה אנושה לאמונה של המין האנושי באדם. התקפת הנאצים על קדושת החיים, הרצח הברוטאלי של שישה מיליון יהודים ושאיפותיהם המרושעות לחסל עם שלם, אסור הזוועות כאלה יתרחשו שוב.... היום אנו חייבים להיות ערניים, חשדנים, שהרפלקס יקדם כל סכנה, לא לחכות פן יהיה מאוחר, כל אלה צריכים להפוך לנו לטבע שני, כלקח חיוני מן השואה.

יום השואה אסור שיהיה לנו יום של זכרון פאסיבי בלבד. הוא חייב להיות גם יום של הפקת לקחים, לקחי חיים, לקחי קום ועשה, לקחי נצח ישראל.

כמה זה אירוני להתבונן בימים אלה, במראות הבכי שקשים מאד לצפייה- במיוחד שמדובר באדם זקן וכפוף שכבר חי את חייו...ו פני הסובבים אתו היו חורים ועגומים מאד, עיניהם אדומות מבכי.. בני משפחת הצורר האוקראיני......

בואו לא נהיה תמימים ובואו לא נטעה, מדובר בצורר האוקראיני ג'ון דמיאניוק, בן 89, נאשם ב-29 אלף סעיפים של סיוע לרצח במהלך שירותו כשומר במחנה ההשמדה הנאצי סוביבור שבפולין בתקופת השואה- וזאת בעקבות

עדויות חדשות אשר מוכיחות כי דמיאניוק היה מעורב ברציחתם של 29 אלף יהודים.

מהיכן החוצה ועזות המצח של חותנו הטען שזאת פשוט בושה שדמיאניוק היה צריך לעבור את הגיהנום שהוא עבר בעת הבאתו לבית המשפט..

הציבור שואל האם חותנו מבין איזה גיהינום עברו ניצולי השואה- הוא נחשב אחד מיוצרי הגיהנום הכי גדול של העם היהודי ושל העולם כולו!

גם אם הוא לא אותו מפלצת שעליה מדובר, ברור לחלוטין שהוא נאצי שהיה שותף לרצח ההמוני הזה ולכן הוא צריך לעבור הרבה מדורי גיהינום!!!

יש לזכור,שג'ון דמיאניוק הוסגר לישראל ב-1986 כדי לעמוד למשפט באשמה כי הוא "איוון האיום" מטרבלינקה!!!! אשר היה אחראי למותם של יהודים רבים במחנה ההשמדה.....

הוא נידון למוות ב-1988, אך חמש שנים לאחר מכן החליט בית המשפט העליון לקבל את ערעורו וקבע שזהותו לא הוכחה......

האם פרשת הסגרת ג'ון דמיאניוק מתקרבת אל קיצה? ימים יגידו!!!! אדם לא זכאי לקבל חנינה בשל כך שהצליח לחמוק מזרועות החוק עד כה, בין אם על רצח אנשים בשל מוצאם ובין אם כי הצליח להערים על שלטונות ההגירה האמריקאיים.

אדם שביצע פשעים, וקל וחומר נגד האנושות, חייב לדעת שבכל גיל ובכל מקום הוא יירדף בשל כך. זה חשוב גם בפן הרתעתי. לכן, כל ההתחסדות איננה במקומה.

" ביום פקודה "

הצהרות שעוסקות בתרחישים- לתקיפה ישראלית על מתקני הגרעין האירני וההשלכות לכך הם מן הסתם בראש הכותרות .ומאידך האמריקנים ודאי אינם מסכימים עם כל משתני המדיניות הישראלית החדשה.

ההצהרות של ארה"ב בנושא כאוב זה ידועות לנו מראש, לכן זה לא מפתיע דבריו של שר ההגנה האמריקני, כי לתקיפה כזו יהיו השלכות מסוכנות, והדגיש כי ניתן למנוע את היכולת של טהרן להשיג פצצה גרעינית רק אם האיראנים עצמם יחליטו כי המחיר לכך יקר מדי.

טהרן מנהלת זה שנים מאמץ הטעיה והונאה, שנועד לאפשר לה להגיע ליכולת גרעינית כל המוקדם מבחינתם..... הסכנה טמונה לא רק באיום הישיר מאירן, אלא בהשפעה שתהיה למטרייה גרעינית איראנית על המדינות ועל ארגוני הטרור הפועלים נגד ישראל. לכך יש להוסיף-את הקשר חובק עולם של שונאי ישראל שבראש מובילה טהרן, מנוצל כדלק פוליטי, מחדל זה היה לאחת הסיבות שבגללן, במשך הדורות שחלפו מאז שואת אירופה, נדמה היה כי האנטישמיות נעלמה מן העולם או שהיא, לפחות, גוססת. אך המתרחש היום בעולם מגלה גל חדש של שנאת ישראל, הפועל בצורה שממנה ניתן ללמוד כי האנטישמיות חיה במשך כל הזמן הזה מתחת לפני השטח ורק חיכתה להזדמנות להסתער שוב על קרבנה.

אנו שמטיפים לכל המזרח התיכון על חשיבותה של יציבות לא מהווים ממש דוגמה מוצלחת, זו ההזדמנות והשעה למנהיג ברשות נתניהו גדולתו תהיה אם ילך לכיוון איחוד העם, וינטוש סיסמאות הישנות.....וידאג לביטחונה של ישראל בימים קשים אלה......

על ההנהגה הנבחרת לבוחן את כל מגוון האפשרויות "ביום פקודה"!!!!!אירן גרעינית היא סיבה לאי–יציבות אזורית, העלולה לגרום לנזקים בלתי הפיכים אי לכך, יש לטפל בסוגיה האירנית בשום שכל ולא בהתלהמות....

ישראל היא המדינה המאוימת ביותר באיזור ע"י השליטים העריצים בטהרן. לכן, ישראל כה רגישה לכל התפתחות מדווחת או בלתי מדווחת בתקשורת בעניין זה.

ההשלכות נוגעות במישרין גם ליחסי ישראל והפלשתינים, בעיית עזה, לבנון וסוריה - הכול תלוי בהתפתחויות לגבי אירן. וכל זה למרות כל ניסיונות העבר להקטנת המעורבות האירנית בעזה, לבנון וסוריה, על-ידי יצירת תמריצים שיוציאו את הגורמים הללו ממעגל ההשפעה האירני לא צלחו.

למרות ההתחייבות המפורשת של ארה"ב- ומחויבת באופן אמיתי ביותר לקיומה וביטחונה של ישראל, במיוחד לאור ההצהרות של נשיא אירן לגבי גורלה הצפוי של ישראל אם וכאשר תהיה לה יכולת גרעינית.

ישראל וארה"ב - חייבים לנסות ולהגיע לתיאום ציפיות, ובודאי לתיאום בכל הקשור למדיניות המחויבת כלפי אירן.וכן על הצורך של ארה"ב להגיע להידברות עם רוסיה וסין המשמשות, לעת עתה, משענת בהמשך הפרויקט הגרעיני האירני.

גם הודעה כגון: שממשל אובמה רומז לממשלת נתניהו כי הטיפול בבעיית הגרעין האיראני ייעשה בכפוף למשא ומתן ולנסיגה ישראלית מיו"ש אינה מוסיפה.

למרות זאת ניתן להבין שאין ודאות ששני הממשלים החדשים ישראל- וארה"ב רואים עין בעין את הפתרונות, אך ההידברות היא חיונית.למרות שישראל כבר הצהירה שעומדת ככל הנראה לשנות ולקדם מדיניות אחרת מזו שהייתה נהוגה עד עתה.

לכן אסור להיכנע מתכתיבים מראש-"האיום האיראני זה מוות בירייה אך פינוי יישובים זה מוות בתלייה".

ההצהרות מפי מנהיגים בכירים בממשל האמריקאי בימים האחרונים באים ללמד שיש חשש- שישראל תנקוט פעולה צבאית עצמאית העלולה, , לגרום להידרדרות האזור כולו לאי–יציבות מסוכנת ביותר.

נאט"ו הוא מועדון פופולארי

ברית נאט"ו נחתמה באפריל 1949. המדינות המעורבות הן:: ארה"ב, בריטניה,צרפת, ארצות השפלה, קנדה, גרמניה המערבית, איטליה, יוון, תורכיה, פורטוגל, ספרד ומדינות סקנדינביה למעט שוודיה.

הברית הוקמה בכדי ליצור מערך הגנה צבאי שיחזק את המשטרים הדמוקרטים באירופה ויגנו עליהן מפני התפשטות סובייטית. ברית זו בנוסף להיותה ברית צבאית הייתה גם בסיס לשיתוף פעולה פוליטי וכלכלי בין מדינות אירופה לארה"ב, כמו כן הברית יצרה מסגרת למעורבות שוטפת של ארה"ב בענייני אירופה.

בברית זו התחייבו המדינות החתומות לשמור על החירות והדמוקרטיה,השלום, חופש הפרט והסעיף העיקרי היה שאם אחת מהמדינות החתומות בברית זו או כמה תותקף הדבר ייחשב כהתקפה על כולן.

שיתוף הפעולה שהיה בין מדינות המערב הדמוקרטיות לבין ברית המועצות - לאחר מלחמת העולם השנייה הלך והתערער עם התקרבות הניצחון על מדינות הציר ובפרט על גרמניה הנאצית.

האינטרסים והשאיפות של שני הצדדים והרצון המשותף למגר את גרמניה הנאצית, נדחקו לקרן זווית, ועם סיום הקרבות פסק לחלוטין שיתוף הפעולה בניהן, ובהמשך במידה גוברת והולכת נוצר הקרע הגלוי בין שני המחנות הידוע בשם "המלחמה הקרה".

העולם היה נתון מאז מלחמת העולם השנייה למערכת דו קוטבית, בה יש שתי מעצמות-על הנאבקות זו בזו ומחפשות תמיכה של מדינות נוספות. מערכת זו יצרה שני גושים- הגוש המערבי והגוש המזרחי, וביניהם התקיים מאבק מתמיד שככלל היה לא אלים ("קר") אך לעיתים כלל גם התפרצויות "חמות" למדי. אין ספק שמערכת ספציפית זו נעלמה עם קריסתן ופירוקן של ברית המועצות ו"ברית ורשה". במקרה זה מהוה קריסת המערכת את חיסולו של צד אחד.

בשל האידיאולוגיות השונות-מחד גיסא-תפיסת העולם הדמוקרטית/ קפיטליסטית של ארה"ב, לבין תפיסת העולם הקומוניסטית/טוטליטריות של בריה"מ, הובילו להחרפת היחסים בין שתי המעצמות, בהמשך נוסדה "ברית ורשה" מאי 1955 מטרת הברית הייתה לבלום את השפעת ארצות הברית, ולהתייצב כמשקל נגד לברית נאט"ו ולהגביר את ההשפעה על אירופה ואסיה. השותפות היו מדינות מזרח אירופה בחסות ברה"מ לשעבר-ועד נפילת חומת בברלין.

היום מציינים 60 שנות ברית- בכינוס החגיגי של הברית הצפון אטלנטית .הוא ייערך משני צדי נהר הריין בערים שטרסבורג שבצרפת וקייל ובאדן באדן שבגרמניה – על מנת לסמל את הפיוס ההיסטורי בלבה של אירופה.

נאט"ו נתונה היום במשבר זהות - ששורשיו נטועים בסוף המלחמה הקרה. נאט"ו דהיום נמצאת בצומת קריטית- עקרונותיה " נטועים בתפיסה אסטרטגית ישנות" נאט"ו דגלה ודוגלת גם כיום: ארצות הברית תמיד בפנים, רוסיה בחוץ, גרמניה לא מחוזקת, וצרפת מפויסת, מחויבות זו תרמה לנפילת הקומוניזם הסובייטי.

נאט"ו היא מועדון פופולארי: מספר החברות בה גדל מאז תום המלחמה הקרה-בימים אלה הברית פעילה יותר מאי פעם על השלום בבלקן, מגוננת על נתיבי הים לאירופה, ובעיקר מנהלת מלחמה קשה באפגניסטן.

מדינות הגוש הקומוניסטי לשעבר שהצטרפו לאחר נפילת "ברית ורשה" לברית נבע מתוך דאגה להגן על שטחן, ובכך לבקש הגנה מנאט"ו מפני הדוב הרוסי בעיקר. ולא מתוך אידיאל להלחם באפגניסטן....

נאט"ו נכנסה למערכה באפגניסטן בדרך מקרית לחלוטין- וכל זה בשל המחויבות לפי סעיף 5 באמנה בעקבות ההתקפות על ארה"ב בספטמבר 2001. אמינותה של ברית נאט"ו נמצאת עתה על כף המאזניים.

הארגון חייב להתמודד היום בשבר שנוצר בעקבות המשך המערכה באפגניסטן- אלה המצדדים המשך המאבק בטליבאן, לעומת אלה הרואים את הג'יהאד העולמי כאיום החמור ביותר על נאט"ו, לבין המחנה החושש יותר מהיריבה הוותיקה של נאט"ו, רוסיה.

נאט"ו הוא גורם "חיוני אבל לא מספיק" הגיע הזמן להקים גוף חדש בהתמודדות עם בעיות גלובליות. שיחייב סיוע הדדי במקרה של התקפת טרור או אסון....וכל זה עקב מה שמתפרסם בתקשורת-שבחודשים האחרונים נדמה לא פעם כאילו השיח היום-יומי והשיח האינטלקטואלי העולמי חזרו עשור וחצי אחורנית. רמיזות ואמירות של רוסיה באשר לחידושה של המלחמה הקרה נשמעות שוב ושוב, ובהקשר האיראני משבר גרעיני עתידי נשמע שלא מן הנמנע. על הרקע הזה, כאשר המלחמה הקרה רלוונטית מתמיד ומלחמת עולם שלישית הופכת לחשש ממשי.

חיוני להגיע לפתרון- הכיצד!!!!

מנהיגים אירופיים הזהירו את ישראל כי אם לא תכיר במדינה פלסטינית - היחסים בין ישראל לאיחוד ייפגעו, וכן יצטרכו להסיק מסקנות לעתיד מכך. האיחוד כבר השהה את הדיונים בנושא שדרוג יחסיו עם ישראל בעקבות מבצע "עופרת יצוקה" בעזה.אין לנו עניין במנהיגים, חשובים ככל שיהיו, שיטיפו לנו מוסר איך להתנהג. אין די בזה כי האידיאה תהי נכונה ואין צורך שיטיפו לנו ברבים,המתיימרים להציע לקוראים לקסיקון אובייקטיבי,. ראשית עליהם לסלק משדה המדיניות האירופית את אלה שלא מפסיקים להטיף. בגנותה של ישראל המעוותים את העובדות האובייקטיביות.

דבר אחד חייב להיות ברור לכל- על ישראל בלבד מוטלת האחריות להוביל דרך, לבחור בשינוי במקום הנכון ובהמשך המצב הקיים גם אם ההצלחה לא תהיה מובטחת, לעמוד איתן ונחוש אל מול הביקורת קשה. על ישראל להיות נחושה שהדרך בה בחרה תצליח להשפיע על דעת הקהל ולסחוף רבים אחריה.

שלום אינה מילה נוחה ושגורה בפי מי שישלוט בממשלה החדשה, כך טוענים ידידינו הפלשתינים.

עמדתן המאוחדת של מדינות ערב מאז החלטת החלוקה של האו"מ ב-1947, ביטאה התנגדות נחרצת להכרה בישראל ולעשיית שלום עימה. במשך השנים היו, אמנם, ניסיונות להגיע להסכמים; חלקם מיד לאחר מלחמת העצמאות וחלקם מאוחר יותר. אך רק אחרי מלחמת ששת הימים החלה תזוזה של מדינות ערב והפלסטינים בכיוון שתי האפשרויות – השגת השטחים שנכבשו על ידי ישראל באמצעות מלחמה או באמצעות שלום.

קיים שבר עמוק מבחינה לאומית ויקשה לתקנו בעתיד הנראה העין, זה משום שהצדדים הישראלי/ פלסטיני לא הצליחו להסכים ביניהם- זה נובע מחוסר האמון העמוק והפער בין הצדדים שממשיך להתקיים גם בימינו.

קביעת גבולות בטוחים בארץ ישראל המערבית- והקמת מדינה פלסטינית הם חיוניות לשני הצדדים.

אי לכך חייבים לאתר את הכתובת הסמכותית ביותר בצד הפלסטיני להשגת הסכם. ההכרה ההדדית בין הגורמים הפרגמאטיים בשני הצדדים.

אך כל עוד המנצח הגדול בצד הפלסטיני יהיה גורם דתי פנאטי, ירד המסך על הניסיון להגיע להסדר.

כל ניסיונות העבר לא צלחו-חלופת ה"שב ואל תעשה" אשר "במקרה הטוב" משמעותה היא קיום מו"מ תוך גרירת רגליים מכוונת נוסח ממשלת שמיר או חילופי מהלומות נוסח שרון, הובילה את הסכם אוסלו לאפיזודה חולפת.

מי שירצה להציל אותנו מגורל כזה יחזור לאותם עקרונות שהונחו ע"י ממשלות הימין . לכן אין לזלזל בהישגו האידיאולוגי של נתניהו, נתניהו נאחז בעקרון הגיוני לכאורה של "הדדיות", כאשר שתי רגליו נטועות בקרקע, שאינו מוקסם ממילים יפות, שאינו סומך במהירות על הבטחות הערבים, שיודע שיש בעיות אשר אין להן פתרון, ולכן אינו מתפשר, שהרי אין על מי לסמוך, וכל ויתור מוביל לויתור נוסף ולשרשרת שאין לה סוף.

לפלסטינאים חייב להיות ברור- בכל הסכם עתידי ריבונות על הר הבית יהיה בידי ישראל- עם סמכויות לווקף המוסלמי לנהל את כל הקשור למסגדים בהר הבית.

"זכות השיבה" של פליטים פלסטינים לישראל היא מושג שגם מנהיגי הפלסטינים ידועים כי לא יוכל להתגשם בשום הסכם קבע- אף מדינה ריבונית לא תיתן לדבר שכזה לקרום עור וגידים.

אם באמת יבקשו פליטים רבים לשוב רק למדינה הפלסטינית שתקום. מאמץ בין-לאומי יושקע בשיקום הפליטים במקומות שבהם הם גרים כיום. קרן בין-לאומית שתנוהל על ידי מועצה בין-לאומית, ואשר תמומן בכספי המדינות התורמות, כולל ישראל, תעניק לפליטים פיצויים. הללו יקבלו פיצויים גם על הנכסים שהותירו בישראל ב-1948.

הממשלה שבדרך התחיבה לאמץ את כל ההסכמים שממשלות ישראל חתמו בעבר. מחנה השלום עושה את מעשיו מתוך נאיביות, רצון טוב ותום לב שאינם קיימים בצד הערבי. הסיכוי למימוש "מפת הדרכים" בלוח הזמנים המקורי של ממשלת נתניהו אינו גדול. כל עוד שמצב בו מעגל האלימות נמשך כך הופך את תכנית- מפת הדרכים לחלק מן הארכיון המזרח תיכוני.

לצד הסכמים ותכניות רבות אחרות שהוצעו בעבר. מפת הדרכים תהווה מעין "כביש תורכי", אשר לאחר שסוללים אותו, הולכים בשוליו. כלומר – יהיו הבנות בין הצדדים שיאפשרו להם להימנע מרמה גבוהה של אלימות, אך מבלי להגיע להסכם ביניהם, ומבלי לממש את הכתוב ב"מפת הדרכים".

המטייל המכוער

אנחנו כל-כך אוהבים, לטבל בקורטוב של ציונות עם אמירות בסגנון- " הישראלי המכוער המטייל בעולם,או הישראלי המכוער במערומיו, יש סיבה לשנאה.

שנאת המטייל הישראלי מגיע לשיאים חדשים בכל פינה על פני הגלובוס. זה לא סתם ישראלי מכוער זה בהמה אמיתית.אצלנו יש יועצי לקומבינות כאלה ואחרות.

הישראלי המכוער ממשיך לעשות בושות,אנו עדים מתלונות מקומיים על התנהגות מבישה.בכפר נידח במזרח, בין הרים תלולים ירוקים,נחלים, וטרסות, ומבעד לערפל מרחפות ציפור שיר, ובמרחבים מתרוצצים כמה חזירים- עבור הישראלי המכוער יש עוד חיה מקומית, בדמות עלמות לבושות שחורות שלמדו במהרה לשיר- " לקובע שלי שלש פינות" וכל זה בידיעה שהפריץ ייאות לקנות מהן איזה מלאכת –יד.

או עלמות לבושות באדום שלמדו בעברית צחה את המשפט המכוער " בוא תדפוק אותי"- המורים שלהן הם פשוט ישראלים......

בעיצומה של עונת הטיולים. נחיל אחד מסתער על המזרח- תאילנד, לאוס ויטנאם ועוד,השני מיד יגיח לדרום אמריקה בואכה עונת הקרנבלים, והשלישי בדרך לספארי באפריקה.

הקרב הוכרע, כל ישראלי באשר הוא הפך לאיקון של רוע, כיעור, השחתה וניצול- בגלל קומץ מכוער של ישראלים, אין צורך להשמיע קינה של צדקנות "איך משנים את פרצופו המכוער של המטייל הישראלי בחו"ל.

מה מצפים , שיאהבו אותנו אחרי שאנחנו מדברים בדציבלים גבוהים?

שיאהבו אותנו בגלל ההתנהגות הגסה?

אולי נסתכל על עצמנו במראה ונודה בחסרונותינו?

הבהמה הישראלית היא תוצר היצוא הנבחר שלנו, פרי השחתה תרבותית מתמשכת. יתרה מכך משתלט על מוקדי "סחר בסמים ובנשים" וכל זה רק בגלל תחושת הכוח והבריונות- לכן קשה מאד לשנות את התמונה הזאת, זהו עדר אלים שמתייחס לעולם כעוד משימת שיטור יעד שיש להכניע.......

לו בכדי מגיעות תלונות המוחות על ההתנהגות המבישה של מטיילים ישראלים במסלולי הטיולים השונים ברחבי העולם. תלונות כגון: התנהגות גסה וקולנית של המטיילים הישראלים, לכלוך, התחמקות מתשלום בכניסה לאתרי טבע ותיירות, גניבות וניצול הכנסת האורחים. זו סיבה לדאגה. נקווה שזו תופעה שולית.

המאפיינים: "בני טובים". יהירים ושחצנים חלק ניכר מאותם בני 20 פלוס שלא יודעים מהי דרך ארץ, ונמצאים עדיין בטרנס של ההתנהגות הצבאית המאצ'ואיסטית.

גועל נפש- כנראה לישראלים אסור לצאת מגבולות המזרח התיכון,וחיה שיוצאת מהכלוב צריך לשים אותה בסגר.

את תוצאות הנזקים שמשאיר המטייל הישראלי אנחנו כבר רואים ושומעים. לכן זוהי הסיבה שחלק מתוצאות התנהגות ה"ישראלי המכוער" משפיע על כלל המטילים בחו"ל- ובכך מונעת מישראלים אחרים במהלך הטיול שוויון אפשרויות ושירותים למטיילים הישראלים בהשוואה לאזרחי שאר המדינות בעולם.