יום שבת, 20 בדצמבר 2008

מסעדות שף נסגרות

רק לפני שנה מסעדות נפתחו בהשקעה פנומנאלית – והקהל הסועדים פתח את הארנק.כיום נחשפת תמונה שונה בתכלית.

אם לפני כמה שבועות לא היה ברור איך ישפיע המיתון על המסעדות בישראל, כעת התמונה מתבהרת.

מסעדות אשר לא "שמרו" חלק מהרווחים בצד לימים קשים ומתברר להם כעת כי אין ברשותם קצת שומן או חמצן שיחזיק אותם צפות מעל המים יהיו בבעיה ויהיו בסכנת סגירה מיידית. על פי נתונים מצטיירת תמונה כי 40% מהמסעדות היוקרה, 25% מבתי-הקפה והברים הפועלים בישראל נמצאים בסכנת סגירה מיידית. המשמעות היא כי אחת מכל 4 מסעדות בארץ עומדת על סף סגירה

תגובת השרשרת המתבקשת מכך היא פגיעה בעובדים מפוטרים אשר יכנסו למעגל האבטלה. פגיעה בספקי אשר יתקעו עם סחורה. ופגיעה בספקים שונים אשר המחאות המסעדות לא יכובדו וכ"ו.

במצב שנוצר עקב המיתון יש למסעדנים המקומיים די הרבה סיבות לקטר. בועת ההייטק שסעדה אצלם בקביעות הולכת ונגוזה, המיתון פושט בכל ופגע בעיקר בהם.

מצב-הרוח בתקופת המשבר וחוסר וודאות כלכלית ופוליטית משפיע ישירות על האנשים שהיו רגילים לצאת ולבלות במסעדות פעמים שלוש בשבוע. אנשים שמשרתם בסכנה או שהפסידו כספים בבורסה - הולכים פחות למסעדות.גם הרחבת הרפרטואר הקולינארי שכביכול יאפשר ללקוחות לסעוד בתקציב מצומצם והרצון להיות מסעדה פחות מעונבת ויותר נגישה לא יעזור הפור נפל.גם בתחום בתי הקפה למינהן יותר רשתות שבתוכניות ארוכות הטווח שלהם אמורות היו לפתוח עוד סניפים ייעצר התהליך וימתינו עד יעבור זעם ומנגד ישקיעו את הכספים בחיזוק הסניפים הקיימים.

בסוף החודש עתידות להיסגר מסעדת אורקה בתל-אביב, שעד אתמול היו מעוז עלייה לרגל ונחשבה למוסד קולינארי.

מינה טומיי בהרצליה, ולמון גראס בעזריאלי תל-אביב, וזוהי רק רשימה חלקית והיא צפויה כפי הנראה לגדול בימים הקרובים, ככל שייחשפו יותר פרטים לגבי עומק המיתון. במלחמת ההישרדות זאת קשה שלא לתהות מה יעלה בגורלה של מסעדות נוספות הנמצאות בקשיים.

חלק ביילתי מבוטל של שפים ישראלים ידוענים ויהירים לפי ההגדרה, נמצאים בתחושת דז'ה וו, ותחושת הביטחון העצמית הזאת הנשפכת מהם מוכיח שוב ושוב כמה הם בורים, יהירים, ומתרברבים, בעלי עודף ביטחון עצמי מופרז, שהם מחוץ לתמונה הכוללת. והאג'נדה המניעה אותם שלהם זה לא יקרה- נובעת בשל עודף יהירות!!! כל התבטאות שלהם היא מתנשא וריקה מתוכן. כאשר הם נותנים הסברים שונים ומשונים לתופעה, ונמנעים במכוון מלייחס אותה למשבר הכלכלי ולתחושת חוסר הוודאות השרויה בציבור בישראל ולכן אני טוען שמצב הרוח משפיעה הצרכני ועלולה לפגוע בהרגלי הבילוי. הם לא מבינים שגם סועדים שעדיין לא התרוששו לא אוהבים להיראות במקומות כאלה.

"כל דבר טוב צריך להסתיים וכנראה שהתור שלה היה אמור להגיע" זו היא אימרה כמעט בנאלית האומרת קל להתחיל אך קשה לסיים. במילים אחרות ובצורה מניפולטיבית פשוט לא מוכנים להודות בטעיות שלהם ובחוסר המקצועיות שהיא נוהלה, וזאת הייתה לפי הבנתי תוכן הכתבה הקצרה -שמסעדת יין יאנג התל-אביבית נסגרה אחרי 27 שנות פעילות

המסעדות שצפויות לספוג את הפגיעה הקשה בתקופות של משבר הנוכחי הן מסעדות יוקרה ומסעדות המרוכזות באזורי תעשיית וההיי-טק.

כל ניסיון להמשיך לסלף את המציאות מוכיח, למי שאין לו חמצן דיו וקצת שומן לתקופה הקשה הזו נמצא בבעיה. החוכמה היא לשמור בימים טובים לימים רעים ולא כולם יודעים לעשות את זה.

אני מניח שרוב המסעדות בישראל ישתמשו בשיטת "תחנת הדלק" -כאשר המשק עולה יעלו מחירים, וכאשר המשק יורד יישארו אדישים ויהנו מהרווחים אין חדש תחת השמש- למרות "שהשמנים מרזים והרזים מתים". אירועים אלו נמצאים אצלם רק ברקע ולא כופים על עצמם משטר מרסן.

עלינו להיזכר היטב במפולת של שנות התשעים- מסעדות ידועות נמחקו מעל פני האדמה. שנים אלה תזכרנה כשנים טראומטיות במיוחד.

בארבע השנים האחרונות הפלצנות חזרה בגדול, מסעדות צצו כפטריות לאחר הגשם- למרות שהמציאות לא הצדיקה גל כזה של מסעדות חדשות-לחלק מהמסעדות יש תפריט מיוחד לחברי מועדון המסעדה,ועוד טריקים שיווקיים שהמוח היהודי הקודר ממצאי חדשות לבקרים. בקיצור על מסעדני ושפיי הצמרת ללמוד מההיסטוריה- ולא ההיסטוריה תלמד אותם.

צר לי לאכזב כמה מן הצופים- טענתי לא השתנתה עקב המיתון בארץ אין מושג הנקרא מסעדות מקצועיות כפי שאנו עדים להם באירופה. מסעדות שמורידות עכשיו מחירים הן כנראה לא ידעו מראש לתמחר נכון את המנות גם בעבר כשהיה השגשוג בעיצומו.

ללא קשר למיתון- בישראל 84% מהמסעדות נסגרות אחרי שנתיים בממוצע- כשהאוכל בזיון!!! הלקוחות מצבעים ברגלים.המסיבה הסתימה- סופם של מסעדות שמוכרות מנת סלט ב- 54 ₪, הסועדים אינם פראיירים, כפי שאין שום הצדקה לשלם על מנת פסטה 80 ₪ והרשימה עוד ארוכה.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה