בקרוב יהיה הנשיא אובמה שנה בתפקיד, מיהו ברק אובמה-הסוציאליסט שבערב חג המולד הצליח להעביר את רפורמת הבריאות המהפכנית?
השמרן עם העולם המוסלמי- ולעומת זאת קפדן בנושא הישראלי?
או שמא הנץ הליבראלי בנאום פרס נובל?
לזכותו יש לומר שבקמפיין הבחירות סחף אלפי צעירים באמצעות האינטרנט החדשני והמבריק, חמוש ביועצים שהזניקו את מועמדותו עד הניצחון הנכסף נשיאות ארצות הברית.
כיום שנה בתפקיד הרם, אובמה לא ריאליסט, קר ומבקש להתפשר עם ציר הרשע,ובמקביל ליבראל המודיע כי הוא עומד לצדם של המפגינים בחוצות הערים באיראן.
הוא איננו פציפיסט תמים- הוא נשיא המזכיר לאזרחיו "שדם ונשק "שימשו לשימור ביטחון העולם מאז מלחמת העולם השנייה.
לכן מיהו ברק אובמה האמיתי?
בקנה מידה היסטורי השנה הראשונה לכהונה בבית הלבן נחשבת לשנה רעה- הוא עדין לא עצר את הנפילה התהומיות של הכלכלה האמריקאית- המיתון עדין משפיע , עדיין יש עבודה רבה בכל הרפורמות למניעת קריסה נוספת ועוד.
בשנתו הראשונה לכהונה לא הצליח הנשיא אובמה לבנות לעצמו ציבור תומכים רחב לפילוסופית הממשל שבראשו הוא עומד מה שיגבל את הישגיו מכאן והלאה.
רשימת החזון שהבטיח הנשיא אובמה במהלך הקמפיין הבחירות היתה ארוכה ומרשימה-כל המטרות היו מטרות ראויות, אך למרבה הצער נוצרה רשימה מחויבות שאפתנית שהנשיא אינו עומד בכך.
הנשיא מתברר כמאסטר בהשקה של קווי מדיניות חדשים,אבל חסר יציבות ביכולת להוציא לפועל
הסובבים אותו נמצאים בדילמה,ולעתים נדמה שגם הוא עצמו אינו יודע!הסקרים אינם מאירים לו פנים, שיעור התומכים והמתנגדים- עם תום שנת כהונה בבית הלבן נמוכים מאלה של כל נשיא נבחר לפניו, לכן אנשי אמונו לא ששיערו שכך יהיה שנה לאחר הבחירות והדילמה מרובה.
מימין לא השתכנעו מצעדיו, ובשמאל מאבדים סבלנות בלשון המעטה, קשה למצוא קולגה ממפלגתו שיגן עליו, הם מתפתלים בנימוקים בלתי הגיוניים ולא יכולים להסביר לאסכולה הדמוקרטית האמריקאי- מדוע הנשיא החליט לתגבר את הכוחות באפגניסטן.
ולימין הרפובליקני קשה להסביר מדוע דבק בנשיא רפורמת הבריאות הממלכתית, שלפי סקרים רוב הציבור האמריקאי ללא שייכות מפלגתית מתנגדים נחרצות לרפורמה זו. הציבור האמריקאי מאשים את הרוב הדמוקרטי בקונגרס והסנאט- שהם נותנים ידם ל"דריסת הדמוקרטיה האמריקאית" והפיכתה "למדינה סוציאליסטית" והקמת וועדות מוות שיקבעו מי יחיה ומי ימות לפי שיעורי תקציב.
בתחילת דרכו ידע להסביר את מעשיו היטב, עם חלוף הזמן גם היכולת הזאת הפסיקה להרשים, בנאום קהיר ההיסטורי למדינות ערב - ביקש פיוס אחרי שנים של עוינות, דיבר על דמוקרטיה, זכויות נשים, פירוק מנשק גרעיני ועוד,מי שמבקש למשמש את הסחורה החדשה הזאת יזדקק לכלי פענוח מיוחדים במינם. נאום קהיר ירשם כציון דרך ב"עוצמה המתרפסת" ובדיפלומטיה הציבורית המתבססות על שכנוע וסמלים ותקשורת שעד עתה אנו לא רואים מאומה שצמח מזה,אין עם מי לדבר וכל הנאום הזה הוא רק התרפסות נאיבית! וחד צדדית שלא תורמת כלום.
"בוועידת קופנהגן המאכזבת" הסביר הנשיא האמריקאי לעולם שישנה "נוסחה ברורה" לבלימת אפקט החממה- היא ברורה לנשיא אובמה, אך לשאר מנהיגי העולם פחות, בסיכומו של דבר נאמו לא הצליחה להטות את כף המאזנים, ולהביא להסכם מקובל על כלל אומות העולם, ולהסכם שתהיה לו משמעות בזירה זו.
למרות הצלחתו בנושא הרפורמה בבריאות- ניתן לומר בפה מלא שבנושא חוץ נחל כישלון חרוץ,פעם העולם העריץ את נאומיו המלוטשים, היום מתייחסים איליו שהוא בעל רטוריקה ישנה הנחה סמויה מוצדקת שהיכולות הרטוריות העילאיות עמדות ביחס הפוך לכושרו הפוליטי המעשי, זה סימן רע לפוליטיקה הפנימית, והן למדניות החוץ.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה