כחלק מהעשייה והיצירה שלנו בחברה אנו חיים על הדלק הזה שנקרא "כוח רצון". האם עירוב בין אמת ובדיה, מציאות ודמיון הוא הסגנון שלנו, נראה שכבר נאמר הכל על לגבי רצועת עזה.
על הקונסנזוס ששוב התעורר ממרבצו, לא נאמר מספיק על ההשתקה של קולות שנקראים הפעם הזויים, לא רלוונטיים, מסוכנים. לא נאמר מספיק על העליהום שעושים לאזרחים הישראליים בעוטף עזה. יש הרגשה שששים כמוצאים שלל רב כשגם הם בין הנפגעים- עוד הוכחה שהאויב לא מוסרי, אכזר ובוגדני.
מה כבר לא נאמר בדו"ח "ועדת וינוגרד" על מגוון הסיבות והמחדלים ובצידם הכישלונות שהובילו למלחמת לבנון השנייה, הועדה הותירה חור שחור בתודעה הישראלית.
ולמול פנינו הסדירום חוזר על עצמו, אפשר וצריך להגיע להפסקת אש עם חמאס", אומרים ללא היסוס בשמאל, ורבים בקרבם יחתמו על קריאה זו. כי למען מה ייקראו החיילים בפקודת היום למסור את נפשם: לשחרור המולדת? הלא תקעו לראשיהם שעזה אינה ארץ המסוכנת לישראל. חיילים שיצטרכו לכבוש את חורבות גוש קטיף בדרכם לציר פילדלפי ישאלו את עצמם: הלא כבר היינו כאן ועוד מעט ניסוג שוב, אם כן – לשם מה?
הדי התותחים והקטישות בצפון נדמו לזמן לא ידוע- וחיי האזרחים חזרו לשגרה שזיפית היומיומית. בדרום מול רצועת עזה המערכה נמשכת, בעל נשכח "גלעד שליט" נמצא עדין בידי הארגונים הטרור בעזה מאז חטיפתו בכרם שלום כשבועיים לפני המערכה בצפון. לאור הפיגועים האחרונים וחידוש המסיבי של ירי הקאסמים לאזור הנגב המערבי, מתעורר הנושא של מלחמה בטרור לאחר הנסיגה מעזה –ביתר שאת.אלה הטוענים: שרק מהלכים מדיניים בהסכמה או במהלכים חד צדדים נוסח הנסיגה מעזה יש השפעה והצלחה וניתנת להשגה - ניתן לומר שאכן אין ממש בטענות אלה. רק פעולות מדיניות לא יועילו כנראה באזורינו.
העבר מלמד אתנו בפעם המי יודע - שילוב של מהלכים מדיניים עם מהלכים צבאיים מבצעיים אינם מכאיבים כדי לזרז את הצד השני להימנע מטרור – כיום יש להגביר את הפעילות הצבאית ביתר שאת ולתת לצד השני להבין, כי בטרור לא ישיגו דבר יש להשתמש באמצעים כגון:חיסול ממוקד כולל המנהיגות המדינית,חדירת יחידות עילית לעומק שטח האויב, וכן כיבוש מחדש חלקים נרחבים מרצועת עזה לזמן מוגבל,ובכך נאותת באזהרה חמורה למנהיגות שנהפוך את הרצועה למקום רפאים.
הנסיגה לא הועילה ולא הביאה לשיפור הביטחון - כפי שהבטיחו מנהיגינו- כיום ניתן לומר ללא היסוס שהמהלך היה שגוי. זרעה אשליות בציבור והפכה את מערב הנגב ככלי שרת לידי הטרור.
הנסיגה מעזה היתה אמורה לשמוט מתחת ידה של הרשות הפלסטינית לרבות כל ארגוני הטרור.את העילה והטענה העיקרית שלהם, שישראל פלשה לטריטוריה שלהם ומחזיקה בשטחיהם בעזרת כיבוש - שמחייב אותם להתנגד. כאשר ישראל מתייצבת על גבולותיה הבינלאומיים מול רצועת עזה. - אך המציאות שונה מהציפיות: רצועה זו נועדה ליצור חיץ בין רצועת עזה ובין מצרים. חיץ זה פרוץ לכל הדעות, מנהרות המבריחים, שעברים מתחת לחיץ זה, משמשים כיום להברחת אמצעי לחימה ממצרים לרצועת עזה.
הבריחה מעזה הביאה התגברות כוחות הטרור בדמות החמאס לתוך הוואקום שנוצר. מסירת ציר פילדלפי בזמנו לידי הרשות הפלשתינית תפחה על פנינו, ואם לא די בכך מתן ההסכמה להגדלת הכוח המצרי המצוי שם ברפיח המצרית לא הועיל, הגבול פרוץ וזאת בניגוד להסכמי השלום שנחתמו לאחר מלחמת יום הכיפורים, והתוצאה לביטול זוחל של פירוז האיזור. מצרים תומכת בפעילות עוינת נגדנו "בשתיקה", ומגבולה זורם נחיל בלתי פוסק של אנשי חיזבאללה ואל-קיאעדה ונשק לרצועת עזה בכמויות ואיכות שלא ידענו בעבר. יש הטוענים שחלק מהנשק עושה דרכו גם ליהודה ושומרון. לצד זה ממצרים מהווה כר פורה להברחות של סמים –והברחות של זונות נראה שהיקף ההברחות ממצרים,
דרך המנהרות ועל פני האדמה, חמור בכמה מונים מכפי ששיערו במערכת הביטחון לפני הנסיגה.יש הערכה כי עשרות מנהרות הופעלו בשנה האחרונה באין מפריע מתחת לציר פילדלפי וזאת עקב אי נוכחות פיזית של צ.ה.ל. במקום.הטעות הפטאלית "שנקראת נסיגה חד- צדדית התנתקות, סוף סוף החלה לחלחל בקרב אלה שתמכו בעבר בנסיגה וזאת עקב המציאות העגומה בשטח.טילי קאסם ממשיכים ללא הרף לנחות על יישובי עוטף עזה וכיום טיל קטיושה על אשקלון- והברחות נשק מעוברים דרך המנהרות ללא מפריע בגבול הפרוץ בציר פילדלפי.כולנו שוכחים שנסיגת צ.ה.ל היתה מלווה בהסכם חתום עם המצרים,מה שהיה כך יהיה:ממשלת ישראל בריפסותה ממשיכה לטמון את ראשה בחול, כפי שעשתה זאת בגבול הצפון מול החיזבאללה. עזיבת כוחות צ.ה.ל את גבול מצרים-ציר פילדלפי הפכה את הרצועה למחסן ומצבורי נשק בקנה מידה גדול.היום ברור שיש כשל מודיעיני לא פחות גדול מהכשל המודיעיני בחזית הלבנונית.
הפקרת אזרחים בחבל הנגב המערבי ובמיוחד אנשי שדרות וכיום גם תושבי העיר אשקלון היא הוכחה ברורה שממשלת ישראל והעומד בראשה לא הפיקו שום מסקנות בעלות ערך ממלחמת לבנון השנייה. במקום להכריז מלחמה ולפעול כדי להגיע להכרעה ולניצחון ממשלת ישראל כרגיל מדשדשת. אך חמור מכך ממשלת ישראל מסייעת בפועל לחוטפי גלעד שליט , וליורי הקאסמים. הדשדוש מביא להחמרת המצב, ראש הממשלה שהיה מהוגי תוכנית הגרוש שהייתה אמורה לנתק אותנו מעזה, הוא הראשון הנושא באחריות לכישלון התוכנית ההזויה הנקראת התנתקות מחבל עזה, עתה לאחר הכישלון בצפון חושש להיכנס חזרה גם לעזה, כיוון שתהיה בכך הודאה ברורה בטעות שנעשתה. אף על פי כן נראה שבלית ברירה נגרר למבצע צבאי גדול שיחזיר אותנו עמוק לתוך עזה.
את התשובה האמיתית לא יעז ממשלת ישראל לתת בגלוי, פן יפרוץ מרד: המלחמה נועדה להחזיר את השלטון ברצועה לפת"ח, כדי לאפשר את הקמת המדינה הפלסטינית - חזונם של נשיא ארה"ב, וראש ממשלת ישראל. כלומר, זו מלחמה יחידה במינה בהיסטוריה, ומאחר והיא כזאת- יש להניח שמתקיימים דיונים על מתן אור ירוק אמריקני ואירופי לצה"ל לצעוד לתוך צפון הרצועה וציר פילדלפי, אולם בתנאי שימסור את השטח מייד אחרי הכיבוש ל"כוחות הביטחון" של הפת"ח, בחסות כוחות בינלאומיים. הללו ישבו בעזה, ובהמשך גם ביהודה ושומרון ובירושלים המחולקת, עד שהתנאים יבשילו להשלטת ריבונות פלסטינית, לפי דגם קוסובו. בקוסובו אפשרה חסות נאט"ו גירוש הסרבים והכרזת מדינה, כאן המגורשים יהיו יהודים.
לא מדובר בקשקושי פסיכולוגים בלבד, החבורה הזו נותנת את הטון בצה"ל ויצוקת תוכן מטורף לתוך הוואקום שנוצר שמאבד את האינסטינקטים היסודיים שלו נגד האוייב בצד שרידות הממשלה והעומד בראשה. אם לו כעת אז מתי יותר חיוני לביטחוננו למגר את החמאס, אולם ההנהגה הקיימת, עם המנטאליות של "שלום עכשיו", אינה מסוגלת לכך. רק אחרי תהליך של התפכחות נהיה בשלים לכבוש את עזה כדי למחוק את עוקבות ההתנתקות ולהחזיר את " מובלעת האצבעות" היישובים ששלחו כל ממשלות ישראל לאחר נסיגת צה"ל ממרחבי סיני לאחר מלחמת יום כיפור שכללה את – התוחמת הצפונית, מסדרון נצרים וגוש קטיף. זו לא היתה גחמה פוליטית, הנהגת הישוב ראתה לנכון, בראייתם למרחוק את הצורך לבתר את הרצועה לשלוש חלקים, כורח צבאי ממשי לביטחון מדינת ישראל. עכשיו לאחר שבאיוולתנו הרסנו את המפעל הזה, שוב כופה המציאות בשטח את עצמו עלינו לאור המשך הירי המסיבי של הקסמים על מערב הנגב וכן העיר אשקלון שנכנסה למעגל. לאחר הניצחון על הטרור הפלשתיני ביו"ש באמצע 2003, נוצרה הזדמנות להיערך מול החמאס ברצועה, שסכנתו מוחשית וידועה היטב לכל מקבלי ההחלטות כולל במערכת הביטחון. זה הזמן להצטייד, להתאמן ולהשחיז את צבא המילואים לקראת התלקחות בדרום.
