כלכלה במשבר

המשבר הכלכלי שהחל בארצות הברית עם קריסת "ענקי ההשקעות ליהמן בראדר- ומריל לינץ'" ועורר גל של ירידות בשווקי העולם כנראה עד כה לא מטריד מאוד את הצמרת הכלכלית בארצנו. הצונאמי הכלכלי תפס את העולם כולו בכל שטח ובכל תחום, שיתק מערכות בנקאיות ופיננסיות.

יתכן ואנשים עדין לא הפנימו את עוצמת הצונאמי הכלכלי שמתקרב אלינו!!!

ולמרות זאת את רעש לוחות הטקטוניים והרעידות שבאים אחריו, אנו מרגישים היטב באחרונה מדובר ברעידת אדמה במימדים בלתי נתפסים עבור הכלכלה העולמית. אדם זר שהיה נוחת בישראל, היה משוכנע שנקלע למקום הזוי, שבועות ספורים אחרי שישראל יצאה למבצע "עופרת מצוקה", כמעט ואין לה זכר, אין רמז שהאויב החמאסי למד והפנים את הלכך, וממשיך בטפטוף ירי הקאסמים ליישובי הדרום, לצד כלכלה בפאניקה.

עזבו אתכם מהפיקנטריה, ומהדמויות ההזויות והשוליות, ומפי דוברי הביבים. נכון הירוק פורח ומשגשג עכשיו בארצנו, כמו מעבר לים אך הוא אינו מרגיע, את העולם פוקד צונאמי כלכלי שלדאונינו המצער לא פסח גם עלינו. וכשהכול מסביב קורס וטובע תחת נחשול הצונאמי הכלכלי הזה, אי הוודאות הופכת לוודאות היחידה .

התחזית שלפיה המשבר יסתיים במהלך שנת-2010 היא יותר משאלת לב מתחזית מבוססת. המשבר לא בדרך לסיום. כמו בכל דבר אחר בחיים, הדרך הקשה היא הדרך הנכונה.

בעידן שבו השיקול הכלכלי הוא השיקול העליון, השאלה המתבקשת היא –מה עושים בנידון. ישראל נמשלת לאולם נוסעים בשדה תעופה אחרי צונאמי. בפנים נראים תורים ארוכים של אנשים וממתינים לגל הפיטורים הצפוי במשק.

המעבר המהיר מגאות לשפל כלכלי משגע ומפחיד!

אנו רואים רק קצה הקרחון הענק של המשבר המתקרב!!!

חיזיון הצונאמי הכלכלי החל את מסע השייט שלו עוד בקיץ האחרון. השאלה היא מתי יסתיים ? ומה תהיה ועוצמתו ? והאם יצטרפו אליו צונאמים אחרים בדרך?

כנראה בישראל עדין לא הפנימו את עוצמת הצונאמי הכלכלי שמתקרב אלינו. בזמן שבכל העולם נפרדים מהקלישאות לטובת מהלכים כלכליים אמיתיים בישראל ממשיכים לנהל דיון פופוליסטי שבינו לבין המציאות אין דבר או חצי דבר. על מקבלי ההחלטות-ולקובעי המדיניות הכלכלית. לשלב ידיים ולקדם תוכנית משותפת להצלת מקומות עבודה של רבים מאיתנו.

לא רק פחד מביא איתו הצונאמי הכלכלי שהולך ומתרומם מול עיננו, הוא מביא איתו גם אור ותיקווה לשינוי היסטורי במפת הכסף העולמית והמקומית כאחת.

חלון הזמן וההזדמנות לחולל שינוי כזה, נמצא בידינו כאן ועכשיו, כל שעלינו לעשות הוא לדרוש היום מהממשלה שבדרך להתחייב לחולל את השינוי הנדרש לכלכלה בריאה יותר.

ירי הקאסמים לדרום נמשך

מבצע "עופרת יצוקה " נועד, בכדי לנסות לשים קץ לירי רקטות הקסאם מרצועת עזה לעבר שטח ישראל.

אחת המטרות הלא רשמיות של המבצע הוא להכניע מדינית את חמאס ולהביאו לבקש הפסקת אש. אזי ישראל היא שתקבע את התנאים ותחזיר לעצמה את כושר ההרתעה.

המנהגים ובראשם שרת החוץ מצהירים, שיכולת הפיקוד והשליטה של חמאס נפגעה קשה מאד- הירי לדרום אינו נפסק לדאונינו הרב.

למרבה הצער בישראל מיהרו לחפש אחר מוצא מדיני מהמבצע בעזה בטרם הושגו המשימות .

מאחורי היוזמה עמדה מידענו שרת החוץ ודחפה ליזום משא ומתן להפסקת אש.

הישגי מבצע עופרת יצוקה נשחקים מיום ליום. הביקורת הולכה ונמשכה ועוררה גל של תגובות חריפות באיחוד האירופי החמאס וארגוניים נוספים ברצועה ממשיכים לשגר רקטות כדי להשיג לחץ מדיני מול ישראל ולהראות לעולם כולו שהם לא נכנעים. ההסברה הפרו פלסטינית נמשכת בשל כישלון הסברה ישראלית שעדיין מוקדם לאמוד אותו.

הירי ממשיך , ואף אחד מאבירי השלטון ובמיוחד ציפי ליבני לא עושה מאומה, אפשר לעבור לסדר היום!!!! השאלה מדוע?????

וגם את הסלוגן- ” אהוד ברק יפתיע את כולכם !! חכו וראו" שמענו את זאת בעבר .......

מה שמעניין את שרת החוץ בעת הזאת- כיצד יש להמשיך לתכנן את התנתקות מיו"ש.
והיא איננה לומדת משגיאות העבר ומתעלמת מתוצאות ההתנתקות מעזה.היא מפקירה את תושבי השדרות.ושתיקתה בעת הזאת עלולה להביא את הקסאמים לתל- אביב רבתי.

ככל שנימשך ירי הקסמים ושלשת המוסקטרים אינם מגיבים, בשתיקתם הם מחזקים החמאס ברצועה. לגברתי השרה ולחברי הכנסת מטעם קדימה- שוב אנחנו נכנסים למערבולת ללא תחתית ולמעשה לא נמנעים מלהיכנס אליה .גברתי השרה את אמרת בקולך: עם הירי ימשך על ישראל להגיב- מייד ללא שום היסוס ב בחומרה רבה על הפרת הפסקת האש, ואסור בתחילית האיסור להבליג על זה.

ממשלה שלא גומרת את העבודה לא תנהיג בעתיד!!!!

לבני וברק איפה כל ההבטחות לשינוי המצב בדרום?העם לא טיפש!!!!! ציפי די לצביעות אנחנו לא כאלה מטומטמים....

העם הגיב בקלפי ויעף אותך לאופוזיציה!! התגובה של הבוחר היא קשה וכואבת.......על טעיות יש לשלם והמחיר יקר......

ציפי לבני היא אכזבה, אין לה כריזמה או מנהיגות,. בקיצור קומבינה של שרון.....

התנהלותה מעוררת לבטים-בקולה הצהירה שישראל תגיב בצורה לא פרופורציונאלית לירי קסאמים לדרום- אך מאומה לא נעשה והירי הספוראדי נמשך מדי יום.

מצרים הם ציר מרכזי בכל מה שקשור למאבק בהברחות לפי דבריך בעבר, אך בשטח ההברחות ממשיכות!!!! החמאס יורה על ישובים שהם בתוך הקו הירוק. על זה כנראה שאין ויכוח. אנחנו נסוגונו לחלוטין מעזה. גם זה די ברור.
הבעיה היא שקדימה לא ממש מתעניין בקו הירוק אלא בקו לניו-יורק. הוא מוכנה להקריב את טיפת דמם האחרונה של תושבי הספר, לקיום שלוות הנפש שלה במדינת תל אביב.

היה מעשה נכון להיכנס לעזה ולשנות את המצב אז למה לסגת עכשיו שהמומנט עדין לטובתנו אל תתנו למצב להמשיך ולדרדר עזבו את האגו האישי בצד יש דברים יותר חשובים והם חיי התושבים בדרום חיי התושבים לתשומת לבכם

בשלב מסוים, מעגל הקסמים יצטרך להישבר, למרות שזה לא יקרה השבוע.נמתין לממשלה הבאה!!!!!

תקופה קשה עומדת בפתח

המשבר הפיננסי מקיש בדלת ועמו פחדים, לבטים כלכליים ובעיקר בלבול,הכותרת בעמוד הראשון של העיתונים מדבר בעד עצמו, למעשה אומה הכל: הכלכלה בישראל במצב קשה, אבל בערים הגדולות המצב נורא. בכל בוקר הציבור הישראלי נחשף לעוד כותרת מדאיגות, הצופה את גלי פיטורים הענק שבפתח, במקביל הסכנה לכספי החסכונות שלנו ולעסקים שלא יצליחו לשרוד את התקופה הקשה העומדת בפתח.

המיתון כבר אינו איום ערטילאי אלא עובדה מוגמרת, החשש ממיתון הופך כבר לנושא שאנחנו מדברים עליו ונערכים לו-אנשים חושבים פעמיים על כל הוצאה. הוא אמנם החל כמשבר פיננסי שפגע בארצות רחוקות מעבר לים, אך מי שקיווה שדרכו אולי תפסח על ארצנו הקטנטונת נידון להתאכזב. המיתון בהחלט הגיע גם למזרח התיכון. וזאת למרות התחזיות האופטימיות למדיניות הכלכלית של האוצר בקשר למיתון שבדרך המשק הישראלי מתדרדר למיתון העמוק ואליו הארוך בתולדותיו. ברקע למיתון עומדים מגוון של גורמים, חיצוניים, ופנימיים הגורמים החיצוניים ניתן למנות את המיתון העולמי, וקריסת הבורסות בעולם והמשבר החריף השורר בשוקי העולם בארה"ב ומערב אירופה ואסיה. בכל המגזרים ובהיי-טק בפרט. ניצני אי אמון בקובעי המדיניות הכלכלית נראים באופק וזה עלול להביא את המשק על סף משבר.

הגורמים הפנימיים הם: בעיקרם עוגנים של מדיניות הפיסיקלית והמוניטארית.קיימת עלייה דרמטית בסביבת אי הוודאות, עוגן הריבית ושמירת היציבות הפיננסית מקרטעת בעצלתיים,למרות הפחתת הריבית החדה שביצע בנק ישראל איננה מנביאה את הפירות המיוחלים.

עוגנים אלה משתלבים יחד ויוצרים מעגל קסמים שלילי של הידרדרות אשר מעמיקה את המיתון ותורמת רבות להארכתו שלא לצורך. שיעור הריבית שהבנק גובה מאיתנו מורכב מעלות ההלוואה לבנק בתוספת מרווח הבנק. מרווח הבנק כולל את העלויות התפעוליות המועמסות על ההלוואה ואת הרווח. מטבע הדברים, שיעור הרווח של המוסד הפיננסי תלוי באופן מובהק בסיכון הגלום בהלוואה זו - ולכן על פניו נראה כי הבנקים רואים בהלוואות בתקופה זו סיכון גבוה מהותית לעומת התקופה שקדמה למשבר העולמי.

הקריסה הכלכלית בשוקי העולם ובישראל - מגבירה את החששות בקרב התיירנים והמסעדנים מפני מיתון: האשראי מצטמצם, אנשים סופגים הפסדים בתיקי ההשקעות ומוציאים פחות כסף על בילויים ונופש ואוכל בחוץ.הציבור בישראל מעיד על עצמו כי הפחית בחודשים האחרונים רכישה של מוצרים ושירותים, בעקבות המצב. בבילוי במסעדות, בתיירות והנופש, נרשמת רמת פגיעה גבוהה במיוחד. רמת החרדות גבוהה יותר כפי שהדבר בא לידי ביטוי בצריכה בקרב בעלי הכנסה מעל הממוצע. הצמצומים בהכנסות נובעים בעיקר ממגמת הפיטורים ההולכת ומואצת במשק, שמשפיעה על עצמאים, בעלי חברות ושכירים. סימני המצוקה הכלכלית הולכים ומתרבים. עלייה גדולה נרשמה במספר האנשים המובטלים מעבודה. המפוטר הטרי נמצא במשבר כלכלי מיידי שנובע מאובדן הכנסה לתקופה שאינה ידועה, ובמצב של היום ייתכן שזמן מציאת עבודה חדשה יתארך במיוחד.

ולמרות זאת לא הייתי רוצה לגרום לאנשים לאבד את השפיות, להילחץ יתר על המידה ולראות אותם יוצאים מהכלים.

הירידה המשמעותית היא יותר במסעדות גורמה, איפה שההוצאה לאדם היא יותר גבוהה. זה החל לאחר התפוצצות הבועה של הבורסות בעולם, "המצב בהחלט הפך לרע", מסעדות ובתי קפה פושטים את הרגל ובעקבות כך נסגרות. "המיתון פוגע בכל עסקי המזון" מסעדות, בתי קפה, שירותי קייטרינג, חנויות למזון מוכן, בכל. בעיקרון אורך חייהם עסקי ענף מסתכם ב 2 שנים בממוצע בלבד, וכל עסק רביעי שנסגר הוא בית קפה/ או מסעדה. הענף מאופיין בתחרות רבה ובריכוז גדול של בתי עסק במרכז הארץ. עבור בעלי העסקים המצב הנוכחי לא נראה מבטיח, הוא אפילו עגום. הם אלו שנמצאים כרגע בסיכון עסקי גבוה.

בערים הגדולות ניתן לראות יותר ויותר שטחים מסחריים וחנויות פנויות עם שלטים "להשכרה". אין זו הפעם הראשונה בה נרשמת האטה בולטת בכלכלה ישראל הדבר המפתיע הפעם הוא שהמיתון פוגע בצורה קשה. הגרוע מכל זה אי-הוודאות במשק המקפיאה יוזמות ,עוצרת איחודים ומיזוגים בין חברות ובמקביל דוחה תוכניות של חברות לרכוש או להשתלט על חברות אחרות. בפעולות האלה נמצא הכסף הגדול, והן היו בעבר מקור הרווחים הגדולים של במוסדות הפיננסיים הכנסות ורווחים מפעולות כאלה התכווצו, צונחים ונעלמים בהדרגה ככל שהמיתון מעמיק יותר.

המצב הקשה מכניס ל"הקפאה פסיכולוגית" יש הטוענים כי אנשים אינם ממהרים לקבל החלטות ויזמים מהססים להתחיל עסקים כלשהם. איומים בנושא הביטחוני אינו מוסיף, האזהרות החוזרות ונשנות מפני התקפות טרור והנדנדה במצב הכוננות וחוזר חלילה רק מחמירים את המצב.

מטעמי השלטון קורצים

מפלגת קדימה לא הייתה מסוגלת בעבר והכן בהווה לשנות את עצמה ועל כן היא לא יכולה להביא לשינוי המיוחל למדינה .קדימה ברשות אולמרט ולבני ניסו לכונן מציאות חדשה על ידי אמירות בוטות כגון: ישראל לא תוכל לשרוד אם לא תקום מדינה פלסטינית. ואזת משום שישראל תוכל לשמור על עליונות יהודית רק באמצעות משטר אפרטהייד , וזאת למרות שאין פרטנר בצד השני, ואבו מאזן מדשדש בשדה הפוליטי.

עלינו להביט היטב במראה ולהבחין במלכוד הפלסטיני שנראה לצופה מהצד בערך כך: ארגון הפתח, שנהנה מתמיכת הקהילה הבינלאומית, אינו זוכה בתמיכת העם; תנועת חמאס, שזוכה בתמיכת העם, מוחרמת על ידי הקהילה הבינלאומית, שסגרה בפניה את ברז הכספים והמענקים בהיותה ארגון טרור לכל דבר. יש לשים לב שזהו אינו מלכוד יציב אלא דינאמי, שנתון לשינויים מהירים. העם כועס היום על שני הצדדים - על חמאס שדבקה בעמדות קיצוניות בלתי מציאותיות, ועל פתח המושחת שלא תיקן את דרכיו. למעשה הוא היה רוצה לראות בהקמתה של ממשלת אחדות לאומית, אלא שגם לחמאס וגם לפתח יש קשיים אדירים להגיע להסכמה. לכל צד יש "תנאים" מקדימים.

היום החמאס הוא עם הגב לקיר, אבו מאזן מתנה את שיתוף הפעולה עם חמאס בכך שהאחרונה תקבל את תנאי הקווארטט: הכרה בישראל, הכרה בהסכמים שנחתמו בין ישראל לרשות, וזניחת ההתנגדות .המזוינת. זו שעת כושר להחזיר עטרה ליושנה, ואת תנועתו לראשות הממשלה. אבו מאזן מאמין שהזמן פועל לטובתו.

ישראל ברשות אולמרט ולבני ממשיכים לשדר את אותה התנהגות רדודה וחסרת אחריות, ולא נראה שהממשלה הנוכחית מודה בשגיאות העבר. ציפי לבני ואולמרט, יכולים לצחקק להנאתם, ולמחזר תסריטי-שלום ישנים ונבובים. המתכון למדינה הפלסטינית הזמנית, מבחינתם, כבר מוכן. גבול כבר יש - הגדר חסכה את ההתלבטות הזאת; נשיא כבר יש - אבו מאזן מפגין עמידה איתנה מול האופוזיציה האסלאמית; וזמן להרוג יש ויש, השלטון בארה"ב הוחלף. אך עלינו לקחת בחשבון שבאזורנו זחיחות דעת יתרה היא מסוכנת.

בימין מצדדים ואינו שולל על הסף בהסדר עם הפלסטינים , הימין מסתפק באמירה קצת פחות אפוקליפטית, בנוסח "לא נוכל לשלוט על עם אחר לנצח". המילה "אפרטהייד" נשארה מחוץ לתחום, כי הרי ה"דמוקרטיה" היתה מאז ומעולם בסיס קיומה של ישראל היהודית.

מן הראוי להדגיש שדעות הימין מן ההכרח מתנגשות באופן מוחלט לדעותיה של השרה ליבני בכל הסוגיה הקשורה להסכמי שלום בר קיימא עם הפלשתינים.

יש לומר ביושר שגם בצד השני תהליך אוסלו התגלה כזיוף שהשפיל בין היתר את המנהיגים הפלסטיניים, ואף גרם להם להיראות כשקרנים בעיני בני עמם.

ההיסטוריה מתפתחת בקצב מהיר וקיימת סכנה של נסיגה במודעות האנושית. לכן כיום אנו זקוקים לחשיבה חדשה עבור מאה חדשה, כולל חזון פוליטי, עסקי, וחברתי, העתיד הוא עבור כולנו.יש רעיונות מעודדים ודוגמאות לפתרונות אפשריים, הבעיה קימת בין פער המילים למעשים שקדימה התהדרה בזאת.

מודל החברה שהציגה קדימה בזמן שלטונה מיצה את עצמה, אין שום חזון או פיתרון ראוי בידי הפוליטיקאים של קדימה. לכן יש לדחוף לכיוון הנכון, הפוליטיקה תשתנה, עלינו להתמקד בשינוי שחל עקב הבחירות, ובמקביל לשנות לטובה את המודעות של החברה בישראל.

יו"ר קדימה לא שוקטת על שמריה ובמסגרת זו לא אפסו ניסיונותיה להקים ממשלה כאשר קדימה בראש. אך עליה להבין הבוחר בחר בממשלת ימין. זו האמת גם אם היא עצובה לשמאל.העם בחר 120 חברי כנסת , ולא ראש ממשלה..הכנסת הוא הריבון והסמכות העליונה להחליט מי יהיה ראש הממשלה הבא.

מה שלבני עושה עכשיו הוא רמאות, אותה רמאות שעמדה בבסיס הקמפיין שלה, כאשר שכנעה את בוחרי השמאל הרך והתמים להצביע למפלגת זאב בעור של כבש.

אילו היה זה מירוץ ל-100 מטר – אז נכן הדבר מי שניצח בהפרש של מאית השנייה נקרא מנצח!!!

אך כאן מדובר בבחירות לכנסת- התמונה הסופית קדימה קיבלה בסה"כ מושב אחד יותר בכנסת ה-18, ובסה"כ זכתה בפחות מרבע הקולות בקרב העם היושב בציון.
אז זה "ניצחון"? ובפרט שה"מנצחת" איננה מסוגלת להקים קואליציה עם אף מפלגה - לא עם העבודה, לא עם הערבים, אז מי נשאר?
המסקנה המתבקשת : ניצחון כזה ועבדנו, חייב להיות ברור עם קדימה איננה חוברת לליכוד שבכוונתו להקים ממשלה רחבה, אזי יזרקו לאופוזיציה. יש כאלה שימרו ברוך שפטרנו מהמפלגה המושחתת הזו, מפלגת האופורטוניסטים מיסודו של מי שרצה להיות מלך ישראל.

שמישהו מהיועצים יעשו טובה לציפי ויאמרו לה בלחש להפסיק לעשות מעצמה צחוק, הליכוד לא ילך לממשלת רוטציה, בכוונתו להקים ממשלה רחבה ככל האפשר.

אינני מחדש מאומה מפלגת קדימה עדין נהנית מאמפטיה גבוהה יותר מאשר מפלגות אחרות. מבחינה זו אפשר בהחלט שצמרת התקשורת הישראלית מבטאת את הלכי הרוח ההגמוניים של שכבות האליטה בחברה הישראלית, אותן שכבות שהקימו את המפלגה החדשה.זו תופעה שלילית לכשעצמה. כבר חלפו הימים שבהם היה אפשר לדבר על עיתונות נייטרלית או עיתונות אובייקטיבית. אנו חיים בעידן העיתונות המעורבת, ויודעים כי כל מה שנכתב הוא הבעת דעה, גם אם הוא מוצג לכאורה כאַקט-פוליטי. הדבר הנכון לעשותו כרגע הוא הגדרה-מחדש של כללי האתיקה העיתונאית המקצועית, כך שיתאימו לעידן הפוליטי תקשורתי.

השמאל מת וכדאי להפנים זאת, יש לקחת בחשבון את המצב הפוליטי החדש שנוצר אחרי הבחירות. המצב מצריך להתנהג כפי שמחייבת המציאות, וההחלטות המתקבלות חייבות להתחשב במציאות החדשה. היום שאמור היה לסמן התחדשות במפלגת קדימה, הופך במהרה לפארסה מביכה.

יו"ר קדימה תבקש מחבריה לסיעה- להסכים למצב תקדימי ולשבת כחברי הסיעה הגדולה(מנדט אחד מפריד) בספסלי האופוזיציה. והעילה העיקרית שעומדת מולה עיניה היא: ממשלה בראשות הליכוד עם מפלגות הימין עשויה להתנגש באופן מוחלט בעמדותיה בנושאים מדיניים. מדובר באותו הרכב של קדימה שנכשל בניהול ענייני המדינה. בביטחון, בכלכלה, ובטיפול במצב הביטחוני בדרום. זו לא נבחרת שיכולה לנהל מדינה. בקדימה, גם אם בשקט יחסי, לוטשים עיניים בנעשה בליכוד

לטעמי במפלגת קדימה לא ממהרים לקבל הכרעות, יש המצדדים לדו שיח עם הליכוד להרכבת ממשלה רחבה ברשות הליכוד, ועדין לא מוכנים בקלות לוותר מטעמי השלטון, ולצאת למדבר הפוליטי באופוזיציה, הימים הבאים יגידו זאת.

הישבה של קדימה באופוזיציה עלולה להביא להתפרקות וחיסולה, קדימה תיעלם מהנוף בדיוק כמו שינוי, ד"ש וכו'.. קשה לראות את בכירי קדימה מגישים הצעת חוק, או נושאים נאומים בני דקה במליאה במשך קדנציה שלמה.

יש הרבה מה לתקן במדינה ולא צריך כל הזמן למנות את הדברים. עדיף שמפלגת קדימה לא תבטיח יותר מדי אבל תקיים. עדיף שקדימה תוותר על "קווים אדומים" ותפגין הרבה עשייה.

זה לא צריך להפתיע אף אחד התסריט ידוע מראש, רה"מ דהיום- מר אולמרט המאופיין בשחיתות מוסרית וערכית ואיבוד כל זכר למנהיגות ודרך, מתכנן לחזור לזירה הפוליטית לאחר שיסתיימו ההליכים המשפטיים נגדו - ובתנאי שייחלץ מהם ללא הרשעה או אות קלון. עברו עדיף שקדימה תשב באופוזיציה, עצתו ועזרתו וניסיונו הן מחושבות היטב הוא שועל פוליטי ותיק, לכן הוא היצע ליו"ר קדימה ללכת לאופוזיציה " זה לא מאהבת מרדכי אלה משנאת המן ". זה יקל עליו בעתיד את חזרתו לזירה, וזאת למרות שלבני תהפוך ליריבתו העתידית.

שליפת ציפורניים

במהלך הקמפיין הפתיע לשמוע כמה מבכירי העבודה כי קיימת אפשרות שדווקא העבודה תרכיב את הממשלה הבאה, זה נשמע הזוי אז, ובודאי היום. אין גבול לחלומות, בכירי העבודה איבדו את הצלילות והדמיון שנחשב אצלם למציאות. כשיתעוררו יגלו שהם על הקרשים. לא יצביעו למפלגת העבודה, שבה הפואדיזם נותן את הטון.

מאז הסכמי אוסלו מפלגת העבודה- טעו בראייתם את המציאות והמשמעיות הנובעות מכך של מסירת שטחים, או לאחר שהושגה הרתעה מול החמאס בסיבוב הקודם,כאשר נאמר אנו עומדים בפני תקופת רגיעה ממושכת.קדרת הכישלונות ברורים וחוסר המעש משווע, ורק ההבטחות והדיבורים נשמעים מפיהם בקול גדול ועוד.

על הדלפק בכניסה למסדרון שמתי דף ועט, כדי לסמן כמה פעמים הריטואל חוזר על עצמו, כך מביאים בשורת גאולה, ומתאדים בבחירות שלאחר מכן. בכל שנתיים-שלוש, עת מתקיימות בחירות ההתבטלות המזרחית בפני אפסני המפלגות האשכנזיות המשקמים את האגו החבול והמעורער שלהם באמצעות מזרחים . חוזר על מתכונת קבועה של התנהגויות, מנטרות חזרה על מקצב קבוע - ריטואל מילולי – בו לא משנה מהם התכנים. אותה תשוקה מדומה מעורטלת חוזרת על עצמה ושוב ריקנות נחיתות אשמה.

מצער עד מאד לראות איך המפלגה האמורה לבטא נוסחה מנצחת מתאבדת לדעת, מעשה שמשון הוא ריטואל קבוע במפלגה זו , ובגדר איבוד עצמי לדעת.

אנשי שמאל אמיתיים צריכים להקים מפלגת שמאל חדשה ורלוונטית. מפלגת העבודה הפכה למפלגה מתאבדת לדעת. מפלגה שהופכת לאבק ברוח.

אני לא צעיר ועברתי לא מעט,אבל בכל פעם הריטואל חוזר על עצמו. הטקס חוזר על עצמו שוב ושוב באותה צורה במשך שנים. ריטואל הירי מנגד, חוזר על עצמו לאחר הבחירות. המטח הראשון נורה ויצא לדרך. אותו ריטואל חוזר על עצמו אין ספור, שוב נשאלות השאלות איך זה קרה?

מהודעת הכישלון בבחירות כבר יוצאות הצהרת כוונות, ושליפת הציפורניים החלה במאבק מתוך רצון לשרוד!.

עוד לא הסתיימו העקיצות ההדדיות לכן כדאי לשים עין כיצד ח"כ פרץ שעושה מהלך ראשון של שליפת ציפורניים ומנסה לאגד לצידו את קהל בוחריו. וזאת תוך כדי חשבון נפש. וזאת למרות שמהקאמבקים המפוקפקים של שניהם ניתן היה להפיק מרגליות קומיות לא מעטות.

אותו ריטואל עייף של זימה של שלהוב מזויף, " מדרש העקידה" בראי התקופה -הטקס מתאפיין בתדירות קבועה. הפולחן : דרמטי מן הטקס, והוא מקפל בתוכו סדרת ריטואלים או סדרה מתוכננת ומפותחת של פעילויות דרמטיות.

בהיודע תוצאות הבחירות מפלגת העבודה אמרה בקול צלול שהיא איננה נרתעת מלשבת באופוזיציה ומפלגת העבודה לא תצטרף לשום גוש.

חלק משרי העבודה פועלים באופן אקטיבי ועקבי כנגד הרוח הסוציאל-דמוקרטית אדם לאדם זאב. יחד עם זאת המתחרה מנגד איננו מקלס ומגדף, וחוסר תגובה ושתיקה יותר חזקה מירידה למחוזות נמוכים.

השמאל נכשל כישרון חרוץ

תנועת השמאל הישראלית לאחר בחירות 2009 נחל מפלה גדולה מול כל המפלגות האחרות.: "בדבריו של הסופר עמוס עוז "העבודה סיימה את תפקידה ההיסטורי" היא נושא הכותרת הראשית היום. גוש מרכז-שמאל כשל כשלון חרוץ: הוא הבטיח שלום והביא מלחמות, הבטיח יציבות שלטונית והביא שחיתות. לא העם טעה, הפוליטיקאים מטעמו טעו בדרך.

השמאל כשל לפי דרכו והשקפת עולמו בשתי המשימות ההיסטוריות הגדולות והחשובות: להביא לסיום נראה לעין של הסכסוך, ויותר מכך, לשמור על האפשרות של קיום שתי מדינות לשני עמים ולהביא לסדר כלכלי חברתי סוציאל-דמוקרטי, המאפשר חיים בכבוד למעמד הפועלים והעובדים בישראל.

גוש המרכז- ובתוכו קדימה, והעבודה - חטא בכל החטאים שאסור למנהיגות לעשות. הוא היה מתנכר ויהיר, העביר מסר שהוא תמיד היה והוא תמיד יהיה שם ושהוא נועד לשלטון, הוא לא ידע לעורר השראה, לא תקווה ולא חזון. צייר אופק חדש מדומה והביא חוסר יכולת עשייה ומחויבות לסדר היום שהעלה אותו לשלטון.

קדימה מייצגת "מציאות מעורפלת". האופן בו מפרשות אותה המפלגות שאיננה מדברות בקול "ברור" ו"חד". המבנה המפלגתי ההזוי המורכב מרסיסי מפלגות ,לא התאים את עצמו לשינוי ההולך ומתחולל בכל תחומי החיים בשנים האחרונות. שדה המאבק הרעיוני והפוליטי, כפי שהוא מוגדר פשוט אינו רלוונטי למציאות, ולפיכך הוא מערפל אותה, הערפל זורע ייאוש מן האפשרות לחולל שינוי וייאוש זה מחזק את הקצוות ה"ברור" והופך את המורכב לנלעג.

עמדותיה של מפלגת קדימה נראות מעורפלות דווקא משום שהיא מפזרת את הוודאויות – ולמעשה האשליות – בהן שרוי השיח הפוליטי הישראלי. עמדת 'הגם וגם' של לבני בתחום המדיני-בטחוני היא ביטוי לשקלול של הזירות הפלסטינית והאירנית והצורך לתת להן פתרונות החורגים מן השדה המוכר שהוגדר בימי אוסלו.

על "מעצבי דעת הקהל" להשתחרר מהשבי של החדשות היומיומיות ולראות את הסכנות האמיתיות הרובצות לפתחנו מחוץ לבית ובתוך הבית. מוטלת חובה על כל "מעצב דעת קהל" לא רק לומר למי הוא מתנגד אלא גם במי הוא תומך.

השאלה כיום האם אין שמאל או יש שמאל בישראל?

אך כבר כעת ניתן לומר כי מדובר במערכת בחירות יוצאת דופן ובתפנית פוליטית שהוליד כנסת שונה לחלוטין.

זו לא ירידה, אלא נפילה!!!~ קשה למצוא נפילה כזו במשטר פרלמנטארי של בחירות יחסיות במקום כלשהו. נפילה זו מדהימה שבעתיים שכן בעשור בו איבד השמאל הציוני מחצית מכוחו.

למרות שדעת הקהל פנתה לעבר הפתרון שהוא הציע, לתמיכה בפתרון של שתי מדינות לשני עמים.ולמרות זאת לא הצליח השמאל הציוני להמריא בחזרה למעמדו הקודם. גרוע מזה : שתי המפלגות לא הקימו ועדות שיחקרו פשרו של פלא זה. כיצד מסבירים אותו?

על רקע זה היו מערכות הבחירות רוויות מתח וגם אלימות, תעמולת הבחירות של השמאל הציוני בטענה שארץ-ישראל השלמה לא תוכל להיות מדינה יהודית ודמוקרטית לא צלחה.

העתיד המיידי רווי סכנות חמורות לישראל, ועיוור מי שמתעלם מסכנת המלחמה הבאה עם שלוחותיה של אירן בדרום ובצפון. האמת היא חמורה יותר: תוך זמן קצר יהיה לאיראן נשק גרעיני וזה יימצא בידי מנהיג בעל השקפת עולם נאצית המצהיר בגלוי על רצונו למחוק את ישראל מהמפה. אכן, אם נתמצת את מצבנו כיום דורשה ממשלה חזקה: ממשלה שתהיה מוכנה, מצד אחד, לעמוד על בטחונה של ישראל ולהקדיש משאבים להגנה אקטיבית מפני התקפות טילים ורקטות על ישראל הקטנה והפגיעה; ומצד שני תוכל לעשות את הוויתורים הנדרשים - גם הטריטוריאליים בבוא הזמן. אנו זקוקים לממשלה חזקה מבחינת כושר ההרתעה שלנו אך שתהא מוכנה לוויתורים טריטוריאליים וטקטיים כדי להבטיח את האינטרס הקיומי של ישראל.

בכל תרחיש אפשרי, נתניהו הוא ראש הממשלה העתידי של ישראל. כמובן זה משקף הלך רוח לאחר ספירת כל הקולות בבחירות 2009.

החשש והסיוט הגדול של השמאל ובראשם מפלגת קדימה- שממשלה העתידית תהיה לאומנית-דתית-חרדית. קואליציה של הליכוד- ישראל ביתנו-החרדים-האיחוד הלאומי והבית היהודי.לפי השקפת עולמם זו תהיה ממשלה שלא יהיה לה כושר תמרון פוליטי שתעמיק את תהליך הבידוד של ישראל ושתהיה גם אסון כלכלי בגלל תובענות השותפים הקואליציוניים.יו"ר הליכוד נתניהו הצהיר בקולו יעדיף קואליציה רחבה והשוטפים הפוטנציאלים הם הגוש הימין במפה הפוליטית.

הברירה של "קדימה" להצטרף לקואליציה זו. ואם זה לא יקרה, תקום זעקה אדירה מגרונם של אלה שהיום הם האחראים לתהליך זה של שקיעת מרכז הליכוד, והקמת מפלגת קדימה.

פלונטר ותסבוכת אלקטוראלית!!!

איזו תסבוכת פוליטית, אלקטוראלית, וקואליציונית שנוצרה בעקבות הבחירות שמאחורינו. רק בישראל יכולה לזמן פלונטר כזה, עשרות אלפי מצביעי מהשמאל הולכו שולל בספין שהפיצה מערכת התעמולה של קדימה ורבים בשמאל בלוע את הגלולה המרה והחליטו ביום הבוחר להצביע לקדימה במקום לעבודה ומרצ . המכה האנושה ביותר ניחתה על מפלגת מרצ ומפלגת העבודה. התעמולה של קדימה שלפיה המפלגה שתזכה ביותר מנדטים היא זו שתרכיב את הממשלה החדשה, עבדה בגדול על מצביעי מרצ והשמאל בישראל שנחשבים לאזרחים מעורבים ומשכילים. אלפים רבים החליטו ברגע האחרון ממש לזנוח את נטיית ליבם ולהפנות עורף למפלגה שלהם, כדי "להציל" את המדינה מדי הצמד ביבי-ליברמן.

תוצאות הבחירות הוכיחו שדרך הליכוד והמחנה הלאומי ניצחה. בקדימה מיהרו להגיב להצהרות הליכוד, ולטעון כי הם ירכיבו את הממשלה הבאה לבני ניצחה ניצחון גדול: הניצחון של קדימה שמובילה ביתרון קל מאוד של מנדט אחד בלבד על פני הליכוד. על פי התוצאות, המגיעות היישר מוועדת הבחירות המרכזית, קדימה מקבלת 28 מנדטים לעומת 27 לליכוד.היא גברה על הליכוד של בנימין נתניהו, שהוביל בסקרים עד הרגע האחרון. המאבק, על דעת שני הצדדים, היה "ציפי מול ביבי" בנאומה בפני עשרות פעילי קדימה בתל אביב, אמרה יו"ר קדימה, ציפי לבני, כי קדימה והעומד בראשה זכו באמון הציבור וזוהי שעת רצון ויש לכבד את הכרעת הבוחר.אך שכחה להדגיש שהמחנה הלאומי בראשות הליכוד זכה ביתרון מובהק. השאלה איננה מה אמרו הסקרים, השאלה היא מה אומרת המציאות. כל בר דעת מבין שהציבור הכריע- גוש הימין במפה הפוליטית בישראל ניצח בבחירות 2009.

האם התוצאות סופיות? לא. אלה תוצאות שאינן כוללות כ-150 אלף קולות של המעטפות הכפולות - חיילים, שוטרים, דיפלומטים, נכים ועוד האם המעטפות הכפולות צפויות להטות את התוצאות לכיוון הימין? קיים סיכוי סביר שהליכוד יקבל עוד מנדט אחד והתוצאה הסופית תיקו. הניסיון של קדימה והעומד בראשה המצהרים מעל כל במה להקים ממשלה למרות שהם מבינים שגוש הימין גדול יותר "זו טענה חלולה".

אנו נמצאים שני יממות לאחר היוודע התוצאות הלא סופיות של בחירות 2009 ופתיחת המשא ומתן הקואליציוני הלא רשמי, סימני השאלה סביב הרכב הממשלה הבאה מתרבים כיום אנו מתעוררים לבוקר ושומעים הכיצד ציפי לבני מחזרת במרץ אחר אביגדור ליברמן. בלעדיו אין לקדימה והעומד בראשה ממשלה. קיים ספק רב אם יש לה ממשלה גם עם ליברמן. את ניתוח תוצאות הבחירות חייבים לעשות לא לפי נטיות הלב של הכותב אלא מתוך ניסיון להבין את משמעות הרצון הקולקטיבי של רוב הבוחרים. ניתוח כזה מוביל בהכרח למסקנה שרוב הבוחרים מעדיפים לראות את בנימין נתניהו בראשות הממשלה.

המשחק מתחיל למעשה רק עכשיו, כשהנשיא שמעון פרס ישמע את המלצותיהן של סיעות הכנסת, ויחליט על מי להטיל את הרכבת הממשלה. נראה, כי איש המפתח בתהליך יהיה יו"ר ישראל ביתנו, אביגדור ליברמן, שהפך לשחקן החשוב ביותר במערכת הפוליטית אחרי שמפלגתו זכתה ב-15 מנדטים והפכה לסיעה השלישית בגודלה. ולמרות זאת גם אם נשיא המדינה פרס יחליט לבסוף להטיל על קדימה והעומדת בראשה ציפי לבני להרכיב את הממשלה, בזכות הישגה בבחירות, אני מעריך שראש הממשלה הבא של ישראל יהיה בנימין נתניהו. כל גוש הימין יתמוך בו. ליברמן לא יוכל לתמוך בציפי לבני. המחנה המכונה "מרכז שמאל" כולל את המפלגות הערביות שאינן יכולות להיות חלק מהקואליציה של לבני. לכן, אין לה סיכוי להרכיב ממשלה.