חוק חינוך חובה לגיל שלש

אין זה מפתיע שלמחאה החברתית בקיץ האחרון הצטרפו הורים אשר תובעים את הוזלת עלויות הטיפול בילדיהם הקטנים. האידיאולוגיה האנטי חברתית שהנחתה את המדינה בעשורים האחרונים הובילה להתנערותה מהאחריות לספק שירותים בסיסיים לאזרחים בתחום החינוך, המדינה התנערה מאחריותה הבסיסית לספק רשת של מעונות יום ציבוריים במחיר סביר לכלל המשפחות העובדות בישראל, בתיקון עוולה זאת ובהשגת חינוך חינם לגיל הרך. חינוך חינם לגיל הרך נועד לצמצם את העלות הבלתי סבירה המוטלת על אותן משפחות שמכונות "מעמד הביניים", אף שלמעשה מדובר על משפחות שנדחקות אט אט לרמת קיום של מעמד נמוך.

כולנו מברכים על ההמלצות שהתקבלו בוועדת טרכטנברג בתחום הגיל הרך, ואימוצן ע"י הממשלה, עכשיו מתחיל השלב הקשה שבו אנחנו צריכים לוודא שההמלצות לא רק יאומצו, אלא גם ייושמו . כמו כן יש הגיון בדרישה שחינוך היא זכות בסיסית ואמצעי חשוב ביותר להשגת שוויון הזדמנויות ולצמצום פערים בחברה. החוק המוצע בעייתי מאחר שהקריטריונים שנקבעו למימון התוכנית, ולפיהם רשויות מקומיות חלשות יקבלו מימון מלא בעוד רשויות חזקות יותר יקבלו מימון חלקי. הנושא עלה לדיון תחת הסעיף "שינוי בסדר העדיפות בתקציב המדינה לשנת 2012". הממשלה בהחלטה תקדימית העבירה את ההצעה לחוק חינוך חינם מגיל שלוש. זו בשורה אדירה לזוגות צעירים ולשכבות החלשות, מדינת ישראל סוף-סוף לוקחת אחריות על הילדים שלנו. היה רצוי שבהחלטה יאמר  גם שרק אלה שממלאים את חובם למדינה זכאים להטבה זו כגון: שרות חובה, שרות לאומי, או כל שרות אחר לטובת הציבור. יתרה מכך טוב עשה רה"מ והוסיף סעיף שההטבה תינתן רק להורים עובדים" בהחלטה זו נעשה כאן צדק שהוא כורח המציאות, אך לעומת זאת חייבים להיות סקפטיים בישום סעיף זה לאור העובדה מהרכב הקואליציה שעומדת מול עינינו, הדתיים שהם תופסות מקום מרכזי ועיקרי בסדר היום יטענו שהם מקופחים ובהצבעתן יפרקו את הקואליציה.

יש להעריך מאד את ראש הממשלה על שנענה לדרישות הציבור והחליט ליישם חוק חינוך חינם מגיל שלש באופן מיידי. זה מעשה נכון וראוי לעם ומדינה שמעריכה חינוך מעל הכל. באווירת המשבר הכלכלי, בהחלטת הממשלה יש להדגיש לא הייתה חריגה מהתקציב ויעד הגירעון נשמר זה למעשה צעד אחראי ומנהיגותי. שלא כמו עמיתיו שמובילים קו פופוליסטי לקראת הבחירות. בימים כתיקונם היה עוול משוועה לעשות קיצוץ רוחבי כדי לממן את חוק חינוך חינם-לכן אלה שהציעו שהממון יבוא ע"ח הביטחון טעות מרה בידם, ואינם מודעים לסיכונים שבהצעה כזאת. יתרה מכך למרות מדובר בצעד מבורך. הכל מסכימים שחינוך הוא דבר טוב. בורות והעדר ערכים זה דבר רע. מתן מסגרת חינוכית תומכת רגשית ומשכילה לילדים בגיל הרך זה בכלל נפלא. שוויון בחינוך הוא ערך נעלה.

לעומת כל הטעונים הנלאים האלה יש הטוענים: שחינוך לגיל הרך רווי באקסיומות מפוקפקות בדבר יכולתו של הכסף לשפר את החינוך בישראל. במדינת ישראל הקטנה יש עודף ילודה ודווקא בקרב האוכלוסיות הפחות יצרניות. חוסר האיזון בילודה בין שכבות האוכלוסייה משנים את החברה הישראלית בכל מובן שהוא - תרבותי, כלכלי ואתני, לכן מדינת ישראל לא יכולה לקיים את רמת החיים שהמחאה החברתית דורשת. האם הכספים שיוזרמו למערכת החינוך אכן ייפגשו בהיצע של אלפי מחנכים דגולים שיאיישו בחופזה את אלפי כיתות הגן החדשות??? מרבית הנהנות מ"המהפכה החברתית" הזו תהיינה משפחות מרובות ילדים משני ציידי המתרס הערבי והיהודי שלא תשננה במהומה את דרך חייהן המסורתית. אנשי המחאה החברתית צריכים להיות הראשונים להתייצב נגד המהלך ולהודות - טעינו בדרישתנו הפופוליסטית. ישראל אולי עומדת להתגאות בחוק חינוך חינם מגיל שלוש ,אבל גם תדרדר את עצמה להיות פחות צודקת.

שחקנים חדשים בחיים הפוליטיים

בתום תקופה של הכחשות הרגע הסנסציוני פרץ לאוויר העולם - סוף, סוף הודיע העיתונאי יאיר לפיד שפניו מועדות למערכת הפוליטית -וואדי יועציו המנוסים, ייעצו לו להמתין עד הרגע האחרון, לסחוט עד תום את רגעי המסך היקרים, העיתוי הגיע לאוויר העולם בגלל אי הנחות בחברת החדשות של ערוץ2  לא יתכן ששדרן בכיר המגיש תוכנית דגל , מאחורי הקלעים טורח להקמה מפלגה חדשה בישראל ,ובכך העמיד את מעסיקיו ואת עמיתיו במצב לא נוח, וכנראה בדיעבד גם חוק הצינון לעיתונים זרזו את ההחלטה הגורלית. על רקע הוואקום המנהיגותי המזעזע שבו מצויה ישראל; על רקע הדלות הפרסונלית והבינוניות שפושה כמעט בכל חלק של הממשל ושל בית המחוקקים בישראל, יאיר לפיד עשוי להזדהר בעיני הציבור כשינוי מרענן, אולי אפילו כבשורה. אם יש בשורה אחת שהוא מביא עמו, במקרה שייבחר לכנסת, היא שבישראל של ימינו הייאוש והשבר גדולים כל כך עד שיש ישראלים רבים שמעדיפים אדם ללא תכונות בכנסת, על פני האנשים הרבים שתכונותיהם הגרועות ידועות לכל. היום זה אינו סוד איש התקשורת הפופולארי מכין את הקרקע להקמתה מחדש של מפלגת "שינוי" מנוחתה עדן. לפיד נגרר למערבולת הזירה הפוליטית בעת הזאת בעל כורחו, ויש להניח שזו הטעות הראשונה שלו בחיים הפוליטיים, וזאת לאור העובדה שעד עתה לא נקבע תאריך לבחירות הבאות ויש לו שנתיים להתבשל במיץ של עצמו, וכל זה כאשר כל בר דעת מבין שהפוטנציאל לשחיקה מחוץ לפריים טיים עלול להיות הרסני. רבים יאמרו היום שיאיר יתגעגע למסך הקטן בהשוואה לסכינים הפוליטיים שמצפים לו מעתה והלאה. האם העוצמה הנדרשת לשחות ולשרוד במים הגועשים של הפוליטיקה עומדת לרשותו? הזירה אליה הוא נכנס אתמול היא אכזרית עשרת מונים מזירת האגרוף, אין בה חמלה, וגם לא רגע של חסד, ומכאן מתחילות ייסוריו , לכל הדעות זוהי הקרבה אישית גבוהה.

כיום הוא רוכב על גל הפופולריות והמניה שלו בנסיקה- שמענקים לו הסקרים , אך בעל נשכח "בית הקברות הפוליטיים " עמוסים בכאלה שהובילו בסקרים בעבר, האתגר שלו יהיה לשמור על המומנטום. האם הכן הוא התקווה של החילוני הממוצע", "התקווה האחרונה של הרוב הדומם" ימים יגידו. על בסיס האג'נדה הפוליטית שאיננה ידועה יותר מדי על כוונותיו, על תוכנותיו, האג'נדה שאייתה הוא רוצה לרוץ בבחירות ועל האנשים שאיתם הוא רוצה לצאת למרוץ הזה. והן על עמדותיו האמתיות בנושאים רבים ומגוונים, ועל הטון שבו יבחר לשאת את הנרטיב שלו. אך מנגד ידוע לכל שהוא אדם שהביא את אסכולת "אכילת העוגה והשארתה שלמה" לידי אמנות, מאחוריו מסתתרת אידיאולוגיה שסכומה אפס, שאפילו בשדה הפוליטי הישראלי הצבוע, המזוגזג והשרלטני - יש גרעין של אמת.  ממאמרים שפרסם בטורו השבועי, ומסדרה של מפגשים עם סקטורים שונים שקיים ברחבי הארץ ניתן ללמוד שהוא מסתמן: כאיש אמצע שמגיע לפוליטיקה נקי כפים, אדם ברור, בוטה לרוב, שפיו ולבו שווים וגלויים מאוד. אדם ששילם מחירים אישיים וציבוריים כבדים על הדחף שלו לזעוק את האמת שלו בראש חוצות. לא ימני מדי ולא שמאלני מדי כל מי שנע על הציר של המרכז או המרכז-שמאל צריך להתחיל להזיע, לא שונא חרדים מדי ולא חילוני מדי, אך מבטיח להיות קולו הנאמן של מעמד הביניים. בנושא כלכלה רמז: בתופעה המדאיגה- צריכת יתר על חשבון אשראי והלוואות, תקף במרומז את הקשר בין הון-שלטון, קיימת לחלוקה הוגנת של משאבי הטבע שלנו אל מול "חמדנותם של גופים מסחריים גדולים, ויצא נגד ניסיונות לשבור את כללי המשחק הדמוקרטיים ולפגוע במעמד בתי המשפט וצה"ל. בנושא חרדים הוא התרחק מהדמוי שאפף את אביו ז"ל , הקו שמוביל יאיר מתון בהרבה בהשוואה לאביו: "מפלגת יאיר לפיד מסתמנת כמפלגה חילונית אבל מתונה הרבה יותר ממפלגת שינוי שהוביל אביו.

כעת עליו לשנס מותניו ובמהלך החודשים הקרובים לחצות את הארץ לאורכה ולרוחבה, להתראיין לכלי התקשורת, ולפרוס משנה סדורה וברורה לאן פניו מועדות את הסרת העמימות הוא צריך לעשות סביב הנושא הנכון ובטיימינג הנכון. בנוסף: המציאות מצביעה שעצם צעד זה שחייב המציאות יביא לכך להסתכן מבחינה פוליטית שלא הסתכן מעולם בעימות עם חלקים בציבוריות הישראלית אך זה כורח המציאות ואי אפשר לברוח מזה .האם לפיד יצליח להפוך את עורו, להתנער מחוצנו וללכת נגד כל האינסטינקטים שהובילו אותו לנקודה בה הוא נמצא כיום ימים יגידו.

במערכת הפוליטית קיימת סברה שבניגוד לעיתונאים אחרים בעבר שעשו את הצעד ורצו לכנסת, כניסתו לפוליטיקה של לפיד היא צעד שובר שוויון. הוא עשוי להיות האיש שיזעזע את לשון המאזניים - מצב די אירוני. מדובר באחד האנשים שהתאמץ לאורך השנים להיות בקונצנזוס דאג במשך כל הקריירה שלו שלא לאיים על אף מגזר., לכן יש לו מעמד של בן בית בקרב ציבור רחב.

יש לצפות שהתקשורת וחבריו העיתונאים לא יעשו לו הנחות מכאן והלאה, "לפחות לא למראית עין" כל המערכת הפוליטית נמצאת בסערות רוחות מאמש, וזאת מהפזזית שהביא הידיעה על כניסת שני שחקנים חדשים למערכת הפוליטית, דרך מוזרה יש לציבוריות להצמיח פוליטיקאים גיבורים יש מאין כגון "קרנית גולדווסר", "ונועם שליט", בהצטרפותם כסלבריטאי שבי למשחק הפוליטי. אך באו ונזכור מי שהביא וגרם למיני דרמה במהלך מפתיע היה זה רה"מ בנימין נתניהו. וצדק מי שאמר: כל אלו שתחושת השליחות הציבורית מפעמת בהם וחשים שיש להם מה לתרום למערכת הפוליטית  אין עדיין בחירות והם גם לא באופק. הסקרים, וההימורים, השונים שצצים כפטריות לאחר הגשם מאמש שווים כקליפת השום!! כולנו חייבים לזכור שבשלב זה מערכת הבחירות עדין לא החלה- לכן אין ערך לסקרים שנערכים והם מגמתיים ומוזמנים מבחוץ. אנו יודעים שסיקרי דעת הקהל הם לא ממש מדע, אלא בעיקר כלי תעמולה. בנוסף לכך: יש לזכור שאריה דרעי עדין לא אמר את מילתו האחרונה בכניסה לחיים הציבורים מחדש ומה תהיה האג'נדה.

קדימה והעומד בראשה

קווי המתאר המעצבים את של יו"ר קדימה: האחד היא נמנית עם דור הנסיכים של התנועה הלאומית-לזכותה של  ציפי ליבני יש לומר כי אינה יחידה. היא נולדה כנסיכה להורים מכוננים בארגון המחתרתי האצ"ל, היא שייכת לשבט המוזר הזה של נסיכי התנועה הלאומית, שרובם ככולם הפכו למה שקרוי אצלנו "שמאלנים". תחושת הנסיכות שאופפת אותה מכל עבר, מרוממת אותה, ומשמשת לה כמנוע בהירה פנימי רב עוצמה. היא מתדלקת אותה ומאפשרת לה להתעלם מן הקשיים והמגבלות הכרוכים בדבר. העובדה שהפסגה אליה הגיעה היא ערימת הזבל האורגני שהותירו אחריהם יו"ר קדימה לשעבר וכולנו יודעים מי הם היו, אי אפשר ללמוד הרבה על כישוריה על פי התפקידים המיניסטריאליים שמילאה. מה שניתן ללמוד מהתנהגותה הוא הסיבולת שלה לעמוד בצחנה העזה שעלתה מפרשיות השחיתות בהן היתה מוקפת, אם היא אכן נקיה כציפור צחור כפי שהיא טוענת הרי, לסתום את האף היא כנראה יודעת. הניסיון להגדיר את הקמת קדימה כ"מפץ הגדול" היה ניסיון נלוז גם הוא התאדה ונעלם מחיינו בקול ענות חלושה, ובנוסף הגדרת זהותה של קדימה כמפלגת מרכז ולנסח עבורה אתוס לאומי עדכני ומאתגר לעם היושב בציון הייתה התקשקשות ריקה וחסרת פשר. יתרה מכך כל עוד מפלגת קדימה היא של איש אחד והוא העומדת בראשה, ונבחריה לכנסת הם בבחינת סטטיסטים בלבד, וכלל חבריה חמורים כפופי גבות, שום דבר טוב לא יצמח מזה. במציאות ההזויה הזאת מפלגת קדימה איננה יותר מאפיזודה חולפת. וכאשר למפלגת קדימה אין תשובה לתת הציבור -הציבור ייפנה בצדק לקוסמים ועושי להטוטים טובים ממנה.

הקשר החי והחיוני כל כך עם האחר זה לא בנמצא בלקסיקון של יו"ר קדימה,  יתרה מכך הקשר עם הזולת היא איננה דרך החיים שלה, ולכן מונעת ממנה את החיבור היומיומי עם החיים האמתיים. חברי מפלגתה נתפסים על ידה כפשוטי עם היא מזלזלת בהם בכל רגע נתון ולא סופרת אותם ממטר היא מתקשה להתנהל בחיים המורכבים והרב ממדיים בחברה המודרנית שלנו, דפוס של שחקן יחיד יודע כל, גורר אותו להלכי רוח פשטניים ובלתי מקצועיים בעליל. אין צורך להאזין וללמוד כל העת. אין צורך בתהליכי עבודה איכותיים, בדרכי התנהלות ראויות ובדפוסי מחשבה ותכנון מקצועיים כמתחייב. המפלגה זה אני ואני היא המפלגה ותו לא. שיקולים של יוקרה וכבוד הביאו בסופו של דבר  את מפלגת קדימה להליכה אל מסדרונות האופוזיציה יו"ר האופוזיציה הלכה כעיוורת אחרי הרצון להביא להאדרת כוחה הפוליטי, בהיעדר מנהיגות אמתית לא השכילה יו"ר המפלגת לשים את טובת המדינה ואזרחיה אל מול עיניה ובחרה ללכת שבי אחרי הקונספציה, לפיה צעדה במסדרונות האופוזיציה, תביא להאדרת כוחה ואף להכפלתו ובסופו של יום יקדשו את המטרה "הקדושה מכל" ויושיבו אותה על כסאו של ראש הממשלה. זה לא מספיק להיות ציפור צחורה !!בחיים הפוליטיים צריך להפשיל את השרוולים ולעבוד קשה בכדי להשיג את המטרה. למרבה הצער את האמת החשובה הזאת יו"ר קדימה לא הפנימה עד היום הזה, ויותר גרוע היא איננה ידעה לעשות זאת. רבים במערכת הפוליטית לא מזהים ביו"ר קדימה תהליכים של למידה ושיפור עצמי באשר לדרכי התנהלותה ולקיומו של ערך המנהיגות בתוכה. התייחסותה לפוליטיקה כדבר ירוד ונחות הוא תוצאה ישירה של חוסר הבנתה היסודית את מהות תפקידה כיו"ר קדימה וכמנהיגה פוליטית. כך נוצר מצב שיו"ר המפלגה איננה אוהבת את מפלגתה ואת אנשיה. היא רואה בהם משהו פחות ונחות המפריע לה בדרכה. במפלגת קדימה לא נעשתה כל מחשבה סדורה ויסודית באשר למרכיביה האסטרטגיים של קדימה: שאלת זהותה ודרכי התנהלותה. לא הושקעו כל תשומות של הגות ועיון ראויות לשמן באשר להצדקות האמתיות לעצם קיומה של המפלגה, וזה מה שמקרב את קיצה של המפלגה הזו, המריבות הפנימיים הם חלק מהעיסה הדביקה הקיימת ואינם מצביעים על מוצא כלשהו.

קדימה מתחילה ללכת בדרכן של מפלגות שנעלמו מהמפה הפוליטית, דהיינו בדרך כל הארץ? מדובר במפלגות שהוקמו אד הוק לנושא מסוים, למען מנהיג מסוים או בנסיבות פוליטיות מיוחדות, בלי שיהיה לאנשיהן בסיס רעיוני ופוליטי משותף; מדובר במפלגות שעם הקמתן תפסו עליהן טרמפ כל מיני אנשים שחיפשו כיסא במקום את האידיאולוגיה והעמדות המתאימות להם.

מפלגת קדימה פועלת כאופוזיציה פאסיבית לחלוטין, המפספסת פעם אחר פעם את ההובלה של תהליכים מדיניים, חברתיים, ועוד הפוקדים את המדינה. אופוזיציה לוחמת זה קשקוש קדימה במערומיה איננה יכולה להיחשב ולהיראות כאלטרנטיבה של ממש. יו"ר קדימה נתנה יד ללהטוטים זולים ושולפת שפנים חולים מן הכובע, כדוגמת כניסה למליאת הכנסת עם מסכות על הפנים, או ריסוס מטהרי אויר באולם המליאה, פעולות שללא כל ספק, אינן מוסיפות כבוד לכנסת ישראל בכלל ולמפלגת קדימה בפרט זה מוכיח שוב את חוסר הניסיון הפרלמנטרי, וכן חוסר הניסיון שלה בתחום המדיני אומרת הכל. לא לכך פילל הציבור.  

פריימריז לא יפריחו לפתע את השממה!!! הסקרים והפרשנים תמימי דעים, כי מבנה המערכת הפוליטית שהתקבעה ב- 5 השנים האחרונות, תפנה מקומה למערכת אחרת, שונה, וכי "קדימה" היא זו שתשלם את המחיר. בימים אלה נשמעת יותר ויותר הקריאה להקדמת הפריימריז בקדימה. ראשית לכל, בחירות הוא עניין עקרוני ומהותי שיש לקיימו במשטר דמוקרטי, כישלונה של יו"ר קדימה יסודו במרכיבי אישיותה אך לא פחות מכך בשלל החולשות הפוקדות את המערכת הפוליטית שלנו. שאול מופז, וכך גם האחרים, הם אולי אנשים נוחים יותר מהיושב ראש דהיום, אך כמותה הם חיים עדיין במגרשה של הפרדיגמה הישנה, וככך רב הסיכוי שלא תבוא גאולה לקדימה גם מהם, יו"ר קדימה אומרת שרק היא תחליט (בהתאם לתקנון) אם ולמתי יוקדמו הפריימריז וכי לא תחליט תחת לחץ. עם זאת, היא אמרה גם שיש היגיון בהקדמתן ושיש שיקולים לכאן ולכאן. הרושם הוא שהיא השלימה עם ההקדמה, וההחלטה היא רק שאלה של עיתוי. אין כל קדושה בקדימה, ואם היא איננה ממלאת את תפקידה יש להחליפה בדבר אחר-הסקרים האחרונים, המצביעים על נסיקה מטאורית של מפלגת הליכוד, אל מול נחיתת האונס המאיימת על מפלגת קדימה, ובכך חוזים את התרסקותה של מפלגת "קדימה", ויש להניח שהם יתאמתו בבחירות הבאות.

מחדולותיה של איראן

לאורך שנות המלחמה "איראן עירק" התמיד המנהיג העליון של איראן, חומייני, בגישתו כי "אל לה לאומה מוסלמית לפתח נשק גרעיני" ,שבו ראה אחת מן התופעות השליליות במערב הקפיטליסטי. אך בשנת 1989 קיבל את ההחלטה לחדש את תוכנית הגרעין,  רק לקראת סיומה של מלחמת איראן-עיראק בשלהי שנות השמונים של המאה הקודמת;, חומייני הבין כי איראן תיאלץ לפתח נשק של השמדה המונית בלית ברירה, כדי להגן על עצמה נגד מתקפה של נשק כימי בעתיד, וכדי לפתח יכולת הרתעה. זאת בניגוד להכחשותיה של איראן, יש בפעולותיה בתחום הגרעין משום הפרה של האמנה למניעת הפצת נשק גרעיני (NPT)לאחר מכן, קיבלו "כל אייתוללות הגרעין כולל הנשיא דהיום אחמאדיניג'אד שלאירן חייב להיות יכול גרעין".תחבולותיה של איראן מול הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א) בראשות היו"ר ד"ר מוחמד אל-בראדעי המצרי, האישיות הגבוהה בנושא זה תנהג כאילו הוא מאמין לכל שקר ולכל דבר הבל שהאיראנים פרסמו, והפיץ דו"חות מרגיעים, שתרמו לדחיית החשיפה של המיזם הגרעיני האיראני. המטרה ברורה והיא: להעלים ממנה ראיות מרשיעות על מאמציה להשיג נשק גרעיני. כדי לחפות על שקר אחד, הסתבכו האיראנים בשקרים אחרים. בסופו של דבר מצאה עצמה איראן אפופה במארג סבוך של שקרים, כשהיא מתקשה למצוא בו את ידיה ורגליה. האיראנים פיזרו את המתקנים הללו ברחבי המדינה, וחלק מהם אף בנוי מתחת לאדמה, בבונקרים מבוצרים היטב.  מרגע שאיראן החליטה להצטייד בנשק אטומי, היא נקטה תחבולות ותחכום שהציגו ככלי ריק את שירותי הביון המערביים, איראן התחכמה להם וטמנה מלכודת ערמומית לשירותי הביון של המערב  וכולם נפלו לתוכה.  מתחת לאפם שלשל המערב , הקימה איראן מיזם ענק ומסוכן מאין כמוהו, שנועד להביא לה את הנשק האטומי הנכסף. פצצת אטום, ללא האמצעים הדרושים להעבירה ליעדה, אינה שווה הרבה. לפיכך, באופן מקביל לפיתוח הגרעין, פיתחו האיראנים מיזם של טילים לטווח בינוני וארוך, ועמלו קשה על בניית ראשי חץ שיוכלו לשאת את חומרי הנפץ האטומיים.

לראשונה נחשף הסיפור האמיתי בפני המערב ובמיוחד בפני השירותים האמריקניים ב 1998. ביום שהתייצב המדען הפקיסטני שערק מארצו, ד"ר איפטיחאר חאן צ'ודרי-וגילה להם את האמת על שיתוף הפעולה החשאי בין איראן לפקיסטן וכן הביע את דעתו הנחרצת שכאשר תשיג איראן נשק אטומי, היא תשתמש בו ראשית נגד מדינת ישראל. האבסורד בכל הסיפור הזה עדותו וגילוייו לא זכה לשום תהודה. השירותים האמריקניים פשוט קברו את הפרוטוקול, לא פעלו על פיו, לא שינו את מדיניותם, וגם לא הזהירו את בני בריתם, היו צריכות לחלוף עוד ארבע שנים תמימות עד שהאמת על איראן תיחשף, (בתחילת שנת 2004  הופיע ד"ר חאן עצמו בטלוויזיה הפקיסטנית, ובווידוי נרגש הודה שהוא אכן מכר ידע לאיראן ועד מדינות) . אולם היה כבר מאוחר מדי. העדויות שהגיעו עתה מכל עבר פקחו בהדרגה את עיני המערב והוכיחו להם שסכנת הגרעין האיראני אינה פרי דמיונה החולני של ישראל - אלא מציאות קשה ומרה, שחייבים להתמודד אייתה. מרגע זה ישראל הפכה למקור מידע מרכזי על הנעשה באיראן. אולם לא היה די בהשגת מידע מודיעיני. ישראל ניצבה, מאוימת, בפני עולם שנרתע מנקיטת כל צעד תקיף נגד איראן. לא היתה לה ברירה אלא לפתוח במלחמת חורמה נגד הגרעין האיראני.

שבועות לפני פרישתו מהתפקיד ראש הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית, מוחמד אל-בראדעי ונציגים רשמיים מטעם איראן, ניהלו מגעים לגיבוש הסכם שתסיר את הסנקציות מעל טהרן ותאפשר לה להמשיך בהעשרת האורניום, בתמורה לשיתוף פעולה עם פקחי האו"ם. בו בעת בנו משטר האיתולות בחשאיות מוחלטת מתקן חדש, סמוך לעיר קום, שבו מעשירים אורניום בשלושת אלפים סרכזות. איראן ממשיכה להטיח איומים בישראל ובו בעת היא חותרת לייצור נשק להשמדה המונית במסווה של תוכנית גרעין אזרחית, לכן יש יסוד לחששות הישראלים מפני האיום האיראני. האיראנים ממשיכים לזלזל בעולם ולהתקדם בתוכנית הגרעין שלהם. נראה שהם פועלים בתבונה רבה. גם הסנקציות שעליהן החליטה מועצת הביטחון, הוטלו באיחור של שנה וחצי, בעיקר בגלל המהלך התמוה של הנשיא אובמה, שרצה קודם כול "לקיים דיאלוג" עם האיראנים ולהגיע איתם להבנה בדרך דיפלומטית. הדיאלוג נמוג כחלום תמים למדי - הניסיון האמריקני לנהוג בחביבות באיראנים גרם לכך שהסרכזות האיראניות הרוויחו עוד שנה וחצי של פעולה אינטנסיבית. המאמץ הדיפלומטי לעצירת תכוניתה הגרעינית נכשל כישלון חרוץ. החידלון של המערב, האטיות בתגובותיו, נטייתו לטמון את ראשו בחול ולא לנקוט אמצעים נמרצים נגד איראן - כל אלה מחריפים את המצב.

תחבולותיה של טהרן היו ידועות מראש, ואין זה מפתיע שסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית ברשות ד"ר מוחמד אל- בראדעי התעלמה מכל הנורות האדמות שהיו ידועות וטאטא אותם תחת השולחן. כיום איראן חצתה את הסף הטכנולוגי, כך שההגעה ליכולת גרעינית צבאית היא עניין של התאמת האסטרטגיה ליעד של ייצור פצצה גרעינית. ואין על כך ערעורין. במקביל מצהיר נשיא איראן מעל כל במה אפשרית העם האירני לא יוותר על זכויותיו הלגיטימיות ובעיקר רכישת הטכנולוגיה הגרעינית.

בידי ממשלת איראן כבר ישנה היכולת לנקוט את הצעדים שנדרשים לייצור לנשק גרעיני. האיראנים קיבלו עזרה ממדענים זרים, וזו אפשרה להם להתגבר על מכשולים טכניים משמעותיים בדרך להשגת המטרה, לאיראן יש יכולת להרכיב תוך זמן קצר פצצת גרעין ולבצע ניסוי גרעיני תת קרקעי אם תחליט על כך. משמעות הדבר היא שההחלטה אם להרכיב נשק גרעיני תוך חודשים אחדים נתונה למעשה בידי מנהיגי איראן ובראשם  המנהיג העליון.  , לאור המצב החדש הזה ניסתה מועצת הנגידים של סבא"אובראשם היו"ר החדש "יוקיה אמאנו וכשלו בניסיונותיהם להעביר את התיק הגרעיני של אירן למועצת הביטחון הבינ"ל לאור העמדות והנחישות של המדינות הבלתי מזדהות בנוסף לרוסיה וסין שסיכלו כל החלטה בהקשר זה.  

אם לאיראן תהייה בעלת נשק גרעיני, תיווצר מציאות חמורה ביותר ובלתי נסבלת במידה רבה עבור המערכת הבינלאומית ובפרט עבור העולם החופשי ואת זה המערב מתחיל לקלוט ביתר הססנות שהייתה מאופיינת בעבר. הימצאות איראן במרחב הסף, והידיעה שתהייה מסוגלת לייצר פצצה גרעינית, תערער עוד יותר את היציבות באזור, באופן שיפגע באינטרסים של העולם החופשי. בין השאר, משום שמספר מדינות עלולות שלא להמתין עד שאיראן תחצה את הסף ואם הן תשתכנענה שאין מי שיעצור אותה, הן עלולות להתחיל במאמץ משלהן להצטייד בנשק גרעיני, כפי שחלק ממנהיגי האזור העידו על כוונותיהם, והן משום שאירן תוכל לצייד את שלוחיה בפצצה מלוכלכת, מה שעלול להפוך לכאוס גרעיני באזור ובעולם, ולהפוך את העולם לפחות יציב ויותר מסוכן. המשטר הקיצוני באיראן מקווה להפוך באמצעות הצטיידות בנשק גרעיני למעצמה האזורית המובילה. זאת הן באמצעות יצירת איום על יריבים והן באמצעות עידוד גורמים חתרניים המזוהים עמו אידיאולוגית. המסקנה העולה מתמונה זו היא שיש חשיבות רבה לא רק למנוע מאיראן להצטייד בנשק גרעיני אלא גם למנוע ממנה להפוך למדינת סף גרעינית. המערכת הבינלאומית מודעת לכך שצעד זה הוא חיוני וכל המדיניות המנוהלת מול איראן מאז 2002 מיועדת להשיג יעד זה. זו הסיבה שהדרישה הבינלאומית, כפי שהיא מופיעה בהחלטות מועצת הביטחון הרלבנטיות ובהחלטות מועצת הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית, שלמרות שזמן רב בוזבז לכאורה במאמצים דיפלומטיים עקרים, האם ניתן לבלום את איראן ולאפשר לעם האיראני לשוב ולהיות חבר מכובד במשפחת העמים שוחרי השלום והחופש? למשטר האיראני חולשות רבות, וניתן בהחלט להבהיר לו שוויתור על הרעיון של מדינה בעל יכולת גרעינית היא דרך הפעולה המועדפת עבורו, שכן דבקות בה תסכן את האינטרס הבסיסי שלו לשרוד בשלטון.

"הזמן אזל לאובמה" איראן משחקת שח- מט בכל הקשור לגרעין- ומנגד העולם משחק שש בש ומגלגלים קוביות!!! אם בעבר המערב דחתה את האפשרות לפעולה צבאית נגד איראן בעתיד הנראה לעין, והם קיוו שיהיה ניתן לפתור את המשבר עם איראן בדרכים דיפלומטיות והשימוש בכוח צבאי יהיה המוצא האחרון, היום מסתמנת מגמה של צחצוח חרבות מוחשית מאי פעם שגובר והולך. התרגיל האחרון בשבוע שחלף לווה בהכרזות לוחמניות מצד מנהיגים אירניים. מעגל זה של הצהרות והצהרות שכנגד כדוגמת: סגירת מיצרי הורמוז, מביא את האזור לסף מסוכן, גם אם איש מן הצדדים אינו מעוניין בהסלמת העימות עד כדי שימוש בנשק. מי שיושב על כס ההנהגה באירן, תהיה זהותו אשר תהיה, איננו יכול להתעלם מהתפתחויות אלו, ועליו להתייחס אליהן במלוא החומרה. למרות שהאיום "ריק מתוכן" ומלמד על רצונה של איראן להצטייר כמעצמה אזורית. על הקהילה הבינלאומית להתמודד עם "הבריונות האיראנית". בנוסף: בריטניה שיגרה אתמול מסר מאיים ותקיף כלפי איראן בנוגע לאיומיה של טהרן לסגור את מיצרי הורמוז, הודיעו בריטניה וארה"ב כי יגיבו "במעשים" נגד מהלך שכזה עד כדי מלחמה. חילות הים המערביים יעשו כל שנדרש כדי להבטיח את התנועה הסדירה במייצרים.  

קרנבל חג המולד בשווקי אירופה

חגיגות חג המולד ולאחריו סוף השנה האזרחית הפכו ביבשת אירופה לקרנבל ססגוני וממוסחר ובשנים האחרונות רבים הבינו את הפוטנציאל הכלכלי העסקי שלהם, האווירה החורפית עושה את שלה כחג שכולו אור ומתנות. השלג והגשם שהם חלק בלתי נפרד בתקופה זו של השנה בחלק הצפוני של כדור הארץ. מביאה בעקבותיה לעולם הנוצרי אווירה משפחתית, אשר מצליחים לעצב תחושה של מסר, חלום ואגדה, בכל מקום בו מתקיימת התרבות המערבית הזאת זה מכבר הפך האירוע לאוניברסאלי עם סיממני לאירוע חילוני -הערים העיריות והכפרים, מוציאות את העיטורים, הקישוטים שלהן, ומתחילות להתגנדר לכבוד חג המולד והסילבסטר שבא אחריו, השווקים מוקמים בכל רחבי אירופה, ומהווים הזדמנות לטייל ולהנאות.  בקתות עץ קטנות בהן מוצגים למכירה מוצרים טיפוסיים מאפים, כבד אווז, פשטידות גבינה ובשר יין חם, בירה מהחבית. הדוכנים הפזורים מסביב מוכרים את שלל מרכולם- טעמים ומתוקים, מאפי חג, יין חם עם קינמון, קרואסונים בטעם וניל, כדורי שוקולד משובח עם רום ומגרות העין וחך ועוד היד נטויה. כמו גם חפצי עבודת יד, בובות  וצעצועים מעץ ,וכמובן עץ אשוח וזיקוקי דינור, בצד מופעי הרחוב מרהיבים. אלה הם רק חלק קטן מהאירועים המתרחשים בעונה זו של השנה, מפגשים עליזים עם סנטה קלאוס והחלפת מתנות, זוהי הנאת הגדולה של הקטנים כמו של הגדולים!!! בין השווקים השונים ישנם הבדלים דקים, המשקפים תרבות מקומית, מנהגים מקומיים, אופי מקומי ומוצרים ייחודיים לאזור – כולל מוצרי מזון, סיור בשוק חג מולד היא חוויה קולינרית מרתקת ומשביעה מאוד  לדוגמא: היין האדום החם שמוגש vin chaud מדובר ביין אדום שמחומם בעדינות עם תבלינים שונים. בד"כ מקבלים אותו בספל זכוכית או חרס. בחורף המקפיא של אירופה אין משקה נפלא ומחמם כמוהו וכאשר יורד שלג משפר את המשקה אף יותר. אחרי שהתחממנו מעט צריכים לאכול משהו. להנאת אוכלי הבשר מגישים בשווקי חג המולד מאכלי בשר טעימים רבים. תמיד יימצא בשטח דוכן גריל כלשהו עם מבחר נקניקיות וסטייקים. הנקניקיות בד"כ יישקפו את הסוג האופייני לאזור בו נמצא השוק ניתן לבלות יום שלם ליד מתקן הצלייה המהפנט הזה. חג המולד היא אחת התקופות היפות ביותר באירופה, אמנם מזג האוויר קודר והימים קצרים, אבל את האפרוריות מאירים שווקי חג המולד הססגוניים. מה שהתחיל בדמות הידועה :"סנטה קלאוס" הדמיונית הרתומה לצמד איילי צפון וגוררת מזחלת ובה מתנות לילדים צמח ברבות השנים לתעשיית ענק של שווקים ומזכרות בכל רחבי אירופה ובמיוחד במערבה, התעשייה סביב סנטה והמתנות זה דבר שלא מכירים בארץ וקשה להבין את העוצמה של זה. דמותו של "סנטה קלאוס" הוא אחד הסמלים המרכזים המאפיינת את החג, למעשה הקשר שלה לחג קלוש ונוצר רק במאות האחרונות. הקדוש ניקולאס חי באימפריה הרומאית לפני כ-1600 שנה והיה ידוע בנדיבותו ואהבתו לילדים, באותה תקופה נרדפו בני הדת הנוצרים בידי הקיסרים הרומאים וניקולס סבל מעינויים והשפלות. לאחר מותו הועלה סיפור חייו על נס ודמותו הפכה לאחד מקדושי הנצרות. יום מותו ב-6 בדצמבר הפך ליום חג. בעבר נחוג יום ניקולאס הקדוש בנפרד מחג המולד ויש מדינות שעדיין זה כך, אך הקרבה לחג המולד יצרה איחוד בין שני החגים וסנטה קלאוס הפך להיות סבא חג המולד המחלק מתנות, אמיתות ואגדות המעורבות זו בזו הן חלקן של כל הדתות ושכל החגים שיהיה לכל בני העם הנוצרי באשר הם חג שמח!!!  ולעומת זאת  "עץ האשוח "הנחשב גם הוא לאחד הסמלים המרכזיים של החג, הקשר שלו לחג המולד? עצי האשוח ועצים ירוקי עד אחרים היו אחד מסמלי חגי החורף עוד הרבה לפני הולדתו של ישו. העצים ירוקי העד נועדו לסמל את העמידה העיקשת וההישרדות בתנאים הקשים של החורף. ושבטים אירופיים קדמונים נהגו לקשט בהם את דלתות בתיהם לבקשת מזל ובריאות. החיבור בין עץ האשוח מחגי החורף העתיקים לחג המולד הופיע בגרמניה לפני כ-400 שנה ומשם נדד לאנגליה וכך הופץ בכל העולם הנוצרי וכיום ניתן לראות בכל בית נוצרי לקראת חג המולד.

חג המולד במתכונת החגיגית המקובלת בעולם המערבי, קיבל את צביונו באירופה מתקופת ימי הביניים. מאז מחצית המאה ה-19 חוגגים את החג גם כחג חילוני-עממי המלווה במנהגים לדוגמא: עץ האשוח המקושט והמואר, והאורות המקשטים אותו מייצגים את האור והאש. והענקת מתנות. דמותו של סנטה קלאוס, ומזמורים ושירי-חג. כיום, חג המולד הוא החג האהוב והנפוץ ביותר בעולם המערבי. הדתיים המאמינים: מתפללים בכנסיות ברחבי העולם, תפילה מיוחדת הנקראת "מיסת חצות" בה לפי המסורת הנוצרית, נולד ישו. גם אם לא אימצנו את מנהגי החג המקובלים, ולא רואים אצלנו עצי אשוח. מעוטרים במנורות צבעונית, מקושט בנרות, כוכבים, קישוטי נייר, סוכריות ופיגורת תלויות. זה עדין לא אומר שאסור לאמץ מנהגים אוניברסאליים. חג המולד הינו שעתן היפה של מתנות הנארזות באריזות מוקפדות ברחבי העולם. כחודש לפני חג המולד נכנסים מיליוני אדם אשר מאמינים בנצרות לקדחת של קניית מתנות, והחנויות באירופה וארה"ב ידועות במבצעים המיוחדים שהן עורכות בתקופה זו של השנה . בהלת השופינג המטורף נכנס להילוך גבוהה. מתנות חג המולד ידועות יותר מכל- כחג המתנות בעולם המערבי. חג המולד מאופיין בפסטיבלים, מוסיקה ואומנות חזותית. המציג שילוב מיוחד ומלאה השראה. הפסטיבלים בדרך כלל מושכים אל שורותיו את טובי האומנים ובעקבותיו את הקהל הרב שבא לצפות במופעים הרחוב המרהיבים המתקיימים מתחת כיפת הרקיע בכיכרות הראשים הירדים ממלאים את הכיכרות, ורחובות הקניות המרכזיות של העיר או הכפר. עם עץ אשוח מרהיב, בקישוטים ופנסים המנצנצים בלילה.

מעטים מהישראליים נמצא אותם לדוגמה: בשוק הפרחים הצף באמסטרדם, על שלל הצמחים והצבעים שבו. "ובכיכר הדאם" שהופחת לחגיגת אורות מרהיבה. בעץ האשוח המוצב בכיכר טרפלגרTrafalgar  בלונדון. או בשווקים הפתוחים בחבל נורמנדי, על שלל הטעמים, האוכל וקוניאק התפוחים הקאלבדוס הידוע. או לשם שינוי בעיר האורות פריז, שנרות וקישוטי נייר בשלל צבעים וצורות עוטרים את חלונות הראווה, ובכך הם משתתפים באווירה הקסומה שמיצג חג זה. החגיגה היא טוטאלית ומתפרסת על כל מקום ציבורי בעיר בשווקים הפתוחים, בכיכרות, ובפתחי תחנות המטרו והרכבת בדוכנים ו-ע"ג  השולחנות פזורות סירים וצלחות עם שלל תוצרת הבית, אשר כוללות תבשיל בשר למיניהם , נקניקיות תוצרת בית, גבינות מכל הסוגים והטעמים, פירות וירקות וכמובן לחמי בריוש ובגטים ושתייה למכביר, הפרט מצביע על הכלל ואת המראות האלה אנו רואים לאורכה ולרובה של מדינות אירופה. וזה רק על קצה המזלג.

למרות שזה לא חג שהדת היהודית מסמפתת במיוחד, ויש כאלה בייננו שסולדים מעצם הרעיון של המסיבות הראוותניות המתקיימות בבתי מלון ובמקומות הבלוי- הפאבים ובתי הקפה ביום הסילבסטר. הרי שאי אפשר שלא להתלהב מהתחושה החגיגית של הימים האלה בעולם המערבי בכלל ובמיוחד באירופה למרות שזה איננו חג שלנו. קדחת המתנות איננה פוסחת גם על הישראליים  כל מי שנוסע בתקופה זו של השנה ברחבי העולם מרגיש ללא ספק את אווירת החג. הישראלי המצוי בעל האמצעים רצים בתקופה זו "לבהלת השופינג" הנפתח באופן רשמי את עונת המבצעים והמציאות. מרביתם עם לא כולם מציפים בהמוניהם את החנויות והכל-בו הגדולים- בחיפושם אחרי מוצרי אלקטרוניקה , וחשמל. בצד בגדי מעצבי אופנה, ואבזרים אחרים לבית בהנחות גבוהות. הקונה הישראלי מדלג מחנות לחנות, לבחור בכל אחת רק את המציאה הגדולה ביותר. כל כך  מאפיין את הצרכן הישראלי!!!

הישראלי אימץ לעצמו מנהג!!!החגים הפכו לתירוץ לבולמוס קניות!!! אין זה סוד כל מי שבילה חג מולד אחד בחו"ל כבר יודע להיכן לנסוע בכדי להגשים את  המטרה. ועד שגם אצלנו יהיו בהלת שופינג לראש השנה העברית או לחג העצמאות נישאר עם הקושיות המקומיות. שכחתם מה זה להיות יהודים? לכו מהר טוסו ותקנו!   

קציר המלח בים המוות

למעלה משש עשורים מדברים על הבעיה ולצערנו הרב לא קרה כלום. הגיע הזמן שמדינת ישראל תפסיק לדבר ולקיים דיונים ותתחיל לעשות הירידה של המים התחילה ב-1954 עם הגבהת סכר דגניה. מאז עברו את הסכר מים רק פעמיים בחורפים גשומים במיוחד. הירידה נעשתה מובהקת בשנות השבעים של המאה העשרים. זו היתה נקודת המפנה. אבל מפעלי ים המלח לא רק לוקחים מים אלא לוקחים שלוש מאות וחמישים מיליון מטרים מעוקבים מים מסוג אחד ומחזירים מאתיים וחמישים מיליון מטרים מעוקבים מים מסוג אחר - וזה נזק סביבתי שנוסף לירידת המפלס. ים המלח נמצא בתהליך של הצטמקות מתמשכת במאה הנוכחית משתי סיבות עיקריות: ניצול מקורות המים של הים, וכן ניצול מי נהר הירדן ושל הנחלים הזורמים אליו ממורדות ההרים, והפעילות התעשייתית של מפעלי ים המלח בחלקו הדרומי. בריכות האידוי של מפעלי ים המלח, הביאו לירידה נוספת במפלס המים של הים ולמעשה הפכו את האגן הדרומי של ים המלח לרצף בריכות. בבריכות אלה שוקעים חומרי גלם כמו מלח בישול וסידן כלורי, והתמיסות הללו מוזרמות, לאחר שאיבדו מחצית מנפחן, לאידוי נוסף. אחרי אידוי זה שוקע קרלניט, חומר גלם ממנו מופק אשלגן, ובתום שנה הוא נאסף ומוזרם למפעלי האשלג.

הבעיה מתברר רחוקה מלהיות רק של הים עצמו, מעבר לתופעת הבולעניים המטרידה והמסוכנת, נסיגתו המהירה של הים השפיעה באופן ישיר על מיקומם של נביעת המעיינות מסביב לים המלח, אם בעבר הנביעות היו במקום מסוים, עכשיו הן נדדו יחד עם קו החוף, מה שגורם לכך שהמקומות שהיו בעבר ירוקים ומלאי חיים מתייבשים ,המקום הבולט ביותר שבו ניתן להבחין בתופעה המכאיבה הוא שמורת "עינות צוקים". האגם המצטמק בשמורה החבויה של עינות  צוקים הוא רק חלק קטן מערכי הטבע החשובים שהולכים ונמוגים בקצב מהיר יחסית לשעון הטבע במקום הכי נמוך בעולם. בנוסף: תופעת הבולעניים באזור ים המלח הם תופעה ידועה– בורות הנפערים במפתיע, בשל ירידת מפלס מי הים, שגורמת להתמוטטות שכבות האדמה התחתונות ומאיימת על כביש ים המלח. "כביש ים המלח" מהווה פצצה מתקתקת, ובכל רגע נתון עלול להיפער בכביש בולען ולגרום לקריסת הכביש ולסכנת נפשות לנוהגים בו.

גורלו של ים המלח בכי רעה העיקרון בתחילת המאבק הדגיש "המזהם משלם" כלומר מפעלי ים המלח צריכים לשאת במימון קציר המלח כולו, וכן יש לבחון הטלת מס חדש על רווחיהם של מפעלי ים המלח מעל רף מסוים כדי להגדיל את חלקו של הציבור ברווחים המופקים ממשאב השייך לו, ההיגיון העומד מאחורי המס החדש דומה לזה שהוטל לא מזמן על מפיקי הגז והנפט, בעקבות ועדת ששינסקי.  חוות הדעת המשפטית  הזו הייתה מונחת כאקדח טעון על שולחנו של האוצר כאשר דן בנושא כאוב זה. שטר הזיכיון מיושן ואינו כולל בתוכו התייחסות לבעיות הסביבתיות שנוצרו במשך השנים. לכן יש מקום לפרש אותו בצורה תכליתית ומעודכנת. מלבד זאת, אם פירוש מילולי של שטר הזיכיון גורם לפגיעה בציבור - יש לשנות ולעדכן אותו. גם על הזכיין וגם על המדינה מוטלת חובה להתחשב באינטרסים נוספים פרט לאינטרס שבהפקת תועלת כלכלית ממימי ים המלח, כגון אינטרסים סביבתיים, בריאותיים ותיירותיים. אחריות המדינה לוודא שלא ייווצר מצב שבו אדם או חברה מרוויחים מאוצרות הטבע של מדינת ישראל מבלי לתת לציבור תמורה הולמת. מפעלי ים המלח מפיקים זה שנים רווחי עתק ממשאבי ים המלח השייכים לכולם, ומשלמים תמורתם תמלוגים זעומים למדינה.  הפתרון שנבחר כדי למנוע את הצפת המלונות בים המלח, הוא: לבצע במהירות האפשרית קציר מלח מתחתית הים במילים אחרות: לגרד את שכבות המלח מקרקעית ים המלח – אותן שכבות המצטברות וגורמות לעליית המפלס כדי לאפשר בניה ופיתוח של אזור ים המלח "היתרון הגדול של הקציר הוא שמחירו ומשך הזמן שהוא דורש ידועים. במקביל תוקם קרן לפיתוח של אטרקציות תיירותיות באזור, וחלק מהמימון יגיע גם ממפעלי ים המלח. תפקידו של המהלך - גם לשמור על הסביבה האקולוגית בסמוך לפיתוח הכלכלי התיירותי. בנוסף לכך יש לבחון צמצום פעילות מפעלי ים המלח וכן את ההשפעות של מפעלי ים המלח גם על האגן הצפוני. יש להשתמש בכספים לטובת שיקום סביבתי לנזק האדיר שנגרם לאורך השנים כתוצאה מהפעילות התעשייתית של מפעלי ים המלח. "לנוכח הנזקים הסביבתיים כבדי המשקל שגורמת פעילותם של מפעלי ים המלח לים המלח ולאזור, על הקרן להיות ממומנת ברובה מכספי התמלוגים שיפרישו המפעלים לקופת המדינה .

את הזעקה להצלתו של הים אסור לעצור כאן. מוכרחים, בכוחות משותפים, יחד עם ארגוני הסביבה השונים, עם אנשים שאכפת להם ועם הציבור כולו שלא מוכן לוותר על המקום הנפלא הזה - להמשיך ולדרוש מהמדינה לעשות הכול כדי להציל את הים שלנו.

גם בימים אלה ממשיכים ארגוני איכות הסביבה והטבע במאבקם הסיזיפי להצלת ערכי הטבע הייחודיים שהולכים ונעלמים בסביבתו של ים המלח, בשל ירידת מפלסו בקצב מסחרר. ובמקביל אנו מתבשרים למרות שהממשלה אישרה את ההסכם עם כיל ע"פ הצעת משרד האוצר ובהתנגדות חריפה של שר התיירות ואיכות הסביבה הסכם רצוף בטעיות שנרקח במחשכים- הוגשה עתירה לביטול ההסכם "קציר המלח" לטענת העותרים: החישובים שמשרד האוצר התבסס עליהם בהסכם שגויים.