נהר הקונגו

נהר הקונגו באפריקה

נהרות העולם הם כעורקים על פני כדור הארץ, זורמים לאורכו, לרוחבו. מקשרים בין הרים, אגמים, ימות, ואוקיינוסים. מוצאו של נהר "קונגו" ברמת השבר הסורי אפריקאי, אגמי דרום הבקע האפריקני שוכנים בדרום טנזניה, מלאווי ומוזמביק, מקום בו שבות השדרה המזרחית והשדרה המערבית של הבקע מתאחדות לאחת. נהר הקונגו, נהר במרכז אפריקה, השני באורכו ביבשת (4,700 ק"מ). יובלים גדולים רבים מצטרפים אליו, ואגן הניקוז שלו, מקיף את רובה של אפריקה המשוונית שנמצא בלב הבוש' האפריקאי-  שכולל המדינות קמרון, הרפובליקה של מרכז אפריקה, בורונדי, טנזניה, זמביה ואנגולה. מוצאו של נהר הקונגו באזור ההררי של חבל קטנגה ושם מתחיל את זרימתו בדרום-מזרח זאיר. אחד מהמקורות הוא :"אגם טנגנייקה" לאגם טנגניקה רצועת חוף סלעית והררית לצד חופים חוליים ושפכי נהרות מרכזיים: נהר הרוסיזי בקצהו הצפוני של האגם, נהרות המאלאגארסי, איפומה וקלמבו הנמצאים לאורך רצועת החוף המזרחית ונהרות הלופובו ולונאנגווה בחלקו המערבי של האגם. הנהר היחיד הנשפך החוצה מן האגם הוא נהר הלוקוגה הזורם מערבה לנהר קונגו אשר נשפך לאוקיאנוס האטלנטי. בדרך מתאחד נהר הקונגו עם "הנהר לואלבה", שמוצאו "מאגם מוורו שבגבול זמביה", וזורם צפונה לשטח קונגו. הנהר זורם בקשת רחבה למערב ולדרום מערב דרך יערות הגשם. נהר לואלבה (Lualaba) הוא אחד ממקורותיו הראשיים של נהר הקונגו מקורותיו: באזור מוסופי ליד לובומבאשי במחוז קטנגה. התוואי בו עובר נהר הקונגו הוא משני ציידיו של קו המשווה, שמשפיע השפעה רבה על תנאי מזג האוויר השוררים בה. במרבית חלקי הארץ שורר אקלים טרופי חם ולח, המאופיין בהבדלי טמפרטורות מזעריים בין עונות השנה השונות. ברוב חלקי אפריקה הטרופית האקלים לח ואיננו מתאים לישיבת קבע של האדם הלבן. גלויות הנוף החולפות מקשות להתנתק מהמראה. רק כאן, אתה מבין כמה גוונים יכולים להיות לצבע הירוק. הבהיר של שדות, הכהה של עצי הבננות ועוד ועוד. מי שרוצה לצייר את הנוף הזה לא צריך יותר מצבע אחד על פלטת הצבעים, הוא רק יצטרך למצוא את הדרך כדי להפוך אותו לגווני גווניו. השייט על נהר זהו מקום שעדיין לא הספיק להתמסחר ונותר אותנטי. ערפילי הבוקר שכיסו את הנהר לא התפזרו בעקבות השמש העולה. ערפילי הבוקר שרבצו על המים ועל ההרים והשדות שמסביב, הפכו את הנוף לציור סוריאליסטי או תפאורה של חלומות. עקר מערכת נהר קונגו ויובליו מצויה במדינת זאיר , שבה הוא משמש נתיב תחבורה חשוב כאשר מערכת הכבישים והרכבות איננה קיימת למעשה.  חלקו העליון של אפיק הנהר מסתיים קרוב

לקו המשווה במפלי בויומה ( לפנים - מפלי סטנלי ) , שהם שורה של שבעה אשדות . מכאן מתחיל אפיקו התיכון , שבו הוא ראוי לשיט . הנהר מפלס דרכו בקשת גדולה , שכוונה העיקרי מערב , עם נטייה צפונה . על אפיקו התחתון , במרחק של כ - 500 קילומטרים מן השפך , יושבות זו מול זו קינשאסה , בירת זאיר , וברזוויל , בירת מדינת קונגו . הנהר נשפך לים בצורת מפרץ ליד העיר בננה  במרחק 130 קילומטרים משפכו יושבת העיר מטדי , שהיא נמלה הראשי של זאיר . בשל זרימתו של הקונגו באזור עתיר גשמים , המזינים יובלים אין סוף . כפי שהוזכר: מקורו בשני נהרות גדולים: נהר הלובואה ונהר הלואלבה.  הוא ממשיך את זרימתו לכוון צפון (בחלק המזרחי של זאיר) כשהוא מתחתר בתוך אזור רמתי , עד לעיר קיסנגני (סטנליויל) שבקרבתה מפלים רבים. באזור זה מקבל אפיק הנהר יובלים רבים מהרי  רכס אפריקה התיכונה והוא ראוי לשיט. מקיסנגני סוטה אפיק הנהר לכוון מערב וזורם במקביל לקו המשווה. גם כאן מקבל הנהר יובלים רבים מצפון ומדרום. באזור זה מתרחב מאד אפיקו של הנהר ויוצר שטחי ביצות ואגמים, (בגלל הסחף הרב וכמות המשקעים הגדולה) והשיט בקטע זה רב מאד, בעיקר בין הערים קיסינגני במזרח וקינשאסה הבירה שבמערב.  האזור מכוסה ביערות עד טרופיים נהר הקונגו זורם באחד מהאזורים הגשומים ביותר בעולם – קו המשווה. הוא הנהר העשיר ביותר במים ביבשת אפריקה. הוא מנקז את מרכזה של היבשת. מהעיר מבנדקה סוטה הנהר לכוון דרום-מערב ומשמש כגבול טבעי בין זאיר לקונגו. באזור הבירה קינשאסה מתרחב הנהר ואף יש בתוכו איים מיוערים. ונשפך לאוקיינוס האטלנטי. בסמוך למפלי ליוינגסטון, כאשר בשפכו נוצר אסטואר קטן. הנהר מתגבר כאן על הרמה הגבוהה  הסוגרת את אזור השפך. בקטעים מסויימים לא מתאפשר שיט נהרי בגלל קיומם של אשדות(גושי סלע גדולים בתוך הנהר) ומפלים. ליד העיר מטדי מתרחב אפיק הנהר ונשפך לים בצורת אסטואר לתוכו נכנסות אניות רבות. מימיו עשירי הסחף נשפכים, בכמויות עצומות, לאוקיינוס האטלנטי. שני מאפיינים פיסיים לאורך הנהר: ביצות, מפלים, אשדות, אגמים. "נהר קונגו "הוא הנהר הארוך ביותר במרכז-מערב אפריקה. אורכו הכולל הוא 4,700 ק"מ, הוא אחד מן הנהרות המסוכנים, כי בתחילתו הוא זורם בצורה רגועה, אבל בהמשך הזרימה הופכת למהירה וסוערת יותר עד שהוא נכנס ל- "שערי הגיהנום", קניון באורך 120 ק"מ של אשדים סוערים ומסוכנים. הוא זורם באפיק המתעקל כקשת , וחוצה פעמיים את קו המשווה. אחרי שנכנסים לאווירה אפריקנית ושטים בנהר העמוק בעולם עם נקודות שמגיעות ליותר מ-200 מ' עומק, ועקב כך מתאפשר לספינות עמוקות לשייט בו הרי הוא נהר הקונגו. בדרך נמלטים מפני המורדים נגד הצבא, וגם פוגשים מבני שבט הידוע בחיבתו לבשר אדם, ובעיקר לבשר של האדם הלבן תושבי המקום הם בני שבט הטופוקה (Topoke). מרחוק נשמעים הלמות התופים אף על פי שלא מזהים את מקור הרעש, פתאום ניתן להבין את העוצמה שיש לרעש העמום של התופים. שייט בנהר הקונגו רחב הממדים ניתן לדמיין מה מחכה מעבר לג'ונגל ה אימתני שרוכב על גדות הנהר.  

 צריך טוב להבין את המשמעות של הארץ הזו, כמה שהיא מדהימה ואי אפשר להסיר את העיניים - כך היא מתעתעת ואיננה יציבה בעליל. ולמרות הכל לא הכל שחור משחור,  תושבי המקום מורכבת מקבוצות אתניות רבות שאין ביניהן שום חוט מקשר. ולמרבה הצער ידעו שפיכות דמים בעבר הרחוק והקרוב, נראה שחלק בלתי מבוטל של תושבי המקום שמחים מאוד למראה של זרים ואינם אגרסיביים כמו אחיהם האחרים.  נהר הקונגו הוא אתר טיולים אכזרי!!! שייט בנהר הקונגו אסורה בתכלית לזרים ולשוט סתם כך בכל מקום שחפצה נפשך אסורה בתכלית. אם הזרים רוצים לשוט בנהר האכזרי מלבד איתני הטבע, הם זקוקים לאישורים שניתנים בכל משרד ממשלתי שקיים, גם כאלה שאין להם קשר לזרים או לטיולים. כל משרד כזה מצריך ערמות של ניירת, הרבה מאוד זמן ובעיקר הרבה מאוד כסף, שכל אדם שקשור למשרד דואג להכניס לכיס, החל מהמנקה במשרד ועד השר עצמו. מדובר במדינה בה למשטרה אין שום יכולת אכיפה ושוטר שמרוויח דולר ליום יתכופף בשביל שני דולר שוחד - אין לצפות שמישהו יעשה עניין מרצח אדם לבן. בארץ בה אין חוק, הנפגעים העיקריים הם החלשים שלהם אין כל הגנה מפני החזקים. למי שנפל המזל והצליח בכל זאת לקבל את האישורים הנחוצים השייט בנהר הוא חוויה חג פעמית. יכול להעיד שלא מפסיקים להתפעל מהג'ונגל העצום הזה שנפרס לנגד העיניים. ענפי עצים כורעים ומתעקלים לכיוון המים, מקומיים חותרים בסירות הפירוג' (pirogue) שלהם ובעיקר נהר עצום, רחב ממדים ואינסופי. קשה להוריד את העיניים מהנוף הזה, ויפה לראות שגם המקומיים מתרגשים למראה הג'ונגל והנהר, ואינם מרפים מבטם ממנו. זהו יער בעל עצים גבוהים המשובץ צמחים מטפסים וטפיליים לרוב.. סביב השטחים המיוערים משתרעים שטחי סוואנות גדולים; אלה הן ערבות עשב גבוה ובהן מפוזרים עצים מועטים; העשבים מתייבשים והסוואנה חומה בעונת היובש אך מתעוררת לחיים בקיץ, עם תחילת הגשמים ועוטה צבע ירוק. אלה שזכו לטעום טעימה במקום בו המציאות האמתית נחשפת אל מול העיניים, ללא מסכות וללא רחמים, ארץ שהרבה לא השתנה בה מכל הבחינות. מדובר בנהר כהה, אפל, סוער, ונפילתם הדרמטית של מים זורמים בטבע, ממפלס גבוה למפלס נמוך יותר, שמעוררת השתאות רבה וממחישה את עוצמתם של כוחות כבירים וטמירים, הטמונים במימי הנחלים והנהרות. מפלים ואשדות מים היוו מאז ומתמיד מוקד משיכה ייחודי, עבור נוסעים ומגלי-ארצות. רבים מתייחסים אל מפלי-המים כאל מקור השראה, אחרים רואים בהם סמל ליפי הטבע, ויש גם המאמינים כי למפלים, סגולות לשלוות הנפש. כאן המקום לציין שאי אפשר לשוט בנהר קונגו בקטע הנמצאים סמוך לשפכו בגלל מפלי ליוינגסטון. בנוסף במימיו ושורצים תנינים והיפופוטמים, שסיכויי ההישרדות בו אפסיים". אחד הסכנות בשייט בנהר הקונגו הוא מהמצאות היפופוטם שמגיחים מתוך המים והפכים את הקנו מספיק שהיפופוטם ששוקל שני טון יתרומם לפתע מתוך המים, והגל שהוא יוצר  הסוף ידוע. במיוחד כאשר ידוע מראש שסיוע רפואי בשעת חירום אינו זמין. למרות מראהו המגושם, מסוגל ההיפופוטם להשיג אדם בריצה בקלות יחסית. בריצה למרחקים קצרים הוא מסוגל להגיע למהירות של 40 קילומטרים בשעה, מהר יותר מאצן אולימפי. בשל זעמו ומנהגי שמירת נחלתו, ההיפופוטם אץ אל עבר הכפריים ורומס אותם.

 

אין תרבות שלא קיים בה אזכור כלשהו לדינוזאור האחרון שהם הצאצאים בת ימינו. התנין הוא טורף שמרשים והחי לצדנו על גבי הגלובוס, ואף שיש משוגעים שבוחרים לבחון אותם ממש מקרוב, בגדול לא ממש כדאי להתעסק איתם. כך בנהר קונגו במערב אפריקה המצב זהה. רבים המקומות לאורך שאזורים הסמוכים לו שורצים תנינים חיות טרף. למרות ההזהרות של המקומיים במקרים בלתי מובטלים התייר לא נענה לאזהרותיהם ונהג כל יום לרדת לגדת נהר ולדוג דגים, למרות האזהרות ואז קורה האסון. בעלי תיאבון מופלג הזוללים ללא רחמים כל יצור חי הנקרה על דרכם.  ברגעים כמו זה, אני מוצא את עצמי מודה לאבולוציה שהשכילה להכחיד סיוטים מהלכים כמו תנינים מפלצתיים.

 בעבר הרחוק נהר הקונגו הפך לנתיב חדירה אירופאית נצלנית ותוקפנית אשר ריסקה את המארג השבטי העדין שהתקיים אלפי שנים בקרב העמים השחורים בלב אפריקה. במעלה הנהר ניתן להבחין באגמים הנוצצים למרחוק לא רק בגלל עין השמש הצהובה, אלא גם בגלל דגי החשמל הרבים השורצים במימיהם. כאן חיו פעם תושביה הראשונים של הארץ הזאת, כבר מראשית האנושות. אחד השבטים הוא "שבט המבוטי" החי כיום ביערות שליד האגמים הגדולים. מצפון נמצא נהר הלואלבה, ובמרחק דומה בדרום נהר האולינדי, שניהם נשפכים אל נהר קונגו הגדול שהוא ליבה הפועם של הארץ הזאת. פעם היו נהרות אלו מקור החיים של אוכלוסיית החקלאים. שבעים וחמישה אחוזים מתושביה מוצאים את פרנסתם בחקלאות, אך כעת הכל ריק, השדות אינם מעובדים עוד. בתי הספר ריקים, הכפרים נטושים והשווקים דוממים. באיזור זה למעלה מעשרה עמים שונים, המפורדים לשבטים רבים והדוברים מאתיים שפות ודיאלקטים שונים. מעגלי ההזדהות השבטיים בשילוב עם הנשק המודרני הביאו לחורבן הארץ העשירה הזו במלחמות על מכרות היהלומים, על מנעמי השלטון המושחת ועל עליונות שבטית – ובשנים שנים האחרונות, על מזון ודלק. מחנות העקורים מלאים באנשים הגוועים מרעב וממחלות הנגררות בעקבותיו. שנים ללא גשם הפכו את אזור הסוואנה למדבר, וכאשר מת הבקר החלו החקלאים לגווע, ואלו שהיה להם נשק החלו לרצוח את אחיהם כדי לזכות במזונם ובבקרם. מלבד הרעב והמחלות מתים רבים במחנה בקטטות על פיסת אריג או מחצלת, על מזון או מים. סיפורם של אנשי טנגניקה. לפני שנים רבות, השמש, הלבנה והכוכבים גרו כולם ביחד. השמש היה האב, הלבנה הייתה האם, והכוכבים היו בניהם ובנותיהם. הם גרו באושר, עבדו ביחד וראו רק שימחה בבקתתם הקטנה. יום אחד הלבנה הלכה לבקר חברה והבטיחה לשוב בעבור שתי שעות. השמש וילדיו חיכו בבית, אך שתי השעות חלפו ועדיין לא הופיעה הלבנה. הכוכבים כעסו מאוד משום שחיכו וחיכו ואמם הלבנה עדיין לא חזרה והשמש גם הוא כעס מאוד. שש שעות חלפו ואז הופיעה הלבנה לבסוף. אמר השמש: מדוע אחרת כל כך, ראי עד כמה הרגזת אותנו. ענתה הלבנה: מדוע לא בישלתם לעצמכם מזון? האם אני המשרתת שלכם? השמש כעס כל כך למשמע מילים אלו עד שריב פרץ ביניהם. לבסוף אמרה הלבנה: מהיום אינני אשתך יותר, אני מסתלקת עם ילדי. וכך עשתה. היא נעלמה עם הכוכבים. השמש חיפש בכל מקום, אך לא מצא אותם. וכך זה עד היום, שהשמש לבדו והירח והכוכבים יחדיו, ועד היום השמש עדיין מחפש את אישתו וילדיו מסביב לעולם. ולעיתים ניתן לראות כיצד הלבנה נתפסת על ידי השמש, וכל הארץ מאפילה מזעמו. בצפון מערב נמצאים הג'ונגלים המשוונים הגדולים, שאין לעבור בם כמעט מפאת צפיפותם, ובהם שוכנים מאות סוגים חיות טרף, ציפורים, זוחלים, ועוד.

אפריקה המשוונית ידועה בנופים המרהיבים, אוצרות טבע רבים ומינרל אחד שהעולם לא היה מתקיים בלעדיו: אלה הם רק הדברים הטובים.  כל מה שקשור למעשה ידי אדם הרוס או לא מומלץ לשימוש, וכל מה שקשור לטבע מרהיב ביופיו שווה ביקור ,מי שכן מחליט לבקר, נהנה מטבע מדהים ביופיו שלא נגמר. התייר המבקר באיזור זה מקבל שיעור אנתרופולוגי מעניין בין השבטים השונים, שחיים שם הרבה שנים, ורובם חוו את ההיסטוריה על בשרם. בשולי ג'ונגל פראי המאוכלס חיות טרף, נחשים ארסיים ונמלים המכלות כל מה שנקרא בדרכן. פזורים כפרים לאורך הנהר שהם בעלת מסורת שבטית עתירת כישופים ואמונות. אפריקה בכלל והמשוונית בפרט נוצלה ועדיין מנוצלת, לעיתים בצורה נבזית ביות בכל אספקט אפשרי, ע"י המערב המפותח. שמיעת השם אפריקה באוזן מעבירה בכל אדם, גם אם לשבריר שניה, רצף מחשבות על שמתרחש ביבשת היפה אך המכאיבה הזו. אפריקה היא מהיבשות היפות שיש בעולם בה אוצרות הטבע בלתי ניתנים לתיאור ובלתי ניתנים לעיכול מעצם גודלם וסודותיהם. אך לצד הדברים החיוביים הללו ישנו צד אפל אחר בכל מה שנוגע ליבשת הנפלאה הזו שכן באפריקה המשוונית מתחוללת מדיניות ממשלתית כושלת, שחיתות פוליטית לצד אסונות טבע כגון מקרי בצורת קשים, שהובילו לכך שחלקים ניכרים מאפריקה סובלים מחוסר באספקת מזון ומים, ומקרי רעב המוני אינם נדירים. בשל תנאי תברואה גרועים, היעדר חיסונים ומחסור בשירותים רפואיים במיוחד נפוץ ברחבי היבשת נגיף ה-HIV, המביא למותם של מיליוני תושבים בכל שנה ממחלת האיידס. הנהר הוא מסע אל לבה השבור של אפריקה הוא סיפורו של מסע בלתי-אפשרי בארץ שבה הקדמה צועדת לאחור. שהסבל של תושביה נמשך כבר מאות שנים וסופו עדיין לא נראה באופק. ארץ ענקית  זאת שהייתה יכולה להיות המעצמה בהא הידיעה של אפריקה  נחשבה פעם כאחת המבטיחות ביותר בעולם ואולי האקזוטית מכל. זה השתנה במהרה כאשר קונגו הבלגית קיבלה עצמאות . את מקום  הסיפורים המרתקים  על הארץ האקזוטית המתעוררת תפסו  דיווחים על  מהומות איומות ומלחמות אזרחים נוראיות ורצח עם, ומעשי אונס והתעללות הם דבר בשגרה. קונגו הפכה כפי שמסתבר ל"חור שחור". השיט בנהר מהווה את אחד

הרפתקאות המסוכנים בעולם לאורך אלפי קילומטרים שהוא זורם  ובאחד האזורים הקשים עלי אדמות. ביבשת טרופית מוכת מחלות, רעב, מלחמות אזרחים, טרור, שחיתות ואפילו קניבליזם. תושבי האיזור כבר איבדו כל טיפת אמון בשיקומה, מחפש דרכים כדי לשרוד - מעטים מצליחים לברוח, אחרים נזהרים שלא להירצח, אך רבים לא ברי מזל. האיזור פעם היה שוקק למדי וכיום הוא הרוס וחרב ונמצא בדרך אל האבדון המוחלט. האזרחים הנמצאים באיזורים המסוכנים, משמע באיזורים בהם שולטות באכזריות מיליציות של צבא לא סדיר, רוצים לברוח למקומות אחרים. השליטה האכזרית מתבטאת לא רק במעשי הרצח, אלא גם במעשי האונס, והשם שניתן, לאזור הפרובינציות המזרחי הוא: "בירת האונס של העולם".