השף הבוטנאי

השבלולים של חבל בורגון,עשבי התיבול מהרי האלפים, הערמונים של יערות ברטאן, והפרחים מחבל אובראק Aubrac שבמרכז צרפת - רמה גבוהה, שבחורף חסומים כבישיה בשלג קפוא.אלה הם הצבעים והמכחול שבהם מבטאים השפים של המטבח הצרפתי העילי את הנופים, האווירה וזיכרונות ילדותם למעדן פיוטי עם הנמקה תרבותית,חברתית,והיסטורית על הצלחת וסביבה.

הקורא הסביר אשר מבין מעט בקולינאריה, לא יוכל להישאר שווה נפש לאחר קריאת הכתבה. מיד נזכרתי בשף המהולל השף "מישל בראס" מסעדת הצמרת הנידחת ביותר, בחבל אובראק.

המטבח הצרפתי, עממי כעילי, הוא קודם כל מטבח אזורי. אמרנו שמן זית, בריבוניות, עשבי תיבול, שומר, ומר הבויאבס - אמרנו פרובאנס; הזכרנו תרנגול ביין אדום ושבלולים - התכוונו לבורגון; אסקלופ של עגל או דגי נהר בשמנת וסִידְר מסמלים את נורמנדי לאורך תעלת למנש; כבד אווז מפוטם ושוקי אווז משומרים בשמנם ופטריות שחורות כמהין חבל פריגור; כרוב ומעדני בשר -חבל אלזאס; פירות ים טריים - ברטאן; וכן הלאה. בכל איזור כמעט נוצר מטבח ייחודי המסמן אותו, וגם פרחים מקבלים ע"ג הצלחת אצל השף מישל בראס

. כאשר אנו נוקבים בשם מטבח עילי, אנו מתכוונים לתרבות שלמה, שמובילה אותה כת מצומצמת של שפים ובהנהלתם המסעדות זוכות לדירוג הגבוה ביותר במדריכים החשובים - שניים שלושה כוכבים במדריך "מישלן", 17־19 נקודות במדריך "גומיו". מדובר בכמה עשרות שפים, רובם ככולם יצירתיים ואומנים בפני עצמם.רובם ככולם מפוזרים בכפרים ובערי השדה - והם מובילים את השאר, ואת הגסטרונומי הצרפתית.

רוב השפים הללו לא זכו להשכלה פורמאלית מפני שהחלו, בגיל צעיר, לעבוד כשוליות. אולם בזכות רגישותם ופתיחותם הם רכשו, כל אחד על פי דרכו, מטען תרבותי גדול - מסורות, ספרות, מוסיקה, ציור, עיצוב, היסטוריה ושאר תחומים, שבלעדיהם המטבח אמנם עשוי להיות יפה וטעים, אך חסר שאר־רוח והנמקות תרבותיות.
מרביתם אמנים גדולים, וייתכן שיכלו להיות ציירים, פסלים, אדריכלים, סופרים, משוררים או הוגי דעות. אבל גאוניותם באה לידי ביטוי במטבח מעוצב להפליא, שיחד עם הסביבה התרבותית כורך ציור ופיסול ושירה ואדריכלות וספרות ופילוסופיה; הכל בצלחת, וסביבה. כל אחד באזורו הוא אלוהים קטן, ומוקד משיכה עצום.

בראס, יליד האיזור, מעוגן בטבע. הכל בו מגרה אותו, בעיקר הצומח, עד שדבק בו דימוי של "אשף העשבים". עשרות מגדלים מספקים לו זנים ומינים ייחודיים של ירקות "מקובלים", שאחרים אינם משתמשים בהם, וכן עשבים, פרחים, גבעולים, שורשים ועלים. מה שלא מגדלים - מלקטים. כשהוא שם שום במנה, הוא מוסיף לבצלצול הלבן את הפרח, הגבעול, העלים. הפרטיטורה לשום נקטפת בבוקרו של יום בשדה בר. ואם עיקר המנה הוא צלעות טלה נפלאות, הן נועדו, בעיני רוחו, לשמש רקע הולם לווריאציה על נושא שום הבר. מעניינת הפילוסופיה של מישל בראס (Bras), בן 52, השף של מסעדת הצמרת הנידחת ביותר, בחבל אובראק (Aubrac) שבמרכז צרפת - רמה גבוהה, שבחורף חסומים כבישיה בשלג קפוא. הוא מגיש לפעמים מנה רק בגלל איכות המוצר, אפילו שלאדם הפשוט זה נראה מוזר.

