מרבית נשיאי ישראל בעבר היו פוליטיקאים לפני כניסתם
לתפקיד הנשיא. אולם מרגע שנכנס לתפקידו, הנשיא אינו מייצג מפלגה מסוימת ומצפים ממנו
שיתעלה מעל לשיקולים מפלגתיים וימלא את תפקידו באופן ממלכתי. מצד שני, למרות שתפקיד
הנשיא מוגדר כממלכתי, יש בסמכויותיו ממד פוליטי. תפקידו של הנשיא אף אינו ביצועי ואין
הוא מנהל את ענייני המדינה. תפקידו בעיקר ייצוגי וסמלי: הוא מייצג את מדינת ישראל כלפי
חוץ - כלפי מדינות אחרות וכלפי יהודי התפוצות, וכלפי פנים - העם בישראל רואה בו סמל
לאחדותו. הציבור מצפה מן הנשיא שיהיה דמות העומדת מעל לוויכוחים הפוליטיים והמייצגת
את ההסכמה הרחבה בציבור.
יישנם רגעים בחיים שבהם השתיקה הופכת לאשמה, והשמעת
קול היא כורח. חובה אזרחית, אתגר מוסרי, ציווי מוחלט שממנו איננו יכולים להימלט. אך
את הפריבילגיה הזאת אין לנשיא פרס כאשר חרג מתפקיד והצהיר בראיונות לערוצי הטלוויזיה
כי "ישראל לא יכולה לתקוף לבד את הגרעין האיראני". אזרחי ישראל אינם שוכחים
שהיו לנשיא המכהן כמה טעויות קרדינליות בעבר הקשורות לביטחון המדינה עוד בהיותו
דמות פוליטית: בהיותו שר בממשלת המחדל של שנת 73 שקיבלה התרעות
למכביר על כוונת מצרים וסוריה לתקוף את ישראל , הממשלה לא גייסה את הצבא ואפילו מנעה
מכת מנע של חיל האוויר-דבר זה גרם לכדור שלג בהתנהלות הלא נכונה מפתיחת המלחמה עד לשלב
הבלימה, פרס טעה כשחשב שאחרי הסכמי אוסלו יהיה
פה מזרח תיכון חדש אחרי ההתנתקות יהיה שלום בעזה, ובפועל יורים משם טילים על אזרחי
ישראל, והחמורה מכל זוהי ב-81', כשחשב שהפצצת הכור בעיראק היא טעות מצד רה"מ בגין.
הפעם הנשיא ממשיך להתערב בנושאים מדיניים ולכן זו קריאת תיגר חמורה על הדרג המדיני.
בכל מדינה מתוקנת הדרג המדיני הוא שמחליט, הנשיא היא דמות שאמורה להישאר ייצוגית בלבד.
אמירות כאלה פוגעות בכושר הפעולה של ישראל והן גם מהוות "פגיעה בדמוקרטיה".
הדברים בהם הנשיא הביע דעה מסכנים את ביטחון המדינה. דבריו של האזרח מס' 1 בישראל משתמע
מהם, שהאייתוללות באיראן יכולים להמשיך לייצר פצצת אטום ולישון בשקט.
הנשיא חייב לעמוד מעל למחלוקות פוליטיות ועליו לסמל
את האחדות הלאומית בעם. יש מרחק רב בין לנקות עמדה, לבין חתרנות ומניפולציה. הנשיא פרס הצטרף
למרבה הצער לוויכוח הקולני
מעל דפי העיתונות והמדיה האלקטרונית וזה גורם למדינה נזקים עצומים. זה לא ויכוח
שצריך להתנהל כפי שהוא מתנהל, זה דבר שחוצה יבשות ומשודר לכל העולם. זה משחק לידיים
של האיראנים ושל האמריקנים וחבל. מעניין מה היתה התגובה של השמאל בישראל באמצעות עיתוניו
לו פרס היה מדבר בזכות נתניהו וברק. הגיע הזמן שאנשי הרוח מטעם עצמם יפסיקו ללהג כאילו
התבונה המוחלטת רק אצלם. על מקבלי ההחלטות למרות הוויכוח המיותר המתנהל כיום לפעול בקור רוח ובתחבולות יצירתיות הנוצרות בחשיבה
שמחוץ למסגרת הקופסא ובכך נשאיר את כל העולם פעורי פה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה