המתנה לא מוסיפה נקודות

כל הססנות נתפסת כלוזריות, חוסר אומץ. אי נקיטת פעולה מיידית היא טעות הרת אסון. אובמה מוטרד מאוד מתחושות החרדה ואובדן הביטחון המתפשטות בציבור האמריקאי וחלק מבנות בריתה. קשה לתופס איך אומה חזקה כארה"ב מאבדת את האמון ביכולתה להילחם ולנצח מלחמה שנראית בלתי נמנעת. ורבים בעולם לא מצליחים להבין את הסיבה לאובדן הביטחון. האנושות אינה יכולה להרשות לעצמה להתעלם מהנעשה בסוריה. לאיש בעולם הנאור, לרבות ארה"ב , אין זכות להעלים עין מפגיעה בזכות לחיים. אותה זכות בסיסית המעוגנת בהכרזת האו"ם לכל באי עולם בדבר זכויות האדם. כל העולם ער להתרחשויות המתפתחות לנגד עיניו במזרח התיכון בימים אלו, וגם שומעים את קולות. כאשר מדינה כלשהי מתחילה להשתולל, ומנפצת כל כלל של מותר ואסור בשימוש בנשק להשמדה המונית, אפילו כלפי אזרחיה שלה - אסור לעולם לעמוד מנגד. עמידה מנגד, תוך שקילת שיקולים אינטרסנטיים של עלות מול תועלת, היא בלתי מוסרית. הבית הלבן שבראשו עומד הנשיא אובמה אינו ממהר להגיב למתרחש בסוריה על אף המשך רצח העם ועל אף הידיעות המודיעיניות לפיהן משתמש אסאד בנשק כימי נגד בני עמו כפי שפרש אותם שר החוץ קרי קבל עם ועדה באופן פומבי, מול כולם ובפני כל העולם אמש בהצהרה "בסטייט דיפרטמנט" במחלקת המדינה. בין היתר אמר: הראיות שבפני ארה"ב מוכיחות שמשטר בשאר אסד השתמש בנשק כימי נגד אזרחי סוריה, בהתקפה בפרבר של דמשק. בכך הוסיף קרי להכשיר את הקרקע לפעולה אמריקאית בסוריה בימים הקרובים ואותת, בצורה שאינה משמעת לשתי פנים, שמדובר במבצע קצוב בזמן של הפצצות מהאוויר ושחיילים אמריקאים לא יהיו מעורבים בפעולות על הקרקע. יתרה מכך כל העולם שמע את הצהרתו של אובמה שהכריז באוגוסט 2012 כי שימוש בכלי נשק כימיים על ידי הממשל הסורי יהווה חציית "קו אדום" שיגרור תגובה אמריקאית נחרצת יותר. הקו המנחה את נשיא ארה"ב להימנע מכל מעורבות צבאית במדינות ערביות כלשהן- וזאת עקב הכוויות שנכווה בעבר במדינות מוסלמיות אחרות כעיראק ואפגניסטן. ממשל אובמה נותר חלוק בשאלה אם לנקוט בפעולה עוצמתית יותר כדי לנסות ולשכך את הלחימה, שהובילה למותם של יותר מ-100 אלף בני אדם במהלך למעלה משנתיים והעולם לא נקוף אצבע. וזאת למרות שהעולם יודע ובראשם נשיא ארה"ב שממשל אסד הוא בעל מצבור הנשק הכימי הגדול במזרח התיכון. ה"אתחול החדש" של אובמה וההימור הכושל של הממשל בכל הקשור למזרח התיכון נכשל כישלון חרוץ. ההססנות של הנשיא הביאה לכך ששחקה את היחסים עם בנות ברית חשובות של ארצות הברית במזרח התיכון, ומתוארת כאסטרטגיה חסרת אחריות של הבית הלבן. ענני סערה קודרים במזרח התיכון, כאשר מול עינינו נעשים פשעים נוראים שחייבים לבלום אותם בכוח. העולם הנאור מוזהר מפני הפיתוי ולעצום עין, ולהתעלם מפשעים כגון אלה, הייתה כאן היתה תוצאה של תוקפנות סורית. "ההיסטוריה מלאה במנהיגים שהזהירו מפני ישיבה בחיבוק ידיים, מפני אדישות ובמיוחד מפני שתיקה, בתקופות שבהן היה חשוב ביותר להרים קול", אתה קוצר מה שאתה זורע.

התקפת הנשק הכימי בדמשק, ב-21 באוגוסט, היא "אתגר לעולם הנאור" אך בהיעדר מנהיגות אמריקאית חזקה קיים חשש "שפעולה צרה, קוצבת זמן" נגד משטר אסד לא ישנה מאומה בכל מה שמתרחש על אדמת בסוריה-והמסקנה לכן ובעקבותיה המסר המשונה מכל אל תדאג אסד, לא באנו להפריע לך באמת. אתה נשאר בשלטון. בעצם באנו לצלם מתקפה. ולכן מתרבים הקולות שמטילים ספק בכנות הכוונות של ארה"ב. כאשר מנסים לנתח את מדיניות החוץ האמריקנית בתקופת של אובמה במזרח התיכון. קשה להבין מה קרה לשוטר של העולם מהימים שהפיל ושתל משטרים!!! האם אסד מקבל תעודת ביטוח עוד בתרם נורתה אפילו ירייה אחת? יש הטוענים שלאובמה פשוט נמאס להיכנס למלחמות שאי אפשר לנצח, ראה דוגמת עירק ואפגניסטן. השאלה המרכזית שעומדת על הפרק: היא שוב אינה מה יודע הממשל ובראשו הבית. הלבן? השאלה מה הם "עומדים לעשות בעקבות זאת"? למלחמה יש כללים. גם כאשר מפירים את האמנות הבינלאומיות המדברות בלשון גבוהה על דיני לחימה, דיני כיבוש, זכויות אדם במצבים של קונפליקטים חמושים - יש עדיין כללים של מותר ואסור. נשק להשמדה המונית הוא מחוץ למשחק. זאת הסיבה שבגללה העולם נרעש בכל פעם שקוריאה-הצפונית עורכת ניסוי גרעיני. זאת הסיבה שבשמה זועקת ישראל לעולם לפעול נגד מירוץ ההתחמשות הגרעינית של איראן. היסוד הרעיוני שעליו מושתתים היחסים בין אומות העולם. היא מכרסמת בהגינות, באנושיות, במצפון האנושי הקולקטיבי. כולנו תקווה שלמרות ההתעוררות האיטית של ממשל אובמה, נוכח מידע שכבר לא ניתן להתעלם ממנו על רצח אזרחים סורים בנשק כימי, ולמרות מערך השיקולים הציני, יש עדיין משקל גם למוסר ולמצפון.

קיבלו רגלים קרות ברגע השין

הבריטים כרגיל מדברים המון ולא עושים כלום. דחפו את אובמה למלחמה ובעצמם נשארו מאחור אין גבול להססנות ולאי כושר החלטה של הבריטים-שעתם של הצבועים התגלה לכל.  למרות דו"ח המודיעין הבריטי, שהוצג אתמול בפני הפרלמנט ובתקשורת, מצביע ומעניק רוח גבית לתקיפה בסוריה. הדו"ח קובע שיש "סבירות גבוהה" שמשטר אסד אחראי לטבח ויתרה מכך אסד השתמש בנשק כימי ב-14 הזדמנויות קודמות. הדו"ח מדגיש שיש הצדקה מבחינה חוקית, ובריטניה רשאית לפעול גם ללא אישור האו"ם. "זהו פשע מלחמה ופשע נגד האנושות". המתקפה הכימי על אזרחים מהווה נקודת מפנה בפעולות המשטר. הפעם הייתה למטרות השמדה ולא טרור. ולמרות הכל הבטחותיהם של הבריטים הם ריקות מתוכן היום כאשר רק לפני מספר ימים שמענו מפיהם שהם מודאגים עמוקות מהדיווחים על אודות מאות אזרחים סורים שנהרגו במתקפת כוחות הממשלה, שבמהלכה נעשה שימוש בנשק כימי. אף אחד לא קונה את הדברים שנשמעו אמש בפרלמנט הבריטי, הם לא עובדים על איש. ההרס ושפיכות הדמים בסוריה הם בין היתר אוזלת היד ופועל ישיר של הבריטים במשבר בסוריה. במהלך השנתיים העקובות מדם שמענו אין ספור פעמים באיחוד האירופי ומבריטניה בפרט שקראו לאסד לוותר על השלטון. "אסד מוכרח לרדת מהשלטון כדי שיימצא פתרון למלחמה בארצו. הצביעות זו תכונה לאומית שהבריטים ידועים בכך, המחזה המביך אמש וההטפות למכביר שנשמעו בפרלמנט הבריטי היה מביך. עכשיו כאשר יש סוף סוף הוכחה לנשק "להשמדה המונית" וכל העולם אינו חולק על כך שנעשה שימוש נגד אזרחים חפים מפשע, עכשיו קם על רגליו האחריות רוב בפרלמנט הבריטי ומתעורר במלוא צדקתו וטוען שאין "אקדח מעשן" הקושר את אסד ישירות לטבח שהתחולל לפני שבוע בפתאיי דמשק. יתרה מכך ללא בושה קם חבר הזוי בפרלמנט ממפלגת הלייבור ומשמיע דברי הבל כאשר טוען: "שהגיעה העת גם לחקור את הנשק הכימי שישראל הפעילה בעזה נגד הפלשתינים" זה היה מחזה מביש  הצביעות הבריטית של הימים האחרונים איננה מוגבלת רק לשמאל הבריטי קולות כגון אלה נשמעים גם בעוד מדינות באירופה, ומחזות כגון אלה רק מחזקים את אסד וטהרן שנהנים לראות כיצד הבריטים מתפתלים. מפלגת הלייבור היושבת היום באופוזיציה יורה חצים לכוון ראש הממשלה המכהן בכל הקשור לסוריה- אך האמת חייבת לאמר ההסברים שהם מעלים הם מוגבלים אם בכלל.

אסד הבהיר כי "לא יקיים דיאלוג עם המערב על תקן של בובה" והוא עומד בהבטחתו, כעת שהגיע שעת השין בריטניה מקבלת רגלים קרות. יעד ולוח זמנים במקרה שלפנינו יש להם חשיבות גדולה במיוחד בהתמודדות עם מצבי משבר, שתמיד מגיעים בצורה זו או אחרת. קשה להבין מה קרה, ומדוע סטו מהמסלול שהם הציבו וקבוע ובהחלטה מוּדעת. כעת ציר הרשע בראשם אירן, סוריה, וחיזבאללה, צוחקים לאורך כל הדרך. הם חוזים כיצד מלאכתם נעשה ע"י הפרלמנט הבריטי, ולבטח הם אומרים לעצמם, אם זו התלבטות סביב פעולה שאין מחלוקת במערב וקיבלה הצדקה לאחר מרעות הזוועה שכל העולם צפה בטלוויזיה בכל הקשור בשימוש נשק כימי, מה הסיכוי בעתיד כאשר המערב מפולג כל כך יפעל נגד אירן בכל הקשור לנשק הגרעיני????

האביב הערבי החליף סוג אחד של שלטון אוטוריטרי בסוג אחר של שלטון אסלאמיסטי

שנתיים וחצי מאז פרוץ האביב הערבי אפשר לבחון בזהירות המתבקשת את האירועים הללו שאינם מסמנים דמוקרטיזציה אמיתית הם בסך הכול החליפו סוג אחד של שלטון אוטוריטרי בסוג אחר של שלטון אסלאמיסטי לא ליברלי. האזרחים במדינות אלה נמצאים במצב של כעס ותסכול חסרי תקדים.‏ קיים הבדלי גישות אודות המניע העיקרי שהביא לפרוץ אירועי הדעה הרווחת היא כי מדובר בהצטברות של כמה גורמים שהבשילו לכדי נקודת רתיחה בין היתר: תסכול מהמצב הכלכלי: אבטלה גואה, עוני נרחב והעמקת הפערים בחברה. וכמו כן סיבות הנוגעות לחוסר שביעות הרצון מסגנון השלטון העריצי של המנהיגים, שלטון שהתאפיין בשחיתות שלטונית עמוקה, בחוסר סובלנות לריבוי דעות ובדיכוי חמור של זכויות אדם בסיסיות. האביב הערבי הביאה בעקבותיו לסילוקם מהשלטון של ארבעה מנהיגים: בתוניסיה, במצרים, בלוב ובתימן. ולראיה: מהפכת ה- 30 ביוני2013, אשר הביאה להדחתו של הנשיא מוחמד מורסי בידי כוחות הצבא רק הטילה את ארץ הנילוס לתקופה של אי-ודאות, ולתוהו ובוהו על סף מלחמת אחים, שגובה מדי יום את חייהם של אזרחים חפים מפשע. ניתן להבחין וקיימים הבדלים בין מדינות שבהן נשאו האירועים אופי המוני של התנגדות למשטרים דיקטטוריים לבין המדינות שבהן התגלגלו האירועים למאבק אלים עד כדי מלחמת אזרחים בין קבוצות כוח שונות על השלטון. לתסכול מהמצב הכלכלי: אבטלה גואה, עוני נרחב והעמקת הפערים בחברה. סיבות אחרות נוגעות לחוסר שביעות הרצון מסגנון השלטון העריצי של המנהיגים, שלטון שהתאפיין בשחיתות שלטונית עמוקה, בחוסר סובלנות לריבוי דעות ובדיכוי חמור של זכויות אדם בסיסיות. היום נטען לומר בבירור שהמאבק נגד ישראל עליו נשענו רוב המשטרים במזרח התיכון כדי לשמור על אחיזתם בשלטון בשם האחדות נגד האויב הציוני, כנראה כבר לא מספיק אחיזה במציאות במזרח התיכון, להוציא מהכלל את שלטון האייתוללות באירן וגרורותיהם. אלה אשר השלו את עצמם ותלו תקווה לעתיד טוב יותר כנראה התבדו, היום ישנם סימנים ברורים שההפיכה בחסות הצבא שהדיחה את שלטון האחים המוסלמים לפני שלושה שבועות היה רק שלב נוסף במהפכה המצרית. מצרים רחוקה מאד למסלול העולה בכיוון הדמוקרטיה. מהדוחים הרבים בתקשורת עולה תמונה עגומה לכל הדעות דיכוי ההפגנות העכשוויות במצרים חריפות מדי.  יתרה מכך יש הטוענים שהכוחות השולטים כעת במצרים נחושים להחזיר את הגלגל אחורה לעידן מובארק.

היום ניתן להבחין שלחלק גדול מהמחאות הציבוריות ברחבי העולם ישנם מאפיינים משותפים לאלה של האביב הערבי. במקרים בהן מצוקות הכלכליות גואה, באירופה הן קשורות למשבר בגוש האירו ובארצות אחרות לבעיות כלכליות מקומיות. המחאות הן לרוב "בשם העם", והן דורשות מעורבות גדולה יותר של "הציבור" בניהול ענייניו המדיניים והכלכליים. בארצות ערב ובמדינות בלתי-דמוקרטיות התביעה היא לדמוקרטיזציה, ובארצות דמוקרטיות הדרישה היא לשקיפות, ביזור כוח כלכלי, ושלטון ייצוגי יותר. רצף התקריות בגבולותינו בצפון ובדרום מציבים את ישראל בפני דילמה, ולמרות הכל טוב עשתה ישראל שלמרות הסמיכות הגאוגרפית למוקדי המהומות, נמנעה מלתמוך בפירוש בצד כל שהוא. ובמקביל פוקחת עין בוחנת על הארגונים האסלאמיים הקיצוניים שהשתלטו על השלטון לאחר גל המחאות הנרחב, "וזאת מאחר שאנו עלולים למצוא את האביב הערבי הופך לחורף איראני". חצי האי סיני בוערת במחאה על הדחת ממשלת האחים המוסלמים בקהיר, ואין מן הנמנע שישראל עלולה לחוש בחלק מתוצאותיהם של זעזועי המשנה שמחוללת ההפיכה הצבאית במצרים. ואילו משטר החמאס בעזה יושב על הגדר  לפי שעה ושומר על ריסון, ממתין כנראה להתפתחויות נוספות במצרים בטרם יגבש את תגובתו. באו ולא נטעה בנסיבות מסוימות עלול החמאס  להוביל גם לעלייה מסוימת במתיחות עם ישראל בעזרת הכוחות ג'יהאד קיצוניים בחצי האי סיני. האם סוף שלטון מורסי בקהיר הוא תחילת שלטון אל-קאעידה בסיני????

השף מושיק רוט בפריים-טיים בתוכנית "המעגל"

הגיע העת להשאיר מאחורינו את האגו וניצור ערבות, זה הזמן שנחבר את החוט המחבר אותנו איש אל רעהו "כל ישראל ערבים זה לזה" ונמשיך מחוזקים ומאוחדים בדרך, וכך נשאיר מאחורינו את מנת האגו שמקלקלת כל חלקה טובה. מושיק רוט הוא שף אוטודידקט ישראלי- מושיק רכש תוך כדי התנסות ובעזרת כלים אמיתיים שמעניק הבישול, "ולא לפי מודל לימודים המשלב לימוד תיאורטי ולימוד מעשי תוך אימוץ שיטות עבודה ייחודיות בטכנולוגיות העדכניות ביותר לאורך כל הדרך". הוא הושפע במיוחד בטכניקות הבישול של השף הספרדי פראן אדרייה האגדי, בישולו הוא חדשני והוא מבוסס במידה רבה על הגסטרונומיה המולקולארית. ניתן להגדיר את מושיק, שהנושא המוביל את כל עיסוקיו הוא כמובן האוכל. פרפקציוניסט ידוע, אין "גבולות בבישול" כאשר מדברים איתו בתחום הקולינאריה עיניו מצועפות מעט וניכר בו שזו נקודת תורפה בחייו, במובן החיובי של המילה. הוא גולש ומספר על ההיבטים הפילוסופיים שעומדות מאחורי הרעיון. כמובן זה נובע לאור עיסוקיו בתחום הקולינארי וההיכרות הנרחבת של עם  המטבח. הוא מציב סטנדרטים חדשים לצוות המטבח שברשותו בלימודי אמנויות הבישול, ובכך הוא משיג את השילוב בין היוקרה והמקצועיות הקולינרית. פה המקום להזכיר שזה תהליך שבו מתחולל שינוי ברכיבי המזון על-ידי מיקרואורגניזמים שפעולותיהם מאריכות מאוד את חיי המדף של המזון. כל שף שמכבד את עצמו עורך ניסויים בתהליך כדי למצוא טעמים חדשים. ואולי היצירתי ביותר הוא לטעמי הוא השף מושיק רוט. לשף מושיק יש מעבדת במשרה מלאה באימפריה הקולינרית שלו. למה שמיסו יהיה מוגבל לפולי סויה? למה לא להוסיף אותו לצנוברים או פיסטוק? דוגמה מוחשית לכך צפה עם ישראל בתוכנית "המעגל" כאן המקום להזכיר ששיטת הבישול המולקולארי מזינה את המעיים האנושיים בחיידקים החיוניים לכלל הגוף, מהמערכת החיסונית ועד למערכת העצבים. הבאת המיקרוביולוגיה למטבח "דורשת מאיתנו שינוי מחשבתי אדיר" הניצחונות המוקדמים של המיקרוביולוגיה היו זיהוי חיידקים שהם סוכני מחלות, ומציאת הכימיקלים שהורגים אותם. נעשינו אשמים במחשבה שחיידקים הם רעים ושצריך להשמיד אותם. טעם הוא המדד האולטימטיבי היום כבר יודעים איך לייצר טעמים נפלאים והכל בזכות הקולינאריה החדשנית שפרצה לאוויר העולם לפני 20 שנה. הצד האקזוטי יותר יופיע על הצלחות שלכם במסעדות איכותיות. אחד האתגרים הגדולים ביותר שניצבים מול שפים שביכולת לייצר לאוכל ערך מוסף מסוים. לקחת אותו מהמקום הפשוט של "מזון" למקומות רחבים יותר שמצדיקים את המקום המרכזי של האוכל בכל התרבויות בעולם. החיבור שבין אוכל לרעיונות מופשטים והניסיון לתקשר את החיבור הזה לסועדים הוא משהו שבקלות מאוד יכול לעלות על העצבים. זה קורה כשהרעיונות מופשטים או מגובבים מדי- דוגמה טובה לכך הסבריו המלומדים של השף "אייל שני" במרכאות כפולות. בעיני זוהי סיבה טובה מאוד שבגללה יש מעט מאוד מסעדות כמו El Bulli שיצאה לגמלאות וחבל ברחבי העולם. זה איננו אוכל פילוסופי שרבים טוענים כך כי אם להפך: זהו הוא אוכל שאינו מעייף, אוכל שכולו השראה לאורך ארוחה, בעיקר כשהוא תמיד מוסבר ומבואר בצורה הכי נגישה לקהל הסועדים. הם באים מקורות ההשראה אינסופיים . "תוך השראה, במחשבה ובקשר רגשי למטבח ". לפעמים מספיק עבורו לנגוס בירק טרי מזן כל שהוא כדי להבין אותו טוב יותר, ואז הוא בונה בראש מנה חדשה. חשוב לו להיות סקרן, ולהרחיב את "מדד חומרי הגלם".

 אנחנו רגילים לחשוב שאנחנו אומת ההייטק ושכולם פה בעצם שואפים לקריירה מרשרשת ממזומנים מתברר בארצנו הקטנה, אין חלום גדול יותר מלהיות רופא כריזמטי, או לפחות טייס אמיץ. אז על איזה מקצועות אנחנו מפנטזים בסתר? וכמה מאיתנו לא היו חוזרים על הבחירה שלהם שוב? אם הייתם יכולים לעזוב הכל ולהתחיל קריירה חדשה, במה הייתם בוחרים? זוהי נקודה למחשבה עבור כל סטודנט צעיר, רגע לפני שהוא מתחיל במסלול עליו הוא עשוי להתחרט במשך שנים הבאות!!!! תחום הקולינאריה נחשבת לקריירה שאם אתה טוב בה אתה יכול לקבל הזדמנות אמיתית "להצליח בחיים". אמש בתוכנית "המעגל" של המנחה "דן שילון" הפנל טעם טעימה כזית של חוכמתו הקולינארית, מאכלים שטעמיהם ומרקמיהם המפתים נוצרים תחת שרביטו.

הסקנדלים שמסעירות בימים אלה את הציבור האמריקאי

על גופה החסון של הבית הלבן התפשטו זה מכבר כתמי חלודה מתקדמים- מתברר שיש אסופת עבודות מדאיגות, הבית הלבן נתונה בימים אלה בתיכון "בקרת נזקים" לאור שערוריות פוטנציאליות שנערמות על שולחנו של הנשיא. הפרשה ברשות "מס ההכנסה בארה"ב" מדאיגה מאד את התקשורת מאחר שהרשות הפליה במכוון קבוצות שמרניות המזוהות עם "מסיבת התה" Tea Party movement רשות המס פעלה במתכוון נגד גופים ימניים משיקולים פוליטיים. קבוצת מסיבת התה היא האולטרה-שמרנית של המפלגה הרפובליקנית בארה"ב, המתנגדת בחריפות למדינתו הכלכלית של הנשיא אובמה. דו"ח מבקר ה-IRS שדלף לתקשורת מצביע: שקיים חשד סביר שבכירים ברשות המס בארה"ב הורו לעכב במתכוון אישור בקשות לפטור ממס הניתן לארגונים הפועלים ללא מטרות רווח, יתרה מכך: חושף הדו"ח כי במשך יותר משנה וחצי החל הארגון באופן שיטתי לאתר בקשות של גופים ימניים ולהעבירן לבדיקה של מומחים. בכך עשה שימוש לרעה בסמכותו ונקט בקריטריונים בלתי הולמים שזיהה את עמדותיהם הפוליטיות של תנועות המתנגדות לממשל ושל ארגונים פוליטיים שמרניים אחרים, וביניהם גם אירגוניים יהודיים והן הופנו לחקירת מס מדוקדקת יותר ותשומת לב מוגזמת למבקשי פטור ממס שבשמותיהם נכללו המילים "פטריוט" או "מסיבת התה", גם במהלך קמפיין הבחירות לנשיאות השנייה של הנשיא אובמה. יתרה מכך: חשיפת הפרשה מאששת האשמות הקודמות של גופים שמרניים ושל מחוקקים רפובליקנים נגד מס ההכנסה האמריקני. עפ"י חלק מהתקשורת האמריקאית שמתפרסמת גופים אלה טופלו ביד קשה, והכל נעשה בידיעת גורמי ממשל בכירים. כתוצאה מכך חלו עיכובים משמעותיים של מספר חודשים בתהליך אישור הבקשות לפטור. הצהרותיו האחרונות של הנשיא אובמה בנושא כי אנשי מס ההכנסה "פגעו בצורה בלתי הולמת בקבוצות שמרניות" וקבע כי "ממצאי הדו"ח הם בלתי נסבלים" לא פלא, עם כך שדבריו נאמרו מאוחר מדי לכן הם אבסורד ושוב יוצרים אשליה, והיא בבחינת לעג לרש. כשנידרש דובר הבית הלבן White House Press Secretary)) שמשמש כדובר הממשל מטעם נשיא ארצות הברית- בתדרוך היומי לעיתונאים לתת תשובה לסוגיה הבוערת נטה לגמגם ולהסס למרות שמדובר באיש תקשורת מקצועי האם זה נבע מחוסר יכולתו לאלתר ימים יגידו. הבית הלבן ממשיכים בניסיון לעצור את הדימום הפוליטי בעקבות שלוש הפרשיות החדשות שמטילות צל כבד על כהונתו השנייה של הנשיא ברק אובמה. בכך הורה שר המשפטים הולדר לחקור אם רשויות המס  שעפ"י המסתמן עברו על החוק. הדעת לא סובלת את השתיקה סביב פרשה זו. מן הדין שהאמת תצא לאוויר העולם ותטלטל את מי ששרך. בפרשת רשות המסים, הרפובליקנים מסרבים להסתפק בראשו של הממונה על הרשות סטיבן מילר( דרך אגב התפטרותו מהתפקיד היה מתוכנן מראש עוד לפני פרוץ השערורייה לכן ההודעה על הדחתו לבקשתו של הנשיא זו זריעת חול בעיניים)- הם רוצים לראות את הדמיות שסרכו מאחורי סורג ובריח, בנוסף הרפובליקנים בקונגרס חותרים להגיע לאמת. באשר לנשיא אובמה - גם אם הוא עצמו לא מעורב ישירות ועד כה אין שום הוכחה לכך. החקירה היא רק בראשיתה  ואף אחד אינו יכול לומר היום לאן "התפוח הלוהט" הזה יכול להוביל. נשאלת השאלה מי הוראה לחקור את השמרנים וקבוצות נוספות? או לצותת לכתבים בפרשה הנוספת?  

 

ממשל אובמה לא מצליח לספק הסבר מתקבל על הדעת לכך שחדר לקווי טלפון של סוכנות הידיעות אי-פי, במה שנראה כמו מבצע לאיתור פרטים על מקורות עיתונאיים וניסיון להלך אימים על חושפי שחיתויות. בשם הביטחון הכל מותר ההודעה הלקונית הזאת מתעלמת מפרט מהותי אחד פגיעה אנושה בחופש המידע. הדמוקרטיה איננה יכולה לסבול פגיעה בחופש המידע – שכן השניים אינם יכולים לדור בכפיפה אחת. מאז שנכנס אובמה לתפקידו, משרד המשפטים הגיש פי שניים יותר תביעות על עבירות ריגול נגד מדליפים אמריקאים מכל הממשלים הקודמים ביחד. הפרשה הנוספת שמסעירה את צמרת מערכת העיתונאות האמריקאית ב-24 השעות האחרונות. משרד המשפטים השיג בחשאי רשומות והקלטת שיחות טלפוניות במשך חודשים במשרדי סוכנות הידיעות הגדולה בארה"ב AP ומעקב אחר הטלפונים הניידים של שישה כתבים שהיו מעורבים בחשיפת פעילות של ה-CIA נגד אל-קאעידה בחצי האי ערב. פלטי השיחות שהגיעו למשרד המשפטים כללו שיחות שנעשו מטלפונים אישיים של כתבים ועורכים כמו גם מטלפונים במשרדי הסוכנות בניו יורק, וושינגטון, קונטיקט ובבית התחתון של הקונגרס. במסיבת עיתונאים שערך משרד המשפטים אמש נאמר בין היתר ע"י שר המשפטים הולדר שהבולשת הפדרלית (FBI) יידעה אותו על החשדות למסירת מידע מסווג לאי-פי ביוני 2012 וכי העביר את הטיפול בעניין לסגנו ג'יימס קול מחשש לניגוד עניינים. עיתונאים בכירים מגדירים את הצעד הזה כ"חדירה חסרת תקדים" לאופן בו ארגוני חדשות אוספים מידע.  האח הגדול מנצח  כך מפסיד הציבור במלחמה למען חופש המידע. "זה עידן חדש", מכריזים הפרשנים. "אי אפשר להחזיר את השד לבקבוק. בשום תקופה בהיסטוריה האנושית לא היו יותר עיניים שצופות בהתנהגות שלנו כפי שהם היום. בשום תקופה בהיסטוריה האנושית לא היה קל יותר לבצע מניפולציות באוכלוסייה או לעקוב אחר התנהגותם של אזרחים כפי שמתבצע היום. האם אין כאן "חדירה ממשלתית חסרת תקדים לתוך גוף עיתונאי הכל בשם הביטחון"??????פרשה זו משקפת באורח פרוזאי לחלוטין את מצב העניינים שאליו נקלעה התקשורת האמריקאית. אבל העובדה הזו אינה יכולה לעוור את עיני התקשורת כולה בכל הנוגע למעורבותו של משרד המשפטים האמריקאית בהאזנות הסתר. התקשורת כולה אמורה לצעוק צעקה גדולה. מדובר בשלב נוסף, מכריע, בתהליך הכרסום הגדול העובר על מערכת התקשורת האמריקאית בעקבות הסתערות האליטות החדשות והנוכלים הוותיקים, כאשר כלב השמירה התקשורתי קשור לשרשראות של נוחות ועיוורון. האם כאן נחצה קו אדום עפ"י החוקה האמריקאית??????

לצד שני השערוריות הקשות הללו- זה זמן רב שממשל אובמה מתמודד נגד המאמץ הרפובליקני להחיות את פרשת הפיגוע בקונסוליה האמריקנית בבנגזי בספטמבר 2012 שבו נרצחו ארבעה אמריקנים ובהם השגריר האמריקני כריס סטיבנס. גוברים הקולות בגבעת הקפיטול נגד הבית הלבן בטיוח האירועים שהתרחשו אחרי מתקפת הטרור על הקונסוליה בבנגאזי בספטמבר אשתקד, מדווחים שהתקשורת האמריקאית מציגה לציבור מתברר שהממשל האמריקאי "הסתיר במודע מידע" בנוגע להתנהלותו, לכן עולים קולות להקמת ועדה נוספת בקונגרס לבדיקת האירועים. בכדי לחשוף את כל העובדות ושהאמת תצא לאור. הרפובליקנים מתעקשים ודורשים עוד תשובות שיבהירו מה קרה שם? מה קרה לפני, בזמן ואחרי המתקפה על מה שהיה אמור להיות "בית בטוח", אליו ברחו אמריקנים כדי למצוא מפלט. יש קולות שטוענים ככל שיגררו את העניין הזה יוקרתו של הנשיא נפגמת. יתרה מכך הרפובליקנים בקונגרס טוענים היום שזה היה זדון וטיוח בהצגת מידע שגוי לציבור, ומנגד לבית הלבן ובראשה הנשיא אובמה ברור מה מניע את גלגלי החקירה הזו. זה נושא שמראשיתו, היה למתקפה פוליטית כך צוטט דובר הבית הלבן ג'י קרני. ולעומתו הרפובליקנים טוענים שהם יפעלו עד שהאמת תצא אל האור. לגבי שרת החוץ לשעבר הילרי קלינטון פרשת הפריצה לקונסוליה האמריקנית בבנגזי תרדוף אותה כצל ועשויה להיות מכשול לא פשוט בדרכה הפוליטית. עד היום איש עדיין לא הואשם ברצח הזה מדוע?????

הנשיא אובמה ידוע בכריזמה האישית, וכשרונו הרטורי. רגעי השיא של כהונתו הראשונה של ברק אובמה הם: פרס נובל לשלום, רפורמת הבריאות, נסיגה אמריקאית מעיראק.  זה המקום לציין שכהונתו הראשונה של ברק אובמה, כללה לא מעט משברים כגון: הגירעון, האבטלה, המשבר הכלכלי והאביב הערבי, ולמרות זאת לא הניבה שערוריות של ממש, שזוכות בתקשורת לסיומת "גייט" (על משקל "ווטרגייט" של הנשיא ניקסון או "זיפרגייט" של הנשיא קלינטון")השילוב טיוח המתקפה על השגרירות בבנגאזי, התנכלות של מס הכנסה לארגוני ימין והאזנה לעיתונאים נפל כמו רעם ביום בהיר  והכניסו את הבית הלבן לסחרור מסוכן  ששורת הדיווחים האחרונים גרמה לציבור להעלות שאלות "לגבי הכיוון של הממשל הזה - ולמי בדיוק הוא חב תשובות? למשפחות ההרוגים בבנגאזי, למשלמיי המסים במדינה, על מעשי רשות המסים. וגם שאלות כבדי משקל לגבי שמירה על חופש העיתונות, המעוגן בתיקון "הראשון לחוקה האמריקאית". שלושת הפרשיות מטילות צל כבד על כהונתו השנייה של ברק אובמה,  זה מתבטא בקושי להביא להישגים – בין היתר זה כולל כישלון המאמץ להעביר חקיקה להגבלה של מכירת הנשק – זה מותיר את הנשיא נטול קלפים נגדיים במשחק הזה. שורת הגינויים שנדרש לספק בימים האחרונים, שהוא "לא יסבול שררה" בכל גוף ממשלתי שתחת פיקודו לא ממש עוזרים. היום שואלים : אז כמה שערוריות יידרשו בשביל להדיח את הנשיא אובמה?" בצמרת המפלגה הרפובליקנית אין שום כוונה להסיט את האש מכיוונו של הנשיא, שמתארים אתו כמי שאחראי לאווירת הטיוח והשקרים באחרונה.

קובה בייף אמיתי

"קובה בייף" יפני אמיתי טעמו מדהים ומבוקש ביותר על ידי אניני בכל רחבי העולם. הוא בשר טבעי, ללא חומרים מלאכותיים או הורמונים מוסף. אתה יודע שאתה חווה למעדן של הדרגה הגבוהה ביותר. פשוט הכי טוב שבטובים. ההנאה הגדולה ביותר של מזון בשר בקר הוא כמובן "קובה סטייק". מומלץ לטעום בקר קובה היפני המפורסם!!!דרך אגב הוא מאד קשה להשגה מחוץ לגבולות יפן הוא ייחודי במינו, ואין להשוות אתו לזה שבארצות הברית או אוסטרליה. אתה לא יכול לקנות בקר קובה יפני מחוץ לגבולות יפן. לא בחנויות, ובוודאי שלא במסעדות. כל מה שאנו מקבלים על השולחן מחוץ לגבולות יפן הוא חיקוי ולא אמיתי הן: מהמערב התיכון, והמישורים גדולים של דרום אמריקה או אוסטרליה, והוא מתחזה להיות בשר בקר קובה זו ההונאה הגדולה ביותר. אני באמת מצטער שאני צריך להיות זה שאומר זאת. על פי חוק היפני, בקר קובה יכול רק הגיע מהיוגו(שושלת טהורה של בקר מגזע טאג'ימה) מסביבות העיר קובה וסימון מסחרי רשום כלומר פטנט. בעלי החיים/הבקר צריך להיוולד ליוגו וגדלו על מזון העשבים המקומיים והמים וטרואר כל החיים שלהם. זה חייב להיות שור או פרה בתולה, וזה לוקח הרבה להגיע למוצר המוגמר, גם השחיטה ועיבוד הבשר נעשה בבתי מטבחיים מיוחדים, ולאחר מכן לעבור מבחן לדירוג ממשלתי קפדן. התהליך הוא כה חמור, שכאשר הבשר נמכר, בין אם בחנויות או במסעדות, הוא חייב לשאת את מספר זיהוי בן 10 הספרות, כך שלקוחות יודעים את פרטיו המדויקים של "הטאג'ימה" ואורח חייו- "איך זה יכול להיות?" אתה שואל, כשאתה רואה את מעלותיו של קובה בייף מככב בתוכניות טלוויזיה מזון, על ידי שפים מפורסמים, ועל תפריטים בכל רחבי העולם וגם בארץ? אחת התשובות לכך: ספקים  לא מהססים ושמחים לקחת את הכסף שלך ולשלוח לך סטייקים יקרים מאוד!!! קיימת בעיה נוספת- שהפטנט היפני לא מוכר ולא מוגן כפי שהחוק מחייב, לכן יש כל כך הרבה דיסאינפורמציה לגבי בשר יקר זה. כמו הגל האחרון בשימוש במונח התווית ללא פיקוח "טבעי", זה שם תואר שמשמש בעיקר כדי לבלבל את הצרכנים ואת הרווח מהבלבול הזה. דוגמא נוספת: עוד מוצר מזון פופולרי, "פרמיג'אנו רג'יאנו- "מלך של גבינות", סובל מאותה הבעיה. לאחרונה, מחקרים הראו כי במספר ערים רבות בעולם, כמחצית מהמסעדות והחנויות המוכרות פירות ים ודגים באופן שגרתי ועבור מה שהוזמן אנו הסעודים מקבלים חיקוי זול ביותר . נדיר מאד שנקבל על השולחן קובה בייף אמיתי, ולמרות הכל קיימים ניסיונות להבריח בשר יקר זה מחוץ לגבולות יפן והרגולטורים היפנים מודאגים מאד מתופעה זו. בגלל המוניטין רב השנים של קובה בייף האמיתי למצוינות. קווי התעשייתית המזון בעולם פועלת להוביל אותך להאמין כי מה שאתה משלם בכסף רב קשור איכשהו למורשת זו של מצוינות וזה לא כך. כל המיתוסים על בקר שמקבל עיסוי ושותה בירה תוך כדי האזנה למוסיקה קלסית הם רק מיתוסים בשר בקר קובה בייף מיוצר תחת פיקוח משפטי מחמיר ביותר בעולם. בעוד שייצור בשר "מקומי/חיקוי " כגון ארה"ב אוסטרליה ודרום אמריקה, המוסדות המפקחים הם כמו מערב הפרוע. במקומות שונים בעולם וגם בישראל עושים שימוש לרעה במובן הרחב של המילה כאשר משתמשים בשם "קובה בייף" מבחינה היסטורית מסעדות ומפיצים  מכנים כמעט כל בשר גינרי מכל מקום ביפן למרות שזה לא נכון יתרה מכך:, הבשר יכול להגיע ממדינות רבות ושונות ואין להם דבר משותף עם בשר בקר קובה אמיתי בפועל פרט לכך שהיא מגיעה מבשר של פרות.

 

נשק כימי נחשב כנשק להשמדה המונית

הצד האפל של הקדמה האנושית הוא כושרו המדהים של האדם לתכנן שיטות לקטילת בני אדם אחרים ולשכללן עוד ועוד. נשק כימי משמש להשמדה המונית, יעילותו של נשק הכימי  בעימות או במלחמה היא מוגבלת למדי, גם כאשר הוא מופנה נגד אזרחים וזאת עקב אמצעים שפותחו להגנה מפני נשק זה ולמרות הכל הוא מאד קטלני. במקרים רבים עולה עוצמת השפעתם הקטלנית על השפעתם של כלי נשק מקובלים אחרים. המרכיב העיקרי הוא בשימוש בכימיקלים כאמצעי להרעלת הקורבן או לפגיעה מתוך מטרה להמיתו או לנטרולו, להביא לכך  ולמנוע יכולת לחימה או לפציעתו ולנכותו לכ החיים. שימוש בנשק זה יוצר תחום רחב של השפעות זמניות כגון: עיוורון, שיתוק או מבוכה ובלבול. שחרור של חומר כימי בכמות קטנה יחסית באיזור מאוכלס פוגע קשות באלפי בני אדם לכן נחשב לנשק קטלני במיוחד. המקרה הראשון בשימוש נשק זה נעשה בקרב איפר השני (אפריל 1915) במלחמת העולם הראשונה על ידי הגרמנים ,כאמצעי כשר להשגת ניצחון במלחמה. על פיתוח נשק כימי מתחרות לפחות כ-20 מדינות. הוא נחשב לנשק זול וכן קל יחסית להכנה וזו הסיבה שהוא מצוי בהישג ידן של מדינות קטנות יחסית, אשר אמצעיהן המדעיים והתקציביים אינם מאפשרים להן לפתח נשק מותרות – קרי נשק הגרעיני. יתר על כן, התוצאות בשימוש נשק זה והפעלתו יכולות להשתוות בעוצמתן לאלה של הנשק הגרעיני .כיום ניתן לחמש טילים בראשי קרב כימיים וכן להכניס חל"כ לפגזים ולשגרם ממגוון רחב של אמצעים לחימה כגון:: תותחים, משגרי טילי קרקע-קרקע ועוד. עד מלחמת עירק אירן נחשב הנשק הגרעיני למסוכן מביותר אולם מצב זה השתנה במהירות, ובאופן קיצוני, והמחישה את גודל הסכנות הכרוכות בשימוש בנשק כימיה. חשוב לציין כי הצעדים העיקריים החייבים להינקט במצבי לוחמה כימית הם אמצעי מיגון כדוגמת מקלט אטום, המהווה מחסום ראשוני בפני גזים ואחרים (כמו חלקיקי אבק ומזהמים נוספים המצויים באוויר שמסביבנו). כאשר מתמגנים היטב, ניתן למנוע את רוב הפגיעות. שימוש נכון באמצעים יכול להציל חיי אדם. כמו-כן, חשוב לציין שבשנת 1925 נוסחה ונחתמה אמנה לאיסור בשימוש של לוחמה כימית וביולוגית לסוגיה. עובדה מעניינת היא, שבמלחמת העולם השנייה, גם כאשר היה ברור לגרמנים שהם עומדים להפסיד במלחמה, הם לא השתמשו במאגר גזי המלחמה שלהם כנשק אסטרטגי, כלומר הם כיבדו את האמנה הבין-לאומית. מההיבט הישראלי: גם במקרה זה - בדומה לקיים בלוחמה גרעינית - ישראל חתומה על אמנה זו אך עד היום לא אישרה אותה ולכן אין לה תוקף מחייב. ישראל מעולם לא השתמשה במלחמות העבר בנשק קטלני זה נגד אויביה. בגלל הסכנה הגדולה שבשימוש בנשק זה, בעיקר לאוכלוסייה אזרחית שאינה מעורבת בלחימה, הוקמו מנגנונים בינלאומיים לפיקוח על הפצת נשק מסוג זה ולמניעת הפצתו. עם זאת, למנגנונים אלה יש יכולת מוגבלת, בגלל הקושי לגלות פעילויות חשאיות הקשורות בייצור והפצה של נשק זה, והיכולת המוגבלת להטיל סנקציות על מדינות שעברו על אמנות הפיקוח. לעתים אף פורצות מלחמות עקב רצון לפרק מדינה מנשק בלתי קונבנציונלי, כמו מלחמת עיראק, ולפעמים די באיום של שימוש בנשק לא קונבנציונלי להפסקת מלחמה. ב-1993 נחתמה האמנה למניעת הפצת נשק כימי (cwc) שכללה גם איסור על ייצור ואגירה של הנשק. הפיקוח על האמנה נעשה באמצעות ארגון OPCW שמתוקף סמכותו מבקר באתרים חשודים. רק חמש מדינות לא חתמו על האמנה: אנגולה, מצרים, קוריאה הצפונית, סומליה, וסוריה. בין המדינות הידועות כמייצרות נשק כימי ניתן למצוא את סין, אירן, הודו ולוב אך גם מדינות מערביות כמו יפן, בריטניה וארה"ב. הנה סוד שגלוי לכולם: המין האנושי עדיין לא השכיל לשים קץ לכל המלחמות שממשיכות, גם ברגע זה כמובן, להתרחש ובמסגרתם לגרום למוות ולפציעה של אלפי בני אדם בכל שנה ושנה. מדינות רבות בעולם, כולל כמה שנחשבות לניטראליות או נאורות, שופכות בכל שנה מיליארדי דולרים שנועדו לייצר כלי נשק אכזריים במיוחד. מכיוון שכך, מנסים גופים שונים לייצר אמנות אשר נועדו "לטהר" סוגים של כלי נשק שאינם משתלבים עם המשפט הבין לאומי או עם העיקרון שמנחה את אותן אמנות. המטרה, ככל שהיא תישמע הזויה, היא להשאיר בשדה הקרב רק את כלי הנשק שהורגים בצורה "מתורבתת". היו אלה המצרים שהשתמשו לראשונה בנשק כימי במזה"ת. היה זה כאשר מצרים התערבה במלחמת אזרחים שפרצה בתימן בתחילת שנות ה-60. במהלך הקרבות הם נעזרו בנשק זה כנגד המורדים. טנקים של צבא מצרים צוידו בפגזים כימיים גם במלחמת יום כיפור אך הם לא עשו בהם שימוש, כנראה בשל החשש מהתגובה הישראלית והעולמית. במלחמה שפרצה בין עירק לאירן ב-1980 על רקע היריבות העזה בין נשיא עירק סדאם חוסיין והמנהיג הרוחני של אירן איאתאללה ח'ומייני. לפני מלחמת המפרץ היה ידוע בוודאות שלרשות עיראק עומד נשק כימי רב, היות ובמהלך מלחמתה באיראן היא השתמשה בו באינטנסיביות רבה. למעשה, היה נשק זה אחד מגורמי הניצחון, משום שצבאה היה קטן בהרבה מזה של יריבתה, ועל ידי השימוש בנשק זה הצליחה עיראק לפצות על נחיתותה. כדי לבלום את האירנים השתמשו העירקים בנשק כימי באמצעות טילי סקאד, פגזי ארטילריה ופצצות ממטוסים. גם אחרי שנבלמו המשיכו העירקים להשתמש בנשק זה, בעיקר נגד אזרחים. המקרה ה"מפורסם ביותר" בו נעשה שימוש בנשק כימי שייך כמובן לסדאם חוסיין שהשתמש בנשק כימי כנגד הכורדים, אחרי שתקף אותם בנשק זה גם שנתיים קודם לכן. במרץ 1988 גלים של מטוסי קרב מפילים פצצות מלאות בגז חרדל ועצבים על העיר הכורדית חלבג'ה. אומנם זה לא היה השימוש הראשון בנשק זה, גם לא על ידי העירקים, אך זו הייתה הפעם הראשונה שניסו להשמיד עיר שלמה באמצעות נשק כימי. 5,000 נהרגו באותו מקרה ואלפים רבים נפצעו. התמונות מהטבח זרמו לעולם ופתחו את כל המהדורות. מי שפקד על התקיפה היה בן דודו של סדאם חוסיין עלי חסן אל-מג'יד, המוכר בשם "עלי הכימי.  טענתו של הרודן העירקי היה כי הנשק הכימי הוא אמצעי הרתעה יעיל, המשמש בבחינת "נשק לעניים". גם לוב השתמשה בשנת 1987 בנשק כימי נגד צ'אד.

העובדה "שלא מצאו נשק כימי בעיראק" לאחר כיבושה המלא, אינה מהווה שום סתירה וזאת משום שלאחר מלחמת המפרץ הראשונה ,נכנסו מאות פקחי או"ם לעיראק, (תחת מנדט של מועצת הביטחון), ובמשך שמונה שנים סרקו את כל שטחה והשמידו את כל הנשק הכימי, הביולוגי, רדיולוגי והתשתית הגרעינית. זוהי הסיבה שלאחר מלחמת המפרץ השנייה לא נמצאו עוד כלי נשק כאלו בעיראק בארכיוני האו"ם, צבא ארה"ב, וגם באמצעי התקשורת ניתן למצוא אלפי תמונות ועשרות אלפי מסמכים, של כלי הנשק הכימיים והביולוגיים ותהליכי נטרולם על ידי מומחי האו"ם. אולם, גם ארגוני המודיעין הטובים בעולם, לא היו מודעים להיקף האדיר של החימוש הכימי שהיה עתיד להתגלות בפני פקחי האו"ם שנכנסו לעיראק לאחר המלחמה: עשרות מפעלים מודרניים ומתוכננים היטב, שנבנו ע"י מיטב החברות הגרמניות, מוקפים בגדרות, מגדלי שמירה וטילי נ"מ, אשר ייצרו גז רעיל מדי יום ב- 17 אתרים שונים ברחבי עיראק וסמוך לכוויית,  היו מוכנים לשימוש מיידי. פקחי האו"ם החלו בפעילות רחבת היקף לנטרול הכמויות העצומות של החומרים ותשתיות הייצור, ובשיא פעילותם השמידו כאלף פריטי נשק כימי מדי יום. עוד יש לציין כי להערכת מומחי הנשק הכימי של האו"ם, היה פיתוח הנשק הזה בעיראק מתקדם מאוד, העיראקים ביצעו ניסויים על 40 סוגי גז רעיל, בחרו בקטלניים ביותר מבניהם, ופיתחו שיטות מגוונות להגברת ריכוז החומר ורעילותו ואפקטיביות הפיזור. ערך ההרתעה של נשק כימי גבוה אומנם מזה של נשק קונבנציונלי, אך נמוך בעליל מערך ההרתעה של נשק גרעיני. לפיכך קיימת סברה שהעריץ סאדם חוסיין נמנע מלהשתמש בנשק כימי נגד ישראל במלחמת המפרץ, בשל חשש מפני תגובה ישראלית כואבת........העבר מוכיח כי יש בנידון פער בין המערב למדינות העולם השלישי, רבים המנהיגים בעולם השלישי מוכנים ליטול סיכונים גבוהים מבלי להעריך נכונה את התוצאות הרות הגורל על מעשיהם.

העבר מוכיח שבמזרח התיכון אין דין ואין דיין- אין שום מגבלה וחשבון חיסולים בין אזרחים לבין עצמם זה דבר בשגרה. הנשק הכימי חזר לכותרות ועיני העולם נשואות לסוריה, שם ישנן עדויות של שימוש בנשק נגד האזרחים. כבר דובר ונכתב רבות על סופו של משטר הבעת' בסוריה- אך המציאות היא שונה בתכלית. בשאר אסד מכבה שריפה אחת ובעקבותיה נדלקות שתים או יותר שריפות. בשאר עדיין חובש את כס הרודן, העגלה עדיין שקועה ופתרון להוציא אותה משם סופה לא נראה באופק. נדמה שבמזרח התיכון פוסט-האופוריה של "האביב הערבי", קשה לראות באופק ולו מקור אחד של יציבות ושקט.  המציאות הפוליטית והחברתית המשתנה בעולם הערבי, מעמידה בסימן שאלה את עתידן של מדינות הלאום הערביות במודל המוכר לנו והאפשרות שכמה משכנותיה של ישראל יתפוררו וישנו את פניהן, הופכת ליותר סבירה. משטר אסד למרבה הצער לא יעלם בבת אחת כפי שהמערב מייחל- הוא ילחם עד הרגע האחרון ועל כל רגב אדמה. גם עם אסד יעלם מהמפה הפוליטית מכל סיבה שהיא- הקבוצות האתניות בסוריה לא נעלמות. בנוסף: בניגוד לעשורים הקודמים, שבהם נשק בלתי קונבנציונלי היה נחלתן של מדינות בלבד, כעת מנסים ארגוני טרור לבצע פיגועים בלתי קונבנציונליים, כמו למשל שימוש ב"פצצה מלוכלכת" המכילה חומר רדיואקטיבי, או משלוח מעטפות המכילות חיידקי ביולוגים. זה ממחיש ביתר שאת עד כמה סבוכה ומורכבת הסביבה הביטחונית החדשה שעמה תיאלץ ישראל להתמודד בעתיד. צופן העתיד מכוסה בענני חוסר ודאות, האביב הערבי שינה את פני המזרח התיכון. הסתיים הסדר הישן, וכיום מתעצב סדר חדש. שסעים כמו דת, שבט ועדה - הובלטו, והם יהיו התנאים לעיצוב המציאות בעתיד. אין זה אומר שהאיומים לא התגברו והאכזריות שמופנית כלפי העמים שמחפשים אחר שינוי ותקווה לא תופנה לעבר ישראל.

"העולם לא יכול לעמוד מנגד כשמשתמשים בנשק כימי נגד אזרחים". בעבר הלא רחוק נשיא ארצות הברית, ברק אובמה, אמר שאם השימוש של משטר אסד בנשק כימי יוכח, תהיו זו "נקודת מפנה משמעותית ביחס הקהילה הבינלאומית". הבית הלבן ובראשם הנשיא נמנע מלהכריז על צעדים משמעותיים, למרות ההודאה המכירה בשימוש בנשק זה ע"י גורמי ממשל בכירים ביותר לאחר שישראל אילצה את ארה"ב להודות בשימוש בנשק כימי בסוריה. זו הזדמנות להעמיד במבחן הצהרה אמריקאית אודות "קו אדום"; אף ספק רב אם ההכרה האמריקאית בשימוש בנשק כימי נגד אזרחים בסוריה תיגמר אכן בהתערבות צבאית. ההתנהלות של הבית הלבן מזכירה דווקא ימים עכורים שכדאי לשכוח, כולנו זוכרים את מראות הזוועה של מאות אלפי גופות בני אדם שנערמו מבני טוטסי ברואנדה, אבל הממשל האמריקאי באותו זמן נמנע ויותר גרוע אסר על נציגיו להשתמש במילה "רצח עם", כדי לא לאלץ אותו להתערב שם. גם במקרה שלפנינו דוברי הבית הלבן מקפידים של חאלב הקפידו דוברי ממשל אובמה לטעון  שאין ראיות ברורות לשימוש בנשק כימי בסוריה. זאת למרות שחברי ועדת המודיעין של הסנאט שתודרכו למחרת התקרית נשמעו משוכנעים לחלוטין שנעשה שימוש כזה.