טבח באזרחי סוריה נמשך

הקלסתרון החדש של המהפכנים במזרח התיכון הם שחקנים חדשים שהופיעו בזירה,. אלה הם שחקנים שלא הכרנו עד עכשיו בעולם הערבי ובראשם הרשתות החברתיות, העיתונות, המדיה המודרנית, ובמיוחד יש לתת דגש להדור הצעיר שפתאום ניצב בראש ההמון. הדור שהולך בחזה חשוף ואיננו פוחד יותר מאימת הכדורים והפגזים שנורים לעברו ומפילים בו חללים רבים. הטלטלה הזו מבשרת את סוף הסדר שהתקיים עד לאחרונה במדינות הערביות והסתמך על שלושה דברים עיקריים: מנהיג ותיק ורב עוצמה, מפלגת שלטון החולשת על כל מישורי החיים, וצבא חזק שהפגין נאמנות מוחלטת לשליט. מרכיבים אלו, הם "חוט השני" של המשטרים, מתערערים לנגד עיננו ובניהם גם משטרו העריץ של אסד.

חלפו הימים שבהם סוריה יכלה להסתמך על הרטוריקה של הסכסוך הישראלי פלשתיני, רגע השין מתקרב כל יום שעובר אנו רואים כיצד מחאת הרחוב מצליחה לייצור סדקים בקיפאון הפוליטי בדמשק. מרבית תושבי סוריה חיים בתנאים כלכליים וחברתיים קשים מנשוא. האבטלה ומחירי המזון המאמירים - לצד השחיתות והמגבלות על החופש האישי - הן אותן הסיבות שהביאו להתקוממות במצרים ובתוניסיה. אך כל מה שיש לשלטון בדמשק להציע הוא רטוריקה ריקה מתוכן ושוחד כלכלי. האופציות שנותרו לפיכך בידי המשטר הולכות ומצטמצמות במיוחד לאור חוסר האימון המוחלט בצעדים ובהצעות שהוא מציע לאזרחים.

אוזלת היד של מועצת הביטחון של האו"ם זועקת לשמים -לצד הקריאות הנמשכות להגדיל את הלחץ הבינלאומי, נראה כי בשלב זה עדיין אין במועצת הביטחון של האו"ם נכונות להעביר את הלחץ לפסים צבאיים, במיוחד בגלל ההתנגדות של רוסיה וסין-,משטר אסד השתמש בווטו הרוסי-סיני, בכל אמצעי התקשורת והתעמולה העומדים לרשותו, כדי לתאר את העוצמה שיש בידי משטר אסד, כאשר מאחוריו עומדות שתי מעצמות כמו רוסיה וסין. היום הדיסקט אצל הרוסים השתנה והם טוענים שהבעיות שהצטברו במשך השנים הרבות בסוריה אין יכולות להיפתר בכוח או בעימות יתרה מכך-מוסקבה חושבת כי נכשלה המדיניות של אסד לדכא באש את המרד נגדו וכי אין לו ברירה אחרת אלא לשבת לשולחן הדיונים עם המורדים. לכן מבחינת המערב כל האופציות נשארות על השולחן במטרה ללחוץ על הסורים.  חגיגות הניצחון של אסד היו קצרות מוסקבה מגבירה את הלחץ שלה על אסד והזמינה משלחת של ארגוני האופוזיציה הסורית לבקר במוסקבה.  זו מכה קשה לאסד, מאחר ועד עכשיו רק טורקיה תמכה בגלוי במורדים הסוריים. ובמקביל הלחץ על הנשיא בשאר אסד להפסיק את הרג המפגינים, או לרדת מהשלטון, תוך כדי האפשרות שהוא עומד מול פעולה צבאית מערבית מתקרבת בצעדי ענק. אסאד מתכונן אל הלא נודע לכן משטר בשאר אסד החל בהכנות לחסום אפשרות של מעבר כוחות ערביים, או של נאט''ו, לתוך סוריה ע"י מיקוש גבולותיה עם ירדן וטורקיה. אסד מזהיר ידיה של סוריה אינן כבולות והיא תגיב על כל צעדים נגדה-אם סוריה תותקף, סוריה היא כמו קו שבר, ואם מתעסקים בקרקע גורמים לרעידת אדמה .אסד נמצא בפרשת דרכים מכרעת: מלחמה אזורית, או כניעה לאולטימטומים של המערב ורוסיה בתוכה, לזה מצטרפת קריאה גם מצד הליגה הערבית בעקבות ההפגנות הקטלניות המתחוללות ברחבי סוריה מדי יום ,"דרישות התושבים לחופש ולדמוקרטיה הן דרישות שזקוקות לתמיכה, ולא לקליעים בחזה של המפגינים" והוסיפה: עידן ערבי חדש שמובל על ידי צעירים ששואפים להווה טוב יותר ולעתיד בהיר יותר. לאור המצב העגום בסוריה והמשך הרג אזרחים חפים מפשע הליגה הערבית הוציאה הודעה חריפה ביותר עד כה נגד משטר אסד. הליגה שלחה לדמשק "מסר בהול", שבו הביעה "חוסר שביעות רצונה מהמשך ההרג באזרחי סוריה" יוביל בסופו שהליגה הערבית תצטרף לעמדה המערבית כפי שעשתה במשטר נגד קאדפי.  ארגון זכויות האדם הסורי הוסיפה מסר משלה קראה למועצת הביטחון של האו"ם לפעול באופן מיידי להעמדת לדין של הבכירים הסורים האחראים לירי. "ההתנהגות הברברית הזו, שמכוונת לשמור על הקליקה השלטת בשלטון על חשבון מספר גדל והולך של חיי אזרחים, דורשת פעולה בינלאומית מיידית מעבר לגינויים. יתרה מכך: "הרוצחים במשטר הסורי חייבים לשלם על אחריותם. נהרות דם שנשפכו על ידי המשטר הרודני הזה בארבעת העשורים האחרונים אינם מספיקים". מבחינת טורקיה בת בריתה של סוריה, המהומות בסוריה ובעולם הערבי בכלל מציבות בפניה אתגר חדש, איך אפשר לשמור על  קו של אפס בעיות עם מדינות שכנות כאשר האינסטינקט הבסיסי שלך הוא לתמוך במפגינים. חלק גדול מתוך המפגינים בסוריה הם מוסלמים סונים מה שמקשר אותם באופן טבעי לטורקיה הסונית ומעורר את דעת הקהל הטורקית לתמוך בהם.

המזרח התיכון של 2011 הוא מזרח תיכון ערטילאי, אפוף באבק של מהפכות ובעיקר בסימני שאלה גדולים לגבי העתיד .מהזווית הישראלית: נפילתו הפוטנציאלית של המשטר הדאיגה את ישראל מאז ומתמיד, בין היתר בשל יכולתו לשמור על שקט יחסי בגבול המשותף למדינות. ולזה יש להוסיף את ארסנל הנשק הלא-קונבנציונלי של סוריה שעלול ליפול לידיים של קיצוניים. המזרח התיכון הופך לבלתי יציב, עד שנראה דמוקרטיה יחלוף זמן רב אם בכלל.