קיים עומק ושבר בתפקוד מנגנוני החברה הישראלי, הקהל הישראלי מחפש צינור תקשורת אשר יספק מידע מרוכז, מתומצת, עם הרבה כותרות ועם תמונות צבעוניות, הן כתחליף והן כמתחרה בטלוויזיה.
בשנים האחרונות אנו עדים לעלייה מתמדת במקרי הטרדות מינית בתוך משפחה, כאשר מדי יום אנו מתבשרים על מקרה מזעזע נוסף. אונס נערות ונשים בישראל היא תופעה חוצה גבולות המצויה בכל המגזרים, אונס זו הזוהמה בהתגלמותה.במקרים רבים אי אפשר לעקוף אותה או להימלט ממנה.
בהטרדה מינית ממושכת המחסומים מפני בריחה הם בדרך כלל סמויים מעין. אין דלתות ברזל או סורגים שחוסמים את הדרך החוצה, ובכל זאת אין לקרבן דרך מילוט. העוסקים בהבנת הפגיעה המינית מכירים דרכים שונות שהפגיעה עלולה להשפיע בהן על עולמם הרגשי, החברתי, הקוגניטיבי או ההתנהגותי של נפגעות ונפגעים.
התוקף אינו משתמש בדרך כלל בכוח פיזי על-מנת להכניע את קרבנו. הוא קודם כל מעניק לה זכויות יתר המוכיחות לה את כוחו הרב. אונס אינו אקט מיני אלא פשע אלים וביטוי לכוח ושליטה, המבוצע באמצעות אקט מיני. לעומת זאת מין הוא קשר בין שני אנשים שרוצים בכך.
מדובר בעבירות שהמבצע אותן מפר בצורה הכי בוטה, הכי חמורה, הכי אגרסיבית את הזכויות המאוד בסיסיות שאמורות להיות לכולנו: הזכות לכבוד, הזכות לשלמות הגוף וכמובן אוטונומיה של הפרט, של רצונותיו.
גם מי שבא אל זונה - "מותרת" בהגדרתה המקצועית ועשה בה מעשים ללא הסכמתה, הוא אנס.
גם ילדות בנות ארבע, חמש, או תשע נאנסות!!! נאנסות. גם נשים קשות יום, ואפילו כאלה שעדיין מאמינות שלשירותים הולכים רק כדי להתפנות, נאנסות!!! מפשילות חצאית לא בהכרח עומדות בכביש, וגם לא יושבות במכון....
נשים נאנסות מכיוון שזה אפשרי. מכיוון שגם בסוף שנת 2009 מעמדן החברתי, הכלכלי, האישי והכללי נחות משל גברים. נשים נאנסות מכיוון שאלימות מופעלת נגד החלש.
השיח הציבורי שלנו מתחיל להיגרר לכיוון תיאורטית הקונספירציה, שגם היא סוג של צדקנות שמגיע אלינו מעבר לים. אבל דווקא אלה מאיתנו שבאמת אכפת להם מקורבנות אמיתיים של אונס, כדאי להם להימנע מלתת לאווירה הנוכחית להתגלגל בהדרגה לסוג ההיסטריה שהשתלט עלינו, לא כל העולם הוא קונספירציה לדיכוי נשים, ולא כל צביטה בישבן היא הקדמה לרצח. הרטוריקה המתלהמת שרואה אונס בכל מקום - סופה להוביל לזה שנפסיק לראות את האונס הממשי באור חמור.
בנסיבות העניין, המחלוקת הקיימת בחברה בה אנו חיים מעוררת שאלות כבדות משקל עשרות שאלות שכאלה צצות להן עתה לאור:
איך מבדילים בין אונס, לבין גסות רוח?
האם צריך להתייחס אחרת לאונס שעבר גבר מאונס שעברה אישה?
האם כל מי שאונס הוא בהכרח אדם רע לב או שיכולות להיות לו נסיבות מקלות?
האם הענישה על אונס מספקת או שיש להחמיר אותה? האם לדעתך צריך לתת עונש מוות במקרה של אונס שגורם לנאנס לחלות באיידס?
האם הנאנס יכול היה למנוע איכשהו את האונס?
אם מישהו קרוב אליך ייאנס ויבקש\ידרוש ממך לא לפנות למשטרה ולא לספר לאף אחד מה תעשה?
האם לדעתך האדם שנאנס יוכל להתגבר על האונס שעבר בשלב כלשהו בחייו?
אם תכירו אדם שנראה נחמד ותתיידדו איתו ולאחר מכן יתברר לכם שהוא ביצע אונס איך תגיבו?
האם לדעתך כיום יש מספיק מודעות והסברה על התופעה?
אם חס וחלילה תאנסו בעתיד, האם תהיו מסוגלים אי פעם לסלוח לאנס?
לאחרונה אנו שומעים הרבה סיפורים בתקשורת- על התעללות מינית הורים בילדיהם, על אונס וגילוי עריות, על אורגיות וחילופי זוגות וכו.
השאלה היא האם? דברים מסוג זה, כולל אקסיביציוניזים- חשיפת אברי מין בפומבי,בחורות חושפות את חיי המין שלהן באינטרנט, האם זאת סטייה מולדת? האם זה נובע מצפייה בסרטים אסורים? או זה בשם הרצון להתפרסם? זה הפך לטרנד בתקשורת האלקטרונית....
כולנו תקווה שבתי המשפט יחמירו עם מי שמעודד אלימות לכל סוגיו!!!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה