המשבר הכלכלי ביוון עדין לפנינו

השעה הייתה שעת אחר צהריים, והדבר שרציתי הוא לטבול קצת בים בגלל עומס החום הרב ששרר באתונה. בו בעת עלה במחשבותיי כיצד אירופה השוקעת, וכן על הדמוקרטיה החולה של ארה"ב, על השיטה הכלכלית שצריכה להשתנות ועל קוצר ידם של קובעי המדיניות, שהתמסרו לאינטרסים של הטווח הקצר ושכחו את הטווח הארוך. התקופה הנוכחית מעניינת מאד "מה שקורה כרגע בעולם מבחינה כלכלית ומדינית מפחיד מאוד". הכעס והייאוש ניכרים ביוון ואני מציין זאת מתוך התבוננות אישית זה עתה חזרתי ארצה מאתונה. החום בלתי נסבל, בדרום אתונה עולים פרברים באש כדבר שבשגרה,  שריפות הקיץ בפתח ואיש אינו יודע להצביע מה הן מקורן - האלימות הקשה עדין לא חלפה מפרברי אתונה, ומנגד הייאוש הזה הוא ייאוש שקט, הכעס נשמר לעת עתה לשעות אחרות. כשהסתובבתי בחוצות אתונה יומיים לפני הבחירות התחושה לא הייתה מלבלבת- השווקים ריקים למרות שדוכני הירקות, הבשר, והדגים ,מלאים מכל טוב, אך לאזרח הפשוט אין כסף לקנות. עיתונאים החלו להגיע ויכולתי לראות כיצד הם עטים על כל עובר ושב בניסיון לשמוע אמירה שתבהיר איך נקלעו היוונים לתסבוכת ואיך הם ייצאו ממנה. אולם היוונים עצמם ממש לא מאמינים שאפשר לצאת מהתסבוכת, לא בקרוב ולא בקלות. ולמרות זאת, הם רוצים שינוי. תוצאות הבחירות התקבלו באנחת רווחה מצד המנהיגים באירופה ובעולם כשחלק מהם כבר הזדרזו להודיע על כוונתם לתגמל את יוון על ידי פריסת תוכניות הצנע לתקופה ארוכה יותר. היוונים תמיד אהבו להרגיש שהם במרכז העולם. ובכן, שעה שהעולם כולו נשא עיניו לתוצאות הבחירות היווניות - המדינה הקטנה אכן החזיקה את גורל העולם בכפות ידיה. מה תעשה בו? על הכף הרי מונחים הגורלות שלהם, ושל גוש היורו ושל הכלכלה העולמית כולה. אין סיבה למהר. אולם, לפני שממהרים להירגע לגמרי, צריך לזכור כי בפני יוון ניצבים אתגרים רבים נוספים: מהקמתה של קואליציה יציבה, דרך סבב דיונים צפוי נוסף של הממשלה היוונית על תנאי החילוץ שלה ממצב הכלכלי העגום. יוון בחרה להישאר בגוש יורו ולא לחזור למטבע הישן הדרכמה, ולמרות הכל התסבוכת הפוליטית עדיין רחוקה מסיום. המנצח אנטוניס סמאראס ממפלגת הדמוקרטית, שוב במרכז הקלחת הפוליטית. "אמש שנועדו התוצאות הצהיר המנצח שהפעם נעשה את מה שצריך ונעשה את זה מהר", והוסיף "העם היווני הביע את רצונו להישאר חלק מגוש היורו" ולמרות הכל תוצאות הבחירות ביוון אינן מהוות סיבה לאופוריה, המצב הכלכלי בגוש האירו ימשיך להוות גורם סיכון מרכזי בכלכלה הגלובלית  . תוצאות הבחירות ביוון מהוות חדשות עידוד לטווח הקצר, כי נמנע אירוע מסוג "ליהמן ברדרס" שאירע בארה"ב והשלכותיו. גם המשחק הפוליטי להרכבת ממשלה נמצא ככל הנראה רק בתחילתו, מאחר שאפשרויות המו"מ של המנצחים מצטמצמות והולכות ככל שחולף הזמן. באם ממשלה יציבה לא תוקם בימים הקרובים, עשויה האחריות להקמת הממשלה לעבור למפלגת השמאל המתנגדת לצנע - ובכך לסלול את הדרך ליציאתה של יוון מגוש האירו. באותה נשימה יש להוסיף בלי ההקרבה של העם היווני הניצחון יחשב לכישלון. ההצבעה היוונית נוגעת קודם כל לעתידו של העם היווני, ובכלל לא בטוח שבטווח הארוך עדיף לו להישאר בגוש היורו ולא לחזור לדרכמה - למרות הקטסטרופה שפרישה מהגוש תגרום לרמת החיים וצנע בטווח הקצר. הכלכלה היוונית שהתדרדרה במהלך השנים האחרונות והביאה לאנרכיה אך לא הפחית את חובותיה, אולי עדיף להישרף מאשר לדעוך. פרשניים כלכליים מניחים שההסתברות לפרישת יוון מגוש האירו במהלך השנה-הקרובה נותרה גבוהה חרף הבחירות. כעת חשוב יהיה לעקוב לכלכלה העולמית ובמיוחד לכלכלה האירופית אחר תהליך משיכת הפיקדונות ביוון על-ידי הציבור, ולכן תהליך זה יישאר גורם סיכון מרכזי ליציבות הפיננסית של "גוש האירו". עם בעתיד הסצנריו יתגשם ויוון תפרוש בסופו של עניין מהגוש היורו לא מן הנמנע שזה יוביל ללחץ כבד על השווקים באירופה, כאשר השלכה נוספת של המהלך יכולה להיות פרישה של מדינה או מדינות נוספות מגוש האירו - ולמעשה פירוק הפרויקט כולו. כבר כעת ברור עם תצליח המפלגה הדמוקרטית החופשית להקים ממשלה היא תנהל בשבועות הקרובים מו"מ עם נציגי הטרויקה (הבנק המרכזי האירופי, קרן המטבע והאיחוד האירופי) כדי לקבל את התשלומים הבאים במסגרת "חבילת הסיוע השנייה". האנליסטים מעריכים: הסיכוי לפרישה של יוון מגוש האירו בטווח הקרוב פחת באופן ניכר, אך חוסר ההסכמה מצד יוון על יעדי תוכנית הסיוע יציתו מחדש את חששות נטישת האירו לקראת השנה הבאה.

מעבר לבעיות ששרויה הכלכלה היוונית בזמן נתון זה, המהווה אחוז נמוך מהתמ"ג בגוש האירו, לאירופה ישנן בעיות גדולות עוד יותר, בדמותן של ספרד - אשר זכתה לפני כשבועיים לתוכנית סיוע חיצוני למערכת הבנקאית שלה. אך יש להוסיף לאור הריביות הנמוכות להן "זכתה" ממשלת ספרד בחבילות הסיוע לבנקים שלה ,ועד יישום צעדים משמעותיים להמשך הריסון התקציבי לצד עידוד הצמיחה במדינה הסובלת ממיתון ממזה 5 שנים הדרך עדין ארוכה. גם חילוץ הבנקים בספרד, שהוביל לעליות בשווקים ולפרץ מהוסס של אופטימיות בנוגע לסיכויי אירופה לחלץ את עצמה מהמשבר הנוכחי, לא הותיר בפני אנליסטים רושם מיוחד. "זה צעד בכיוון הנכון, אך הוא מוגבל. בהלת המשיכות מהבנקים בדרום אירופה חמורה מאוד, ועלולה להרוס את גוש היורו בעתיד הקרוב. גם הכלכלה השלישית באירופה הרי זאת איטליה - אשר גוברות הספקולציות לגביה באשר לבקשתה לסיוע חיצוני עדין שרירות. הקשיים הכלכליים והפיננסיים של ספרד ואיטליה נותרו ללא שינוי". מעניין יהיה לראות באיזו מידה, אם בכלל, תחול ירידה בריביות ובמרווחים הגבוהים ששתי מדינות אלה נאלצות לשלם על מיחזור "החוב שלהן". השאלה אם לגרמניה יש הרצון להציל את היורו, יש המעריכים שהרצון הזה מוטל בספק. ברור שהציבור בגרמניה לא רוצה להציל את היורו, והפוליטיקאים לא מפגינים מנהיגות. מדובר בתקופה מפחידה מאוד לאירופה, וגם לשאר העולם. כעת מה שנחוץ קיום דיון דחוף ומקצועי בתוך אירופה בנוגע לאפשרויות פעולה, כי האסטרטגיה במשברים כאלה היא סיעורי מוחות כדי למצוא את הפתרון הטוב ביותר. כי השאלות הבוערות לא נענו, ואפילו לא עסקו בהן באופן משמעותי. אנחנו ממש בדקה ה-90, אירופה יכולה להציל את עצמה. יש פתרון. הוא לא פשוט, אבל הוא קיים - והוא כולל הכרה פנימית כנה בצורך בכיוון חדש ובדיון עם המדינות שבמשבר. כיום הדיון היחיד מתקיים בברלין, וקיים ספק רציני אם גם שם מתנהל בכלל דיון. הפתרון האירופי צריך לכלול אמירה מפורשת לבעלי הפיקדונות בבנקים היווניים והספרדיים: אין סיבה לברוח ולהוציא את הפיקדונות מהבנקים. אתם מוגנים. גוש האירו ערוב לפיקדונות שלכם. ומנגד דורשה גישה פוליטית שונה ממה שראינו בשנתיים האחרונות - רק דרישות לצנע, צנע, צנע. כפי שמציגה הקנצלרית מרקל אינה המענה היחיד למשבר האירופי. המדיניות הזאת לא הצמיחה פירות כפי שקיוו. האחריות למצב הכלכלה העולמית כיום מוטל על הפוליטיקאים, יותר מאשר על הבנקים. מרוב דאגה למעמדם בטווח הקצר, הפוליטיקאים זנחו לחלוטין את החשיבה לטווח הארוך. תמיד שווה להילחם ולהפנות את האנרגיה לפתרונות הנכונים. יש שמאמינים שאם המשבר יחמיר מספיק, כבר נמצא פתרונות. אם המשבר יחמיר העבר מוכיח שהוא רק יחמיר עוד יותר. יש עכשיו סיכוי אמיתי לשנות וצורך אמיתי לחשוב איך יוצאים ממעגל האי-יציבות. אין לנו אפשרות להיות אופטימיים או פסימיים - רק לעבוד ולשאוף לפתרונות הכי טובים שנוכל למצוא.