תום ההקפאה ביו"ש

הקשיים בצד הפלסטיני נובעים מהעובדה שהמערכת הפלסטינית מפוצלת, ובדיעבד ההקפאה הייתה טעות אסטרטגית של ישראל' הקפאת הבנייה מסתיימת ב-26 לספטמבר, גם במחיר של פיצוץ המו"מ.

יש לחדש את הבנייה "גם במקרה של דרישה אמריקאית מפורשת", ממשלת הליכוד ברשות בנימין נתניהו איננה מעוניינת בהארכת ההקפאה לאחר 26 בספטמבר, "וגם אם חלק ממנה רוצה בכך, ככל הנראה אין רוב לצעד כזה.

הפלסטינים ניהלו מו"מ במשל 17 שנים, כשלאורך כל התקופה היתה בנייה רציפה. אי אפשר לדרוש מתושבי ישראל שלא לבנות את בתיהם, ולומר להם זכויות הקניין שלכם מוקפאות.

לא תתבצע הקפאה חלקית - אין לעשות הבחנה בין גושי ההתנחלויות לבין היישובים הבודדים.

חשוב שגם הצד הפלסטיני יבין שהזמן גם עובד נגד. ככל שעובר הזמן והם לא מתפשרים בנושא ההכרה בישראל או סוגיית הפליטים – ייווצרו עובדות חדשות בשטח, וגם הן יהיו בלתי הפיכות.

הפתרון היחיד יימצא כאשר ייקבע, סוף סוף, גבול בין ישראל לפלשתין. עד אז תימשך הורדת הידיים,אני מבין לליבם של הפלסטינים שחוששים מהמשך ההתנחלות בשטח שהם רואים כשטח המיועד למדינתם. נושא זה ניתן לפיתרון במסגרת המו"מ- ריכוז ההתנחלויות בגושים, פירוק השאר, וסיפוחם לישראל, תמורת פיצוי טריטוריאלי כתמורה יש בו מן הצדק.

לכן על ישראל להציע את שטח המשולש כפתרון לבעיה הטריטוריאלית-וחזרה עטרה ליושנה, ובכך נתפוס שני ציפורים במכה אחת. "החלפת שטחים" וכן שמירה על יציבות מפני אלימות המיעוט המוסלמי שחלקו עוין לישראל.

וכך סוגיית הגבולות והסדרי הביטחון, תוך מתן ערבות לפלסטינים ששטח המדינה הפלסטינית יהיה זהה לשטח הגדה ב-67.

לצערי, המסקנה היא שהפלסטינים אינם באים למו"מ בידיים נקיות ובתום לב. הם מוכנים לדבר על הקפאת בנייה בהתנחלויות ופינוייהן, על הגבולות ואפילו על ביטחון, כלומר על האינטרסים שלהם, אבל לא יוותרו בנושא הפליטים. הם אינם באים לחפש פשרה אלא לדרוש מילוי מכסימלי של דרישותיהם, תוך חיסול מדינת היהודים-ולהפוך את ישראל "למדינת כל אזרחיה", שזוהי מילה מכובסת לחיסולה של מדינת היהודים ע"י ביטול כל המאפיינים היהודיים של המדינה, ביטול "חוק השבות", וקליטת הפליטים בישראל .

יתרה מכך אבו מאזן הודה שהצעותיו של אהוד אולמרט אף הרחיקו לכת מהצעות קמפ דויד. הוא לא השיב כלל, ודאי לא בחיוב להצעותיו של אולמרט, אבל, כעת הוא דורש שהמו"מ יתחיל מההצעות שאולמרט הציע.

נושא הפליטים הוא קו אדום בישראל בדיוק כפי שנושא ההתנחלויות הוא קו אדום אצל הפלסטינים.

אילו קיבל אבו מאזן את הגדרת אובאמה, שארץ ישראל היא מולדתו ההיסטורית של העם היהודי, היה מסלק אבן נגף חשובה מהמשא ומתן הישיר. גם קריאתו של אובאמה להאריך את הקפאת הבנייה ביהודה ובשומרון התקבלה בירושלים בהתנגדות רועמת.

לישראל אין ממה לחשוש דעת קהל מנבאים כישלון לדמוקרטים בבחירות שייערכו לבתי הקונגרס בעוד כ־40 ימים, לכן לנשיא אין הרבה ברירות.

נכון שמבחינה דיפלומטית נוח יותר לנהל את המשא ומתן בתנאי הקפאה, אבל אין לכך סימן בקלפים המדיניים. הממשלה פשוט אינה יכולה, אפילו היתה מעוניינת להיענות לאבו מאזן, ובעיקר לאובאמה. התבטאותו האחרונה של אבו מאזן, שבה רמז כי חידוש הבנייה לא יהיה עילה מיידית להפסקת המו"מ, מעידה כי הוא מבין שהממשלה הנוכחית אינה יכולה.

מוצע בזה לחפש פתרון זמני: הכוונה שהפלשתינים יסכימו להעלים עין מחידוש מסוים של הבנייה לתקופת זמן קצובה, כפי שמצידו השני של המתרס ההקפאה היתה קצובת מועד זה חיוני למשא ומתן שנועד להסתיים בהסכם שלום.

מה עשוי לקרות במציאות?

בחירות אמצע הקדנציה

מקובל בארצות הברית להתייחס לבחירות אמצע הקדנציה כ"משאל העם של הנשיא" הבחירות האלו יהיו בראש ובראשונה, על הנשיא ברק אובמה.

בחירות אלו אמורות לשקף את מידת האמון של העם האמריקני בתפקודו של ממשל אובאמה. הבחירות הם בפתח-הבחירות כבר כאן, לכן זהו הנושא המרכזי על סדר היום הציבורי האמריקני.

באופן טבעי, המאבק על הקול והכסף היהודי ומידת השפעתם על קבלת ההחלטות האמריקנית - בעיצומו.

מדיניות החוץ האמריקאית נקבעת ומעוצבת בבית הלבן, במחלקת המדינה, ובפנטגון, לכן ניצחון של הרפובליקנים בנובמבר יתכן ויבוא לסופן של הצרות על ישראל.

לכן לבחירות אמצע הקדנציה יש משמעות עצומה, הן במישור הסמלי והן במישור המעשי, והן יכולות לשנות לחלוטין את אופיו של הממשל.

בחירות אמצע הקדנציה midterm elections בדרך כלל נתפסות כעניין אמריקאי פנימי, שאינו קשור למדיניות החוץ של הבית הלבן.

אך לפנינו המצב העכשווי שונה בתכלית , וכל זה נובע לנוכח האקטיביות שמפגין הנשיא אובמה והשפעתו המטלטלת על הצירים שבין ישראל, הממשל, הקהילה היהודית והעולם הערבי.

נכון הדבר יש מי שתולים תקוות במהפך רפובליקני בגבעת הקפיטול שיחזיר אותנו לימי ג'ורג' W בוש, אם לא בפועל אז לפחות ברוח.

כבר היום ברור מעל כל ספק שהמפלגה הדמוקרטית מסתכנת בעונש בבחירות אמצע הקדנציה לקונגרס, מאחר ונושא המרכזי של מערכת הבחירות יהיה המצב הכלכלי המוקטעה, וכל זה למרות שמנהלי הבנקים חזרו לחייך, ולמרות הגאות בשווקים ולמרות הרווחים שהציגו חברות שונות, בחינה של נתוני הכלכלה האמריקנית לא מראים אור בקצב המנהרה"כלכלת ארה"ב עדיין עומדת בפני רוח נגדית חזקה –וזו הסיבה שכלכלת ארה"ב עדיין מקרטעת, הכל נובע: מהלכי החקיקה הדרסטיים/הדרמטיים שהוביל הנשיא, זה מה שיצר אווירה העוינת כלפי וושינגטון , ולכן בעקבות המשבר הכלכלי עולים העניינים הלאומיים לראש סדר היום.

היות שממשל אובמה אינו מסוגל או אינו מוכן עוד להציע תמריצים פיסיקאליים נוספים, נותרו הבנקים המרכזיים כסמכות היחידה לשיקום הכלכלה המדשדשת, כל דיון בפתרונות האפשריים מצד הפוליטיקאים נתקל בחומה בצורה של עמדות מפלגתיות לקראת בחירות אמצע הקדנציה שייערכו בנובמבר, ותקווה חסרת פרופורציות נתלית בבנק הפדראלי ובבן ברננקי העומד בראשו.

הסגת כוחות ארה"ב מעיראק מעוררים דאגה, בעיקר משום שחמישה חודשים אחרי הבחירות עוד אין ממשלה במדינה.

ולכן לנסיגה האמריקאית מעיראק תהיינה בעתיד הקרוב השפעות רבות, ביניהן השפעות מוראליות-פסיכולוגיות, והשפעות פרקטיות. ברמה המוראלית, התנועות הקיצוניות, ובייחוד תנועת הג'יהאד העולמי, שעומדת מאחורי עיקר הטרור הפנימי בעיראק, וכך גם התרמה לאמריקאים לעזוב, יכולות היום להציג את נסיגת האמריקאים כניצחון האולטימטיבי של האיסלאם כנגד המערב, במה שהם רואים כהתנגשות הציוויליזציות של המאה ה21.

עם סיום המלחמה בעיראק, כבר היום ברור שהאמריקאים לא ניצחו בה, הם השאירו את חורבות עיראק לאיגרונים ולמדינות השונות.

נסיגת האמריקאים מעיראק, מביאה בין היתר להתחזקות משמעותית של אל קעידה בארץ זו, ולהתפשטות האלימות ה"עיראקית" בהן.

השפעת הנסיגה האמריקאית בעיראק לא תהיה מוגבלת רק למזרח התיכון, היא יכולה לתת זריקת עידוד משמעותית גם לאיגרונים קיצוניים בדרום ומזרח אסיה, לפקיסטן, הודו, הפיליפינים, תאילנד ואינדונזיה, ואף לתרום לכוחם באמצעות שליחתם של וותיקי המלחמה בעיראק ובאמצעות הזמנת לוחמים מקומיים לאימונים בעיראק, שעלולה להפוך לבסיס החדש של תנועת הג'יהאד העולמי.

כך או כך, לסיום המלחמה בעיראק תהיה השפעה עמוקה על העולם המוסלמי ועל הסכסוכים הקשורים אליו, השפעה שתהיה לטובת הקיצוניים האסלאמיים ולרעת אפשרות של שלום.

לזה יש להוסיף שכולנו זוכרים כיצד סולקו הסובייטים מאפגניסטן, בידי לוחמי ג'יהאד אסלאמיים, ביניהם גם תנועת הג'יהאד העולמית – אל קעידה. העובדה שלוחמי ג'יהאד הצליחו להביס את אחת משתי מעצמות העל של אז, ואפילו גרמו בעיניהם לקריסתה המוחלטת, נתנה זריקת מרץ משמעותית לתנועות האסלאמיות הקיצוניות, תהילת הניצחון על הכובש הייתה גדולה.

מעבר לזאת, אפגניסטן הפכה עם השנים להיות הבסיס (אל קעידה) לתנועת הג'יהאד העולמית, אלפי מוסלמים אדוקים הגיעו אליה ואל בסיסי האימונים, שנוהלו בידי אוסמה בן לאדן ואנשיו, בכדי להפוך ללוחמי ג'יהאד מיומנים.

בוגרי מחנות אלה נשלחו לאיזורי עימות שונים ברחבי הגלובוס, בין היתר לארה"ב 11 בספטמבר, במלחמות הצ'צ'ניות, אסון הרכבות בספרד ולונדון ועוד.

אז מה הסיכויים שהרפובליקנים ישתלטו על וושינגטון? סביר להניח שאחוזי ההצבעה הנמוכים ישחקו לטובת הרפובליקנים, כי התומכים של אובמה עלולים להישאר בבית.

גם נושא ההגירה הופכת לסוגיה משמעותית, וכל זה בעקבות החקיקה הנוקשת באריזונה שמגדילה את סמכויות החיפוש, התשאול והמעצר של השוטרים.

קיימת סבירות גבוהה שניצחון של הרפובליקנים בנובמבר יביא לסופן צרותיה של ישראל בכל הקשור ליחסים בינינו ובין ממשל אובמה. מאחר ולבחירות אמצע הקדנציה יש עדיין משמעות עצומה, הן במישור הסמלי והן במישור המעשי, והן יכולות לשנות לחלוטין את אופיו של הממשל.

טירות היין של בורדו וסביבותיה

אמנות עשיית יין משולה לאמנות הציור או הפיסול שהרי האמן לעולם אינו יודע כיצד תראה יצירתו. מדוע יין הוא מעשה אמנות? גם מפני שבהיודע היין לרבים, יישפט הוא על פי הקריטריונים האסתטיים. ממש כמעשה האמנות.

יקבים לא מעטים הפכו את התוויות מנושאת מידע גרידא ליצירה אמנותית של ממש. ציור, איור, רפרודוקציה של יצירה ידועה וכן הלאה.

אמנות ויזואלית כחרוז למעשה האמנות של היין מחזק את הזיקה של היין לערכים תרבותיים. היא מזכירה לנו שגם בימים של תעשייה, של מודרנה, של רפרודוקציה, של שעתוק ושל שכפול, יש גם אלו הרואים ביין ביטוי של הטבע, ביטוי של אמנות, ביטוי של השילוב בין פרי הטבע ליצירה האנושית.

לזה יש להוסיף: שכיום יין אינו רק משקה המלווה ארוחה טובה, אלא גם סמל יוקרה ואפיק השקעה לכל דבר. בכלכלה, זהו מוצר יוקרה שהביקוש אליו גדל יחד עם המחיר-היינות שבדרך כלל נרכשים כהשקעה הנם יינות בורדו ובורגנדיה, הנקראים על שם האזור בצרפת.

סוגים מסוימים של יינות משובחים במיוחד, או נחשבים לכאלה, שעליהם מוכנים האספנים לשלם סכומי עתק. הביקוש ליינות איכות מצד הקונים השונים, בעיקר אולגרכים, מקפיץ את מחירם לשיאים חדשים, בייחוד בתקופה שבה השקעות קונבנציונאליות, מניות,ונדל"ן אינן כדאיות.

כללי: איזור בורדו הוא חבל ארץ במערב צרפת, המשתרע משני העברים של נהר הז'ירונד ושל שני יובליו הראשיים – הנהרות גארון, דו�דון�,הז'ירונד, רחב הידיים נשפך אל האוקיינוס האטלנטי מצפון מערב לעיר בורדו. שני היובלים - נהרות קטנים יותר, אך נכבדים לכשעצמם - נשפכים אל הז'ירונד ויוצרים יחד איתו את צורת האות Y כשהיא הפוכה ומוטה שמאלה. הכרך העירוני בורדו שוכן על גדות הגארון. הדורדון, מתפתל מצפון לעיר ולנהר גארון.

החבל מתחלק למחוזות בכל הקשור ליצור יין. כל מחוז מתחלק למספר אזורי משנה המכונים, כל-אחד, Appellation אפלסיון, בדרך הביטוי הצרפתית.

האפלסיונים יכונו ברשימה זו בשם "אזורי-יין". מצפונו עד דרומו וממזרח ועד הים מחולק החבל לכ-40 אזורי-יין. הנה שמותיהם ומיקומם הגיאוגרפי, יחסית לעיר בורדו:
* בצפון מערב- במחוז מדוק אזורי-היין פויאק ומרגו. סנט ג'ולין,סנט אסטרף, ליסטר מוליס.
* בדרום במחוז גראב - אזורי-היין פסאק-לאוניאן, וסוטרן.
*בצפון מזרח - אזורי-היין פומרול וסנט אמיליון.

שמוזכר השם בורדו Bordeaux, מיד עולים שלל הקשרים ומתעוררות תחושות מיוחדות. בורדו - לא רק שם של מקום, לא רק צבע אדום רב משמעויות ולא רק יין נהדר ועז גוון, אלא שילוב של הכל ביחד, המגלם עולם ומלואו, יחד עם סיפור עשיר ומרתק. חבל הארץ הצרפתי, שידע כיבושים ושליטים לרוב, פרח בימי האימפריה הרומית וקיבע מאז את מעמדו בפסגת ענף היין העולמי.

מגוון היין המייצרים באיזור בורדו הוא רחב ועצום, מיינות שולחן פשוטים עד גדול היינות בתבל.

כמה מהיינות הגדולים מקורם בחבל בורדו- ומחירם מגיע לאלפי דולרים לבקבוק.

חבל בורדו ידוע במיוחד ביינותיו האדומים למרות שמיצרים גם יינות לבנים, אלא יש גם יוצא מהכלל כגון: יינות "סוטרן" או "שאטו ד'ייקם" יינות מתוקים.

רוב הבלנד הל היין המיוצר הוא תערובת של ענבי: קברנה סובניון, קברנה פרנק ומרלו, והם משתנים באחוזים מיקב ליקב.

לכל יקב יש את הכרם שלו- הוא מגדל, בוצר, ומפיק את היין וכל התהליך נעשה ביקב עצמו- יישון בחביות עץ, ביקוק ועד המכירה.

לחלוקה של חבל בורדו למחוזות ולאזורי-יין יש חשיבות עצומה. אזור-יין בחבל בורדו הוא המהות, הוא הישות, הוא האופי, הוא האישיות, הוא חזות הכול. בפרפראזה על פתגם אחר, ניתן לומר על יינני ויוקבי בורדו: "אמור לי מהו אזורך ואומר לך מי אתה". כאילו נוצר פתגם זה אך ורק כדי לתאר את חשיבות אזורי-היין, בחבל. עד כאן גיאוגרפיה.

באיזורי היין בבורדו לא מסמנים צפון/דרום- מזרח מערב אלא: ימין ושמאל-זאת, על פי מיקום המחוז/האזור/היקב, משמאל לנהר או מימינו, כלומר – יקבי, או יינות, הגדה הימנית של הז'ירונד/גארון/דורדון, או אלה מן הגדה השמאלית.

מה שמייחד כל יקב וכל איזור-יין הוא הטרואר שלו- "תנאי גידול" - כלל תנאי גידול הגפן המשפיעים על איכות היין.

את מועדי תחילתו של הבציר בכל אזור קובעת ועדה מקצועית, וקביעתה חייבת באישורו של מושל המחוז. תהליך ייצור היין בבורדו הוא קלאסי. אחרי הבציר, ההפרדה- הסרת השדרה והעלים ( על מנת למנוע אפיצות יתר בתירוש המותסס -הריסוק, הנגירה והסחיטה. התירוש של כל זן בנפרד נשלח להתססה עם שמרים האדומים גם עם הזג – הקליפה הדקה של הענב המכילה את רוב חומרי הצבע ), בדרך כלל במכלי פלדת אל-חלד, אך עדיים יש המאמינים בבטון ואפילו בחביות עץ ענקיות. המכלים מצוידים במערכות לבקרת חום ולצינון. במהלך התסיסה בוחשים מדי פעם את "כובע" הגפת המצטבר בראש המכל ודוחקים בו לרדת ולהתערבב ביין.

מעט היסטוריה: שבועיים בלבד נדרשו להשלמת אחד המסמכים הגורליים ביותר למסחר היינות ב-150 השנים האחרונות. הכול החל כאשר נפוליאון השלישי ,החליט לקיים בפריז תערוכה בינלאומית שבה תוצג מיטב התוצרת הצרפתית. לשכת המסחר של בורדו הוזמנה להציג בתערוכה, וראשיה התבקשו לספק רשימה של טובי האחוזות יצרניות היין.

הסוחרים הרכיבו אותה ללא התחשבות בטרואר, או במיקום. היא שיקפה את המוניטין של היצרנים השונים ואת מחירי יינותיהם, או במילים אחרות, היוותה תשקיף של המציאות המסחרית, שהייתה ידועה אז כמו גם היום. הסיבה שאזור מדוק היה המנצח הענק של אותה תחרות פופולאריות הייתה שליינות האזור היו המוניטין הבינלאומיים הטובים ביותר באותה התקופה, ולפיכך ניתן היה להשיג את המחירים הטובים ביותר תמורתם. ניתן אף לטעון, שבאמצע המאה ה-19 הציג אזור זה את רמת הוויניפיקציה הגבוהה ביותר בעולם. יש להוסיף שלרשימה הנכבדה התווסף שאטו הו-בריון היה מאזור גראב, ואזור סאנט אמיליון לא זכה כלל לייצוג.

באופן מדהים, התחולל מאז רק שינוי אחד ברשימה. ב-1973, בזכות יוזמה של שר החקלאות הנמרץ והשאפתן ז'אק שיראק, שודרג מעמדו של שאטו מוטון-רוטשילד. הוא הצטרף אל הרביעייה המובילה, שכללה כבר את שאטו לאפיט-רוטשילד, שאטו מארגו, שאטו לאטור ושאטו הו-בריון. מבדיקת של היום עולה מסקנה ברורה אחת: ככלל, הגדה הימנית, שכלל לא הובאה בחשבון כאשר נערכה רשימת היינות המובילים לפני 150 שנה, נטלה את הבכורה. שתי גדות לבורדו, יותר מאי פעם.

תופעה מעניינת נוספת הקשורה בעלייתה לגדולה של הגדה הימנית: אף "ששאטו פטרוס מאזור פומרול" נסחר במחירים הגבוהים ביותר שניתן להשיג תמורת יין בורדו זה כבר כמה עשורים, ואף שיש בגדה הימנית כמה יקבים שהמוניטין שלהם אגדתי כשאטו אוזון, הרי שיצרנים רבים הזוכים בימינו להצלחות מסחריות מסחררות כלל לא התקיימו לפני 20 שנה!

לא רק המקור ליינות הגדולים של בורדו השתנה במובן זה, שכיום יינות אלה מגיעים ממבחר גדול יותר של תתי אזורים. גם אופי היצרנים המפיקים אותם השתנה. חלקם הפכו ליצרנים גדולים מאוד. הדבר מאפשר להם להפיק יינות שאיכותם בוודאי אינה נופלת מזו של הגדולים המירכאות, וזה הדין גם במחיריהם- יש לזכור נתון חשוב פשוט לא התקיימו יינות כמותם ב-1855 שנחתמו המסמכים הגורליים.

רבים מיינות בורדו המשיגים כיום את המחירים המרשימים ביותר הינם יינות בוטיק וגאראז', שחלק ממחיריהם נובע באופן ישיר מנדירותם.

רשימות הסיווג הקיימות בבורדו זו של 1855, וכן זו של סאנט אמיליון ואף אחרות עשויות לשמש כלי לתועים בג'ונגל היינות והמחירים של האזור. באופן מדהים, רשימת 1855 עדיין משקפת באופן יעיל למדי את הצמרת של אזור המדוק.

רשימת 1855 תכננו לראות בה את "התנ"ך של בורדו- היום נכון הוא להחזיר אותה לפרופורציות הרלוונטיות שלה בתחילת המאה ה-21, אך נעים לדעת, שטרם נס ליחה.

בורדו היה אזור היין המתבסס על איכותו. האזור הוא מיוחד ביכולת הייצור של הענבים המצוינים שלו. השילוב המושלם בין אדמה לאקלים.

השינויים באקלים ובאדמה בשני הגדות של בורדו, יוצרים הבדלים בין יינות בורדו. הגדה השמאלית, שכוללת את אזור פויאק ואזור מדוק, מבססת את יינותיה על ענבי הקברנה סוביניון, שהם הטאנים והאינטנסיביים יותר. בגדה הימנית, לעומת זאת, עם הכפרים סנט אמיליון ופומרול, מייצרים יינות המבוססים על ענבי המרלו. יינות אלו פירותיים יותר ועדינים יותר אשר נלגמים צעירים יותר.

