הבחירות בלבנון

לבנון נמצאת בימים אלה בשלב הרה גורל לגבי עתידה כמדינה חופשית ודמוקרטית הבחירות המתקרבות לפרלמנט הלבנוני (ב-7.6.09) הן חלק מהמערכה הג'יהאדיסטית והמדיניות בלבנון ומהוות הזדמנות להשגת תמיכה בקו ההתנגדות של גורמים רדיקאלים בלבנון,. ניצחון חיזבאללה בבחירות יאפשר הקמת חזית אזורית חדשה בחסות בעל הבית איראן.

השאלה המטרידה את אזרחיה, כמו גם את מדינות ערב והמערב, היא אם ארגון חיזבאללה והמפלגות התומכות בו יזכו ברוב ויקימו את הממשלה הבאה. אם כך יקרה,לבנון תקושר אורגנית למחנה הרדיקלי בהובלת איראן ותשוב לחסותה של סוריה.

לבנון היא מיקרו-קוסמוס של העולם-הערבי וברומטר רגיש למגמות חדשות, ולעלייתם או לקריסתם של כוחות פוליטיים בעלי גוונים שונים.

בלבנון שוררת תחושת בטן המשותפת לרבים מהלבנונים, שחיזבאללה עלול להביא בפעם הראשונה ולנצח בגדול את הבחירות של מחר.

חיזבאללה מקדיש את כל מרצו וכספו לקראת הבחירות, עיקר המאמצים מוקדשים לסיוע לבני בריתו, מפלגת אמל השיעית,וכן מפלגת הזרם החופשי של הגנרל הנוצרי, מישל עאון נשיא לבנון לשעבר.

מתחת לפני השטח מתנהלת מלחמה שקטה של לחצים פוליטיים במטרה לשכנע מועמדים עצמאיים להצטרף לתומכי חיזבאללה, או להסתלק מן המרוץ.

לפיכך מנהיג הדרוזי ואליד ג'ונבלאט, טרח לקיים מפגשים תכופים עם מנהיג חיזבאללה חסן נאסרללה כדי להיערך לקראת "היום שלאחרי", וזאת למרות העוינות הרבה השוררת ביניהם בעיקר מאז מלחמת לבנון השנייה שהחלה עם חטיפתם של שני חיילי צה"ל בידי ארגון חיזבאללה ביולי 2006.

המפגשים הללו, הנערכים בין הצדדים היריבים בלבנון, מראים בעליל על בגרות מסוימת של הפוליטיקה הלבנונית לאור לקחיה של מלחמת-האזרחים השנייה שהתחוללה בלבנון בשנים 1990-1975.

מלחמה זו ומלחמת לבנון השנייה של יולי 2006, מהוות ציוני-דרך חשובים בפוליטיקה הלבנונית המשמשים שיעור-מאלף לכול אלה המבקשים ליזום במזיד מהלכים הרפתקניים אלימים בשל שיקולים רגעיים ומוטעים.

המצב הנוכחי בלבנון חייב להדליק נורה אדומה בארה"ב ואירופה ומנהיגי העולם החופשי .
על מדינות ערב המתונות בהנהגת מצריים וסעודיה לחזק מיידית את המחנה האנטי שיעי בגלל המצב הרגיש והמדאיג בלבנון.
סוריה ואיראן הצליחו לצמצם את הכוח הנוצרי , ע"י מדיניות של חיסולים הכוללת פוליטיקאים , סופרים ואנשי תקשורת .

המצב הקיים הוא בלתי נסבל כאשר לבנון הולכת ומתרוקנת מאזרחיה הנוצרים, אורתודוכסים, ומארוניים ורואים את מדינם מתבוססת בדם ונכבשת ע"י חיזבאללה בחסות אירן.
זו האחרונה מזרימה כמויות אדירות של נשק , כסף ועזרה לחיזבאללה - במצב הזה על מדינות המתונות במזרח התיכון, והמפרץ -לחזק ולתמוך בכוחות החופשיים נוצרים, סונים, דרוזים, כדי להביא לאיזון .
הבחירות הקרובות חשובות מאוד ויש להם השפעה על האיזור כולו בעיקר על מדינות ערב הסוניות - החוששות מהתפשטות המהפכה השיעית בארצם.
התופעה הנוכחית מסתמנת כאיום על מצריים וסעודיה – היא עלולה להפוך במהרה לאיום על המזרח התיכון כולו ועל מדינות אחרות בכך שהאיסלם השיעי הקיצוני יתפשט והשתלט על מדינות אלה .
התערובת מחושבת ומהירה של מדינות העולם החופשי - תוכל להביא לאיזון מחודש ולשנות את המצב הקשה השורר בלבנון.

ביירות הנוצרית , עיר הבירה היפה שכונתה בעבר פאריז של המזרח התיכון הופכת אט אט לעיר מדולדלת מאזרחים נוצרים, מארוניים, ואורתודוכסים.דרום לבנון זה זמן ארוך שהוא בשליטת חיזבאללה, וזאת עקב הדילול בכוח היחסי של האזרחים הנוצרים שעוזבו במהלך השנים האחרונות את איזור זה.

ביקורו של סגן נשיא ארה"ב "ג'ון ביידן" בביירות הוא שיגר לתקשורת את המסר השגוי: הדרך לגיהינום רצופה כוונות טובות, כפי שלמדנו בעבר מעלייתו הדמוקרטית של החמאס בעזה.

מסע-הצלב לקידום הדמוקרטיה במזרח-התיכון בידי האמריקאים העלה את אנשי החמאס לשלטון בעזה; בכך ערער את המצב הפנימי במצרים; הוא הציב אתגרים קשים מנשוא למערכת הפוליטית השברירית

בעיראק; והוא גם עלול להפיל את לבנון למלחמת-אזרחים נוספת. הניסיון הפוליטי הלבנוני מורה על כך שכול ניסיון לגמד את אחד מהגורמים העדתיים בלבנון מביא לפרץ של אלימות מחודשת. דווקא היוזמה של ג'נובלט להיפגש עם חסן נסראללה כדי להיערך לקראת העתיד, מראה על מחשבה פרקטית הנשענת על קרקע המציאות ואף נשענת על הניסיון ההיסטורי המצטבר שכה חסרים למעצבי המדיניות האמריקאית במזרח-התיכון.

לסיכום:תפיסה הדמוקרטית במדיניות-החוץ האמריקאית שגויה. ארה"ב מגלה מעורבות-יתר בהליכים ובתהליכים דמוקרטיים בעולם, כולנו צריכים להיות מאוד מודאגים מכך. אם בוחנים את מעשיה של ארה"ב בעשורים האחרונים בזירה הבינלאומית, מתברר שבכול מקום בו היא הניחה את ידה, מהלך העניינים השתבש לחלוטין עד כדי מרחץ-דמים מתמשך ועתיר קורבנות. בשנות ה-50 וה-60 של המאה הקודמת, ארה"ב הייתה שקועה עד-צוואר במרחץ-הדמים שהתחולל באסיה. לאחר מכן, ארה"ב החלה לתפעל לתועלתה את המשטרים האפלים והרצחניים של אמריקה הלטינית של שנות ה-70 וה-80. וב-20 השנים האחרונות, ארה"ב שקועה במאבקים ובמלחמות מתמשכות במזרח-התיכון מאז הפלישה העיראקית לכווית באוגוסט 1990. הנושא המזרח-תיכוני מוביל אותנו למערכת הבחירות בלבנון של 2009 ולמעורבותה של ארה"ב בנדון,