בביקורי האחרון לפני כשנה מסעדתו עטורת התהילה.אכלתי מיצירותיו הגאוניות, שהמוצרים שמהם הן מורכבות. בעיצומו של החורף הקר הצרפתי פרס לפני את הפילוסופיה שדוגל בה, מהמקוריים ביותר בטבחי צרפת: הואיל ואובראק הוא בבואת העולם לפי השקפתו, הוא מבשל מטבח כפרי מכל העולם לפי חוויותיו. אובראק הוא עולם ומלואו, הסביר, הוא יונק כוח והשראה מהאיזור. לפני 15 שנה הסתובב במרחבי החבל, עד שתפסת את מהות אובראק. האיזור קשה ועני, ולטבע ולאנשים אין דברים מיותרים. סביב הרעיון הזה בנה את המטבח. דרך השיטוט בטבע החל המפגש עם הריחות והטעמים. כל צמח ופרח שגילה, משמש מאז במטבחו, צוות המטבח תחת שרביטו חייב להכיר עשרות צמחי בר ולא להתבלבל ביניהם. עשרות ירקות, עשבים, פרחים עונתיים, כולם מקניוני עמק נהר הלוט (Lot) הסמוך. הם מבושלים בנפרד ומוגשים יחד, פריכים, ברוטב מעודן. לעיתים, מגיעים עד כ- חמישים מרכיבים, תלוי בעונה וביום. הוא יותר ויותר בוטנאי, הוא מעניק למאכלים שמוגשים לשולחן ניחוחות מדויקים של צמחי בר מכל המינים כולל פרחים. ספריו הם מעין אלבומים בוטניים הפורשים את אוכלוסיית הצמחים של אזור אובראק ופורטים תבשילים הנטועים במסורת האיכרית האזורית ששודרגו ליצירות אומנות. תבשיל החותם שלו The Gargouilou המורכב מירקות ועשבים נדירים לפי העונה וכולל עשרות סוגי ירקות, עשבים, פרחים ועלים, המבושלים כל אחד בנפרד ומוגשים יחדיו.

וידיאו של השף מישל בראס

תנועות חוץ-פרלמנטאריות במצב "פוליטי משברי". והשפעתן של התנועות הללו על גיבוש המדיניות בזירה הפוליטית בישראל של היום רבה מאוד.

הוויכוח היה רק בשאלה אם הן מביאות נזק או תועלת.

עצם הדיון הוכיח כי הדעה המקובלת היא שאותן תנועות חוץ-פרלמנטאריות אכן הצליחו להשפיע לא רק על דעת הקהל הישראלית אלא גם, ואולי בעיקר, על מדיניות הממשלות במקרים מסוימים.

בעוד שבשנות השבעים והשמונים התאפיינו בעלייתן של תנועות ששורשיהן ומרב פעיליהן נטועים בציבור הרחב, דוגמת-"גוש אמונים" – "שלום עכשיו"- "הפנתרים השחורים " ובמיוחד ידועה לחלק מאיתנו "תנועת המחאה של מוטי אשכנזי" לאחר מלחמת יום הכיפורים ומחדליה, הרי ששנות התשעים הביאו למרכז הבמה תנועות, ארגונים ומכוני מחקר פרטיים בעלי סדר יום אידיאולוגי שבכולם עולה המרכיב האקדמי או הביטחוני על זה העממי. לפתע עלו לכותרות גופים כמו ´המועצה לשלום ולביטחון´, ´מרכז שלם´, ´חוג הפרופסורים לחוסן מדיני וכלכלי´, ´מכון ירושלים לחקר ישראל´, ´מרכז אריאל למחקרי מדיניות´ ואפילו ´הקשת הדמוקרטית המזרחית´ שמאחורי חזותה העממית היא תנועה שעיקרה אנשי אקדמיה. הארגונים והתנועות העממיים הקלאסיים המשיכו אמנם בפעילותם, וקמו חדשים כ´שנית גמלא לא תיפול´, ´נשים בירוק´ ו´נשים בשחור´, אך את מרכז הבמה תפסו אותן תנועות פרטיות אך בהחלט ממוסדות. גופים אלה עוסקים בבעיות אקטואליות מתוך מטרה לתת להן פתרונות אד-הוק. יותר מכך: הם נוסדו מתוך מגמה אידיאולוגית, ולכל אחד מהם כיוון מסוים לפי ההשקפה האידולוגית.

בעשור האחרון נמנעו אמנם ממשלות ישראל מלהיעזר במכוני מחקר או תנועות חוץ-פרלמנטאריות המזוהים עם המחנה הלאומי, אך מקבליהם המזוהים עם מחנה השמאל קיבלו יותר מדריסת רגל בעיצוב המדיניות הישראלית, בעיקר בשאלות הרות גורל כמו גבולות והתהליך המדיני, לכן קם המחנה הלאומי ואולי בצדק שדבריו לא נלקחים בחשבון בשאלות הרי גורל למדינת ישראל.

הדוגמה הבולטת ביותר להצלחתם של דמויות מרכזיות מהשמאל לעצב את מדיניות הממשלה, עיצוב במובנה הדרסטי ביותר של המילה, היתה שילובם של שני אנשי אקדמיה מאוניברסיטת חיפה, ד"ר רון פונדק וד"ר יאיר הירשפלד, בצוות משא ומתן סודי, תחת שרביטו של יוסי ביילין ובידיעתו של שר החוץ דאז שמעון פרס. הגו ויזמו את הסכם אוסלו שאומץ בידי ממשלת רבין והפך לתוכנית המדינית של הפלג השמאלי במפה הפוליטית. ולעומת זאת התנועות והמכונים מימין, , מסתפקים בלמזער נזקים ובהשפעה נקודתית. ביטוי לכך שהצלחת התנועות החוץ-פרלמנטאריות הימניות ביטול כוונתו של רה"מ יצחק רבין לפנות את ההתיישבות בתל-רומיידה שבחברון בעקבות טבח הערבים במערת המכפלה בחברון ע"י ברוך גולדשטיין, והאטת קצב ההתקדמות של הסכם אוסלו על ידי יצירת דעת קהל שמנעה התקדמות מהירה לכיוון הסכם הקבע. בדיעבד יסכימו כולם שהסכם אוסלו הביא על ישראל רק אסון והרוגים משני הצדדים.

טענתי כי הימין והשמאל כשלו בניסיונותיהם ליצור כאן חברה שראוי לחיות בה, והחברה בישראל נמצאת בין המייצרים.

רבים בשמאל מייחסים חוסר הבנה של המשמעות החברתית לפעולותיה של הימין, ודן לחומרה את כוחות הימין אשר "ניתקו עצמו במודע מהחלומות והתקוות המשותפות לחברה הישראלית". כך או כך, הם מציגים בפנינו חזון קודר: אם לא תתעשת החברה הישראלית ותפעל בדרך המוצעת לה, הרי שהיא עומדת ליפול בידי אויביה חלילה. אליטות אלה הם צעירים בעלי דיבור זריז מאד, חקייני וריק, עם מעין פיקחות שדית מהירה כשד. הם חלק משכבה בורגנית שפיתחה אמביציות מרקיעות שחקים.

ואז נשאלת השאלה מה הוא הימין בישראל, שכביכול מציג אופוזיציה לכך? השמאל טוען: הימין הם שלוחיהם של אליטות ימניות, שנועדו לנכס לטובת האליטות את העם המנוכר, שאינו אוהב את האדונים המקוריים. אין דמוקרטיה כלל, אלא רק חזות שלה, והימין הישראלי הוא רמייה, כשאנשיו מצטיירים יותר מכל כפה ממלל, מכונות מלל רמייה ריק בשרות נישול עם שכן, והבונוס - האדמות השדודות שכבשנו אחרי מלחמת ששת הימים, לפי טענת השמאל.

אזרחי ישראל ומדינות העולם חייבים להבין שאויבינו תוקפים אותנו ואז מגלגלים עיניים כשאנחנו מחזירים, כאילו רק להם מותר. הם מביימים ומשקרים במצח נחושה. ובגלל אוזלת יד של מדינת ישראל בתחום ההסברה. עלינו להתעורר ולעשות משהו בנדון. לנצל כל במה בינלאומית אם אזרחי העולם יבינו שהפלסטינים מרמים אותם, ומראים להם נקודת מבט מעוותת וצרה של המציאות, שמדינת ישראל שולחת דלק ותרופות למי שמפגיז אותה מדי יום. לכן חייבת לצאת קריאה לכל האנשים היצירתיים שלנו (ויש המון) לעשות מעשה, להתגייס לקרב התקשורתי על עתידה של מדינת ישראל. כי זה כיום שדה הקרב החשוב ביותר. ושם כל אחד יכול לתרום.

ספחי ריגול ישן

זה בהחלט לא פרסום נעים, אבל מצד שני לא צריך להפריז בחשיבות שלו- אתמול בחצות עם ישראל התבשר שאזרח אמריקני- וישראלי במקור- נעצר בחשד שמסר סודות צבאיים לישראל, אודות נשק גרעיני, מטוסי קרב ומערכות טילים.

האם אנו נמצאים בפתח פרשת פולארד חוזרת מס' 2?

האזרח החשוד הוא בן עמי קדיש, אזרח אמריקאי יליד ארצות הברית, שעבד במרכז להנדסה צבאית בניו ג'רזי. על פי כתב האישום קשר עם מפעילו האמריקאי עד לחודש מרץ השנה. ובין היתר נאמר עוד שקדיש הפעיל אותו אדם אשר הפעיל את המרגל האמריקאי יהונתן פולארד, הכלוא כבר שנים רבות בכלא האמריקאי בעוון ריגול לטובת ישראל.

השאלה הנשאלת במקרה מצער זה , האם זה ספין אמריקאי- ערב ביקורו של הנשיא, לרגל שנות השישים, ומדוע מקשרים את שני הנושאים יחד.

אשתו אן פולארד, מאשימה את מדינת ישראל, כי מלבד ניסיון אחד שנעשה ע"י ראש הממשלה לשעבר, בנימין נתניהו, מעולם לא נעשה מאמץ רציני מצד ממשלות ישראל לשחררו מהכלא.

מתח וריגול ישראלי תמיד טופס כותרות בעיתונאות הבינלאומית, האם הסיפור החם שלפנינו היא קונספירציה מכוונת ימים יגידו!!!! והפעם הם לא ויפסחו על אף אחד בהרפתקאות שונות בג'ונגל האמריקאי. האם זה "מבצע עוקץ" מתוכנן היטב שאורגן והוצא לפועל על ידי השירותים החשאיים/ הביון האמריקאי בתזמון ערב ביקורו של הנשיא בוש בארץ, והופך את הסיפור לדרמטי ומעניין יותר.

ההכחשה הישראלית הגורפת בדבר הפעלת סוכנים נוספים לפולארד עומדת כעת למבחן משפטי וציבורי.

פרשנים מעריכים פרשיית הריגול החדשה, לא תגרום כנראה נזק חמור ליחסי ישראל-ארה"ב לאורך זמן. מאחר שהתרחשה והסתיימה לפני כמעט שנות דור נמתין ונראה. מאחר והיא עדין לא נטחנה עד דק בתקשורת האמריקנית. אך מה שבמידה רבה נוטל את העוקץ מהפרשה הנוכחית היא הפעולה הנחרצת שנקטה ישראל אחרי שנחשפה פרשת יונתן פולארד. גם אם יצליח משרד המשפטים האמריקני להוכיח בבית משפט את אמיתות הטענות המועלות בכתב התביעה שהגיש נגד המהנדס אמריקאי/ ישראלי, או שהוא עצמו יודה במעשים המיוחסים לו, תוכל ישראל לטעון כי כבר עשתה הכל כדי לתקן את המעוות וכדי למנוע הישנות מקרים דומים בעתיד.וכן שהצמרת המדינית הנוכחית של ישראל לבטח לא הייתה מודעת לסיפור הזה, אם הוא בכלל נכון, ולכן ההשלכות על היחסים היום יהיו מצומצמות יחסית.

אישים בכירים בממשלים האמריקניים בעשרים השנים האחרונות טענים כי הסיבה שקהיליית המודיעין האמריקנית מתנגדת בעוצמה כה רבה להקלת עונשו של פולארד ולשחרורו מהכלא היא שישראל לא חשפה את מלוא ההיקף של פעולות הריגול שלה בארה"ב בתקופה שהפעילה את פולארד, ולכן קשה היום במיוחד לבוא בדרישה לנשיא בוש לשחרורו של יונתן פולארד כמחווה לחגיגות שנת השישים- כאשר צצה פרשיה דומה באופק.

מישהו כאן מנסה לדפוק את פולארד ורבים ידועים מי הם הגורמים הנאלחים בארה"ב ובארץ שיש להם אינטרס בכך.

בסוף יתברר שישנה עננה שחורה על כל עניין פולארד וישראל לא רוצה לשחרר אותו בגלל סיבות כאלה ואחרות. והדרך בשביל לסכל את השחרור זה להסגיר את המרגל קדיש!!!
נשמע דמיוני אבל לכו תדעו מה הסיבה שישראל לא עושה מספיק בשביל לשחרר את פולארד ולכו תדעו מה הם מוכנים לעשות בשביל שהוא לא ישתחרר. נשמע כמו משהו מצוץ מהאצבע אבל הכל אפשרי.

באופן רשמי, מסרו אתמול מלשכת ראש הממשלה בתגובה לפרשה רק תגובה קצרה ולקונית כדוגמת "ראש הממשלה לא יודע דבר על הנושא", אך במשרד החוץ כבר התקיימו אמש מספר שיחות בין בכירי אגף צפון אמריקה בניסיון לגבש הערכת מצב באשר למידת הנזק שתגרום הפרשה ליחסי ישראל וארצות הברית.

התכחשות מצד ממשלת ישראל עלולה לקבור אותו כמו את פולארד.

רה"מ ומקורביו ימנו וועדה, יחקרו ויתקנו. כמו שזה הצליח לו במלחמת לבנון השנייה. קיימת הרגשה בציבור רה"מ פועל יותר בשירותה של מזכירת המדינה קונדוליסה רייס מאשר עבור האנשים שבחרו בך.

פצצה מבחינה אמריקאית

מפגע ביד האדם

עלינו לא להאמין להצהרות בומבסטיות, במילים גדולות או בביטויים מרשימים שאין להם שחר.

במקום זה חשוב להיות ראלי, לחולל שינויים בצניעות ובפשטות. פחות זיהום וסכנות, יותר הקפדה על בטיחות , זה העיקרון שחייב להנחות את מקבלי ההחלטות בכל הדרגים.

שינוי מתחיל קודם כל במעשים, ובהקניה של הרגלים. ורק לאחר מכן אפשר להגיע לסיסמאות. יש לראות את איכות הסביבה והבטיחות כמכלול כולל שאחד תלוי בשני, ואינם תחומים מנותקים, למרות ההפרדה שקיימת במרבית המגזרים האזרחיים.

תיקון מפגע בטיחותי יכול למנוע נזק סביבתי, לכן בטיחות ואיכות הסביבה בהחלט הולכים ביחד. אי לכך צריך לראות איך שני הנושאים משתלבים ויוצרים רווח כפול. ובכלל החומרים המסוכנים הם אתגר לא קטן לאלה העוסקים בדבר מדובר באחסון בטוחתי של פסולת רעילה ומסוכנת לשלום הציבור.

המטרה שהפסולת תגיע לאתר, בלי הפתעות מיותרות בדרך.

מאז הקמת רמת חובב כאזור תעשייה, וכאתר לאחסון פסולת רעילה, לוו אותה מאבקים ציבוריים ופעילויות של גופים שונים כגון:המועצה האזורית רמת נגב, החברה להגנת הטבע, גרינפיס, אדם טבע ודין ואחרים.

מסקרים ומדו"חות שבוצעו בשנים האחרונות ( 1998-2001) ומתלונות הציבור, מתברר כי במהלך עשרים שנות קיום האתר, נגרם נזק סביבתי מקומי ואזורי רחב ממדים ובלתי הפיך המתבטא בזיהום קרקע, מים ואוויר בחומרים מסוכנים ורעילים וזאת כתוצאה מהפעילות התעשייתית ובשל אי נקיטת אמצעים משמעותיים למניעת היוצרות הזיהום וטיפול בלתי הולם.

מחקר בעניין ההשפעות הסביבתיות והבריאותיות של האתר על תושבי האזור הראה כי קיים קשר בין מגורים בקרבת האתר לבין תמותת תינוקות ומומים מולדים לגבי האוכלוסייה הערבית הבדואית אשר חיה בכפר הלא מוכר ואדי אלנעם הסמוך לאתר. נוסף על בעיות הבריאות שנובעות מהשפעה מצטברת של חומרים מסוכנים, מצויים התושבים בסכנה מתמדת של תקלה באתר, המוגדרת כאירוע חומר מסוכן. למעלה מ 5,000 תושבים בשני כפרים בלתי מוכרים (ואדי אלנעם וואדי אלמשאש) מצויים בתוך רדיוס של 5 ק"מ מהאתר - רדיוס המוגדר ע"י המשרד לאיכות הסביבה כרדיוס סיכון. לא קיימת באזור מערכת לגילוי מוקדם והתרעה, ולכן לא קיימת אפשרות אמיתית להבטיח פינוי בזמן במקרים כאלה. גם תרגילי פינוי לא נערכו עד כה.

בחלק ניכר מתלונות התושבים בשנתיים וחצי האחרונות (60-70%) נמצא כי מקור הריחות ברמת חובב. על פי הנתונים ניתן לראות כי בחודשי הקיץ והסתיו קיימת עליה חדה בתלונות מסוג אלה.

• כישלון בבחירת המיקום: ממשלת ישראל קבעה בזמנו כי אזור רמת חובב ראוי להקמת מפעלים כימיים עקב ההנחה שסלע התשתית באזור אטום לחלוטין בפני חלחול מזהמים. מבדיקות הידרולוגיות שנעשו לאחר הקמת האתר התברר כי זיהום תעשייתי מתפשט תת-קרקעית לכל הכיוונים בשל סדקים בשכבות הסלע.
• המתכננים חשבו ש-12 ק"מ מבאר שבע הם טווח בטוח. מתברר שהגזים הרעילים שלעתים מלווים בריחות חריפים מדלגים על תריסר הקילומטרים הללו בקלילות ומגיעים למקומות מרוחקים כמו ירוחם, דימונה ואפילו שדה בוקר, לא כל שכן לבאר שבע, ליישובים הבדוויים הסמוכים (שגב שלום ומאהל שבט עזאזמה) ולמחנות צה"ל. מסקנה: בטווח 20 ק"מ חשופה האוכלוסייה להרעלה.
• אזור התעשייה הוקם על אגן ההיקוות של נחל הבשור שזורם מערבה לעבר הים התיכון וקשור תת-קרקעית לאקוויפר החוף (מאגר המים העיקרי לארבעה מיליוני תושבים). את הזרימה העילית אפשר (אולי) לסכור, אך את החומרים הכימיים שנעים באטיות מתחת לפני הקרקע שום דבר לא יעצור. לו מיקמו את האתר קילומטרים ספורים מזרחה, מעבר לקו פרשת המים, היו התרכובות הרעילות מוצאות את דרכן לכיוון ים המלח. מסקנה: המתכננים לא בדקו דיו.
• כישלון סילוק החומרים הרעילים: במיתקן היחיד בארץ לטיפול בפסולת רעילה שנמצא ברמת חובב (ומגיעה אליו רק 25% מכלל הפסולת הזאת) התרכזו ב-25 השנים האחרונות מאות אלפי טונות של חומרים רעילים שלא סולקו ולא טופלו. הרעלים הללו קבורים באדמה בחביות שמרביתן התפוררו והחומרים שבהן יחלחלו לקרקע.
• כישלון בריכות האידוי: עד היום לא נמצאה דרך לטפל בשפכי המפעלים. הללו מוזרמים לאגני אידוי ופולטים חומרים רעילים בליווי צחנה נוראה. אומרים שהכל נובע מהחלטה שגויה על ניקוז משותף.
• בעיית הניקוז המשותף: וריכוזי בתוצרי המפעלים, החליטה המועצה התעשייתית לנקז את שפכי המפעלים דרך צינור מרכזי לאגני האידוי. ההחלטה גרמה לערבוב חומרים ממפעלים שונים ולהיווצרות תרכובות שאיש אינו יודע כיצד לפרק אותן, או לטפל בהן.
• כישלון ההמטרה: בייאושם ניסו מנהלי האתר להמטיר את מי השפכים על הגבעות הסמוכות לאגנים מתוך הנחה ש"אידוי" הוא השיטה הנכונה להיפטר מהם. בהתחלה המטירו על הגבעות ואחר כך על האגנים עצמם. התוצאה היתה הרסנית לצמחייה, לאוויר ולצנרת. ההמטרה הופסקה.
• כישלון המיתקן הביולוגי: עקב כישלון ההמטרה, הקימה המועצה התעשייתית מיתקן "ביולוגי" לטיפול בשפכים התעשייתיים לפני הזרמתם לבריכות. המיתקן, בהשקעה גדולה,המתקן מסוגל למטפל ב-5% בלבד מהשפכים. מה שעבד טוב על מודל בגודל גיגית, התגלה כפיאסקו בשטח. כישלון ניטור הארובות: על פתחי הארובות ברמת חובב אין מכשירי מדידה.

לכן מפעלים כימיים, המייצרים כ- 50% מכלל הכימיקלים בישראל. רובם מוגדרים כבעייתיים מבחינה סביבתית, וחלקם הם מהמזהמים ומהמסוכנים ביותר מדינה. אין במדינת ישראל מקום אחר בו מצוי בשטח מצומצם ריכוז גבוה של מפעלים כימיים המייצרים ומטפלים בחומרים כה מסוכנים לבריאות ולסביבה.

מדי יום נפלטים עשרות חומרים רעילים ממפעלי רמת חובב, כולל חומרים הגורמים למחלות נשימה, חומרים בעלי פוטנציאל לפגיעה במערכת הגנטית וחומרים מסרטנים.

את האקט הסמלי של ישיבת הממשלה בבית שערים לפני שבועיים- כביכול לציון שבוע האהבה לטבע, למים ולסביבה. זה הזדמנות לבחון מחדש את דפוסי החלטות ממשלה ובעיניים פקוחות.( ראה דוגמת רמת חובב) אך בה בעת היא מקדמת פרוייקטים מסוכנים לסביבה בעליל, אותה ממשלה מקדמת במקביל הקמת תחנת כוח פחם מזהמת באשקלון; לכן זו "זריית חול בעיני הציבור"

אם הממשלה באמת מתעניינת בבריאות הסביבה והתושבים, עליה להתמודד עם הנושא באופן נחוש ורציני - ולא באמצעות כינוס ישיבות מיוחדות והזדמנויות צילום לעשות רושם.

לחדול מהצהרות המגבירות את המתיחות.מאסנו בתקליט החוזר על עצמו אשר אליו בורחת האליטה.הינו שם מהצהרות גורפות ומכלילות!!!! באנו ארצה לבנות ולהיבנות בה!!! יש לחשוב מחוץ לקופסא.....

הכינוס המיוחד בבית שערים הוא טעם נפגם, הציבור אינו מטומטם. "מחד גיסא הצהרותיו של ראש הממשלה על פעולותיה של הממשלה למען הסביבה והטבע הן לעג לרש וזריית חול בעיניו של הציבור", ומאידך גיסא ממשלת ישראל מבצעת מדיניות כוללת בעד הבנייה המשתלטת על כל שטח פתוח, ובעד הפגיעה הבלתי נסבלת בחופי הים.

Molecular cook in Nederland

From who taught Chef Roth Moshik to cook, what is its favorite's product? Which tips does he levy? In the second delivery of a serial, the uncrowned king of the molecular cook in the Netherlands.

Who hooked at home?

Since when I was twelve arrived he in a role chair. As from drone moment started he as a hobby with a kitchen garden and were he the one which generally cooked.

My daddy and mama living in large house in Yavne near Tel- Aviv. Everything graced in the garden, tomatoes, water melons, sinasappels, virgin, balances, cucumbers, fresh spinach grew this way hard that it was for our weedses.

I love to cook. Does anyone else cook for experimentation? The Kitchens is for People Who Love to Cook. Cooking shows are cool too, since I love to cook, I watch a lot of Food. Some reason it has come up and I can't remember for the life of me.

What is beautiful eetherinnering of former?

Fresh Small Fish Leaves a Good Taste; I remember when my father emerged in the red sea, The first time were I eating shat small fresh fish, at six years old, we leeside them, with Tabasco and lemon. Fresh anchovies are quite tasty, and this simple fish frittata will be nice. Much of what the fishermen ate were small fish, salted, because they sold.

Good seamarks are learning?

Developing taste is a form of intelligence. Everyone has taste papillae and can taste. Doorbell reprove can you grow to an optimum point to you further do not come. Comes further then other one because he has more taste capacity.

How has it been put with un capacities?

Think, however, that those are very high.

Do you leap about your taste have developed?

The foundation has been laid in my youth. My Vader learned me: taste always everything firstly, something was eating belangrujks at our at home. On holidays stood the taller full with food. Long tables for people as much as twenty. A third of eating went up, the rest returned in the cockling.

With my Dutch woman I gladly ate awl in European top restaurants with Michelin stars and taste best food. Chef Roth is, like impressionist painter, adds the little touches, searching for and using the best products.

Testing food products for texture-related qualities enables the food industry to develop new products and improve existing ones.

Molecular Gastronomy looking to the future and imagines new cooking methods and propose novel dishes. Oslo amateur cooks and professional chefs and changed the way food is approached and prepared all over the world.

Chefs how practices with Molecular Gastronomy for them kitchen is just like a science laboratory and cooking is just another experimental science. Kitchen is full of apparatus - devices to heat and cool, tools to mix, cut and grind, and measure out ingredients - and materials that you react together. Friends and family encouraged me to continuo and to don't stop. Exercise, Good Food, And Prenatal Care Are the Keys. A home pregnancy test is simple to do and can give you an accurate answer in 2 to 5 minutes. The decision to learn to cook is important. Once you acquire control over what you eat, you'll reap multiple benefits:

Cooking with expert cooks, techniques and tips, I get from Chef Jonnie Boer from Restaurant Librije.

Mastered the taste, but not technique. I could cut carrot still no in cubes. I have since then learned always my own lay soul in Courts

What find do you nicely salty a toetje?

My favorite test trick is not a trick at all, but an approach to development and test. Drivers can be complex projects. White chocolate with who's in a terrible combination. I melt white chocolate and combine exactly it the zilte juice of whose.

Test Developer is an impressive product for developing and deploying test and surveys.

Test Kitchen- comprehensive compendium of recipes techniques and cooking.

What is your favorites taste?

I hou of salty and acid, at everything what I make, returns of these two even in sweet descry. A toetje without acid or salty is as a coca cola without puncture.

Salty is the same such as salts?

My culinary father is Chef Jean Georges Klin, from restaurant L' Ansbourg in Elzas French, 3 stars Michelin. I reach two times per month at is Restaurant.

What projects do you have on? Many. Probably the most exciting thing I’m doing right now is. Continuator aimed at of the French three ASTRE cook Jean-Georges Small of the French top restaurant L'Amsbourg in Baerenthal Elzas.Chef Moshik Roth, the owner of ASTRE Restaurant t Brouwerskolkje in Overveen in Nederland. He considers them selves on the future. Which confirm especially confessed state in our country for its knowledge of the molecular kitchen? Moshik and Jean Georges are good friends Moshik are find regular in the kitchen of small in Baerenthal. On his free days two times per month. Jean considers me as a continuator, Jean say he is my culinary father, I learn as lot of him. Moshik: My cooperation with Jean-Georges small is none secret more. I come there now already a year regularly concerning the floor.Moshik feel themselves gaveled that small him sees as aimed at a continuator. Provisionally he remains in the Netherlands. When it an adoption or very far-reaching cooperation reaches, we let us be according to Moshik years further. Culinary Institute is part of the Career Education Corporation network. Career Education Corporation is pleased to make placement assistance available for our graduates and alumni. With global access to candidates and job opportunities from our domestic and international sites, the culinary located on many of our campuses and can aid in securing employment that is both exciting and rewarding.

A cook work along with their Admissions Representative to determine which start date would be optimal for the cook. Although there is no set deadline for submitting application, The Culinary Institute does limit its enrollment, so you are advised to apply as early as possible to ensure full consideration.

Restaurant L' Arnsburg situated in the heart of the Northern Vosges regional park, drowned in the greenery and bordered with a river. The auberge de L' Arnsbourg will elegantly throw you into a truly prestigious setting.

Three generation have followed, remaining by magic loyal to quality and maintaining a remarkable level of excellence for many years. In thus delightful cuisine, tradition merges with a passion for the profession and a constant quest for improvement. A magical setting where Jean-Georges Klein invites you to explore his audacious and artistic tribute to flavours, aromas and nuances. Embark on a seductive voyage guaranteed to gratify all the senses with culinary creations.

This three- Michelin-star restaurant is 40 minutes from downtown Strasbourg and deep in the woods at the feet of the Vosges Mountains. The crème of Strasbourg.

My motto: taste is of intelligence knows and he of me.

What is your strangest?

I heal honor rapidly, that has many Israel's my declaration is that it comes learn we in her army to that. The chef of Restaurant- Brouwerskolkje in Holland

Roth Moshik is a great person/chef who is happy playing with the culinary technology. Machines and techniques, last, the most sophisticated ones, fill their life. It handles like a monstruito the alchemy to them. Always investigating, always giving him returned to the technological inventions and from other cooks. It devours experiments. Consequently, we are before an impregnated culinary of laboratory of a somewhat rebellious spirit jug Eton and. Nothing, absolutely nothing of which it is served to him is a priori foreseeable.

לא לתת לכותרות "אפוס מלחמתי"

אין להפוך את פסיקת בית המשפט למלחמת תרבות!!! להחלטת בית המשפט בירושלים בערכאה נמוכה, איננה פסק הדין תקדימי ומחייב כפי שהוצגה-בהחלטתה לאפשר מכירת חמץ בפסח.למרות שהעטיפה הצבעונית והמתוחכמת שלה מהווה תשובה טובה לכל אלה הטוענים שיש מלחמת תרבות. לכן הציבור החילוני לא באמת מרגיש מאוים. איולי באמת היתה מלחמת תרבות בישראל, הציבור החילוני ניצח בה מזמן.

פובליציסט חילוני: מביע את דעותיו האישיות על הנושא ולא מתיימר לסקר אותו מנקודת מבט ניטרלית, מציג ערכם של נתונים המהווים חלק משלם, ובכך מהווה עדות מסייעת בכיוון אחד.בעל נשכח שאנשים אלה גרים במקומות שבהם בפסח קשה להשיג מצות וקל יותר להשיג פיתות. יש לבחור לכל אשכול כותרת משמעותית ולא כותרות ביזארית, כותרת אובייקטיבית המבקשת לשקף את המצב במיגזר החרדי, ולא לחגוג בעקבות ההחלטה "כשחר ליום חדש " . לא לתת לכותרת ''אפוס מלחמתי''

בתוך כך, בכנסת הולך ומתחמם הקרב על מכירת החמץ בפסח: 40 חברי כנסת דורשים לקיים דיון פגרה מיוחד בנושא פסיקת בית המשפט המתירה מכירת חמץ שלא בפומבי. ולהעביר בהליך חקיקה מזורז תיקון שיאסור כליל מכירת חמץ במהלך חג הפסח.

בשנים האחרונות מגביר הציבור החרדי את השימוש בלחץ כלכלי כדי להביא לסגירת עסקים בשבת. מדובר בחרם צרכנים בהיקף רחב במיוחד, שעלול לפגוע בפעילות המסחרית של 35 החנויות ברשת. לאחר שכשלו דרכי המו"מ עם בעלים בדבר הפסקת חילולי שבת בפרהסיה,לגרסתם של החרדים הרשת הכריזה בריש-גלי על פתיחת עשרות חנויות ומרכולים לממכר מזון וכו' גם בתוככי הערים ביום שבת.

לגופו של עניין, אין ספק שיש לנו בעיה רצינית ביותר עם האמון.החרם שאיימו להטיל גדולי הציבור החרדי על רשת "שפע שוק" זה נושא רציני ביותר, ולכן לא ניתן לסתום את הגולל על הפרשה.בשל העובדה שבעלי "קבוצת אלון" הם גם הבעלים של " רשת- AM:PM הפתוחות השבת.

כאן מעורבים תותחים משני הצדדים,ולכן שני הצדדים החלו בביצור עמדותיהם, ועד מהרה נראה כי כל מתקפה נוספת מכל צד שהוא יכול להביא לפיצוץ. הסיפור תמוה מכל צד ואפילו המפרשים, מסורתיים ומודרניים כאחד, מסתכל על הדברים מזווית שונה, דממה אפפה אותם והעיקה בנוכחותה המוחשית בביטוים מטאפוריים.

ההשלכות של ליבון הדברים שיוכרעו בימים אלו, עלולות להביא לכך שכל מי שלא יפעל כאמור לעיל, יהיה בכלל אלו ששמו כספם על קרן הצבי. לזה יש להוסיף: שמנכ”ל שפע שוק - התפטר מתפקידו בשל הסכסוך מתמשך בין ועדת הרבנים לקבוצת דור אלון, וזאת עקב פתיחת סניפי רשת AM:PM שבשליטת הקבוצה בשבת.

הקריאות למסע קניות מאורגנים לסניף "שפע שוק" בבני ברק לא נענו כפי המצופה, וזאת מאחר שמי שרוצה לגמול לבעלים יכול לעשות זאת ממש ליד הבית באחד מעסקיו המגוונים.

אחרי שלושה שבועות של שתיקה משיב אש, הבעלים של שפע שוק- AM:PM: ורומז כי המתחרה הגדולה שופרסל, היא שעומדת מאחורי החרם החרדי על שפע שוק. עם לידיעה יש רגליים הרי שמדובר בכלל בחלק ממאבקי הטייקונים והשליטה במשק הישראלי בינם לבין מתחריהם העסקיים ולכן כנראה יחל בקרוב קמפיין לפיו החרם החרדי מונע ממניעים אינטרסנטיים של גורמים עסקיים מתחרים.

על העגלה הזאת קפצו צעירי מר"צ בטענה: שכאן מדובר בחרם מצד הציבור החרדי,ולכן הדבר היחיד שעומד מול עינם ברצונם להעביר מסר של חופש בחירה צרכני, יכולת לקנות איפה שרוצים ומתי שרוצים. לכן החלטנו לתמוך בגוף שניזוק כתוצאה "מכיפוף הידיים החרדי."

כל הדרמה הזאת מסייעת לצופים להסתכל במתרחש ומבלי להרגיש מאוימים . במקביל לתרחיש האימה המצתיר, זה לא מלחמת גוג ומגוג של ממש? אין צורך בהזדהות אידיאולוגית מצד הפוליטיקאים, ולהפוך כל דבר למלחמת קודש.

התנועה הטקטונית במערכת הפוליטית הישראלית שואבת את כוחה מהציבור, שמהווה את השלד הישראלי המרכזי. הציבור חונך במשך השנים בתפיסה עצמית של סקטורים, לשינוי זה גרמו צמיחתם של חמולות כגון: חרדים וחילונים,אשכנזים וספרדים, מתנחלים וערבים ועוד. התפוררות החברה נתפסת בהדרגה כאקסיומה לקיומה של המדינה- בצד של תהליכים נוספים כגון: דמוגראפיים, היסטוריים ופוליטיים.

האויב האנושי היושב בתוכנו, שהוא חלק בלתי נפרד מהנוף,מהווה את הבסיס שהחברה הישראלית נתונה לשינויים ואינה משקפת בהכרח מצב ריאלי. לזה יש להוסיף העדר גורם מאחד אחר הדחיקה את זה שלא נעים לה לדבר על זה כלומר את החרדים לפינה.

בדרך כלל השמאל החילוני צריך להיאבק, בעקבות צעד זה קיבלה מפלגת שינוי ברשותו של ח"כ לשעבר טומי לפיד 15 מנדטים- כאשר האג'נדה היתה טינה כלפי הציבור החרדי, וגם לתנועת מר"צ שנגררו אחריהם יש חלק נכבד מהנוף הזה.

מערכת היחסים הזאת הגיע לנקודת שיא שלילית,האלימות טמונה בדיאלוג ביניהם, חובתה המרכזית של המעורבים הינה לתרום בצורה המהירה האפשריות לשיפורים, הציבור מחפשים פרוגראמה חדשה. המאבק העסקי בבני- ברק זה סיפור טוב לעיתונאים, אך לא כולם צעקו הידד - אך לעומת זאת אין בארץ מלחמת תרבות, מאחר שהיא הוכרעה מזמן.