בחבל בורדו יש 14,000 יקבים- טובים פחות וטובים יותר, כדי להכניס את הכמות המסחררת הזו של יקבים ויינות לסדר כלשהו, סווגו יקבי החבל ודורגו מספר פעמים במאה וששים השנה האחרונות. הנה הדירוגים העיקריים:

בבורדו לבד יש למעלה מ- 9,000 טירות יין ו- 57 אזורי גידול. לפיכך גם בין שתי גדות הנהר יש הבדלים מהותיים באדמה ובאקלים. בגדה השמאלית, אזור מדוק ופויאק, מתבססים אזורי הגידול על קברנה סוביניון, ואילו בגדה הימנית, עם הכפרים סנט אמיליון ופומרול, מבוססים אזורי הגידול על מרלו

במרוצת המאה ה - 19 הוקמו בידי יהודים שניים מהמרכזים הגדולים של בורדו לייצור יין: הברון נתניאל רוטשילד הקים ב - 1853 את יקבי שאטו-מוטון-רוטשילד (Chateau-Mouton-Rothschild) באזור מדוק (Medoc) , ובן-דודו הברון ג'יימס הקים ב1882. את שאטו-לאפיט-רוטשילד(Chateau-Lafitte-Rothschild.

באזור בורדו אין יין זני טהור, רוב היינות מורכבים מכמה זנים, בין 2 ל-5,יוצא מהכלל הוא יין שאטו פטרוס מחבל פומרול המופק: 95%מרלו, 5% קברנה פראנק. או יינות גראב הלבנים כמעט 100% סוביניון בלאן , וסוטרן עד 100% סמיון. הזן המוביל משתנה בבורדו מאפלסיון אחד למשנהו, אבל לעיתים גם מיקב ליקב באותה הגזרה, זאת עפ"י הקרקע והמסורת.

סעודות רבות מתקיימות בטירות בורדו בכל "תערוכת וינאקספו אך תמיד ישנה אחת, מרכזית, המונית ומדוברת יותר מאחרות. הם נערכות בפאר ובהדר שלא ייאמנו. הסלקציה של בעלי הבית לפעמים היא דרקונית, ומבטיחה שרק הנבחרים מבין שועלי ורוזני המסחר הבורדולזי יזכו לטעום. בארוחה נדירה אחת, את כל חמשת הפרמייה גראן קרו קלאסה הראשונים, וללוות את קינוחה "בשאטו ד'איקם" האגדתי.

אינכם חייבים לחלום עוד, תוכלו להתכונן לחוויית טעימות יין, תוך שאתם שואפים לריאותיכם את הנופים הקסומים של צרפת. כמובן שפירוט מעמיק לגבי המיקומים השונים של היינות ביקבים השונים והדרכים להגיע אליהם, תוכלו למצוא בקלות רבה במדריכים השונים.

תיירות יין היא הדרך הבדוקה והנעימה ביותר להתוודע ליינות בהקשר האזורי-תרבותי שלהם. זו חוויה אחרת לגמרי לטעום יין במסעדה ליד הבית, לעומת לגימתו במסעדה מקומית, לצד האוכל שאוכלים התושבים. וכמובן, אין טוב מטעימת היין ביקב שבו הוא מיוצר, לצד הכרמים שבהם גדלים הענבים ובנוכחות האנשים העושים את היין. כל זה נכון במיוחד ל"מכה" של תיירות היין, בורדו וסביבותיה.

אלה המשוגעים לדבר נעים לאיטם בחבל בורדו - בכבישים הצרים המקבילים לנהר הז'ירונד, המוקפים כרמים מטופחים ויקבים מהוללים; ובנתיבי סנט-אמיליון, ובפומרול, וגרב; או בדרכים שליד נהר הדורדוניה - וחשים התפעמות של עולה-רגל.

זהו מסע איטי בנופי חבל-היין ממרתף למרתף המאפשר השוואות ורכישה של ידע וניסיון, ביקבים הטובים ביותר בעולם, המושכים את מרב ההתעניינות. אתרי ה"סנובה" של יקבי-הצמרת אינם אתרי תיירות, וברובם אין מי שיקבל את התייר וילווה אותו. במרביתם קשה להיכנס אליהם, אך זה לא בלתי אפשרי.

הסיור, בחינם בדרך-כלל, כולל ביקור מודרך במתקני הייצור, במרתף החביות ובכרם המקיף את השאטו. ההסבר יכול להיות מקצועי מאוד, או כללי - ביקבי-הצמרת יוצאים מתוך הנחה, שמבקרים הפוקדים אותם שולטים לפחות במונחי-יסוד ומעורים בסוגיות הטרואר ובשיטות לייצור יין, ומיותר להסביר להם הכול מהיסוד.

את הסיור חותמת טעימה קטנה, בדרך-כלל מהחביות. לעתים, לפי התרשמות המלווים מהמבקרים, מחליטים שהם "מבינים" דיים, ואפשר לפתוח למענם בקבוק יין משובח.

מפת איזורי היין

איזור המדוק

האזור הגדול והחשוב שבין האזורים הוא מדוק-Medoc , הנמצא צפונית לעיר בורדו- בחלקו הצפוני מערבי של הנהר "הז'ירונד"- ובמערב גובל עם האוקיאנוס האטלנטי.בגדה השמאלית מייצרים יינות אריסטוקרטיים, ובעלי מורכבות קלאסית. גדה זו היא הבית של יינות מפורסמים כמו של שאטו מוטון רוטשילד. הגדה מחולקת ל-3 אזורים עיקריים – מדוק, פויאק וסוטרן.

מדוק – מדוק הוא הבית של היינות הכי מפורסמים של בורדו. מאזור זה מגיע ה"קלרט" הקלאסי, כלומר הבלנד הקלאסי. יינות אלו מרשימים כאשר הם צעירים, בעלי פרי מלא ובעלי רמזים של אדמה. יינות אלו הם בעלי יכולת יישון אלגנטי וארוך.

בשנת 1855 סווגו בין אלפי היקבים "באזור המדוק" לחמש קטגוריות: "פרמייר קרוPremier Cru "

"סקונד קרו,Second Cru", וכך הלאה. כמובן "פרמייר קרו" הוא הטוב מכולם- איזור המדוק מחולק ל- שמונה תת איזורים והם:
Medoc - Haut Medoc - Margaux - Saint Estèphe - Pauillac - Saint Julien Listrac Moulis.

ובכל איזור מדוק יש רק ארבע יקבים הנמצאים בטופ ואלו הם:

אזור מדוק פרוש על-פני 80 ק"מ לאורך הגדה המערבית של מפרץ ז'ירונד, והוא כולל את שטו-מרגו, מולי-אן-מדוק - Moulis-en-Médoc, פויאק - Pauillac -סנט-אסטפ - Saint-Estèphe, שהיא אחת העיירות הנעימות בסביבה ו- Listrac Moulis.

היינות של מדוק הם יינות אלגנטיים, אינטנסיביים יותר, בעלי פרי מלא ורמזים לאדמה, ומכאן מגיע ה"קלארט" הקלאסי - כינויו של הבורדו בפי האנגלים, שהפכו אותו ליין הדגל החביב עליהם. היינות של סנט אמיליון רכים וחלקים, מתובלנים ופירותיי, בעלי טעמים רבים ועשירים, ומרביתם מבוססים על זן המרלו.

היינות הגדולים של מדוק:

שלושת הראשונים ממוקמים בתת איזור סביב העירה פואייק הנמצאת בלב ליבו של איזור המדוק- באיזור זה יש 18 יקבים השיכים לסווג השני בחשיבותו, ועוד כמה עשרות יקבים השיכים לקטגוריות יותר נמוכות.

"שאטו לאטור" Latour Château היה בימי-הביניים מבצר, ובו צריח רבוע מבוצר, שנבנה במאה ה-14. הוא שהעניק לנחלה את שמה ואת סמלו של היקב, כשמעליו אריה, המצויר על התווית. הצריח שרואים בימינו אינו אלא מבנה של שובך מהמאה ה-17. הטרואר של לאטור יוצא-דופן: הוא זרוע אבני-קוורץ נוצצות, שהבעלים ההיסטורי של היקב, הרוזן מסגור, נהג להכין מהן כפתורי-חפתים.

"שאטו לאטור" ממוקם בשוליים הדרום-מזרחיים של הכפר פויאק שבאזור המדוק, כמה מאות מטרים מגדות שפך הנהר ז'ירונד. גפני היין סביב היקב בנות 50 שנה, והצעירות יותר בכרמים המרוחקים יותר - גם כן באזור היקב, בנות 35, והצעירות בנות 20 שנה.

האחוזה מפיקה שלושה סוגי יין אדום. בנוסף ליין הראשון שלה והם" Grand vin ,Les Forts de Latour, , ויין תחת התווית Pauillac. יין "שאטו לאטור" מורכב: מתמהיל של 75% קברנה סוביניון, 20% מרלו, ומידה שווה של פטיט ורדו וקברנה פראן, היקב מבקבק בשנה 320,000 בקבוקים משלושת סוגי היין שלו, תמיד ביוני-יולי, ובסים הביקוק עוטפים ידנית את הבקבוקים בנייר מיוחד, עליו לוגו היקב, כשהעובדות מקפידות למקם את הדפס הלוגו על נייר העטיפה בדיוק על הלוגו של על התווית.

http://www.chateau-latour.com/index.html

http://www.thewinedoctor.com/tastingsprofile/latour.shtml

"שאטו לפייט"Lafite-Rothschild -בדרכי למקום המקסים חולפים על-פני כרמים ושלטים הנושאים שמות גדולים. גדולים יותר וגדולים פחות. הנה שלט לכיוון שאטו לאטור, והנה אחר המצביע על שאטו מרגו, שאטו פישון-לונגוויל, שאטו לינץ'-באדג', שאטו גודין ועוד.

מעט היסטוריה: ג'יימס יעקב רוטשילד אביו של (מיודענו הנדיב הידוע אדמונד) החי בפריס מחליט בשנת, כאשר חודשים ספורים בלבד לפני מותו רוכש את "שאטו לאפיט" תמורת סכום שערורייתי לאותה תקופה.

סוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20 הן שנים שלא מביאות בשורות. פילוקסרה, ריקבונות קשים, מלחמת העולם הראשונה ושפל כלכלי, כל אלה אינם מיטיבים עם יצרני היין בבורדו. ההתאוששות של שאטו לאפיט והאזור כולו מתחילה להתאושש רק לאחר מלחמת העולם השנייה כשהברון אלי דה רוטשילד מקבל לידיו את ניהול היקב. לצד סדרה של בצירים מעולים (1945 האגדי בראשם) הוא מבצע תכנית שיקום לכרמים, למבנים ולציוד ומחזיר ללאפיט את תהילתו. משנת 1974 מנוהל היקב על ידי אריק דה רוטשילד כאשר הבעלות מתחלקת בין כמה בני משפחה.

שאטו לאפיט הוא מהגדולים ביקבי המדוק-לתווית הראשונה משמשות רק גפנים בנות 10 שנים ויותר. בחלקה הבוגרת ביותר גפנים בנות 115 שנים.

התווית השנייה נקראת: קארוד דה לאפיט Carruades de Laffite..

גם כיום, 150 שנה מאוחר יותר, תופסים עסקי היין חלק חשוב ופעיל בנכסי המשפחה המפורסמת.

היקב ממוקם על הגבול הצפוני של האפלסיון פויאק. מצפון הוא גובל באפלסיון סנט אסטף ומדרום גובלים כרמיו באלו של שאטו מוטון. מתחילת המאה ה-18 הופצו יינות לאפיט בלונדון ועד מחצית המאה נחשב כבר ליין יוקרתי, המבוקש בחצרות המלכים. תהילתו הונצחה בדרוג המפורסם של שנת 1855. שאטו לאפיט הוא אחד משלושת יקבי הדירוג הראשון הממוקמים בפויאק. יש להדגיש תחרותיות פנים משפחתית עזה לצד שיתוף פעולה לשמירה על האינטרסים המשותפים ויוקרת המותג מאפיינים את משפחת רוטשילד. מלבד "שאטו לאפיט" בבעלות החברה עוד שלושה יקבים בבורדו: "שאטו דוארט מילון" דירוג 4 פויאק, "שאטו ריוסק" סוטרן "שאטו לוואנג'יל" פומרול. החברה מייצרת ומפיצה יינות מותג בורדולזים וקשורה בשותפויות ברחבי תבל.

http://www.lafite.com/eng

אילן יוחסין של משפ' רוטשילד

http://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/1/1b/Rothschild%27s_tree1.jpg

"שאטו מוטון"Mouton-Rothschild - כרמיו נמצאים במדרון המשתפל לשפך נהר הז'ירונד, הענבים נבצרים ידנית. היינות מותססים במיכלי עץ זהו אחד מהשאטואים האחרונים במדוק שמשתמשים בהם ואז מיושנים בחביות עץ חדשות.

מעת היסטוריה:הראשון מבני משפחת רוטשילד שנכנס לעסקי היין, הלוא הוא נתנאל- הוא רוכש את שאטו בראן מוטון בבורדו ,מאוחר יותר שינה את שם היקב "לשאטו מוטון רוטשילד" חלומו רב השנים של פיליפ להעלות את שאטו מוטון מהדירוג השני בסיווג המפורסם של 1855 ולהצטרף לארבעת יקבי הדירוג הראשון, נולד כבר בשנת 1922, כאשר קיבל לידיו בגיל 20 את ניהול היקב. אבל החלום נתקל בהתנגדותו הנמרצת והבלתי מתפשרת של, מי אם לא, בן הדוד אלי דה רוטשילד, השכן משאטו לאפיט. העובדה ששאטו לאפיט היה חבר במועדון הצמרת היוקרתי למן היום הראשון לצד שאטו מרגו, שאטו לאטור ושאטו הוט-בריון רק הוסיפה שמן למדורה. המאבק המשיך לצבור תאוצה ובכך גררה את האזור כולו והפכה לשיחת היום בבורדו, בסופו של דבר בשנת 1973 הבין פיליפ בעליו של לפיט שיש להכניס את שאטו מוטון למועדון הצמרת וזה רק יועיל ללאפיט וגם לאזור כולו. שאטו מוטון עולה לדירוג הראשון והופך לאחד מחמשת הגדולים. היה זה השינוי הראשון והאחרון שנערך בסיווג הרשמי של המדוק מאז שנת לידתו ב-1855 ועד היום. סיום המאבק נתן את האות להתקרבות והתחממות היחסים בין שני ענפי משפחת רוטשילד בשנים שלאחר מכן.

הקבלה למועדון חמשת הגדולים לא היתה הישגו הגדול היחידי, על שמו רשומים חידושים מהפכניים ונועזים. חלקם נתפסים היום כמובנים מאליהם, אך בעת ההיא עוררו לא אחת גל של ביקורות ואף לגלוג מכיוון תעשיית היין השמרנית-הוא קורא תיגר על תעשיית היין ומחליט בצעד יוצא דופן להעביר את ביבוק היין ליקב. עד אז מקובל היה לשלוח את היין בחביות לסוחרים שהיו מיישנים אותו, מבקבקים ומוכרים.

בכך מעביר אליו את האחריות לכל שלבי הייצור, מגידול הענבים ועד המוצר הסופי ומכירתו. השם מוטון לצד מערכת שיווק משומנת, הפכה אותו למותג הבורדולזי הנמכר ביותר בעולם.

יין שאטו מוטון פרץ גבולות במלוא מובן המלה, היקב ברשות פיליפ יצר שיתופי פעולה בינלאומיים עם העולם החדש והפך את מותגיו להצלחות חובקות עולם.

יש להדגיש שאטו לאפיט ושאטו מוטון הם אמנם ספינות הדגל אך הם מהווים רק חלק מעסקי היין של הרוטשילדים. המשפחה הפכה ללא ספק לאחת הבולטות בתעשיית היין העולמית.

http://www.bpdr.com/gb/default.asp

חברת "ברון פיליפ דה רוטשילד" שבבעלותה שאטו מוטון רוטשילד, כוללת בין אחזקותיה גם את היקבים האיכותיים שאטו קלר מיון Chateau Clerc Milon,, שאטו ד'ארמאיאק Chateau d'Armailhac, דומיין דה בארונוק- Domaine des Baron'arques, וכן יין לבן איכותי איל דארז'ן Aile D'argent שהחל בייצורו בשנות התשעים, וכן יין פופולארי מהנפוצים והידועים בעולם, מוטון קאדט, הנמכר ב-15 מיליון בקבוקים ברחבי תבל, כמו גם סוגי יין רבים נוספים.

הברון פיליפ דה רוטשילד, בעליו של שאטו מוטון המהולל, קיבץ סביבו וסביב יינותיו ציירים ופסלים, משאגל דרך הנרי מור ועד דאלי, נתן להם לצייר את התוויות ואסף את יצירותיהם.

תוויות אומנים:http://www.theartistlabels.com/

"שאטו מרגו"Margaux, שוכן בעיבורי הכפר מארגו, היקב המוביל באפלסיון מתועד בכתובים בשמו הנוכחי מ-1705.

השאטו של היקב הוא ארמון לבן ומרשים בסגנון ניאו-קלאסי. היין של הכפר מארגו בכלל, ושל שאטו-מארגו בפרט, נחשב ל"נשי" יותר - כלומר רך ומעודן - מיינות פויאק, יין שאטו-מארגו הנפלא מתיישן עד-בלי-די.

היין שאטו מרגו מורכב מתמהיל 75% ענבי קברנה סובניון, 20% מרלו,5% קברנה פרנק. הטירה/היקב "שאטו מרגו" נמצא דרומית לעירה פואייק.

האחוזה מייצרת יין בשם: Pavillon Rouge, וכן יין לבן יבש בשם Pavillon Blanc du .

כדי לסכם בתמציתיות, שאטו מארגו היא אחוזה ראויה בעליל. במבט לאחור רק כמה עשרות שנים, זה היה יותר קשה למדי להפוך את ההצהרה הזו למציאות, אבל היום היינות הנושאים את התווית אלגנטית בעליל של שאטו מארגו הם ללא ספק חלק מהיינות הגדולים של בורדו כל, מראה עידון, בושם, ריכוז ואריכות ימים. האיזון העדין יחד עם האינטנסיביות של הניחוח רבים מוכיח את עצמו לכן היינות מדורגים בטופ, וכמובן הם יקרים.

http://www.chateau-margaux.com/Website/site/eng_accueil.htm

יין מדרגה שנייה-Seconds Cru

Chateau Rauzan Segla

Chateau Lascombes

Château Brane Cantenac

חבל גראב:

איזור גראב מקיף את העיר בורדו מצידה המערבי והדרומי, הוא קטן ביחס לחבל מדוק- זהו אחד האיזורים שמיצרים גם יינות לבנים לצד יינות אדומים- כאשר בשאר האיזורים הידועים מיצרים יינות אדומים.

חבל גראב ידוע במיוחד ביינותיו הלבנים היבשים והמתוקים:

להזכירכם" שאטו הוט בריון"Château Haut-Brion נמצאת בפסאק שבגראב-ולמרות זאת קיבל את התואר פרימייר קרו,כלומר: זוהי האחוזה היחידה שאינה נמצאת באיזור במדוק וסופחה,ונכללה בסיווג היינות של 1855.

כמו כמעט כל אחד מתשעת היקבים המובילים בבורדו, גם אחוזת הוט-בריון מתנשא מעל סביבתו השטוחה בכמה עשרות מטרים. יין הוט-בריון המופלא מתאפיין בטעם של קרמל חרוך.

בעיקר בחבל גראב האדמות גרועות לחקלאות, והן טובות במיוחד ביותר לגפן קברנה-סוביניון- הוא הזן המתאים ביותר לאדמות אלה.

קרקעות החבל הן אדמות חצצים, שכבות ומרבצים של חול, חרסית, ותערובת של חלוקי אבן קטנים ואבני חצץ.

הטרואר של בורדו מגוון מאוד, ומכאן גם היינות. לרבים מן היקבים קרקע רב-גונית: במקומות מסוימים יותר חול, במקומות אחרים יותר חרסית, ולא מעט תוספות של אבן-גיר,כך שהיין משתנה לעיתים קרובות מחלקה לחלקה בתחומי אותו כרם.

"שאטו הוט בריון": הוא הראשון שהשתמש במיכלי תסיסה מפלדת אל-חלד בשנות השישים. היין הראשון הקרוי שאטו הו בריון מותסס במיכלי פלדת אל-חלד ומיושן בחביות מעץ אלון חדשות במשך 24 עד 27 חודשים, ומזוקק בעזרת 6 חלבוני ביצה לחבית.

http://www.haut-brion.com/en/ - /actualites/10-06-2010-75th-anniversary-london-hosts-the-second-dinner-

האח השוכן ממש ממול בכניסה לעיירה פסאק (Pesac),בחבל גראב-שאטו לה מיסיון הו בריון – Chateau La Mission Haut-Brion מסווג: Grand Cru

שאטו לה מיסיון הו בריון היה בעבר מנזר, כפי ששמו (לה מיסיון) מרמז-שנרכש ע"י שאטו הו בריון ומשלים את מבחר ומגוון יינות. זהו אחד היקבים הוותיקים בבורדו מ- 1620.

מייצרים שני מותגים: מיסיון הו בריון בלנד המיסיון מורכב מ- 55% מרלו, 42% קברנה סוביניון, ו- 3% קברנה פרנק., לה שאפל הו בריון בלנד מורכב61% מרלו, 20% קברנה סוביניון, 19% קברנה פרנק.ב, וכן יין לבן מיסיון הו בריון מזני סוביניון בלאן וסמיון.

החלוקה לרמות:ולסיווגים שונה בתכלית מזו של שכנתו מדוק- במשך השנים נעשו סיווגים שונים- ההחלטה האחרונה התבצעה בשנת 1959 שקבע שרק 19% מהכרמים של ענבים אדומים, ו 5% מהכרמים ענבים לבנים רשאים להיקרא "קרו קלאסה" Cru Classe, ובנוסף ומתוך הסכמה הוחלט כי רק ארבע יקבים של יינות אדומים וכן אותה כמות מיינות לבנים נחשבים יותר מאחרים, וניתן להשוותם לסוגים הגבוהים ביותר של יינות מדוק.

יקבים המייצרים יינות אדומים בסווג- Cru Classes

Chateau de Fieuzal

Chateau Haut-Bailly

Chateau Haut-Brion

Chateau La Mission Haut-Brion

Chateau Latour Haut-Brion

Chateau Pape Clément

Chateau Smith Haut-Lafitte

אנו במחוז הגראב, אזור-יין פסאק-לאוניאן, גדה שמאלית, דרומה לעיר בורדו,הטירה ממוקמת, כרגיל, בלב כרמים רחבי ידיים וייחודו בכך שהוא מרוחק מכל מקום, מכל כביש, מכל רעש שקט ושלוה שוררים בכל.

המגדל מן המאה ה-16, אשר שוחזר לאחרונה ומתנשא במרכז המבנה באלגנטיות מושלמת, בולט למרחוק.

בקרבת מבנה היקב שוכן מבנה גדול, נוסף. מתברר שזהו אתר נופש ו-SPA הנטוע גם הוא בלב הכרמים ומוקף אגם, ובו ברבורים, ברווזים ואחרים. ייחודו של האתר יוצא הדופן, כ-SPA, הוא בכך שהכול בו סובב סביב יין. זהו - לא פחות ולא יותר - מכון לריפוי באמצעות יין. מפעילים כאן שיטת ריפוי המכונה, Vinothérapie ומוצעים במסגרתה טיפולים המבוססים על ענבים ויין. שמות הטיפולים כולם, מתייחסים ליינות. למשל – Merlot wrap, Crushed Cabernet Scrab, Red-wine Bath ועוד כהנה וכהנה; כל טיפול מפורט במלואו ב-"תפריט הטיפולים" וניתן להיווכח שענבים ויין ממשיים נכללים בטיפולים. קשה לדעת אם המדובר הוא בתעלול שיווקי, המכוון למי שהפרוטה בכיסו ואינו יודע איך לפזר אותה, או שיש כאן משהו אמיתי, בעל תועלת בריאותית. במקום מסעדה/ביסטרו הנהדרת.

הירידה הדרמטית אל מרתף החביות של היקב היא חוויה בפני עצמה מרתף זה שוכן מתחת לאולם הטעימה רחב הידיים

במרכזה של רצפת האולם פתח נפער ונגלה גרם מדרגות חבוי שהוליך אל תוך "תהום", שלא הייתה אלא אחד ממרתפי החביות המרהיבים של היקב

יקבים המייצרים יינות לבנים בסווג: Cru Classes

Chateau Couhins

Chateau Couhins-Lurton

Chateau Laville Haut-Brion

מבין אלפי היקבים הפועלים ברחבי חבל היינות של בורדו, תשעה מתבלטים כעטרת כוכבים זוהרת ברקיע היין העולמי. בראש הדירוגים הרשמיים ניצבים שמונה יקבים, ומיתוסף אליהם שאטו פטרוס מפומרול, אזור-יין שאין בו כל דירוג. תשיעייה זו היא הצמרת העולמית. אין לה מתחרים כלל, ואליה אני מצרף יקב נוסף, קוס ד'אסטורנל Cos-d'Estourne , שלעניות דעתי צריך היה להיכלל בדירוג. יש לציין עובדה מיוחדת: הקרקע של קוס ד'אסטורנל יחידה-במינה, אחת מאדמות היין הטובות ביותר שבנמצא. הגפנים הזקנות נאלצות להצמיח שורשי-ענק כדי לחפש מעט מים בעומק 19 מטרים - תופעה נדירה מאוד - והיין כהה ומרוכז במיוחד.

סוטרן- Sauternes

לחמישה כפרים בבורדו מותר להיקרא "סוטרן", ושאטו דאיקם בראשם הוא גם הגבוה ביותר: 80 מ' מעל פני הים. הקרקע מורכבת מארבעה סוגי אדמה, כשהשכבה התחתונה עשויה מצדפות של אויסטרים.

סודו של שאטו ד'איקם - הוא בזהב שהוא מייצר, מטילי זהב - זוהי האסוציאציה המיידית שמעורר המראה של אלפי הבקבוקים הנחים להם, בשלווה, בכלובי המתכת. ובתוכם נח היין הראשי שהיקב מייצר - יין הקינוח. 'סוטרן', הנחשב לטוב מכל יינות הקינוח בעולם.

היקב המיתולוגי של סוטרן Sauternes-" שאטו ד'איקם" Chateau d'Yquem

אזור סוטרן נמצא ב- 40 קילומטר דרומית לעיר בורדו, הכרמים רחבי הידיים של שאטו ד'איקם מצויים באזור היין סוטרן, בשטח המפגש בין שני נהרות – הגארון והסירון יובלו של הגארון.

בשל האקלים המיוחד השורר כאן עולים מן מהנהרות ערפילי-בוקר חזקים ומתמשכים.

הם הם המעטה שתחתיו גדלה ומבשילה אט אט הגפן בתנאים לחות וחום אידיאליים.

המעקב אחרי הגידול של כל גפן הוא יומיומי, והבציר מתנהל לפי מידת הבשלות ונעשה בשלבים- בכל פעם בוצרים רק את הענבים הנמצאים בשלב אופטימאלי של בשלות הבציר נעשה ידנית. העובדים בוצרים תוך מיון ידני של הענבים ענב ענב, וכל זה בכדי לקחת את ענבי הבוטריטיס – אותו ריקבון אציל שהוא עצם מהותו של הזהב הנוזלי.

בחינת הענבים הנבצרים "בשאטו ד'איקם" מתבצעת בכרמים, ולא על שולחן ביקב כמו שמקובל.

היין הנפלא יכול להתיישן בנחת מאה שנה ויותר.

השאטו מייצר רק יינות סוטרן והם נחשבים לטובים מכולם. השאטו גדול מבחינת שטח כרמיו - 1030 דונם, ונמצא על הגבעה הגבוהה ביותר של האזור.

הסוטרן - זהו יין קינוח צרפתי. העשוי מסמיון, סוביניון בלאן

הענב מושפע מפטרייה בוטריטיס סינרה הידועה גם בשם "ריקבון האציל". הפטרייה אינה מקלקלת את הענבים, אלא גורמת להם להיות מתוקים מאוד ובעלי ריכוז סוכר גבוה יותר,וכתוצאה מכך היין נהיה מרוכז וארומאטי, תהליך זה גורם לכמות הסוכר בענבים לעלות ומוריד את כמות המים בהם.

בתהליך הייצור ביקב מועכים את הענבים ארבע פעמים, תחילה עם השדרות, ובמעיכה השלישית מפרידים, ומערבבים את הענבים מכל החלקות ומכל סוגי הקרקע. התסיסה מתבצעת בחבית ולא במיכלי נירוסטה.

מרתף התסיסה האלכוהולית מאוחסן היין הצעיר במשך שלושה שבועות בחביות. עוצרים ב 14% אלכוהול וברמת סוכר שיורי הדרושה, מייצבים את היין ומיישנים אותו במשך שנתיים וחצי.
בטעימות עיוורות במהלך התקופה בודקים עם היין מתאים להיקרא "שאטו דיקאם",ולא הם נמכרים תחת אפלסיון סוטרן הנמוך והזול יותר.

הבלנד הראשון נעשה בחודש יוני שלאחר הבציר, והיין מוחזר לחביות במרתף התת קרקעי שהטמפרטורה בו היא 16 מעלות כל השנה.
במרתף ההתיישנות ממלאים את החביות להשלמת היין פעם בשבועיים, ובהמשך בתדירות יורדת, כשאחרי שנתיים וחצי משלימים את הבלנד כדי להגיע להרכב המושלם, ומבצעים את "ניקוי" היין הסופי עם ג'לטין שסופח אליו את כל החומרים שנשארו.

אתר הבית

פומרול- Pomerol

חבל פומרול: נמצאת צפונית מזרחית לעיר בורדו – בגדה המזרחית/ימנית של הנהר הז'ירונד- גובל בחלקו הצפוני עם חבל סנט אמיליון. פומרול – זהו אזור היין הקטן ביותר בבורדו בין סנט אמיליון והעיירה ליבורן. בגלל גודלה, פומרול יכולה לייצר כמות קטנה של יינות. באזור גדלים כ- 75% ענבי מרלו שנותנים ליינות צבע רובי יפה.

"שאטו פטרוס" Pétrusהוא יקב צנוע-לכאורה, שאינו מוזכר בשום דירוג יקבים רשמי. הוא בכל זאת נחשב למס' 1 בעולם, וליקר ביותר. במכירות פומביות ובמסעדות-צמרת נמכרים בקבוקים משנות-בציר טובות באלפי אירו ליחידה. כבר ראיתי בקבוק של שאטו פטרוס ב-5,000 אירו בתפריט-יין של מסעדה בצרפת.

המבנה קטן ולא-מרשים, בהחלט לא "שאטו". פסלון של פטרוס הקדוש על קיר חיצוני הוא המס היחיד לאסתטיקה שהעלו הבעלים. מה עושה את פטרוס, יין מרלו כמעט טהור, למה שהוא? ראשית, גאוניות הטרואר, מה שמכונה "הלולאה של פטרוס", כרם אחד שהקרקע שלו אחת ויחידה בכל פומרול,

הכרם נטוע על תל בגובה 40 מ מעל פני הים , ושאינה אופיינית ליקבים בסביבה.

פעולת המים והרוחות יישרו וחספסו אותו במשך מיליוני שנים, ויצרו קרקע קשה לעיבוד.

האדמת במקום מורכבת מחרסית בחלק העליון, המעורבת עם אבנים וברזל ורוויה במינרלים, תרכובת אידיאלית עבור ענב המרלו, העדין בדרך כלל ופה בזכות הקרקע מתמלא בעוצמה.

היקב וכרמיה של פטרוס נמצא במרכז אזור חצץ שחופף את אזור סנט אמיליון -ואחראי לאיכותם של היינות. הניקוז בקרקע הוא מושלם.

איזור פומרול רגיש לקיפאון והדבר מצמצם את פוטנציאל היבול בגפנים, ויוצר יינות בעלי ריכוז גבוה יותר מהרגיל.

הגפנים מוגבלות לשמונה נבטים בכל גפן, ונגזמות אם יש צורך בכך, על מנת לשמור על ריכוז הפרי, דבר שיהיה שיגעון בכל יקב אחר.

גיל הגפנים הגבוה מפיק מחד תפוקה כמותית נמוכה יותר, אך מאידך, מוסיף לריכוז הפרי בענב. בחורפים קשים מצפים את הגפנים הצעירות בכיסוי פלסטיק להגן עליהם,

מעולם לא נעשתה כאן סיווג ליינותיו אך ברור לכל "שאטו פטרוס" Château Pétrus-נמנה עם היינות היקרים בעולם, ויש הטוענים הטוב מכולם. היקב נמצא בכפר פומרול. היין מיוצר מ- 95% ענבי מרלו ו-50% קברנה פרנק, כשבבצירים המשובחים ובעיקר בשנים האחרונות, מכיל 100% ענבי מרלו. גיל הגפנים הוא 35 שנים בממוצע, ומיוצר בתסיסה ומסמוס של 20 עד 24 ימים במכלי בטון מבוקרי טמפרטורה, היין הוא בעל יכולת התיישנות של עשרות שנים.

http://www.antique-wine.com/topwines/petrus.aspx

מלבדו יש בחבל עוד 14 יקבים מובילים שנחשבים לטובים מאד: "קלו אנג'לס"- Clos I'Eglise, "שאטו לה-פין" Chateau Lepin , "שאטו פטי וילאז" Chatean Petit Villagel ועוד.

"שאטו לה בון פסטר" מפומרול שוכן גם הוא בגדה הימנית- מהביקור במקום אנו למדים על אופיים של ייננים בחבל, על שמרנות מול חדשנות, על התקינה החמורה הנהוגה בו ועל הפיקוח ההדוק על היקבים, מטעם הרשויות המתקינות את התקנות וה-רגולאטורים.

"סנט אמיליון- St Emilion"

סנט-אמיליון ממוקמת 35 ק"מ צפון-מזרחית לעיר בורדו בין ליבורן לקסטיליון-לה-באטיי, הגדה הימנית שהיא ארץ המרלו- בגובה ממוצע של 23 מ' מעל פני הים. סנט-אמיליון היא אחת מ-4 אזורי היין האדום הראשיים של בורדו, אותם סוגי ענבים מעורבבים במינונים ויחסים שונים, כאשר מרלו וקברנה פרנק שולטים ובעוד שמשתמשים רק בכמויות קטנות יחסית של קברנה סוביניון.

הסיווג בסנט-אמיליון נעשה לראשונה רק ב-1878. השימוש במילה "לראשונה" חשוב, הסיווג של סנט-אמיליון עובר בחינה מחודשת כל 10 שנים.

"שאטו אוזון" "ושאטו שבאל בלאן" הם 2 היינות שמסווגים כרגע נכון ל 2007כPremiers grands crus classes A. ישנם עוד 13 יינות ממחלקה שנייה ו-47 מחלקות נוספות.

שאטו שבאל בלאן Cheval Blanc בכינוי "הסוס הלבן" פרמייר גרנד קרו – משנת 1855

יקב קטן יחסית, אם כי גדול בהרבה משכנו פטרוס, ומפיק בממוצע 120 אלף בקבוקים בשנה. היין עשוי ממרלו ומקברנה-פראן.

הכרמים משתרעים 33 הקטאר כרמים - כאמור מרחב נטוע נדיר ליקב בדירוג כה גבוה, ומה שעוד נדיר כאן הוא הבלנד של קברנה פרנק ומרלו.

עקב החלטה לנטוע הרבה קברנה פראנק על חשבון המרלו המזוהה עם סנט אמיליון.
הגיל הממוצע של הכרמים 42 שנים, אך לחלקת הקברנה פרנק מול הטירה מלאו כבר 90 שנה.

הקברנה פרנק הדומיננטי עושה את כל ההבדל ונותן ליין של "שבאל בלאן" את האלגנטיות והרעננות, טרואר כאן אדמת צפחה עם צבע כחול, המעיד על הרבה ברזל בקרקע , ולא מהגיר והחצץ הנפוץ כל כך בחבל בורדו.

ביקב יש מיכלי בטון לתסיסת הקברנה פרנק, ומיכל נירוסטה לתסיסת המרלו. תסיסה מלולקטית מתבצעת במיכלים ולא בחביות, כדי לשמור על רעננות ולמנוע קבלת את טעם החבית.

סנט אמיליון – היינות מאזור זה הם בעלי טקסטורה חלקה ורכה ומלאי פירות ותבלינים . הכרמים נמצאים על ראשי גבעות, וכתוצאה מכך השורשים צריכים לעבוד עמוק. התוצאה היא יינות בעלי פירות עשירים יותר ובעלי טעמים רבים. היינות מבוססים תמיד על זן המרלו.

היין מתיישן בחביות חדשות המשמשות מחזור יין אחד, ובזה מסיימות את תפקידן ביקב, כאשר היין נמצא בהן 18 חודש.

הרכב הזנים בכל ממסך של שבאל-בלאן, נקבע בכל שנה על-פי מזג האוויר, באותה שנה.הבלנד מתבצע בשלב מוקדם דרך טעימות עיוורות, היין השני של היקב, "פטי שבאל "Petit Cheval שוהה בחביות 12 חודש, ויין שבאל בלאן שנפסל בטעימה העיוורת, עובר למיתוג פטי שבאל בסווג נמוך יותר.

גם אם שנת הבציר אינה נחשבת כמשובחת, עדין אנו מפיקים יינות מצוינים.

"שאטו שבאל בלאן"- Blanc Château Cheval הנושא את שם השאטו- אחד משני היינות היחידים שקיבלו את המעמד הגבוה של פרמייר גראן קרו סוג א' בדירוג היין של אזור סנט אמיליון ב-1855. היין נחשב ליין יוצא מן הכלל ונדיר.

הכרם: הוא כבעל שלוש מעלות: האחת היא מיקומו על גבול פומרול, השנייה היא מיקומו בגראב והקרקע הסלעית שלו, והשלישית הוא היותו בעל סגולות אופייניות לסנט אמיליון.

http://www.chateau-cheval-blanc.com/flash/cheval.htm

"שאטו אוזון"Château Ausone הוא יין מאזור סנט אמיליון שבבורדו, אחד משני יינות בלבד, ביחד עם שאטו שבאל בלאן, שמדורג כפרמייר גראן קרו סוג א' ‏ Premier Grand Cru Classé (A) בסיווג היינות של סנט אמיליון. היקב ממוקם בגדה הימנית של הז'ירונד באזור בורדו שבצרפת, סמוך לעיר סנט אמיליון. היקב מפיק גם יין שני שמכונה צ'אפל ד'אוזוןChapelle d'Ausone.

שאטו אוזון Ausone שבסנט-אמיליון אינו מזכיר בחזותו כלל את ארמונות-היין המהודרים והאציליים של הצמרת הבורדלזית. הוא נראה קטן, וכמעט עלוב, לעומת מתחריו הגדולים. לא כן היין. יקב זעיר - אבל איזה יין!

http://www.chateau-ausone-saint-emilion.com/fr/

שאטו טרולון מונדוChateau Troplong Mondot
Premier Grand Cru Classé

היקב שממוקם בנקודה הגבוהה ביותר באזור עם תצפית גם אל עמק דורדון וגם אל העירה סנט אמיליון.

הטירה כוללת את הכרמים, טירת המגורים, ואת היקב עצמו.

יש בכל גאווה שלאחר מהלך שנמשך 20 שנה שדרג עצמו ב- 2006 לסטאטוס של Premier Grand Cru Classé

היינות הפרמיום מתיישנים רק בחביות חדשות, בעוד היין השני מתיישן בחביות בנות שנה. "היין השני" עשוי מראש ככזה, שכן הוא מגיע מגפנים צעירות, בעוד שבסוף ההתיישנות בוררים בחביות החדשות בין היינות שיוגדרו כפרמיום ואלה שיהיו יין שני.
ההתיישנות בחבית נמשכת 15-18 חודש, וביקב עובדים עם חמישה מותגי חביות, כאשר

QUINTESSENCE הוא ספק החביות המובחר. הבציר מתבצע ידנית ע"י צוענים צרפתיים-המתנחלים לכל משך כל תקופת הבציר ליד הכרמים עם מטלטוליהם.

חומר למחשבה וסיור באיזור מופלא זה