הקשר הגורדי שנוצר בעקבות ההונדנא/ רגיעה עם החמאס הוא קשר מסובך ביותר, כזה שאי אפשר להתיר אותו בקלות, ויש לו השלכות מדיניות ארוכות טווח. הפעם נאלצנו להיכנס למשא ומתן עם החמאס למרות ההכחשות מצד קברניטי המדינה.
החמאס נוהג במתק שפתיים כאשר הוא מנסה להראות לעולם שהוא ארגון מתון. אם מישהו היה זקוק לעוד הוכחה לקשר שאינו ניתן לניתוק בין שלטון החמאס לבין הטרור הפלסטיני. מאורעות הימים האחרונים מעדים על כך .
אין ספק כי הנתונים המדאיגים הם עובדה בשטח שהתעלמות והניסיון להפוך את המצב לשגרה זה ניסיון נלוז. אין לנו ללין אלה על נבחרינו אשר נתנו יד למצב הזה.
זאת הסיבה המרכזית הסדר ההרגעה או הודנא בפי הפלסטינים, שתחולתו חצי שנה, אמור לפוג רשמית ב-19 בדצמבר. יו"ר הלשכה המדינית של חמאס הבהיר, כי סמוך לפקיעת המועד תבצע חמאס הערכה מחודשת אודות עמדתה כלפי הסוגיה ותקבל החלטה בנושא. בין היתר הוא הדגיש שתנועתו קיימה את כל התחייבויותיה בתקופת שחלפה בעוד ישראל לא עמדה בכל ההתחייבויות, לכן יש לבחון מחדש בכל היבטיה שכן היא אינה עונה לדרישות הפלסטינים .
סוף סוף הבאנו את הקהילה הבין לאומית להבין שהיריבות בין החמאס לפתח הגיעה בשנים האחרונות לראש רשימת האיומים הקיומיים על הפלשתינאים. בחוגים מסוימים עדיין מקובל להטיל על ישראל את האשמה והאחריות לכל תחלואי הפלשתינאים, אבל הפעם נראה שהפלשתינאים מתחילים להטיל אשמה גם לפתחם של מנהיגי החמאס והפת"ח. הקהילה הבינלאומית מתקשה יותר ויותר לאהוד את העם הפלשתינאי בשעה שהמאבק הפנימי בין מנהיגיהם מסיח את דעת העולם העולמית ממצוקתם. תמונות של אנרכיה ומלחמות פנימיות משקפות תמונת מצב של עם שאינו בשל לשלטון עצמי או למדינה עצמאית. המתווכים הבינלאומיים יתעייפו בסופו ש דבר מהגשת סיוע למי שאינו מעוניין לעזור לעצמו.
זאת הסיבה המרכזית ההודנא דומה ל"התנתקות" מעזה לפני כשנתיים בדבר אחד מרכזי: שתיהן נעשו תחת אילוץ ובלי רצון.
קשה מאוד להשלים עם התהדייה. ברור לכל כי ישראל עשתה טעות מרה כאשר הסכימה לתהדייה בחסות המצרית ממשלות עבר לא היו מעיזות להסכים לתהדייה ולהכניע לפלסטינים/ ובמיוחד לחמאס בעזה. והנה הפעם נאלצנו להיכנס למשא ומתן עם החמאס (למרות שיכחישו כמובן שהיה מו"מ). הכעס והתסכול גדול עוד יותר כאשר הדברים מתרחשים אחרי מלחמת לבנון השנייה, בעקבותיה נקבעה המשימה הלאומית - שיקום ההרתעה הצבאית שאבדה לישראל. המצער בכל הסיפור הזה הוא כיצד מצליחה הממשלה להמשיך ולהטעות את הציבור.
הודעת תנועת חמאס כי לא תשתתף בשיחות הפיוס בין הפלגים הפלסטיניים, שאמורות להיפתח בקהיר ביום ראשון זה לא מפתיע, למרות שמצרים הכינה מסמך מיוחד ובו נוסחת הצעת הסכם הפיוס, העוסקת בין השאר בהקמת ממשלת אחדות, בניית מנגנוני ביטחון- וביקורת גבולות, וקביעת תאריך לבחירות כלליות.
גם סוגית סיום כהונת הנשיא היא קלף מיקוח של החמאס- בעקבות החלטת המועצה המחוקקת של חמאס אשר החליטה פה אחד על סיום כהונתו של אבו מאזן החל מ-8 בינואר 2009 בחצות ותהווה אבן בוחן בעתיד הקרוב.
הנכונות שלו לשילוב מלא הוא תנאי מרכזי בלעדיו אין פיוס.
זאת הסיבה המרכזית ניתן היה לצפות לאחר הסכם ההודנא המפוקפק, עלתה קריאה בקרב חוגי השמאל בארץ ובעולם לפתיחת ערוץ של משא ומתן עם החמאס ששולט עכשיו ברשות בעזה. למרות שהחמאס הוא ארגון שחרט על דגלו את טרור המתאבדים. לזה יש להוסיף את המשט הבינלאומי השלישי הממחיש זאת ביתר שאת שפעילי שמאל מחו"ל שהגיע הבוקר לעזה-נועדה למחות בצורה פרויקטיבית על המצור שמטילה ישראל על התושבים הפלשתיניים ברצועה, ולצפות בקטסטרופה ההומניטארית לטענתם.
ישראל טועה בגישה זאת כאשר מאפשרת את הגעת הספינות לעזה בטענה מוזרה שלעצמה והיא לסכל את תכניות פעילי השמאל לייצר פרובוקציה מול דעת הקהל הבינלאומית.
הידיעה שפורסמה כביכול שראש ממשלת חמאס בעזה, איסמעיל הנייה, אומר שממשלתו מוכנה לקבל פתרון של מדינה פלשתינית שתוקם בגבולות 1967, במפגש עם משלחת של 11 חברים בפרלמנט האירופי, שבאו אתמול לעזה על סיפון אנייה של פעילי שלום, היא זריעת חול בעיניים.יש לעיין היטב ובשקיקה חלקים הרלוונטיים- בשורשים האידיאולוגיים ואסטרטגיים שיסודם במשנתו האסלאמית ולהוכח שמבחינתו הקמת מדינת ישראל העושקת לדבריו מהווה סכנה בעצם הקמתה לאסלאם. החמאס רוצה להשמיד את מדינת ישראל הם לא שינו את עמדתם, לכן לא צריכים לבנות על האמירה של הנייה הרים וגבעות.
למרות החרם: חברי פרלמנט מחמאס הוזמנו לפרלמנט האירופי בבריסל כצעד שנתפס כסימבולי.
גם המסר שתנועת החמאס מבקשת לפתוח דף חדש עם הנשיא הנבחר בארה"ב, והביעו תקווה שהממשל החדש יפעל לשיקום היחסים עם העולם בכלל ועם המוסלמים והחמאס בתוכם בפרט. חמאס רואה את עצמו מספיק חזק לבוא בדרך דיפלומטית ולהביע את משאלתה. זה נובע מהעובדה מהקשר הגורדי שנוצר בעקבות ההודנא.
אם בא לנו להתלונן יש להפנות את האצבע המאשימה במקרה זה למי שתמכו והניעו את התהליך- ובראש שר הביטחון, וכמובן בתמיכה מלאה של שרת החוץ.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה