האם מחסור במזון ימוטט את האנושות
אחד הדברים שהבריות מתקשים הוא כמובן לחזות שינויים פתאומיים ולהיערך להם בהתאם.
בדרך כלל אנחנו משערים את הבאות על פי מגמות שהיו בעבר. לא כל פעם הגישה הזאת פועלת היטב. לפעמים היא נכשלת כישלון חרוץ, והאנושות סופגת מהלומה שלא ציפתה לה, דוגמה מוחשית המשבר הכלכלי הנוכחי.
במוסדות מחקר רבים בעולם מונחות על השולחן מחקרים שנעשו ובצעו בענפים ומגמות עולמיות- בחקלאות, באוכלוסיה, בסביבה , בכלכלה והיחס הגומלין בניהם.
מהמחקר מתברר שהשפעתם המשולבת של המגמות הללו, כולל המתחים הפוליטיים שהן מייצרות מביאים בסופו של דבר לקריסה של ממשלות ומערכות חברתיות.
אסור להתעלם מהסיכון הזה!!! מפגעים אקלימיים מאיימים על כלכלת המזון העולמית, ניתן למנות בין היתר: ירידת מפלס מי התהום, סחיפת קרקע ועלייה בטמפרטורות, ואזלת יד האדם בטיפול בהם. במבט מרפרף במדדי החיוניות של הסדר העולמי- לא ניתן לומר שקיים מאמץ לשנות מגמות אלה, להפך המגמות הם בהידרדרות מתמדת, ולא ראינו שום מאמץ של ממש להיפוך אף לא אחת מהן.
למרבה הצער רבים מן הקשיים שהוזכרו לעיל נובעים מאי יכולתם של מדינות על הגלובוס להאט את גידול האוכלוסייה.
עם לא יהיה שינוי דרסטי ויוסיף מאזן המזון להידלדל, אומות שלמות יקרסו בקצב הולך וגובר. אנחנו בעידן גיאופוליטי חדש. במאה ה- הקודמת הסכנה העיקרית לביטחון הבין-לאומי הייתה סכסוכים בין מעצמות. היום למרבה האירוניה הם מדינות כושלות.
התמונה ברורה ממשלה כושלת אינה יכולה לספק ביטחון אישי ולהבטיח תזונה ושירותי רווחה בסיסיים כגון חינוך ובריאות ועוד.כתוצאה מכך חלקן מאבדות שליטה בחלק משטחן או בכולו,ובכך מאבדות את המונופול בשימוש הכוח.
חוק והסדר שכל כך נחוץ מתחיל להתפורר,קיימת סכנה ממשית לשהות במדינה כזאת, מגישי סיוע הומניטארי אינם מוגנים , פועל יוצא תכניות הסיוע מופסקות.
אם לו די בכך ממשלות אלה הם בגדר דאגה בין-לאומית משום שהן מקור לטרור, לסמים ועוד. הדוגמאות הם רבות: סומליה, אפגניסטן, עירק, אוגנדה ועוד. בעין היתר משמשות קרקע פורייה וחממה לאימון טרוריסטים.
גם מבחינת בריאות הציבור יש בעיה למדינות אלה- קיימת קושי אובייקטיבי לבלימת התפשטותן של מחלות מידבקות , אם תקרוס המערכת המופקדת על מחלות מידבקות, כדוגמת שיתוק ילדים, דלקת ריאות נגיפית חמורה ועוד.
לאור ריבוי מדינות כושלות האנושות נמצאת בצרות. כבר קיום אנו עדים שמדינה כושלת, איננה מקבלת על עצמה את האחריות להחזר חובותיה למלווים מבחוץ. לכן אם יתפרקו יותר מדי מדינות, נפילתן תאיים על יציבות התרבות האנושית כולה.
מאחר שהמחסור העולמי במזון היום הוא פועל יוצא של מגמות סביבתיות, אין ברירה אלא להפוך אותן על פיהן. לשם כך נדרשים אמצעים תובעניים במידה יוצאת דופן, מעבר כביר מהתנהלות של "עסקים כרגיל" לתכנית להצלת האנושות.
מרכיביה העיקרים הם: מאמץ גדול להפחתת פליטת הפחמן, ייצוב אוכלוסיית העולם, מיגור העוני; ושיקום היערות, האדמות והאקוויפרים, השקעה מסיבית בפיתוח מקורות אנרגיה מתחדשים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה