מפלגת קדימה לא הייתה מסוגלת בעבר והכן בהווה לשנות את עצמה ועל כן היא לא יכולה להביא לשינוי המיוחל למדינה .קדימה ברשות אולמרט ולבני ניסו לכונן מציאות חדשה על ידי אמירות בוטות כגון: ישראל לא תוכל לשרוד אם לא תקום מדינה פלסטינית. ואזת משום שישראל תוכל לשמור על עליונות יהודית רק באמצעות משטר אפרטהייד , וזאת למרות שאין פרטנר בצד השני, ואבו מאזן מדשדש בשדה הפוליטי.
עלינו להביט היטב במראה ולהבחין במלכוד הפלסטיני שנראה לצופה מהצד בערך כך: ארגון הפתח, שנהנה מתמיכת הקהילה הבינלאומית, אינו זוכה בתמיכת העם; תנועת חמאס, שזוכה בתמיכת העם, מוחרמת על ידי הקהילה הבינלאומית, שסגרה בפניה את ברז הכספים והמענקים בהיותה ארגון טרור לכל דבר. יש לשים לב שזהו אינו מלכוד יציב אלא דינאמי, שנתון לשינויים מהירים. העם כועס היום על שני הצדדים - על חמאס שדבקה בעמדות קיצוניות בלתי מציאותיות, ועל פתח המושחת שלא תיקן את דרכיו. למעשה הוא היה רוצה לראות בהקמתה של ממשלת אחדות לאומית, אלא שגם לחמאס וגם לפתח יש קשיים אדירים להגיע להסכמה. לכל צד יש "תנאים" מקדימים.
היום החמאס הוא עם הגב לקיר, אבו מאזן מתנה את שיתוף הפעולה עם חמאס בכך שהאחרונה תקבל את תנאי הקווארטט: הכרה בישראל, הכרה בהסכמים שנחתמו בין ישראל לרשות, וזניחת ההתנגדות .המזוינת. זו שעת כושר להחזיר עטרה ליושנה, ואת תנועתו לראשות הממשלה. אבו מאזן מאמין שהזמן פועל לטובתו.
ישראל ברשות אולמרט ולבני ממשיכים לשדר את אותה התנהגות רדודה וחסרת אחריות, ולא נראה שהממשלה הנוכחית מודה בשגיאות העבר. ציפי לבני ואולמרט, יכולים לצחקק להנאתם, ולמחזר תסריטי-שלום ישנים ונבובים. המתכון למדינה הפלסטינית הזמנית, מבחינתם, כבר מוכן. גבול כבר יש - הגדר חסכה את ההתלבטות הזאת; נשיא כבר יש - אבו מאזן מפגין עמידה איתנה מול האופוזיציה האסלאמית; וזמן להרוג יש ויש, השלטון בארה"ב הוחלף. אך עלינו לקחת בחשבון שבאזורנו זחיחות דעת יתרה היא מסוכנת.
בימין מצדדים ואינו שולל על הסף בהסדר עם הפלסטינים , הימין מסתפק באמירה קצת פחות אפוקליפטית, בנוסח "לא נוכל לשלוט על עם אחר לנצח". המילה "אפרטהייד" נשארה מחוץ לתחום, כי הרי ה"דמוקרטיה" היתה מאז ומעולם בסיס קיומה של ישראל היהודית.
מן הראוי להדגיש שדעות הימין מן ההכרח מתנגשות באופן מוחלט לדעותיה של השרה ליבני בכל הסוגיה הקשורה להסכמי שלום בר קיימא עם הפלשתינים.
יש לומר ביושר שגם בצד השני תהליך אוסלו התגלה כזיוף שהשפיל בין היתר את המנהיגים הפלסטיניים, ואף גרם להם להיראות כשקרנים בעיני בני עמם.
ההיסטוריה מתפתחת בקצב מהיר וקיימת סכנה של נסיגה במודעות האנושית. לכן כיום אנו זקוקים לחשיבה חדשה עבור מאה חדשה, כולל חזון פוליטי, עסקי, וחברתי, העתיד הוא עבור כולנו.יש רעיונות מעודדים ודוגמאות לפתרונות אפשריים, הבעיה קימת בין פער המילים למעשים שקדימה התהדרה בזאת.
מודל החברה שהציגה קדימה בזמן שלטונה מיצה את עצמה, אין שום חזון או פיתרון ראוי בידי הפוליטיקאים של קדימה. לכן יש לדחוף לכיוון הנכון, הפוליטיקה תשתנה, עלינו להתמקד בשינוי שחל עקב הבחירות, ובמקביל לשנות לטובה את המודעות של החברה בישראל.
יו"ר קדימה לא שוקטת על שמריה ובמסגרת זו לא אפסו ניסיונותיה להקים ממשלה כאשר קדימה בראש. אך עליה להבין הבוחר בחר בממשלת ימין. זו האמת גם אם היא עצובה לשמאל.העם בחר 120 חברי כנסת , ולא ראש ממשלה..הכנסת הוא הריבון והסמכות העליונה להחליט מי יהיה ראש הממשלה הבא.
מה שלבני עושה עכשיו הוא רמאות, אותה רמאות שעמדה בבסיס הקמפיין שלה, כאשר שכנעה את בוחרי השמאל הרך והתמים להצביע למפלגת זאב בעור של כבש.
אילו היה זה מירוץ ל-100 מטר – אז נכן הדבר מי שניצח בהפרש של מאית השנייה נקרא מנצח!!!
אך כאן מדובר בבחירות לכנסת- התמונה הסופית קדימה קיבלה בסה"כ מושב אחד יותר בכנסת ה-18, ובסה"כ זכתה בפחות מרבע הקולות בקרב העם היושב בציון.
אז זה "ניצחון"? ובפרט שה"מנצחת" איננה מסוגלת להקים קואליציה עם אף מפלגה - לא עם העבודה, לא עם הערבים, אז מי נשאר?
המסקנה המתבקשת : ניצחון כזה ועבדנו, חייב להיות ברור עם קדימה איננה חוברת לליכוד שבכוונתו להקים ממשלה רחבה, אזי יזרקו לאופוזיציה. יש כאלה שימרו ברוך שפטרנו מהמפלגה המושחתת הזו, מפלגת האופורטוניסטים מיסודו של מי שרצה להיות מלך ישראל.
שמישהו מהיועצים יעשו טובה לציפי ויאמרו לה בלחש להפסיק לעשות מעצמה צחוק, הליכוד לא ילך לממשלת רוטציה, בכוונתו להקים ממשלה רחבה ככל האפשר.
אינני מחדש מאומה מפלגת קדימה עדין נהנית מאמפטיה גבוהה יותר מאשר מפלגות אחרות. מבחינה זו אפשר בהחלט שצמרת התקשורת הישראלית מבטאת את הלכי הרוח ההגמוניים של שכבות האליטה בחברה הישראלית, אותן שכבות שהקימו את המפלגה החדשה.זו תופעה שלילית לכשעצמה. כבר חלפו הימים שבהם היה אפשר לדבר על עיתונות נייטרלית או עיתונות אובייקטיבית. אנו חיים בעידן העיתונות המעורבת, ויודעים כי כל מה שנכתב הוא הבעת דעה, גם אם הוא מוצג לכאורה כאַקט-פוליטי. הדבר הנכון לעשותו כרגע הוא הגדרה-מחדש של כללי האתיקה העיתונאית המקצועית, כך שיתאימו לעידן הפוליטי תקשורתי.
השמאל מת וכדאי להפנים זאת, יש לקחת בחשבון את המצב הפוליטי החדש שנוצר אחרי הבחירות. המצב מצריך להתנהג כפי שמחייבת המציאות, וההחלטות המתקבלות חייבות להתחשב במציאות החדשה. היום שאמור היה לסמן התחדשות במפלגת קדימה, הופך במהרה לפארסה מביכה.
יו"ר קדימה תבקש מחבריה לסיעה- להסכים למצב תקדימי ולשבת כחברי הסיעה הגדולה(מנדט אחד מפריד) בספסלי האופוזיציה. והעילה העיקרית שעומדת מולה עיניה היא: ממשלה בראשות הליכוד עם מפלגות הימין עשויה להתנגש באופן מוחלט בעמדותיה בנושאים מדיניים. מדובר באותו הרכב של קדימה שנכשל בניהול ענייני המדינה. בביטחון, בכלכלה, ובטיפול במצב הביטחוני בדרום. זו לא נבחרת שיכולה לנהל מדינה. בקדימה, גם אם בשקט יחסי, לוטשים עיניים בנעשה בליכוד
לטעמי במפלגת קדימה לא ממהרים לקבל הכרעות, יש המצדדים לדו שיח עם הליכוד להרכבת ממשלה רחבה ברשות הליכוד, ועדין לא מוכנים בקלות לוותר מטעמי השלטון, ולצאת למדבר הפוליטי באופוזיציה, הימים הבאים יגידו זאת.
הישבה של קדימה באופוזיציה עלולה להביא להתפרקות וחיסולה, קדימה תיעלם מהנוף בדיוק כמו שינוי, ד"ש וכו'.. קשה לראות את בכירי קדימה מגישים הצעת חוק, או נושאים נאומים בני דקה במליאה במשך קדנציה שלמה.
יש הרבה מה לתקן במדינה ולא צריך כל הזמן למנות את הדברים. עדיף שמפלגת קדימה לא תבטיח יותר מדי אבל תקיים. עדיף שקדימה תוותר על "קווים אדומים" ותפגין הרבה עשייה.
זה לא צריך להפתיע אף אחד התסריט ידוע מראש, רה"מ דהיום- מר אולמרט המאופיין בשחיתות מוסרית וערכית ואיבוד כל זכר למנהיגות ודרך, מתכנן לחזור לזירה הפוליטית לאחר שיסתיימו ההליכים המשפטיים נגדו - ובתנאי שייחלץ מהם ללא הרשעה או אות קלון. עברו עדיף שקדימה תשב באופוזיציה, עצתו ועזרתו וניסיונו הן מחושבות היטב הוא שועל פוליטי ותיק, לכן הוא היצע ליו"ר קדימה ללכת לאופוזיציה " זה לא מאהבת מרדכי אלה משנאת המן ". זה יקל עליו בעתיד את חזרתו לזירה, וזאת למרות שלבני תהפוך ליריבתו העתידית.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה