flying dish

מייסדי זיכרון יעקב חושף התרחשות היסטורית- מאבקו של האדם לחירות

2012-01-25T17:58:00.002+02:00

תיאודור הרצל מצא את עצמו בסביבה תוססת, מתנדנדת בין קידמה תרבותיתלהתקפות ברבריות, עם משטר דמוקרטי שנאבק בטרור, עתיר פרשיות שחיתות פוליטיות וכלכליות,ואנטישמיות מבעבעת. הרצל בתחילת דרכו לא ידע שהציונות קיימת כבר משנותה־80 של המאה ה־19 במזרח אירופה. הוא לא שמע על ועידת פוקושיאן שבקהילה היהודיתבמקום התקיים הכינוס הציוני של יהודי רומניה ב-1881, שקדם לקונגרס הציוני בבזל1897 והתניע את העלייה הראשונה לארץ ישראל, בה הועלו רעיונות טריטוריאליים ואפילו ניצנירעיונות מדיניים, שהובילו להקמתן של "שומרון "בתחילה ולאחר מכן זיכרון יעקב,וראש פנה, הוא חשב שהמושבות קמו כמפעל הומניטארי ביוזמת הברון רוטשילד. הוא לא שמעעל תנועת חובבי־ציון. בתקופה זו הוקמו ברומניה עשרות "אגודות לישוב ארץ ישראל"שחרטו על דיגלן את הסיסמה "יישוב ארץ ישראל על ידי עבודת האדמה". פעילותהאגודות הלכה והסתעפה והורגש הצורך להתארגן במסגרת מרכזית כוללת וכך נולד ועידתפוקושיאן. זהו הקונגרס הראשון בתולדות עמנו שדגל ביסוד מקלט לעם היהודי בארץ ישראלוהניח את היסודות לציונות הלכה למעשה. עלייה זו הושפעה מתהליכים שהתרחשו באירופה במהלךהמאה ה-19: הצלחת התנועות הלאומיות באירופה, האכזבה מכישלון האמנציפציה ומרוחות האנטישמיותהמודרנית, מצבם הכללי הרע של היהודים במזרח אירופה ופרעות "סופות בנגב" אשרפרצו באוקראינה ובדרום רוסיה בשנת 1881. כל אלה, יחד עם הכמיהה המתמדת לציון עוררואצל מיעוט מקרב היהודים התארגנויות מקומיות ב"אגודות למען יישוב ארץ ישראל"וכן כינוסים כגון ועידת פוקושיאן (1881) וועידת קאטוביץ (1884). המושג ציונות נולדעם הרצל וכל דבר לפני כן לא היה ציונות????

הברון רוטשילד

המושבה זיכרוןיעקב נולדה בתודעה הציונית בוועידת פוקושיאן- כאשר במחצית נובמבר1882 קנו נציגים של אגודת 'חובבי ציון' את אדמותיו של אפנדי ערבי-נוצרי תושב חיפה,ובאוגוסט וספטמבר אותה שנה הגיעו מרומניה בדרך הים כ450- מתיישבים. הם הסתננו לארץ,עוקפים בכך את האיסור העות'מאני על מהגרים יהודים להיכנס לארץ-ישראל, וב6- בדצמבר1882 נוסד היישוב זמרין עליה הוקמה זיכרון יעקב בנר ראשון של חנוכה, מקימי המושבה נאבקו על מימוש שאיפתם לחיים נורמאלייםבארץ הזאת רעיונות אלה מוסיפים לפעפע, כך אני מקווה, גם בשולי ההכרה של האדם הבודד,וקיימת אפשרות שיתפשטו משם לתוך תפישׂת-העולם וישפיעו יותר על החיים ועל ערכם. המתיישבים העריכו שהשלטון הטורקי נוח ליהודים והאמינושתחתיו יוכלו לחיות בחירות ובכבוד. תכניתם לבוא לארץ ישראל, לקבל נתינות עות'מאנית,לרכוש קרקעות ולהקים מושבות חקלאיות עצמאיות. בסתר לבם קננה תקווה לשלטון עצמי, בתכנית זו היו יותרמשאלות לב מאינפורמציה מהימנה. העולים -"חובבי ציון" - באו לממש מטרות שונות מאלו של "הישוב הישן": לאלשבת ב"ארבע ערי קודש", אלא להקים מסגרות חקלאיות חדשות (מושבות), שבהן יוכלולממש את רעיון העבודה העברית ולהתפרנס מעמל כפיהם. אלה והיו יהודים פשוטים , שומרימסורת בעלי משפחות. הם לא ידעו מאומה על המתרחש בא"י ולרובם לא היה קשר מוקדםעם עבודת האדמה. מכאן גם ההלם הפתאומי עם בואם ארצה מן המציאות הקשה והמייאשת. הטורקים היואמנם ערים למצוקת היהודים, אך מנגד לא ראובעין יפה את בואם של העולים ממזרח אירופה אבל מצוקה זו עוררה בהם חשש מפני הגירת המונייהודים שתגרום לשינוי דמוגרפי ותוביל לתביעת ריבונות של יהודים על ארץ ישראל. השלטון הטורקי הטילגזרות שמטרתן הייתה להקפיא את הישוב היהודי בא"י אך למרות הכל יכולתו של השלטון הטורקי לממש את מדיניותוהיתה חלקית בלבד וזאת עקבה בירוקרטיה מסורבלת ארגון לקוי וקשר רופף בין המרכז השלטוניבאיסטנבול לבין הפרובינציות, בעיות חוקתיות, נורמות מינהל ובעיקר שוחד. עקב נקודותתורפה אלו יכלו המהגרים מרומניה לפעול במידה מסוימת בניגוד לחוק ולמדיניות של האימפריה.לאחר קשיים רבים הצליחו העולים להיכנס לארץ תמורת שוחד ונעשו מהגרים לא חוקיים, מופקריםלפורענויות ולניצול, וחסרי זכויות אלמנטריות. הקשיים בשנים הראשונותולאורך כל תקופת העלייה הראשונה היו רבים בין היתר: מעמדם הלא חוקי,אי ידיעתם את שפת הארץ ותמימותם, עשו את המתיישבים טרף קל לנוכלים. ולזה יש להוסיף חוסר הכשרה מקצועית בארצות מוצאם ואיהכרת התנאים בא"י קודם בואם, קשיי אקלים, מחלות,חוסר מים, עוינות "הישובהישן" כלפי הישוב החדש, והגרוע מכל אנשי הקבוצה שנשארו ברומניה והתחייבו לשמשלעולים עורף כלכלי, נכזבו מלראות בהתיישבות בזיכרון יעקב פתרון למצוקותיהם וחדלו לתמוךבהם. שארית כספם של המתיישבים אזלה בניסיונות להישרד, שם הנחלה שרכשו היה "זמארין"והם קראו לה בשם עברי: "שומרון" לאחר קניית הנחלה, שתמורתה שילמו המתיישביםכאילו היא מניבה, לא נותרו בידם אמצעים להכשיר את אדמתה הטרשית. תחושת הבדידות,הניכור, והייאוש, כרסמה בלבות המתיישבים והיה חשש אם יוכלו להתמיד במפעלם החלוצי, עם העלייה על הקרקעפרצו סכסוכים בין המתיישבים ובין הפקידות חברת הצדקה "כל ישראל חברים" שמונהלמנהל המושבה על ידי הועד של הקבוצה ברומניה. כל הנסיבות האלה גרמו למושבות לבקש את עזרתו של הברוןרוטשילד, הברון היה מעונייןלפתח ישוב של חקלאים יהודים בארץ ישראל. מספר סיבות הניעו אותו לכך: מצוקתם נגעה ללבו,כמו כן ביקש להוכיח לעולם, ובעיקר לאנטישמיים במערב שגם יהודים יכולים להיות עובדיאדמה. למרות תמיכתושל הברון רוטשילד במושבות, הוא לא בטח במתיישבים "חובבי ציון" התייחס ליהודימזרח אירופה כאל "מסכנים" וראה אותם "פחות מוכשרים" מיהודי מערבאירופה, הברון רוטשילד לאהתחשב בעובדה שהמתיישבים לא היו ילידים פרימיטיביים, אלא אנשים בעלי השכלה ועבר עצמאי,שבאו לארץ ישראל כדי לממש תפיסת עולם שבמרכזה עומדת חירות אישית וכלכלית. ביטוי לחוסר אמונוהיה שאיכרי המושבות נאלצו לרשום את האדמות שנקנו בכספם לא על שמם, אלא על שם נציגושל הברון שיטת חסות הברון התבטא בכך: הברון באמצאות נציגו החתים את תושביההראשונים של המושבות על חוזים. לפיו הועברו אדמות המושבה וניהולה לידי הברון. המושבות נוהלו עלידי פקידים ואילו המתיישבים היו במעמד של אריסים תמורת התחייבותו לדאוג לצרכי המתיישביםוביסוס המושבה בענף גידול הענבים לייצור יין. למתיישבים היו חובותשהברון לקח לעצמו כתנאי לקבלת הרכוש לבעלותו, למרות שניתנה להם הבטחה מעורפלת שיוכלובאחד הימים לרכוש את נחלתם בחזרה ולצאת לעצמאות בפועל: אין בחוזה פירוטעם המתיישבים באם מחזירים העלויות הכספיותלברון אזי הוא מתחייב להחזיר בחזרה את הרכוש למתיישבים, בפועל לא היה שוםתוכנית עתידית להחזרת השטח לידי המתיישבים לא היה ברור כמה זמן השטחים יישארובבעלותו של הברון, ניתן להתייחס בפעול כסוגשל רכישה לצמיתות. בפועל לא ניתן להם מספיק אמצעים כספיים, וזאת בכדי שלא יצליחו להגיעלעצמאות כלכלית, מחשש פן יתעשרו ויעזבו את ארץ ישראל. הברון לא השכיל לבסס את תכניתו תוך התייחסות לרצונותיהםולמטרותיהם של האיכרים, ובמקום לאמץ כדגם את רוח הליברליזם, בחר בשיטה הקולוניאליסטיתשמבוססת על ניצול ושלילת חירות. רוב המתיישבים קיבלועליהם את האריסות ואת התנאים המשפילים, אך היה ברור להם שזה נובע מתוך אימת הרעב ומתוךרצונם להציל את חיי ילדיהם, היהברור מלכתחילה שקיומו החומרי של האיכר המובטח על ידיהאדמיניסטרציה זה אינו מוצא. התעלמותו של הברוןוביסוס ותכניתו על משאלות לב יותר מאשר על תנאי המציאות, נדונו לכישלון,בהבדל אחד: לברון היה די כסף לכסות את מחיר שגיאותיו, יתרון שהציל את המושבות מהתמוטטות. ההקצבה החודשית שנתן לאיכרים ושיטת האפוטרופסות שהנהיג,אפשרה לפקידים להטיל את מרותם והובילה ליחסים עכורים ביניהם. התנהגותה של הפקידותואופי המשטר שנוצר סביבם קוממו את המתיישבים נגדו, אך המרד נרגע לאחר כניעתם של המתיישבים,שכן הם היו תלויים בכספיו בסופו של דבר, האיכרים חשו שאין הם פועלים בשביל עצמם ולשם רווחתם,אלא לטובת האינטרסים של הברון. הכרה זו הביאה אותם לחוסר אכפתיות, לעצלות ולחוסר ענייןבקידום המפעל שאין הם שותפים בו. לאחר שרשרת מרידותשמתרחשת בסוף שנות השמונים של המאה התשע עשרה, החליט הברון לשנות את החלק הכלכלי במדיניותו.הוא הזרים תקציבי ענק בעזרתם ניטעו אלפי דונמים של כרמים, נבנו יקב גדול, בית חוליםומגדל מים, נסללו רחובות ונבנו בתי אבן מראה המושבה השתנתה לטובה . בכך הברון האמיןשהרווחה הכלכלית תשקם את האמון שנפגם. בראשיתה של מאה העשרים הבין הברון שמדיניותו אינהמובילה לרווחיות המושבות ולטיפוח איכרים חרוצים וישרים, במקביל כוחו לא עמד לו לביצוע הרפורמה הנדרשתמפאת בבריאותו הלקויה,והרעיון להעבירן לידי האיכרים החריד אותו עד מאד, ההחלטה נפלה והברון פנה במכתב רשמילהנהלת יק"א, וביקש שתקבל תחת חסותה את מפעלו בארץ ישראל משום שהוא רואה בהחברה המתאימה לניהול המושבות . בחודש דצמבר 1899 סוכם על העברת מושבות הברון לרשותהשל יק"א, שתתבצע החל מינואר 1900.מכאן והלאה יק"א ניהלה את מושבות הברוןבאמצעות "הוועדה הארצישראלית" במימון של הברון רוטשילד.

היקב בזיכרון יעקב

פקידי יק"א נהגו בזלזול ובהתנשאות במתיישבים יתרה מכך מנגנוןהפקידות היה מנופח, עד כי בזיכרון יעקב נוצר מצב בו היו יותר פקידים מאשר מתיישבים,ההסבר לקשיים האובייקטיבים שבפניהם עמד הישוב בימים ההם היה היעדר הכמעט מוחלט שלמערכת שירותים ציבוריים ברמה המתקבלת לדעת בתחומי: הכלכלה, החברה, התקשורת, שלאלדבר בנושא הבריאות ושירותים סוציאליים קהילתיים. לחברת יק"א לא היתה זיקה להתיישבותבארץ ישראל. על אף שהוקמה כחברה פילנטרופית, למעשה נוהלה כחברה כלכלית לכל דבר שמטרתהלהיות רווחית ומהר. בבואה להבריא את המושבות, בדקה יק"א את האינטרס הכלכליבלבד. יק"א ניסתה לבסס את המושבות על משק חקלאי ותעשייתי, שיוכל לנהל ולהחזיקעצמו. והחדירה שיטות עבודה חדשות וניהול מודרני. אך בכך נכשלה, התברר שלא ניתן לבססמשק בלא תמיכה קבועה, כי ברגע שהופסקה התמיכה המשק נכנס למשבר, בנוסף החליטה שלפי כמותהאדמה צריכים חלק גדול מן האיכרים, בעיקר המבוגרים שבהם, לעזוב לאלתר את המושבהולחזור מאין באו, במקרה שלפנינו אזי זו רומניה. מאידך, יק"א המשיכה את הדפוס שאפייןאת תכניתו המקורית של הברון ויישבה עליהן איכרים חדשים ללא תנאים מספקים כולל ידעוהכשרה. ומנגד יק"א העדיפה להוציא את כספה על רכישת אדמה ולא על ביסוס האיכרים.לכן האיכרים במושבותיה סבלו ממחסור חמור, מנטישה וממוות כל ימי שלטון יק"א. אנשי המושבות חששומיק"א היות ועקרונות החברה היו ידועים: תוך מניעת סיוע שלא יביא תועלת. כמו כןהיה ידוע שיק"א לא פועלת מתוך שיקולים ציוניים ושהמגמה שלה לא לבסס את הישוב בא"יאלא, לעודד ירידה מהארץ. מדיניות זו בוטאה כך: תמיד ימצאו אנשים חדשים בקרבהיהודים שירצו להיות איכרים, אך מנגד אדמת ארץ ישראל מוגבלת בכמותה. המשמעותמחייבת מי שאינו מסוגל לחיות לפי תנאיםאלה: זולתה אין בילתה. ימצאו אחרים בקרב הישוב שיבואו במקומם. ואם יהרסו כמה משפחות,אין הדבר נעלה יותר וצודק ע"פ השקפת יק"א מול גאולת ארץ ישראל.

העברת בציר הענבים ליקב

איכרי זיכרון יעקב שללו מיסוד את הגישה הבלתימוסרית שיק"א דגלה בה ולכן לא הסכימו לעזוב את אדמתם, אך היו גם יוצאים מןהכלל מדובר באיכרים בראותם שיק"א אינה מוכנה ליישב אותו בזיכרון יעקב ואף לא במושבותאחרות, ובכך נשללה מהם אפשרות פרנסה בארץ חזרו לארץ מוצאם. ביזמתו של אחד התושביםהוקמה "קומונת הענבים" לימים "אגודתהכורמים הקואופרטיבית" וחילקו ביניהם את ההכנסות מהענבים שמכרו ליקב. ובכך התגברועל מדיניות יק"א ועברו את שנות שלטונה ומרבית האיכרים לא עזבו את המושבה. הברון רוטשילד השקיעמיליוני פרנקים בניסיונות חקלאיים, בהקמת היקבים ובתמיכה כלכלית באיכרים. בשנת1900 היו במושבות ארץ ישראל קרוב ל – 28,000 דונם כרמים. היקבים בראשון לציון,וזיכרון יעקב, היווה את מקום העבודה הגדול בארץ ישראל בימים ההם. בשנת 1901 פרצה בוהשביתה הראשונה בארץ ישראל כתוצאה מן השביתה נקבעו חוקי עבודה וזכויות סוציאליות לפועלים.הישגים אלה היוו פריצת דרך עבור מעמד הפועלים בארץ ישראל. בהמשך הוקמו אגודות שיתופיותשניהלו את העבודה בענפים השונים, ועבודה היתה בשפע. גם היחסים עם השכנים הערבים הוטבו,ורבים מהם עבדו במשקי היהודים. ככל שהתקדם הזמן החלו חיים סואנים בזיכרון יעקב ."עגלות טעונות חביות מלאות ענבים נראו בדרכם ליקב בתקופת הבציר ,והאיכרים שעבודהרבה נפלה בחלקם, שמחו בעמלם" האיכרים עבדו עוד שנים רבות עד שבניהם הקטנים גדלוויכלו לרשת את המשקים.

לאחר מאבקים קשים יק"א נסוגה מניסיונה לחסלאת היישוב, ובסופו של יום מכרה את האדמות לאיכרים בהלוואות ארוכות טווח. כעבור עשריםוארבע שנים בהם שלטה יק"א, העביר הברון את המושבות לחברה חדשה שהקים – "לחברת פיק"א" זו חידשה את חוזי המכירהוההלוואות עם האיכרים ואלו המשיכו לפדות אותן. רובם סיימו את תשלומיהם בשנות ה-30 שלהמאה העשרים ויצאו לעצמאות. דור המייסדים נמוג לאטו, והשאיר אחריו את המושבה זיכרוןיעקב כעדות חיה להתממשות משאלותיו. סיפורם של מייסדי זיכרון יעקב מאפיין את סיפור העלייההראשונה כולה. שבמהלכן נאבקו ברעב, בחולי, בשלטון טורקי עוין ורודף בצע, במצבם כאריסיםכלפי הברון רוטשילד ובמשטר הפקידות, המושחת והמשחית. קבוצת אנשים זו שאפה לאורך כלהתקופה המייגעת להגיע לחיי חירות בארץ ישראל, וליצור תשתית לעלייה המונית של יהודים.דינמיקה אנושית זו חוצה את הזמן ובזכותה הפרשה ההיסטורית המסוימת נושאת תכנים ומשמעויותשתוקפם לא פג עד היום. מכאן ואילך, תולדותיה של זיכרון יעקב הן חלק בלתי נפרד מהאתוסהציוני, ומילים הרבה כבר ספגנו על כך כולנו בלימודינו בבית-הספר, לכן נעצור כאן אתסיפורה ההיסטורי של זיכרון יעקב.

ראשית התקומה הציונית בוויעדת פוקושיאן/רומניה 1882

2012-01-22T11:32:00.002+02:00

בשנת 1812, בעקבותמלחמות עם האימפריה העות'מאנית, סיפחה רוסיה את האזור המזרחי של מולדובה וכמה אזוריםסמוכים, הידועים בשם בסרביה. ב-1859 התאחדו שתי הנסיכויות הרומניות - נסיכות מולדובהונסיכות מונטניה (ולאכיה) למדינה אחת, שנקראה תחילה "הנסיכויות המאוחדות"ומשנת 1862 "רומניה". בשנת 1878, בקונגרס ברלין, הפכה רומניהלממלכה עצמאית לאחר שהשתחררה מהשלטון התורכי. עצמאותה והכרתה הבינלאומית ניתנו לה תחתהתנאי וההבטחה מצדה להעניק זכויות למיעוטים שבשטחה, התניה אשר הפיחה בקרב היהודים תקוותרבות. נכון הדברשפרעות ת"ח- ות"ט שנים 1648-1649 בהנהגת בוגדאן חמיילניצקי היו חמורות ביהודים שעבדו בשירות האציליםהפולנים, והיהודים שימשו מטרה נוחה לנקמה מצד האוקראינים גם בגלל הפער החברתי בין היהודיםלאוקראינים – וגם בגלל השנאה הדתית החזקה ליהודים. אך במקביל אין להתעלם מהפוגרומים שעשו הרומנים נגד נתיניה היהודים.

בתקופות שונות בהיסטוריהחלקים מרומניה נשלטו על ידי מדינות שונות ואפילו שפת המקום שונתה ויהודי המקום הושפעובהתאם. היווצרותה של עדה יהודית אחידה, בעלת מוסדות מרכזיים ומנהיגות משותפת, הייתהתהליך מקביל לתהליך איחוד רומניה והתרחבותה למחוזות בהם חיו דוברי רומנית. כאשר קיבלה רומניה עצמאות החלו היהודים לסבול מפרעותקשות ופגיעות ביהודים, למרות שרומניה חויבה להעניק שוויון זכויות לאזרחיה היהודים החייםבשטחי רומניה כנתינים רומנים, בעלי זכויות מלאות, ללא פורמליסטיקה שלא יכולים לתבועלאומיות אחרת, וכל זה בתמורת הכרה בעצמאותה בשנת 1878 ולמרות הכל יהודי רומניה היומחוסרי אזרחות גם ילידי המקום וסבלו אפליה קשה. רומניה לא עמדה בהתחייבות זו ואף נקטהביד קשה כלפי היהודים אשר התאכזבו קשות מהמצב. ניסיונות הדברות עם ממשלת רומניה-לאהצליחו. גילויי אנטישמיות כלפי היהודים, פוגרומים, מעשים אלימים ,עלילות דם וכן ניסיונותמתמידים לסלק את היהודים מחיי הכלכלה המשיכו בחסות השלטונות. ב-1881 חוקק חוק אשר ייפה את כוח השלטון לגרש"זרים בלתי רצויים" וב-1883 הוצא צו לגרש את היהודים משירות צבאי ולהרחיקתלמידים יהודיים מכל בתי הספר התיכוניים. לאירועים אלה הייתה השפעה עמוקה על יהודירומניה ותחושת ביטחונם. הללו הביאו להתפתחויות ולמסקנה בקרב יהודי רומניה, בדבר הצורךלמצוא מקלט אחר.

אי מתן אזרחותליהודי רומניה והבטחה לתת אמנציפציה ליהודים לא עמדה בהבטחתה.וכל זה בעקבות לחץ של החוגים האנטישמיים, שכללו חלקים גדולים מהחוגים המשכיליםברומיה של הימים ההם. אכזבת היהודים הביאה לחיפוש אפיקים אחרים מחוץ למדינההרומנית- לזה יש להוסיףאת ההתעוררות הלאומית באירופה – במהלך המאה ה-19 עברועמי מערב אירופה ומרכזהּ גל של מהפכות לאומיות, שזכו לכינוי "אביב העמים".התעוררות זו עוררה גם ביהודים רגשות לאומיים לכך נוספה גם אנטישמיות גלויה רשמית, חברתיתודתית שכללה חוקים וגזירות כלכליות נגד יהודים במזרח-אירופה, , והם פנו להקים מדינהיהודית בארץ ישראל. הגעגועיםשל יהודי רומניה לארץ ישראל ורצונם העז לשוב אליה. הפעילות המפרכתנתנה את אותותיה והוקמו ברומניה עשרות "אגודות לישוב ארץ ישראל" שחרטו עלדיגלן את הסיסמה "יישוב ארץ ישראל על ידי עבודת האדמה". פעילות האגודות הלכהוהסתעפה והורגש הצורך להתארגן במסגרת מרכזית כוללת, דבר שהוביל , להחלטה לכנס קונגרסבנושא יישוב ארץ ישראל. קונגרס פוקושיאן התקיים 16 שנים לפני הקונגרס הציוני

הראשון שהתכנס בבאזל ב- 1897, וכאן ניתן האות עלהתקומה הציונית ואת זה יש לזכור מבלי סילוף עובדות. "לא ניתן לעוותאת ההיסטוריה".

הקונגרס הראשון של כל האגודות ליישוב ארץ ישראל ברומניה,התקיים בפוקשיאן הנמצאת במרכז המדינה בין ולאכיההדרומית למולדובה הצפונית ב-כ'-כ"א בטבתתרמ"ב (30-31 בדצמבר 1881 על פי הלוחהגרגוריאני. קונגרס זה זו הייתההסנונית הראשונה שבישרה ההעפלה מאורגנת, והניסיון הראשון ליישוב ארץ ישראל. הקונגרס קבע, כי הדרך לפתרון שאלתהיהודים ברומניה היא העלייה לארץ ישראל והתיישבות חקלאית בה לשם חיים יהודיים מלאים,חירות וכבוד. בכדי להישאר נאמנים למקורות: אלעזר רוקח רוכש אדמות הכפר ג'אעונה ומייסדהיישוב גיא אוני- היישוב הקטן בארץ ישראל בימים ההם התקשה עד מאד לכלכל את עצמולכן יצא לשליחותו במזרח אירופה לאסוף תרומות, בתחילה התכוון להגיע אל המרכז היהודיהגדול שברוסיה אך האיומים על חייו מנו זאת ממנו, ולכן פנה לפי עצת דודו וידידו הרבפרומקין נסע לרומניה אך גם שם, כשהגיע לבוקרשט, הגיעה ידם של שונאיו והוא תואר כמישבא להרוס את כל ערכי היהדות. בעקבות זאת נכשלה תכניתו לאסוף כספים לפיתוח החקלאותבא"י. ולביא תרומות למתיישבי גיא אוני שנפגעו מבצורת קשה, מלריה והטרדות מצד השלטוןהטורקי בארץ ישראל. משלא קיבלו אנשיגיא אוני את התמיכה נאלצו לנטוש את היישוב ושבו מיואשים לצפת. ההתיישבות בגיא אוני,פרי יוזמתו של אלעזר רוקח, נרשמה בהיסטוריה כהתחלה של גאולת קרקע מאורגנת בא"ילמען התיישבות יהודית.

כאשר מגיע אליעזר רוקח לרומניה כבר קיימת אצלו תוכניתמגובשת שנועדה לפתור את החוליים של היישוב היהודי בארץ ישראל. במרכז התוכנית עומדתהגירה המונית של יהודי רומניה לארץ והקמת יישוב חקלאי עצמאי. מהלך זה יגאל את הארץמשממתה ולאנשיה יהיה חופש כלכלי ורעיוני כצעד למימוש התוכנית, רוקח עורך ברחבי רומניהמסעות הטפה להגירה לארץ ישראל. לאליעזר רוקח בדיעבד מתברר עשה רושם עז על יהודי רומניההגיע לקונגרס פוקושיאן,נאם שם ופרסם את דבריו בעיתונים הציוניים ברומניה, ובכך היה לוחלק נכבד בהבאת יהודים ליישב את האדמה בארץ, "אלעזר רוקח הקדים את בנימין זאבהרצל בחזונו" בעקשנותו הצליח לבסוף לשכנע יהודים לחסל את עסקיהם בכמה מערי רומניה.בספטמבר 1882 החליטו לעלות לארץ ולהקים יישובים חקלאיים. כמה עשרות משפחות עלו והקימואת המושבות הראשונות בארץ ישראל. ביניהם הגיעו "לגיא אוני" והקימו את היישובמחדש בשם ראש פינה. ובמחצית נובמבר 1882, נקנתה האדמה עליה הוקמה זיכרוןיעקב, ובנר ראשון של חנוכה עלו המתיישבים הראשונים על הקרקע.

הקבוצה מרומניה היתה מיוחדת באופייה הם חיפשׂו מפלטלהגר אליו, אך קשיי החיים בארץ תנאיה הכלכלייםוהחברתיים, שחיתות השלטון הטורקי, עריצותם וכוחם של "הממונים", הדלות, המלחמותהפנימיות, חוסר הביטחון ורפיון החוק לא הועילו בלשון המעטה - כוונתם הייתה לשנות אתאופי העם היהודי ע"י ריכוזו בא"י, כלומר ההגירה תשמש מנוף להבראת העם ע"יעבודה יצרנית בא"י, שבה ראו מרכז מדיני, שבו תתרחש תחייה מדינית, לאומית, רוחניתוכלכלית של העם העברי. הם הדגישו את הצדק הסוציאלי כערך עליון וראו לנגד עיניהם חברה,עבודה יהודית ושליטה יהודית מלאה על הקרקעות, שנרכשו. זהו הקונגרס הראשוןבתולדות עמנו שדגל ביסוד מקלט לעם היהודי בארץ ישראל והניח את היסודות לציונות הלכהלמעשה.

המשמעות האידיאולוגית של "ועידת פוקושיאן"הנחת היסוד למפעל הציוני, הישגו הממשי העיקרי היה: בהקמת המושבות הראשונות ובהנחת היסודותלכל המפעל ההתיישבותי הציוני. הפעילות בא"י, בשנים שלאחר העלייה הראשונה נסמכה,בעיקר, על המושבות שקמו באותה תקופה. העלייה הראשונה, שזכתה לכינויה זה, לאחר תקופתה,פתחה תקופה חדשה בתולדותיה של תנועת-השחרור הלאומית היהודית. בעלייה זו נכללו, לראשונה,חברים ,בעלי דימוי עצמי של חלוצים העוברים לפני המחנה היהודי, שעתיד להגיע לא"יאחריהם, ועלייתו לארץ, תהווה פתרון לעם היהודי כולו. היא גם נתנה ביטוי לאחת מן השאיפותהבסיסיות של התנועה הלאומית היהודית - הפיכתו של העם היהודי לעם עובד-אדמה. בנרטיבהציוני נעשה עיוות על-ידי מזעור ומחיקה, של ראשית התקומה הציונית והעלייה הראשונה,ששורשיה ורקעה, שונים מאלה של מנהיגי התנועה, בתחילת המאה העשרים.

חוק חינוך חובה לגיל שלש

2012-01-10T14:18:00.002+02:00

אין זה מפתיע שלמחאה החברתית בקיץ האחרון הצטרפוהורים אשר תובעים את הוזלת עלויות הטיפול בילדיהם הקטנים. האידיאולוגיה האנטי חברתיתשהנחתה את המדינה בעשורים האחרונים הובילה להתנערותה מהאחריות לספק שירותים בסיסייםלאזרחים בתחום החינוך, המדינה התנערה מאחריותה הבסיסית לספק רשת של מעונותיום ציבוריים במחיר סביר לכלל המשפחות העובדות בישראל, בתיקון עוולה זאת ובהשגת חינוךחינם לגיל הרך. חינוך חינם לגיל הרך נועד לצמצם את העלות הבלתי סבירההמוטלת על אותן משפחות שמכונות "מעמד הביניים", אף שלמעשה מדובר על משפחותשנדחקות אט אט לרמת קיום של מעמד נמוך.

כולנו מברכים על ההמלצות שהתקבלו בוועדת טרכטנברגבתחום הגיל הרך, ואימוצן ע"י הממשלה, עכשיו מתחיל השלבהקשה שבו אנחנו צריכים לוודא שההמלצות לא רק יאומצו, אלא גם ייושמו . כמו כן יש הגיון בדרישה שחינוך היא זכות בסיסית ואמצעי חשוב ביותרלהשגת שוויון הזדמנויות ולצמצום פערים בחברה. החוק המוצע בעייתי מאחר שהקריטריונים שנקבעו למימוןהתוכנית, ולפיהם רשויות מקומיות חלשות יקבלו מימון מלא בעוד רשויות חזקות יותר יקבלומימון חלקי. הנושא עלה לדיון תחת הסעיף "שינוי בסדר העדיפות בתקציב המדינה לשנת2012". הממשלה בהחלטה תקדימיתהעבירה את ההצעה לחוק חינוך חינם מגיל שלוש. זו בשורה אדירה לזוגות צעירים ולשכבותהחלשות, מדינת ישראל סוף-סוףלוקחת אחריות על הילדים שלנו. היהרצוי שבהחלטה יאמר גם שרק אלה שממלאים אתחובם למדינה זכאים להטבה זו כגון: שרות חובה, שרות לאומי, או כל שרות אחר לטובתהציבור. יתרה מכך טוב עשה רה"מ והוסיף סעיף שההטבה תינתן רקלהורים עובדים" בהחלטה זו נעשה כאן צדק שהוא כורח המציאות, אך לעומת זאתחייבים להיות סקפטיים בישום סעיף זה לאור העובדה מהרכב הקואליציה שעומדת מולעינינו, הדתיים שהם תופסות מקום מרכזי ועיקרי בסדר היום יטענו שהם מקופחיםובהצבעתן יפרקו את הקואליציה.

יש להעריך מאד את ראש הממשלה על שנענה לדרישות הציבורוהחליט ליישם חוק חינוך חינם מגיל שלש באופן מיידי. זה מעשה נכון וראוי לעם ומדינהשמעריכה חינוך מעל הכל. באווירת המשבר הכלכלי, בהחלטת הממשלה יש להדגיש לא הייתהחריגה מהתקציב ויעד הגירעון נשמר זה למעשה צעד אחראי ומנהיגותי. שלא כמו עמיתיו שמוביליםקו פופוליסטי לקראת הבחירות. בימים כתיקונם היה עוול משוועה לעשות קיצוץ רוחבי כדילממן את חוק חינוך חינם-לכן אלה שהציעו שהממון יבוא ע"ח הביטחון טעות מרהבידם, ואינם מודעים לסיכונים שבהצעה כזאת. יתרה מכך למרות מדובר בצעד מבורך. הכל מסכימיםשחינוך הוא דבר טוב. בורות והעדר ערכים זה דבר רע. מתן מסגרת חינוכית תומכת רגשית ומשכילהלילדים בגיל הרך זה בכלל נפלא. שוויון בחינוך הוא ערך נעלה.

לעומת כל הטעונים הנלאים האלה יש הטוענים:שחינוך לגיל הרך רווי באקסיומות מפוקפקות בדבר יכולתו של הכסף לשפר את החינוך בישראל. במדינת ישראל הקטנהיש עודף ילודה ודווקא בקרב האוכלוסיות הפחות יצרניות. חוסר האיזון בילודהבין שכבות האוכלוסייה משנים את החברה הישראלית בכל מובן שהוא - תרבותי, כלכלי ואתני,לכן מדינת ישראל לא יכולה לקיים את רמת החיים שהמחאה החברתית דורשת. האם הכספים שיוזרמולמערכת החינוך אכן ייפגשו בהיצע של אלפי מחנכים דגולים שיאיישו בחופזה את אלפי כיתותהגן החדשות??? מרבית הנהנות מ"המהפכה החברתית" הזו תהיינהמשפחות מרובות ילדים משני ציידי המתרס הערבי והיהודי שלא תשננה במהומה את דרך חייהןהמסורתית. אנשי המחאה החברתית צריכים להיות הראשונים להתייצבנגד המהלך ולהודות - טעינו בדרישתנו הפופוליסטית. ישראל אולי עומדת להתגאות בחוק חינוךחינם מגיל שלוש ,אבל גם תדרדר את עצמה להיות פחות צודקת.

שחקנים חדשים בחיים הפוליטיים

2012-01-10T08:21:00.003+02:00

בתום תקופה שלהכחשות הרגע הסנסציוני פרץ לאוויר העולם - סוף, סוף הודיע העיתונאי יאיר לפידשפניו מועדות למערכת הפוליטית -וואדי יועציו המנוסים, ייעצו לו להמתיןעד הרגע האחרון, לסחוט עד תום את רגעי המסך היקרים, העיתוי הגיע לאוויר העולם בגלל אי הנחות בחברת החדשות שלערוץ2 לא יתכן ששדרן בכיר המגיש תוכנית דגל , מאחורי הקלעים טורח להקמה מפלגה חדשה בישראל,ובכך העמיד את מעסיקיו ואת עמיתיו במצב לא נוח, וכנראה בדיעבד גם חוק הצינון לעיתונים זרזו את ההחלטה הגורלית. על רקע הוואקום המנהיגותיהמזעזע שבו מצויה ישראל; על רקע הדלות הפרסונלית והבינוניות שפושה כמעט בכל חלק שלהממשל ושל בית המחוקקים בישראל, יאיר לפיד עשוי להזדהר בעיני הציבור כשינוי מרענן,אולי אפילו כבשורה. אם יש בשורה אחת שהוא מביא עמו, במקרה שייבחר לכנסת, היא שבישראלשל ימינו הייאוש והשבר גדולים כל כך עד שיש ישראלים רבים שמעדיפים אדם ללא תכונות בכנסת,על פני האנשים הרבים שתכונותיהם הגרועות ידועות לכל. היום זה אינו סוד איש התקשורת הפופולארי מכין את הקרקע להקמתה מחדששל מפלגת "שינוי" מנוחתה עדן. לפיד נגרר למערבולת הזירה הפוליטית בעתהזאת בעל כורחו, ויש להניח שזוהטעות הראשונה שלו בחיים הפוליטיים, וזאת לאור העובדה שעד עתה לא נקבע תאריךלבחירות הבאות ויש לו שנתיים להתבשל במיץ של עצמו, וכל זה כאשר כל בר דעת מביןשהפוטנציאל לשחיקה מחוץ לפריים טיים עלול להיות הרסני. רבים יאמרו היום שיאיר יתגעגע למסך הקטן בהשוואה לסכינים הפוליטייםשמצפים לו מעתה והלאה. האם העוצמה הנדרשת לשחות ולשרוד במים הגועשים של הפוליטיקהעומדת לרשותו? הזירה אליה הוא נכנס אתמול היא אכזרית עשרת מונים מזירת האגרוף, איןבה חמלה, וגם לא רגע של חסד, ומכאן מתחילות ייסוריו , לכל הדעות זוהי הקרבה אישיתגבוהה.

כיום הוא רוכבעל גל הפופולריות והמניה שלו בנסיקה- שמענקים לו הסקרים , אך בעל נשכח "ביתהקברות הפוליטיים " עמוסים בכאלה שהובילו בסקרים בעבר, האתגר שלו יהיהלשמור על המומנטום. האם הכן הוא התקווהשל החילוני הממוצע", "התקווה האחרונה של הרוב הדומם" ימים יגידו. על בסיס האג'נדה הפוליטית שאיננה ידועה יותר מדי על כוונותיו,על תוכנותיו, האג'נדה שאייתה הוא רוצה לרוץ בבחירות ועל האנשים שאיתם הוא רוצה לצאתלמרוץ הזה. והן על עמדותיו האמתיות בנושאים רבים ומגוונים, ועל הטון שבו יבחר לשאתאת הנרטיב שלו. אך מנגד ידועלכל שהוא אדם שהביא את אסכולת "אכילת העוגה והשארתה שלמה" לידי אמנות, מאחוריומסתתרת אידיאולוגיה שסכומה אפס, שאפילו בשדה הפוליטי הישראלי הצבוע, המזוגזג והשרלטני- יש גרעין של אמת. ממאמרים שפרסם בטורו השבועי, ומסדרה שלמפגשים עם סקטורים שונים שקיים ברחבי הארץ ניתן ללמוד שהוא מסתמן: כאיש אמצע שמגיע לפוליטיקה נקי כפים, אדם ברור, בוטה לרוב, שפיו ולבו שוויםוגלויים מאוד. אדם ששילם מחירים אישיים וציבוריים כבדים על הדחף שלו לזעוק את האמתשלו בראש חוצות. לא ימני מדי ולאשמאלני מדי כל מי שנע על הציר של המרכז או המרכז-שמאל צריך להתחיל להזיע, לא שונא חרדיםמדי ולא חילוני מדי, אך מבטיח להיות קולו הנאמן של מעמד הביניים. בנושא כלכלה רמז: בתופעה המדאיגה- צריכת יתר על חשבוןאשראי והלוואות, תקף במרומז את הקשר בין הון-שלטון, קיימת לחלוקה הוגנת של משאבי הטבעשלנו אל מול "חמדנותם של גופים מסחריים גדולים, ויצא נגד ניסיונות לשבור את כללי המשחק הדמוקרטייםולפגוע במעמד בתי המשפט וצה"ל. בנושא חרדים הוא התרחק מהדמוי שאפף את אביוז"ל , הקו שמוביל יאירמתון בהרבה בהשוואה לאביו: "מפלגת יאיר לפיד מסתמנת כמפלגה חילונית אבל מתונההרבה יותר ממפלגת שינוישהוביל אביו.

כעת עליו לשנסמותניו ובמהלך החודשים הקרובים לחצות את הארץ לאורכה ולרוחבה,להתראיין לכלי התקשורת, ולפרוס משנה סדורה וברורה לאן פניו מועדות את הסרת העמימות הוא צריך לעשות סביבהנושא הנכון ובטיימינג הנכון. בנוסף:המציאות מצביעה שעצם צעד זה שחייב המציאות יביא לכך להסתכן מבחינה פוליטית שלא הסתכן מעולםבעימות עם חלקים בציבוריות הישראלית אך זה כורח המציאות ואי אפשר לברוח מזה .האםלפיד יצליח להפוך את עורו, להתנער מחוצנו וללכת נגד כל האינסטינקטים שהובילו אותו לנקודהבה הוא נמצא כיום ימים יגידו.

במערכת הפוליטיתקיימת סברה שבניגוד לעיתונאים אחרים בעבר שעשו את הצעד ורצו לכנסת,כניסתו לפוליטיקה של לפיד היא צעד שובר שוויון. הוא עשוי להיות האיש שיזעזע את לשוןהמאזניים - מצב די אירוני. מדובר באחד האנשיםשהתאמץ לאורך השנים להיות בקונצנזוס דאג במשך כל הקריירה שלו שלא לאיים על אף מגזר.,לכן יש לו מעמד של בן בית בקרב ציבור רחב.

יש לצפות שהתקשורת וחבריו העיתונאים לא יעשו לו הנחותמכאן והלאה, "לפחות לא למראית עין" כל המערכת הפוליטית נמצאת בסערות רוחות מאמש, וזאת מהפזזית שהביא הידיעהעל כניסת שני שחקנים חדשים למערכת הפוליטית, דרך מוזרה יש לציבוריות להצמיח פוליטיקאיםגיבורים יש מאין כגון "קרנית גולדווסר", "ונועם שליט", בהצטרפותםכסלבריטאי שבי למשחק הפוליטי. אך באו ונזכור מי שהביא וגרם למיני דרמה במהלך מפתיעהיה זה רה"מ בנימין נתניהו. וצדק מי שאמר: כל אלו שתחושת השליחותהציבורית מפעמת בהם וחשים שיש להם מה לתרום למערכת הפוליטית אין עדיין בחירות והם גם לא באופק. הסקרים, וההימורים, השונים שצצים כפטריות לאחרהגשם מאמש שווים כקליפת השום!! כולנו חייבים לזכור שבשלב זה מערכת הבחירות עדין לאהחלה- לכן אין ערך לסקרים שנערכים והם מגמתיים ומוזמנים מבחוץ. אנו יודעים שסיקרידעת הקהל הם לא ממש מדע, אלא בעיקר כלי תעמולה. בנוסף לכך: יש לזכור שאריה דרעיעדין לא אמר את מילתו האחרונה בכניסה לחיים הציבורים מחדש ומה תהיה האג'נדה.

קדימה והעומד בראשה

2012-01-08T08:45:00.002+02:00

קווי המתאר המעצבים את של יו"ר קדימה: האחד היא נמנית עם דור הנסיכים של התנועה הלאומית-לזכותה של ציפי ליבני יש לומר כי אינה יחידה. היא נולדה כנסיכהלהורים מכוננים בארגון המחתרתי האצ"ל, היא שייכת לשבט המוזר הזה של נסיכי התנועההלאומית, שרובם ככולם הפכו למה שקרוי אצלנו "שמאלנים". תחושת הנסיכות שאופפת אותה מכל עבר, מרוממת אותה, ומשמשת לה כמנועבהירה פנימי רב עוצמה. היא מתדלקת אותה ומאפשרת לה להתעלם מן הקשיים והמגבלותהכרוכים בדבר. העובדה שהפסגה אליה הגיעה היא ערימת הזבל האורגנישהותירו אחריהם יו"ר קדימהלשעבר וכולנו יודעים מי הם היו, אי אפשר ללמוד הרבה על כישוריה על פיהתפקידים המיניסטריאליים שמילאה. מה שניתן ללמוד מהתנהגותה הוא הסיבולת שלה לעמוד בצחנההעזה שעלתה מפרשיות השחיתות בהן היתה מוקפת, אם היא אכן נקיה כציפור צחור כפי שהיאטוענת הרי, לסתום את האף היא כנראה יודעת. הניסיון להגדיר את הקמת קדימה כ"מפץ הגדול" היה ניסיון נלוז גם הוא התאדה ונעלםמחיינו בקול ענות חלושה, ובנוסף הגדרת זהותה של קדימה כמפלגת מרכז ולנסח עבורה אתוסלאומי עדכני ומאתגר לעם היושב בציון הייתה התקשקשות ריקה וחסרת פשר. יתרה מכך כל עוד מפלגת קדימה היא של איש אחד והוא העומדת בראשה,ונבחריה לכנסת הם בבחינת סטטיסטים בלבד, וכלל חבריה חמורים כפופי גבות, שום דבר טובלא יצמח מזה. במציאות ההזויההזאת מפלגת קדימה איננה יותר מאפיזודה חולפת. וכאשר למפלגת קדימה אין תשובה לתת הציבור -הציבורייפנה בצדק לקוסמים ועושי להטוטים טובים ממנה.

הקשר החי והחיוני כל כך עם האחר זה לא בנמצאבלקסיקון של יו"ר קדימה, יתרה מכך הקשרעם הזולת היא איננה דרך החיים שלה, ולכן מונעת ממנה את החיבור היומיומי עם החיים האמתיים.חברי מפלגתה נתפסים על ידה כפשוטי עם היא מזלזלת בהם בכל רגע נתון ולא סופרת אותם ממטרהיא מתקשה להתנהל בחיים המורכבים והרב ממדיים בחברה המודרנית שלנו, דפוס של שחקן יחידיודע כל, גורר אותו להלכי רוח פשטניים ובלתי מקצועיים בעליל. אין צורך להאזין וללמודכל העת. אין צורך בתהליכי עבודה איכותיים, בדרכי התנהלות ראויות ובדפוסי מחשבה ותכנוןמקצועיים כמתחייב. המפלגה זה אני ואני היא המפלגה ותו לא. שיקולים של יוקרה וכבוד הביאו בסופו של דבר את מפלגת קדימה להליכה אל מסדרונות האופוזיציהיו"ר האופוזיציה הלכה כעיוורת אחרי הרצון להביא להאדרת כוחה הפוליטי, בהיעדר מנהיגותאמתית לא השכילה יו"ר המפלגת לשים את טובת המדינה ואזרחיה אל מול עיניה ובחרהללכת שבי אחרי הקונספציה, לפיה צעדה במסדרונות האופוזיציה, תביא להאדרת כוחה ואף להכפלתוובסופו של יום יקדשו את המטרה "הקדושה מכל" ויושיבו אותה על כסאו של ראשהממשלה. זה לא מספיק להיותציפור צחורה !!בחיים הפוליטיים צריך להפשיל את השרוולים ולעבוד קשה בכדי להשיג אתהמטרה. למרבה הצער את האמת החשובה הזאת יו"ר קדימה לא הפנימה עד היום הזה,ויותר גרוע היא איננה ידעה לעשות זאת. רבים במערכת הפוליטית לא מזהים ביו"רקדימה תהליכים של למידה ושיפור עצמי באשר לדרכי התנהלותה ולקיומו של ערך המנהיגות בתוכה.התייחסותה לפוליטיקה כדבר ירוד ונחות הוא תוצאה ישירה של חוסר הבנתה היסודית את מהותתפקידה כיו"ר קדימה וכמנהיגה פוליטית. כך נוצר מצב שיו"ר המפלגה איננה אוהבתאת מפלגתה ואת אנשיה. היא רואה בהם משהו פחות ונחות המפריע לה בדרכה. במפלגת קדימה לא נעשתה כל מחשבה סדורה ויסודית באשרלמרכיביה האסטרטגיים של קדימה: שאלת זהותה ודרכי התנהלותה. לא הושקעו כל תשומות שלהגות ועיון ראויות לשמן באשר להצדקות האמתיות לעצם קיומה של המפלגה, וזה מה שמקרב אתקיצה של המפלגה הזו,המריבות הפנימיים הם חלק מהעיסה הדביקה הקיימת ואינם מצביעים על מוצאכלשהו.

קדימה מתחילה ללכת בדרכן של מפלגות שנעלמו מהמפההפוליטית, דהיינו בדרך כל הארץ? מדובר במפלגות שהוקמו אד הוק לנושא מסוים, למען מנהיגמסוים או בנסיבות פוליטיות מיוחדות, בלי שיהיה לאנשיהן בסיס רעיוני ופוליטי משותף;מדובר במפלגות שעם הקמתן תפסו עליהן טרמפ כל מיני אנשים שחיפשו כיסא במקום את האידיאולוגיהוהעמדות המתאימות להם.

מפלגת קדימה פועלת כאופוזיציה פאסיבית לחלוטין, המפספסתפעם אחר פעם את ההובלה של תהליכים מדיניים, חברתיים, ועוד הפוקדים את המדינה. אופוזיציה לוחמת זה קשקוש קדימה במערומיה איננה יכולהלהיחשב ולהיראות כאלטרנטיבה של ממש. יו"ר קדימה נתנה יד ללהטוטים זולים ושולפתשפנים חולים מן הכובע, כדוגמת כניסה למליאת הכנסת עם מסכות על הפנים, או ריסוס מטהריאויר באולם המליאה, פעולות שללא כל ספק, אינן מוסיפות כבוד לכנסת ישראל בכלל ולמפלגתקדימה בפרט זה מוכיח שוב אתחוסר הניסיון הפרלמנטרי, וכן חוסר הניסיון שלה בתחום המדיני אומרת הכל. לא לכך פילל הציבור.

פריימריז לא יפריחו לפתע את השממה!!! הסקרים והפרשניםתמימי דעים, כי מבנה המערכת הפוליטית שהתקבעה ב- 5 השנים האחרונות, תפנה מקומה למערכתאחרת, שונה, וכי "קדימה" היא זו שתשלם את המחיר. בימים אלה נשמעת יותר ויותר הקריאה להקדמת הפריימריזבקדימה. ראשית לכל, בחירות הוא עניין עקרוני ומהותי שיש לקיימו במשטר דמוקרטי, כישלונהשל יו"ר קדימה יסודו במרכיבי אישיותה אך לא פחות מכך בשלל החולשות הפוקדות אתהמערכת הפוליטית שלנו. שאול מופז, וכך גם האחרים, הם אולי אנשים נוחים יותר מהיושבראש דהיום, אך כמותה הם חיים עדיין במגרשה של הפרדיגמה הישנה, וככך רב הסיכוי שלא תבואגאולה לקדימה גם מהם, יו"רקדימה אומרת שרק היא תחליט (בהתאם לתקנון) אם ולמתי יוקדמו הפריימריז וכי לא תחליטתחת לחץ. עם זאת, היא אמרה גם שיש היגיון בהקדמתן ושיש שיקולים לכאן ולכאן. הרושם הואשהיא השלימה עם ההקדמה, וההחלטה היא רק שאלה של עיתוי. אין כל קדושה בקדימה, ואם היאאיננה ממלאת את תפקידה יש להחליפה בדבר אחר-הסקרים האחרונים, המצביעים על נסיקה מטאוריתשל מפלגת הליכוד, אל מול נחיתת האונס המאיימת על מפלגת קדימה, ובכך חוזים את התרסקותה של מפלגת "קדימה",ויש להניח שהם יתאמתו בבחירות הבאות.

מחדולותיה של איראן

2012-01-07T13:19:00.002+02:00

לאורך שנות המלחמה "איראן עירק" התמידהמנהיג העליון של איראן, חומייני, בגישתו כי "אל לה לאומה מוסלמית לפתח נשק גרעיני",שבו ראה אחת מן התופעות השליליות במערב הקפיטליסטי. אך בשנת 1989 קיבל את ההחלטה לחדש את תוכנית הגרעין, רק לקראת סיומה של מלחמת איראן-עיראק בשלהישנות השמונים של המאה הקודמת;, חומייני הבין כי איראן תיאלץ לפתח נשק של השמדה המוניתבלית ברירה, כדי להגן על עצמה נגד מתקפה של נשק כימי בעתיד, וכדי לפתח יכולת הרתעה. זאת בניגוד להכחשותיה של איראן, יש בפעולותיהבתחום הגרעין משום הפרה של האמנה למניעת הפצת נשק גרעיני (NPT)לאחר מכן, קיבלו "כל אייתוללות הגרעין כולל הנשיא דהיום אחמאדיניג'אד שלאירן חייב להיות יכול גרעין".תחבולותיה של איראן מול הסוכנותהבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א) בראשות היו"ר ד"ר מוחמד אל-בראדעיהמצרי, האישיות הגבוהה בנושא זה תנהג כאילו הוא מאמין לכל שקר ולכל דבר הבל שהאיראניםפרסמו, והפיץ דו"חות מרגיעים, שתרמו לדחיית החשיפה של המיזם הגרעיני האיראני.המטרה ברורה והיא: להעלים ממנה ראיות מרשיעות על מאמציה להשיג נשק גרעיני. כדי לחפותעל שקר אחד, הסתבכו האיראנים בשקרים אחרים. בסופו של דבר מצאה עצמה איראן אפופה במארגסבוך של שקרים, כשהיא מתקשה למצוא בו את ידיה ורגליה. האיראנים פיזרו את המתקנים הללו ברחבי המדינה, וחלקמהם אף בנוי מתחת לאדמה, בבונקרים מבוצרים היטב. מרגע שאיראן החליטה להצטייד בנשק אטומי, היא נקטהתחבולות ותחכום שהציגו ככלי ריק את שירותי הביון המערביים, איראן התחכמה להם וטמנהמלכודת ערמומית לשירותי הביון של המערב וכולםנפלו לתוכה. מתחת לאפםשלשל המערב , הקימה איראן מיזם ענק ומסוכן מאין כמוהו, שנועד להביא לה את הנשק האטומיהנכסף. פצצת אטום, ללא האמצעים הדרושים להעבירה ליעדה, אינהשווה הרבה. לפיכך, באופן מקביל לפיתוח הגרעין, פיתחו האיראנים מיזם של טילים לטווחבינוני וארוך, ועמלו קשה על בניית ראשי חץ שיוכלו לשאת את חומרי הנפץ האטומיים.

לראשונה נחשף הסיפור האמיתי בפני המערב ובמיוחדבפני השירותים האמריקניים ב 1998. ביום שהתייצב המדען הפקיסטני שערק מארצו, ד"ראיפטיחאר חאן צ'ודרי-וגילה להם את האמת על שיתוף הפעולה החשאי בין איראן לפקיסטןוכן הביע את דעתו הנחרצת שכאשר תשיג איראן נשק אטומי, היא תשתמש בו ראשית נגד מדינתישראל. האבסורד בכל הסיפור הזה עדותו וגילוייו לא זכה לשום תהודה. השירותים האמריקנייםפשוט קברו את הפרוטוקול, לא פעלו על פיו, לא שינו את מדיניותם, וגם לא הזהירו את בניבריתם, היו צריכות לחלוף עוד ארבע שנים תמימות עד שהאמתעל איראן תיחשף, (בתחילת שנת 2004 הופיע ד"רחאן עצמו בטלוויזיה הפקיסטנית, ובווידוי נרגש הודה שהוא אכן מכר ידע לאיראן ועדמדינות) . אולם היה כבר מאוחר מדי. העדויות שהגיעו עתה מכלעבר פקחו בהדרגה את עיני המערב והוכיחו להם שסכנת הגרעין האיראני אינה פרי דמיונה החולנישל ישראל - אלא מציאות קשה ומרה, שחייבים להתמודד אייתה. מרגע זה ישראל הפכה למקורמידע מרכזי על הנעשה באיראן. אולם לא היה די בהשגת מידע מודיעיני. ישראל ניצבה,מאוימת, בפני עולם שנרתע מנקיטת כל צעד תקיף נגד איראן. לא היתה לה ברירה אלא לפתוחבמלחמת חורמה נגד הגרעין האיראני.

שבועות לפני פרישתו מהתפקיד ראש הסוכנות הבינלאומיתלאנרגיה אטומית, מוחמד אל-בראדעי ונציגים רשמיים מטעם איראן, ניהלו מגעים לגיבוש הסכםשתסיר את הסנקציות מעל טהרן ותאפשר לה להמשיך בהעשרת האורניום, בתמורה לשיתוף פעולהעם פקחי האו"ם. בובעת בנו משטר האיתולות בחשאיות מוחלטת מתקן חדש, סמוךלעיר קום, שבו מעשירים אורניום בשלושת אלפים סרכזות. איראן ממשיכה להטיח איומים בישראל ובו בעת היאחותרת לייצור נשק להשמדה המונית במסווה של תוכנית גרעין אזרחית, לכן יש יסוד לחששות הישראלים מפני האיום האיראני. האיראנים ממשיכים לזלזל בעולם ולהתקדם בתוכנית הגרעיןשלהם. נראה שהם פועלים בתבונה רבה. גם הסנקציות שעליהןהחליטה מועצת הביטחון, הוטלו באיחור של שנה וחצי, בעיקר בגלל המהלך התמוה של הנשיאאובמה, שרצה קודם כול "לקיים דיאלוג" עם האיראנים ולהגיע איתם להבנה בדרךדיפלומטית. הדיאלוג נמוג כחלום תמים למדי - הניסיון האמריקני לנהוג בחביבות באיראניםגרם לכך שהסרכזות האיראניות הרוויחו עוד שנה וחצי של פעולה אינטנסיבית. המאמץ הדיפלומטילעצירת תכוניתה הגרעינית נכשלכישלון חרוץ. החידלון של המערב, האטיות בתגובותיו, נטייתו לטמוןאת ראשו בחול ולא לנקוט אמצעים נמרצים נגד איראן - כל אלה מחריפים את המצב.

תחבולותיה של טהרן היו ידועות מראש, ואין זה מפתיעשסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית ברשות ד"ר מוחמד אל- בראדעי התעלמה מכלהנורות האדמות שהיו ידועות וטאטא אותם תחת השולחן. כיום איראן חצתה את הסף הטכנולוגי, כך שההגעהליכולת גרעינית צבאית היא עניין של התאמת האסטרטגיה ליעד של ייצור פצצה גרעינית. ואין על כך ערעורין. במקביל מצהיר נשיא איראן מעל כל במה אפשרית העם האירני לאיוותר על זכויותיו הלגיטימיות ובעיקר רכישת הטכנולוגיה הגרעינית.

בידי ממשלת איראן כבר ישנה היכולת לנקוט את הצעדיםשנדרשים לייצור לנשק גרעיני. האיראנים קיבלו עזרה ממדענים זרים, וזו אפשרה להם להתגברעל מכשולים טכניים משמעותיים בדרך להשגת המטרה, לאיראן יש יכולת להרכיב תוך זמן קצרפצצת גרעין ולבצע ניסוי גרעיני תת קרקעי אם תחליט על כך. משמעות הדבר היא שההחלטה אםלהרכיב נשק גרעיני תוך חודשים אחדים נתונה למעשה בידי מנהיגי איראן ובראשם המנהיג העליון. , לאור המצבהחדש הזה ניסתה מועצת הנגידים של סבא"אובראשם היו"ר החדש "יוקיה אמאנו וכשלו בניסיונותיהם להעביר את התיק הגרעינישל אירן למועצת הביטחון הבינ"ל לאור העמדות והנחישות של המדינות הבלתי מזדהותבנוסף לרוסיה וסין שסיכלו כל החלטה בהקשר זה.

אם לאיראן תהייה בעלת נשק גרעיני, תיווצר מציאות חמורהביותר ובלתי נסבלת במידה רבה עבור המערכת הבינלאומית ובפרט עבור העולם החופשי ואת זה המערב מתחיל לקלוט ביתר הססנות שהייתה מאופיינת בעבר. הימצאות איראן במרחבהסף, והידיעה שתהייה מסוגלת לייצר פצצה גרעינית, תערער עוד יותר את היציבות באזור,באופן שיפגע באינטרסים של העולם החופשי. בין השאר, משום שמספר מדינות עלולות שלא להמתיןעד שאיראן תחצה את הסף ואם הן תשתכנענה שאין מי שיעצור אותה, הן עלולות להתחיל במאמץמשלהן להצטייד בנשק גרעיני, כפי שחלק ממנהיגי האזור העידו על כוונותיהם, והן משום שאירןתוכל לצייד את שלוחיה בפצצה מלוכלכת, מה שעלול להפוך לכאוס גרעיני באזור ובעולם, ולהפוךאת העולם לפחות יציב ויותר מסוכן. המשטר הקיצוני באיראןמקווה להפוך באמצעות הצטיידות בנשק גרעיני למעצמה האזורית המובילה. זאת הן באמצעותיצירת איום על יריבים והן באמצעות עידוד גורמים חתרניים המזוהים עמו אידיאולוגית. המסקנה העולה מתמונה זו היא שיש חשיבות רבה לא רקלמנוע מאיראן להצטייד בנשק גרעיני אלא גם למנוע ממנה להפוך למדינת סף גרעינית. המערכתהבינלאומית מודעת לכך שצעד זה הוא חיוני וכל המדיניות המנוהלת מול איראן מאז 2002 מיועדתלהשיג יעד זה. זו הסיבה שהדרישה הבינלאומית, כפי שהיא מופיעה בהחלטות מועצת הביטחוןהרלבנטיות ובהחלטות מועצת הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית, שלמרות שזמן רב בוזבזלכאורה במאמצים דיפלומטיים עקרים, האם ניתן לבלום את איראן ולאפשר לעם האיראני לשובולהיות חבר מכובד במשפחת העמים שוחרי השלום והחופש? למשטר האיראני חולשות רבות, וניתןבהחלט להבהיר לו שוויתור על הרעיון של מדינה בעל יכולת גרעינית היא דרך הפעולה המועדפתעבורו, שכן דבקות בה תסכן את האינטרס הבסיסי שלו לשרוד בשלטון.

"הזמן אזל לאובמה" איראן משחקת שח- מט בכל הקשור לגרעין- ומנגד העולםמשחק שש בש ומגלגלים קוביות!!! אםבעבר המערב דחתה את האפשרות לפעולה צבאית נגד איראן בעתידהנראה לעין, והם קיוו שיהיה ניתן לפתוראת המשבר עם איראן בדרכים דיפלומטיות והשימוש בכוח צבאי יהיההמוצא האחרון, היום מסתמנת מגמה של צחצוח חרבות מוחשית מאי פעם שגובר והולך.התרגיל האחרון בשבוע שחלף לווה בהכרזות לוחמניות מצד מנהיגים אירניים. מעגל זה של הצהרותוהצהרות שכנגד כדוגמת: סגירת מיצרי הורמוז, מביא את האזור לסף מסוכן, גם אם איש מןהצדדים אינו מעוניין בהסלמת העימות עד כדי שימוש בנשק. מי שיושב על כס ההנהגה באירן,תהיה זהותו אשר תהיה, איננו יכול להתעלם מהתפתחויות אלו, ועליו להתייחס אליהן במלואהחומרה. למרות שהאיום "ריק מתוכן" ומלמד על רצונה של איראן להצטייר כמעצמהאזורית. על הקהילה הבינלאומית להתמודד עם "הבריונות האיראנית". בנוסף: בריטניה שיגרה אתמולמסר מאיים ותקיף כלפי איראן בנוגע לאיומיה של טהרן לסגור את מיצרי הורמוז, הודיעו בריטניהוארה"ב כי יגיבו "במעשים" נגד מהלך שכזה עד כדי מלחמה. חילות הים המערבייםיעשו כל שנדרש כדי להבטיח את התנועה הסדירה במייצרים.

קרנבל חג המולד בשווקי אירופה

2012-01-04T13:51:00.003+02:00

חגיגות חג המולדולאחריו סוף השנה האזרחית הפכו ביבשת אירופה לקרנבל ססגוני וממוסחר ובשנים האחרונותרבים הבינו את הפוטנציאל הכלכלי העסקי שלהם, האווירה החורפית עושה את שלה כחג שכולו אור ומתנות. השלג והגשם שהםחלק בלתי נפרד בתקופה זו של השנה בחלק הצפוני של כדור הארץ. מביאה בעקבותיה לעולםהנוצרי אווירה משפחתית, אשר מצליחים לעצב תחושה של מסר, חלום ואגדה, בכל מקום בומתקיימת התרבות המערבית הזאת זה מכבר הפך האירוע לאוניברסאלי עם סיממני לאירועחילוני -העריםהעיריות והכפרים, מוציאות את העיטורים, הקישוטים שלהן, ומתחילות להתגנדר לכבוד חגהמולד והסילבסטר שבא אחריו, השווקים מוקמים בכל רחבי אירופה, ומהווים הזדמנותלטייל ולהנאות. בקתות עץ קטנות בהן מוצגיםלמכירה מוצרים טיפוסיים מאפים, כבד אווז, פשטידות גבינה ובשר יין חם, בירה מהחבית.הדוכנים הפזורים מסביב מוכרים את שלל מרכולם- טעמים ומתוקים, מאפי חג, יין חם עםקינמון, קרואסונים בטעם וניל, כדורי שוקולד משובח עם רום ומגרות העין וחך ועוד הידנטויה. כמו גם חפצי עבודת יד, בובות וצעצועים מעץ ,וכמובן עץ אשוח וזיקוקי דינור, בצד מופעי הרחוב מרהיבים. אלההם רק חלק קטן מהאירועים המתרחשים בעונה זו של השנה, מפגשים עליזים עם סנטה קלאוסוהחלפת מתנות, זוהי הנאת הגדולה של הקטנים כמו של הגדולים!!! בין השווקים השוניםישנם הבדלים דקים, המשקפים תרבות מקומית, מנהגים מקומיים, אופי מקומי ומוצרים ייחודייםלאזור – כולל מוצרי מזון, סיור בשוק חג מולד היא חוויה קולינרית מרתקת ומשביעהמאוד לדוגמא: היין האדום החם שמוגש vin chaudמדובר ביין אדום שמחומם בעדינות עם תבלינים שונים. בד"כ מקבליםאותו בספל זכוכית או חרס. בחורף המקפיא של אירופה אין משקה נפלא ומחמם כמוהו וכאשריורד שלג משפר את המשקה אף יותר. אחרי שהתחממנו מעט צריכים לאכול משהו. להנאת אוכליהבשר מגישים בשווקי חג המולד מאכלי בשר טעימים רבים. תמיד יימצא בשטח דוכן גריל כלשהועם מבחר נקניקיות וסטייקים. הנקניקיות בד"כ יישקפו את הסוג האופייני לאזור בונמצא השוק ניתן לבלות יום שלם ליד מתקן הצלייה המהפנט הזה. חג המולד היא אחת התקופותהיפות ביותר באירופה, אמנם מזג האוויר קודר והימים קצרים, אבל את האפרוריות מאיריםשווקי חג המולד הססגוניים. מהשהתחיל בדמות הידועה :"סנטה קלאוס" הדמיונית הרתומה לצמד איילי צפוןוגוררת מזחלת ובה מתנות לילדים צמח ברבות השנים לתעשיית ענק של שווקים ומזכרות בכלרחבי אירופה ובמיוחד במערבה, התעשייה סביב סנטה והמתנות זה דבר שלא מכירים בארץוקשה להבין את העוצמה של זה. דמותו של "סנטה קלאוס" הוא אחד הסמליםהמרכזים המאפיינת את החג, למעשה הקשר שלה לחג קלוש ונוצר רק במאות האחרונות. הקדושניקולאס חי באימפריה הרומאית לפני כ-1600 שנה והיה ידוע בנדיבותו ואהבתו לילדים,באותה תקופה נרדפו בני הדת הנוצרים בידי הקיסרים הרומאים וניקולס סבל מעינוייםוהשפלות. לאחר מותו הועלה סיפור חייו על נס ודמותו הפכה לאחד מקדושי הנצרות. יוםמותו ב-6 בדצמבר הפך ליום חג. בעבר נחוג יום ניקולאס הקדוש בנפרד מחג המולד וישמדינות שעדיין זה כך, אך הקרבה לחג המולד יצרה איחוד בין שני החגים וסנטה קלאוסהפך להיות סבא חג המולד המחלק מתנות, אמיתות ואגדות המעורבות זו בזו הן חלקן של כלהדתות ושכל החגים שיהיה לכל בני העם הנוצרי באשר הם חג שמח!!! ולעומת זאת "עץ האשוח "הנחשב גם הוא לאחד הסמליםהמרכזיים של החג, הקשר שלו לחג המולד? עצי האשוח ועצים ירוקי עד אחרים היו אחדמסמלי חגי החורף עוד הרבה לפני הולדתו של ישו. העצים ירוקי העד נועדו לסמל אתהעמידה העיקשת וההישרדות בתנאים הקשים של החורף. ושבטים אירופיים קדמונים נהגולקשט בהם את דלתות בתיהם לבקשת מזל ובריאות. החיבור בין עץ האשוח מחגי החורףהעתיקים לחג המולד הופיע בגרמניה לפני כ-400 שנה ומשם נדד לאנגליה וכך הופץ בכל העולםהנוצרי וכיום ניתן לראות בכל בית נוצרי לקראת חג המולד.

חג המולדבמתכונת החגיגית המקובלת בעולם המערבי, קיבל את צביונו באירופה מתקופת ימיהביניים. מאז מחצית המאה ה-19 חוגגים את החג גם כחג חילוני-עממי המלווה במנהגיםלדוגמא: עץ האשוח המקושט והמואר, והאורות המקשטים אותו מייצגים את האור והאש.והענקת מתנות. דמותו של סנטה קלאוס, ומזמורים ושירי-חג. כיום, חג המולד הוא החגהאהוב והנפוץ ביותר בעולם המערבי. הדתיים המאמינים: מתפללים בכנסיות ברחבי העולם,תפילה מיוחדת הנקראת "מיסת חצות" בה לפי המסורת הנוצרית, נולד ישו. גםאם לא אימצנו את מנהגי החג המקובלים, ולא רואים אצלנו עצי אשוח. מעוטרים במנורותצבעונית, מקושט בנרות, כוכבים, קישוטי נייר, סוכריות ופיגורת תלויות. זה עדין לאאומר שאסור לאמץ מנהגים אוניברסאליים. חג המולד הינו שעתן היפה של מתנות הנארזותבאריזות מוקפדות ברחבי העולם. כחודש לפני חג המולד נכנסים מיליוני אדם אשר מאמיניםבנצרות לקדחת של קניית מתנות, והחנויות באירופה וארה"ב ידועות במבצעיםהמיוחדים שהן עורכות בתקופה זו של השנה . בהלת השופינג המטורף נכנס להילוך גבוהה.מתנות חג המולד ידועות יותר מכל- כחג המתנות בעולם המערבי. חג המולד מאופייןבפסטיבלים, מוסיקה ואומנות חזותית. המציג שילוב מיוחד ומלאה השראה. הפסטיבלים בדרךכלל מושכים אל שורותיו את טובי האומנים ובעקבותיו את הקהל הרב שבא לצפות במופעיםהרחוב המרהיבים המתקיימים מתחת כיפת הרקיע בכיכרות הראשים הירדים ממלאים אתהכיכרות, ורחובות הקניות המרכזיות של העיר או הכפר. עם עץ אשוח מרהיב, בקישוטיםופנסים המנצנצים בלילה.

מעטיםמהישראליים נמצא אותם לדוגמה: בשוק הפרחים הצף באמסטרדם, על שלל הצמחים והצבעיםשבו. "ובכיכר הדאם" שהופחת לחגיגת אורות מרהיבה. בעץ האשוח המוצב בכיכרטרפלגרTrafalgar בלונדון. או בשווקים הפתוחים בחבל נורמנדי, עלשלל הטעמים, האוכל וקוניאק התפוחים הקאלבדוס הידוע. או לשם שינוי בעיר האורותפריז, שנרות וקישוטי נייר בשלל צבעים וצורות עוטרים את חלונות הראווה, ובכך הםמשתתפים באווירה הקסומה שמיצג חג זה. החגיגה היא טוטאלית ומתפרסת על כל מקוםציבורי בעיר בשווקים הפתוחים, בכיכרות, ובפתחי תחנות המטרו והרכבת בדוכניםו-ע"ג השולחנות פזורות סירים וצלחותעם שלל תוצרת הבית, אשר כוללות תבשיל בשר למיניהם , נקניקיות תוצרת בית, גבינותמכל הסוגים והטעמים, פירות וירקות וכמובן לחמי בריוש ובגטים ושתייה למכביר, הפרטמצביע על הכלל ואת המראות האלה אנו רואים לאורכה ולרובה של מדינות אירופה. וזה רקעל קצה המזלג.

למרות שזה לא חגשהדת היהודית מסמפתת במיוחד, ויש כאלה בייננו שסולדים מעצם הרעיון של המסיבותהראוותניות המתקיימות בבתי מלון ובמקומות הבלוי- הפאבים ובתי הקפה ביום הסילבסטר.הרי שאי אפשר שלא להתלהב מהתחושה החגיגית של הימים האלה בעולם המערבי בכלל ובמיוחדבאירופה למרות שזה איננו חג שלנו. קדחת המתנות איננה פוסחת גם על הישראליים כל מי שנוסע בתקופה זו של השנה ברחבי העולםמרגיש ללא ספק את אווירת החג. הישראלי המצוי בעל האמצעים רצים בתקופה זו"לבהלת השופינג" הנפתח באופן רשמי את עונת המבצעים והמציאות. מרביתם עםלא כולם מציפים בהמוניהם את החנויות והכל-בו הגדולים- בחיפושם אחרי מוצריאלקטרוניקה , וחשמל. בצד בגדי מעצבי אופנה, ואבזרים אחרים לבית בהנחות גבוהות.הקונה הישראלי מדלג מחנות לחנות, לבחור בכל אחת רק את המציאה הגדולה ביותר. כל כך מאפיין את הצרכן הישראלי!!!

הישראלי אימץ לעצמו מנהג!!!החגים הפכו לתירוץ לבולמוסקניות!!! אין זה סוד כל מי שבילה חג מולד אחד בחו"ל כבר יודע להיכן לנסועבכדי להגשים את המטרה. ועד שגם אצלנו יהיובהלת שופינג לראש השנה העברית או לחג העצמאות נישאר עם הקושיות המקומיות. שכחתם מהזה להיות יהודים? לכו מהר טוסו ותקנו!

קציר המלח בים המוות

2012-01-04T09:08:00.001+02:00

למעלה משש עשורים מדברים על הבעיה ולצערנו הרב לאקרה כלום. הגיע הזמן שמדינת ישראל תפסיק לדבר ולקיים דיונים ותתחיל לעשות הירידה שלהמים התחילה ב-1954 עם הגבהת סכר דגניה. מאז עברו את הסכר מים רק פעמיים בחורפים גשומיםבמיוחד. הירידה נעשתה מובהקת בשנות השבעים של המאה העשרים. זו היתה נקודת המפנה. אבלמפעלי ים המלח לא רק לוקחים מים אלא לוקחים שלוש מאות וחמישים מיליון מטרים מעוקביםמים מסוג אחד ומחזירים מאתיים וחמישים מיליון מטרים מעוקבים מים מסוג אחר - וזה נזקסביבתי שנוסף לירידת המפלס. ים המלח נמצא בתהליך של הצטמקות מתמשכת במאה הנוכחית משתיסיבות עיקריות: ניצול מקורות המים של הים, וכן ניצול מי נהר הירדן ושל הנחלים הזורמיםאליו ממורדות ההרים, והפעילות התעשייתית של מפעלי ים המלח בחלקו הדרומי. בריכות האידוישל מפעלי ים המלח, הביאו לירידה נוספת במפלס המים של הים ולמעשה הפכו את האגן הדרומישל ים המלח לרצף בריכות. בבריכות אלה שוקעים חומרי גלם כמו מלח בישול וסידן כלורי,והתמיסות הללו מוזרמות, לאחר שאיבדו מחצית מנפחן, לאידוי נוסף. אחרי אידוי זה שוקעקרלניט, חומר גלם ממנו מופק אשלגן, ובתום שנה הוא נאסף ומוזרם למפעלי האשלג.

הבעיה מתברר רחוקה מלהיות רק של הים עצמו, מעבר לתופעתהבולעניים המטרידה והמסוכנת, נסיגתו המהירה של הים השפיעה באופן ישיר על מיקומם שלנביעת המעיינות מסביב לים המלח, אם בעבר הנביעות היו במקום מסוים, עכשיו הן נדדויחד עם קו החוף, מה שגורם לכך שהמקומות שהיו בעבר ירוקים ומלאי חיים מתייבשים ,המקוםהבולט ביותר שבו ניתן להבחין בתופעה המכאיבה הוא שמורת "עינות צוקים". האגםהמצטמק בשמורה החבויה של עינות צוקים הוא רקחלק קטן מערכי הטבע החשובים שהולכים ונמוגים בקצב מהיר יחסית לשעון הטבע במקום הכינמוך בעולם. בנוסף: תופעת הבולעניים באזור ים המלח הם תופעה ידועה– בורותהנפערים במפתיע, בשל ירידת מפלס מי הים, שגורמת להתמוטטות שכבות האדמה התחתונות ומאיימתעל כביש ים המלח. "כביש ים המלח" מהווה פצצה מתקתקת, ובכל רגע נתון עלוללהיפער בכביש בולען ולגרום לקריסת הכביש ולסכנת נפשות לנוהגים בו.

גורלו של ים המלח בכי רעה העיקרון בתחילת המאבק הדגיש"המזהם משלם" כלומר מפעלי ים המלח צריכים לשאת במימון קציר המלח כולו,וכן יש לבחון הטלת מס חדש על רווחיהם של מפעלי ים המלח מעל רף מסוים כדי להגדיל אתחלקו של הציבור ברווחים המופקים ממשאב השייך לו, ההיגיון העומד מאחוריהמס החדש דומה לזה שהוטל לא מזמן על מפיקי הגז והנפט, בעקבות ועדת ששינסקי. חוות הדעת המשפטית הזו הייתה מונחת כאקדח טעון על שולחנו של האוצר כאשרדן בנושא כאוב זה. שטר הזיכיון מיושן ואינו כולל בתוכו התייחסות לבעיות הסביבתיות שנוצרובמשך השנים. לכן יש מקום לפרש אותו בצורה תכליתית ומעודכנת. מלבד זאת, אם פירוש מילולישל שטר הזיכיון גורם לפגיעה בציבור - יש לשנות ולעדכן אותו. גם על הזכיין וגם על המדינהמוטלת חובה להתחשב באינטרסים נוספים פרט לאינטרס שבהפקת תועלת כלכלית ממימי ים המלח,כגון אינטרסים סביבתיים, בריאותיים ותיירותיים. אחריות המדינה לוודא שלא ייווצר מצבשבו אדם או חברה מרוויחים מאוצרות הטבע של מדינת ישראל מבלי לתת לציבור תמורה הולמת.מפעלי ים המלח מפיקים זה שנים רווחי עתק ממשאבי ים המלח השייכים לכולם, ומשלמים תמורתםתמלוגים זעומים למדינה. הפתרון שנבחר כדי למנועאת הצפת המלונות בים המלח, הוא: לבצעבמהירות האפשרית קציר מלח מתחתית הים במילים אחרות: לגרד את שכבות המלח מקרקעית יםהמלח – אותן שכבות המצטברות וגורמות לעליית המפלס כדי לאפשר בניה ופיתוח של אזור יםהמלח "היתרון הגדול של הקציר הוא שמחירו ומשך הזמן שהוא דורש ידועים. במקביל תוקם קרן לפיתוח של אטרקציות תיירותיות באזור,וחלק מהמימון יגיע גם ממפעלי ים המלח. תפקידו של המהלך - גם לשמור על הסביבה האקולוגיתבסמוך לפיתוח הכלכלי התיירותי. בנוסףלכך יש לבחון צמצום פעילות מפעלי ים המלח וכן את ההשפעות של מפעליים המלח גם על האגן הצפוני. יש להשתמש בכספים לטובת שיקום סביבתי לנזק האדירשנגרם לאורך השנים כתוצאה מהפעילות התעשייתית של מפעלי ים המלח. "לנוכח הנזקיםהסביבתיים כבדי המשקל שגורמת פעילותם של מפעלי ים המלח לים המלח ולאזור, על הקרן להיותממומנת ברובה מכספי התמלוגים שיפרישו המפעלים לקופת המדינה .

את הזעקה להצלתו של הים אסור לעצור כאן. מוכרחים,בכוחות משותפים, יחד עם ארגוני הסביבה השונים, עם אנשים שאכפת להם ועם הציבור כולושלא מוכן לוותר על המקום הנפלא הזה - להמשיך ולדרוש מהמדינה לעשות הכול כדי להציל אתהים שלנו.

גם בימים אלה ממשיכים ארגוני איכות הסביבה והטבעבמאבקם הסיזיפי להצלת ערכי הטבע הייחודיים שהולכים ונעלמים בסביבתו של ים המלח, בשלירידת מפלסו בקצב מסחרר.ובמקביל אנו מתבשרים למרות שהממשלה אישרה את ההסכם עם כיל ע"פ הצעת משרדהאוצר ובהתנגדות חריפה של שר התיירות ואיכות הסביבה הסכם רצוף בטעיות שנרקח במחשכים-הוגשה עתירה לביטול ההסכם "קציר המלח" לטענת העותרים: החישובים שמשרדהאוצר התבסס עליהם בהסכם שגויים.

הונאה תעמולתית מבית היוצר עבאס את משעל

2012-01-03T16:07:00.002+02:00

האם ישראל צריכה לקבל בברכה את דבריו של משעל.החמאס יתמקד מעתה במחאה עממית, או שמא זה תרגיל?

אליה וקוץ בה! לפני שדברים יצאו מכל שליטה לחאלדמשעל סיבות טובות לנסות להסיח את דעתם של הישראלים, זאת בעקבות ההבנות שהושגו בין יו"רהרשות הפלסטינית, מחמוד עבאס (אבו מאזן), לבין משעל בדיונים שניהלו צמד שוחריהשלום שני הארגונים סיכמו על הפסקת אש זמנית (הודנא) בגדה ובעזה והתמקדות במאבק עממיבלבד, נוסח "האביב הערבי" למחאה עממית יש "כוח של צונאמי", כפישכבר הוכח בעולם הערבי. הצהרות מעין אלה אינן מובנות מאליהן, מצד אחד הוא מצהיר תםעידן הטרור, אך מנגד הוא מתכונן למלחמה. זו הינה הונאה תעמולתית מכוונת שמורכבת מהשקריםמבית היוצר של חאלד משעל. זהו עוד תרגיל הממחיש את הקלות הרבה שבה עלולים להיגרם הסחתדעת ואיבוד אינפורמציה תוך כדי צפייה במסך הקטן.

כל בר דעת מבין שאין בשלב זה שינוי אסטרטגי או אידיאולוגיבמדיניות החמאס, אלא צירוף של נסיבות טקטיות. בחמאס מזהים שהשעה אינה נוחה לביצוע פיגועיטרור, הן בשל האווירה בציבור הפלסטיני והן מחשש לפגיעה ישראלית בשליטתם ברצועת עזה.ולראיה ראש ממשלת חמאס ברצועה איסמעיל הניה מצוטט: כי "הדרך היחידהלשחרור האדמות הכבושות היא המאבק המזוין". החמאס אינו מתכוון להצהיר על הכרה בישראלאו קבלה של הסכמי השלום עמה, אלא לנופף בשני דגלים מרכזיים: ההתמקדות במחאה עממית והסכמהלהקמת מדינה בגבולות 67'. אין בכוונת הארגון להניח את נשקו או להפסיק את התחמשותו.בשטחים הפלסטינים קיימים שני מחנות האחד קיצוני יותר השולט ביד רמה ברצועת עזה והרוצהלהקים בה מדינה אסלאמית כשהוא נתמך על ידי איראן והשני מחנה קיצוני פחות שאיננו שולטלמעשה בשום תא שטח וישראל היא שמחזיקה אותו חי ונושם כדי שיהיה לה פרטנר לאיזה שהואהסדר שאולי יושג ושאולי ייושם בעתיד.

גם אבו מאזן בוחל ידיו עמוק בצלחת- ולשם כך הדיחבפתאומיות, את מפקד הכוחות הפלסטינים בגדה "הגנרל דיאב אל עלי" , ומינהתחתיו את "הגנרל נידאל דוקחאן מודיעני " מי שהיה עד כה ראש המודיעין הצבאיהפלסטיני המוגדר כאיש צללים, והכל להיערך לקראת שינוי מהותי במצב הביטחוני בגדההמערבית, שבמרכזו יעמדו ארבעה שינויים אשר בסופם יביאו לפריצת מה שאבו מאזן מכנה 'התנגדותעממית בגדה', נוסח ההפגנות ההמוניות שנערכו ונערכות במדינות בהן פרץ האביב, או המרדהערבי . בסופו של דבר השניים החליטו כי בעוד כל אחד מהם שומר על עמדתו, שניהם מסכימיםעל ביצוע. מינויו החדש לתפקיד מפקד הכוחותהפלסטינים מבשר על התחלת הפסקת השיתוף הביטחוני בין ארצות הברית, ישראל, והרשות הפלסטיניתבגדה המערבית, ועל שובן של הרשתות הארגוניות והטרור של החמס והג'יהאד האיסלאמי לפעולמחדש בגדה. במצב חדש זה לכל הדעות יהיה מאד קשה לראש הרשות הפלשתינית על יציבות ביטחוניתבשטחים הנתונים לשליטת הרשות הפלסטינית תוך כדי פעולות העימות עם ישראל, וכי תוך זמןקצר ישתלטו החמס והג'יהאד האיסלאמי על חלקים בערי וכפרי הגדה המערבית. כך נחשף פרצופםהאמיתי של שני שוחרהשלום המזויפים. יתרה מכך אנו מתבשרים "ערב השיחות ביןישראל לפלשתינים בעמאן/ירדן ממנה יו"ר הרשות את המחבל "מוחמד דמרה"שהיה מעורב בפגועים נגד אזרחים ישראלים- מינוי של מחבל למשרת אימון מייתרת למעשהאת שליחו המיוחד של רה"מ להצגה חסרת תכלית- אבו מאזן במינוי זה מעבירלישראל מסרים כה ברורים של חיזוק הטרור,לכן ניתן להצביע מראש על כישלון המגעים.

ארץ ישראל היא מוקד אנרגטי ליצירת ניגודים ,והמדינותששוכנות סביבה הן התגובה לכל הניגודים האלו. ואם נלך אחורה בזמן נראה שבכל תיעוד היסטוריהמצב הזה היה קיים. במילים אחרות, זהו לא מצב שמתרחש כבר מספר שנים אלא מצב שיש לוהיסטוריה שלמה. ומתוך ידיעה זו ולמרות ניסיונות עבר כושלים לנסות להביא את השלום המדובר,הוא מעולם לא התרחש והסיבה לכך היא מפני שתשומת הלב של כל העמים שמעורבים כאן עדייןלא מוכנים לשלום, "כל עוד קיימת התנגדות מטעם הפלשתינים לשלום במזרח התיכון- הואלעולם לא יוכל להתגשם."

הירוקים נגד הנחת מסילת ברזל לאילת

2012-01-03T13:04:00.001+02:00

פרויקט קו הרכבת לאילת נכלל במסגרת תוכנית נתיביישראל שאישרה הממשלה להוספת כבישים ומסילות רכבת בעשור הקרוב. הפרויקט כולל הנחת מסילת ברזל כפולה מנחל צין ועדאילת. קו הרכבת יאפשרשינוע מהיר של סחורות מהמזרח לאירופה (ולהיפך) - במסלול עוקף תעלת סואץ. לכל המתנגדים נגד הפיתוח הרכבת לאילת – "נמל אילת יהיה אלטרנטיבהלנמלי אשדוד וחיפה" בסופו של יום כולם ירווחו ממסילת הרכבת לאילת. יתרה מכךהמצדדים פרויקט זה טוענים ואולי בצדק- שחשוב לפתח אלטרנטיבה לשחיתות של נמל אשדוד,"שהקוזה נוסטרה" הפכה אותו למרכז סחיטה של המדינה ושל יבואנים ויצואנים בישראל.הבידוד הגיאופוליטי של ישראל גורם לתלות מוחלטת שלהבסחר הימי. יותר מ-99% מסך המטענים לישראל וממנה מוסעים בים. למעשה, נמלי הים הם השערהאסטרטגי הבלבדי לשינוע סחורות אל ישראל וממנה. התלות הכמעט מוחלטת של ישראל בנמליהים שלה עוד מחריפה והולכת. אם בעבר איימו טילי החיזבאללה על נמל חיפה, כיום מאיימותרקטות החמאס על נמל אשדוד. המסחר הישראלי נתון, כמעט כולו, לחסדיהם של המחבלים בלבנוןובעזה. במצב זה הופך נמל אילת לחיוני מאין כמוהו. זהו השערהעיקרי לסחורות המגיעות לישראל מאסיה וממדינות המזרח הקרוב והרחוק. קו מסילת רכבת מן המרכז לאילת הוא חיוני וכדאי מאיןכמוהו. קו רכבת מודרני ומהיר יהיה גשר יבשתי בין אסיה לאירופה ויחליף, בשעת הצורך,את תעלת סואץ. מסילת הברזל תשמש את המשק הישראלי ובה בעת גם את השווקים באירופה ובאסיההסוחרים ביניהם.

הניסיון העולמי מלמד כי פרויקטים תחבורתיים המקשריםמספר מדינות מהווים, בסופו של דבר, מנוע צמיחה חשוב מאוד לכלולותיהן של המדינות המשתמשות.התועלת איננה מצטמצמת לתחום התחבורה אלא ניכרת בכל המשק. מערכת תחבורה מהירה ונוחההיא כלי יעיל לפיזור של האוכלוסייה על פני המדינה ומעודדת מעבר אוכלוסין להתגורר באיזוריםמרוחקים. ממשלות ישראל שבות ומצהירות על מחויבותן לפיתוח הנגב. הדרך הבטוחה והיעילהביותר לפיתוח הנגב עוברת על גבי מסילת הרכבת לאילת. רק מסילה כזאת תפתח את עיר הנמלהדרומית, תזרז הקמת יישובים ומרכזי מסחר ותיירות לאורכה, תסייע לתיירות ותניע את גלגליהמשק כולו. וכל זאת, בלי לפגוע בסביבה ובלי להכביד על קופת המדינה. לפני ממשלת ישראלהחדשה עומדים אתגרים רבים. פיתוח הגשר היבשתי מנמל אילת למרכז הארץ, הוא אחד החשוביםבהם.

קידום הפרויקט כפי שהיה צפוי גרור התנגדות מצד ארגוני הירוקים ואיכות הסביבה בטענה ששמורות טבע ואתרים ארכיאולוגיםשבאזור יפגעו קשות. שלוש חלופות לתוואי מסילת הרכבת לאילת - מוגדרותעל ידי ארגונים וגורמים ירוקים ואיכות הסביבה כבעייתיות ומאיימות על אתרי הטבע תביאלפגיעה אקולוגית בבתי גידול, לדחיקת חיות בר מדבריות ועוד. יתרה מכך הארגוניםהמתנגדים טוענים שהשאיפה לקצר את זמן הנסיעה ממרכז הארץ לגרום נזק סביבתי חסר תקדיםבערבה.

כחלק מהליך המקובל וקידום הפרויקט, מתקיים דיאלוגפתוח הן לגבי בחינת מקיפה לגבי חלופות המוצעות, תוך שיתוף פעולה בין נציגי הארגוניםהסביבתיים, הוועדה המחוזית, צוות התכנון מטעם רכבת ישראל וכל בעלי העניין..

צריך להבין שבמדינה כל כך קטנה וצפופה כמו ישראל,כמעט כל פעולה, פרטית או ציבורית, שנעשית בקרקע-תפגע באתרי טבע, לכן צריך לרכז את המאמץרק בנושאים החיוניים כגון הנושא שלפנינו ותוך הצגת אלטרנטיבות מעשיות! כולנומודעים והירוקים בפרט שהסיכוי היחיד להפחית משמעותית את מספר כלי הרכב על הכבישים-בנייתמסילות ברזל לאורכה ורוחבהשל הארץ ,למרות שזה עלול לפגוע בנוף ובשטחים פתוחים - האם קברניטיאיכות הסביבה והירוקים , אינם קולטים ומבינים, איזו התפתחות דרמטית תביא לאזור ולאילתמסילת רכבת. אין דרך לאכול את העוגהולהשאיר אותה כמעט שלמה?

דור שלם של מנהיגים ערבים ירדו מהמפה העולמית

2012-01-02T15:34:00.000+02:00

במרוצת השנה שחלפה2011 אנו רואים התהוות פוליטיתהיסטורית לאורך חופיו המוסלמיים של הים התיכון, ממיצר גיברלטר ועד מיצרי הבוספרוסהמכונה : ''האביב הערבי'' . שנת2011 תיזכר בכל הקשור למזרח התיכון כשנה שדור שלם של מנהיגים ערבים שירדו מהמפההעולמית, ולעת עתה אין להם יורשים באופק, שורה שלמה של מנהיגים שהאמינו כבלתימנוצחים נפלו שאולה כפטריות אחרי הגשם. לאור מצב זה הזירה המזרח תיכוניתעומדת בסימן חשש לבאות.אחד הגורמים המרכזים ואולי החשוב מכולם נובע מדיניות החוץ שנקט הנשיאאובאמה עם כניסתו לבית הלבן בכלהקשור למזרח התיכון, אובאמה שהתרחק מכל דבר שהזכיר את מדיניותהנשיא בוש כמו מאש, הפגין ניכור כלפי בנות הברית הקרובות ביותר של ארה"ב ובה בעתהפגין חמימות והבנה כלפי יריבותיה-אויבותיה מקרוב, וכן נאומו ההיסטורי בקהיר לעולם הערבי לא הביא למפנהלו ציפה. ממרחק הזמן, ניתןבהחלט להצביע שמדניות זו הביאה בסופו של דבר להקשחת עמדותיהם של הפלשתינים בכל הקשור למשא ומתן בינינו לבינם. הפלשתינים מהרו וקפצו על העגלה-ויישרו קו עם דרישותהממשל האמריקני. הצבת הקפאת הבנייה ביהודה ושומרון כתנאי לחידוש המו"מ מזה, והתנאישל ממשלת נתניהו על הכרה פלשתינית בישראל כמדינת העם היהודי, תנאי שהפלשתינים אינםמוכנים לו, ביטלו כל סיכוי להידברות בין הצדדים.

הזירה המזרח תיכונית עמדה כאמור בסימן החשש מהבאות,החלה סערה גועשת ששטפה את העולם הערבי, לאו דווקא מהמקומות המועדים לפורענות כדוגמת טוניס ומצרים. הנשיא מובארק שנחשב למנהיג החזק בזירה הכללערבית, ושנחשבה במשך שלושה עשורים ליציבה במדינות האזור – למרבה האירוניה לא חשש למנות את בני משפחתו לתפקידים בכיריםולהכתיר את בניו ליורשים אחריו- ובכך שכחך את אלה של גבם נסמך שלטונו כגון: גורמיצבא ובעלי ברית פוליטיים. זו היתה האות לבאות ברגע שנקרתה ההזדמנות איש לא עמדלצידם, ההמונים יצאו לרחובות וביקשו את ראשו של המנהיג הוותיקהעומד בראש שלטון שהפך מזמן למושחת, חלק מהסיבות למשבר המהפכה בעולם העריצות הערבי, כלומר בכל הארצות הערביות, בין שהן רפובליקות ובין שהן ממלכות, מקורן ב"משכיל המהפכני הערבי. כיום אנו עדים שקיימת ערבוביה בין ישן לחדש בחלק במדינות שהאביבהערבי התרחש מככבים היום אלמנטים מהשלטון הקודם במסגרת סדר פוליטי מעודכן.

2011 סימנה את יציאתם של כוחות אסלאמייםמהמחתרת, המאבק לשינוי מדיני ודמוקרטי כלומר בדרכי "המהפכה" עלול להישחתעל ידי קנאותן הסקטוריאלית של הקבוצות הלא-לאומיות,כגון העדות הדתיות והשבטים וקבוצות השבטים ומאבק זה עלול לרדת מהפסים ולהשליך את החברהאו את העם אל מאבק שידמה למלחמות האחים לכל דבר.

במצרים מציירים תמונה קודרת ביחס לנתק הצפוי עם התייצבות ממשל אסלאמיסטי חדש המוטו הוא: "המסגדים הם בסיסינו, הכיפות הןקסדותינו, צריחי המסגדים הם כידונינו והמאמינים הם חיילינו". השריעה היא חוקת המדינה, המאמינים בחזרה למצוות מהמאה השביעיתלספירה. התגברות השיח הפוליטי האסלאמי במצרים, טוניס,ולוב, המתמודדת עתה עם עליה מסחררת בכוחם של האחים המוסלמים והסלפיסטיים והמתמודדיםעל השליטה בשלטון שמתנהלות עתהאיננה מבשרת טובות. התנועות והזרמים הדתיים פועלים כאיש אחדכנגד חברה שלמה שעדין סובלת מהעדר תודעה פוליטית ותרבות, ומדורסנות פוליטית.

החלל שהותירהמנהגים הישנים שלכל הדעות שלטו בעריצות בעמם נותר ריק ללא מנהיגות משמעותית- הניא המודח מובארק איננו עוד כך גם במדינותהאחרות "שהאביב הערבי" יתרחש בתחומם, אין דמות מרכזית שאפשר להצבעה עליהשיכול למלא את החלל שנותר. אתו דין גם לגבי סוריה, מדינה זו שהנהיגה במשך שניםרבות בתחומה את הגורמים הקיצוניים שרויה בימים אלה במלחמת אזרחים עקובה מדם, לעת עתה אסד נשארבשלטון וממשיך לטבוח בבני עמו. למגינת לבם של הסורים-דומה שמרחץ הדמים בסוריה ימשיך. מארצות הברית, שבדיוקקיפלה את הדגל בעירק, אפשר כנראה לשכוח לעת עתה. זהו כנראה גורלה של מדינה חסרת משאביטבע ובעלת חשיבות אסטרטגית זניחה: אף מנהיג לא רוצה לשלוח את חייליו להרג בשבילה. וזאת למרות שע"פ הערכותימיו של השליט הסורי תלוי בספק, וטרם ידוע מי יהיה הכוח ביבוא במקומו ואיזומדיניות יוביל.

אינני שותף לדעה בכדי להתמודד עםהתפתחות זו על ירושלים ליזום מהלך מדיני נועז ומרחיק לכת. הצהרה מפורשת על דבקותנובסיום הכיבוש, במסגרת מו''מ לפתרון במתווה ''שתי מדינות לשני העמים'', מאחרושישראל הצהירה זאת מעל כל במה אפשרית ואילו הפלשתינים דוחים אותה על הסף, לטנגוצריך שני אנשים וברגע זה אין. יתרמכך יו"ר הרשות מעוניין לפרוש מתפקידו כשמעמדה של הרשות משודרג באו"ם,ושני התנועות חמאס ופת"ח יושבים תחת קורת גג אחת. האם מיליון וחציפלסטינים יעשו מה שעשו 80 מיליון מצרים ויגרשו את משטר הדיכוי של חמאס? האם ניתן להתעלם מיעדיה של חמאס ומהתמיכה הדו-כיווניתשלה היא זוכה – הן מבית, על-ידי תנועת "האחים", והן מבחוץ על ידי איראן?

האליטות במדינות ערב המייחלות לכך שמדינותיהן תינתקנהמיבשותיהן ותיסחפנה בהדרגה לעבר מערב אירופה מוזמנות לארוז את חפציהן כבר עתה. שארהחילונים-ליברלים יעשו בחכמה אם ישלימו עם הפסדם במערכה. כיום אנו עדים לתמונה עגומה שעולה אל מול פנינו שאותם אנשים פשוטיםשגמרו אומר והתייצבו בכיכרות הערים ללא כל קשר לזרם, מפלגה או נקמה היסטורית. הםאלה שהקריבו את נפשם על מזבח המהפכה, מי שנהרגו מידם של הבריונים וביניהם קצינים ואנשיכוחות הביטחון, מעולם לא ביקשו לעצמם מלחמה שהדלק שלה יהיו בניהם וילדיהם. הם מחו עלמנת לזכות בחיים בכבוד ושלווה, שאותם יחיו בזכות ולא בחסד ,הם נוצלו להשגת יעדים ותרחישיםשל מדינת-קודש שלא תועיל לאיש זולת ספסרי הדם והטרור.

האם ה"שד האסלאמי" שהשתחרר מהבקבוק יגברבמבחן הקשה אל מול אתגר החופש?

האם גוש האירו בסכנה?

2012-01-02T15:32:00.000+02:00

עשור שנים ליורו אין סיבה למסיבה, אירופה שרצתה להיותכמו אחותה הגדולה ארה"ב אספה מדינות שונות – מטבעות שונים, מדיניות ממשלתית השונהממדינה למדינה ואוכלוסיות של אזרחים שלא מעניין אותם החובות של מדינה אחרת. אלמנט איהודאות אינו ברור, לכן השאלה האם גוש האירו בסכנה היא עדין מרחפת באוויר . לדאונינו הרב הטרגדיה היוונית הדביקה את גוש האירובאירופה, לכן בימים קשים אלה לא כדאי להתנבא לאן פניה של האיחוד האירופי לאור משברהחוב שמאיים על עצם קיומה. יוון איננה היחידה שנקלעה למצוקה פיננסית- אלה הרשימה הזאת התווספופורטוגל, ספרד אירלנד, ואיטליה. לגבי איטליה בפרט הסכנה היא חדלות פירעון, שככל הנראהתהיה בעלת השלכות פוטנציאליות הרסניות על גרמניה במיוחד. איטליה נדרשת לבצע צעדים דרסטייםיותר על מנת להילחם במשבר כגון: הגברת האכיפה נגד מעלימי מס, המסקנה היא כי ללא תגובתמדיניות נחושה, תתגבר הסבירות למשבר נזילות ממשלתי. המשבר מתפשט כמו אבולה זוהי לאשאלה של הסכנה של הידבקות במחלה. ההדבקה כבר התרחשה. כשאתה מבין שנדבקת, אתה חייב לכרותאת האבר כדי לשרוד.

בימים אלה שהעולם חוגג את השנה החדשה שבפתח-ובמקביל מולאים עשור למשטר היורו באירופה המנהיגים נחבאים אל הכילים, כאילו מנסיםהם לא להפריע לשקט הזמני שהושג. ולמרות זאת אסור להתעלם מהעובדה שהבנק המרכזי האירופאיאינו יכול לפתור את המשבר ע"י הזרמת כסף מאסיבית לשווקים בסגנון הנגיד הבנקהאמריקאי, מאחר והאיחוד דאג להוציא את האפשרות הזאת בחוק מהבנק המרכזי בזמן הקמת האיחוד,הרי שידיו של הבנק המרכזי האירופאי כבולות בשלשלאות של בירוקרטיה הנמצאת בידם של הפוליטיקאיםושל כל מדינה ומדינה. בכל מקרה קשה להאמין שמדינות אירופה הגדולות יהיו מוכנות לקחתעל עצמן את החובות של שאר המדינות, הרי שגם הן אינן מלקקות דבש ולחכן האזרח הקטןבאירופה בטח בימים אלה אינו רוצה לזכור לטובה את יום השקת היורו, עבורם זה מסמלעלויות מחירים בכל התחומים, התפיסה שהשתרשה בקרב צרכני גוש היורו שיוקר המחיההתייקרה משמעותית בעקבות אימוץ היורו.

האתגרים של האיחוד האירופאי אינם פשוטים כלל תוסיפולכך את העובדה שהנפילות הראשונות בשווקים התחילו כתוצאה מהורדת הדירוג של ארה"ב.מה עשתה מאז ארה"ב על מנת לשפר את הגרעון התופח – שום דבר משמעותי או במילה אחת:כלום!!! גרמניה שהיא הכלכלה הגדולה, החזקה והמובילה בגוש האירופי, מתקשה לגייס חובולאור נתון זה האם גרמניה תהיה מוכנה להזרמה מאסיבית של כספים לחילוץ המדינות באיחודוהחוב עצמו ירשם ואולי בעיקר לחובתה של גרמניה. לכן בצדק יזעק האזרח הגרמני שזוכר טובמאוד את הסבל של אבותיו משנות ה-20 של המאה הקודמת כאשר כל חסכונותיהם נמחקו כתוצאהמהיפר אינפלציה שנגרמה מהדפסת כסף הדומה לזו שהתרחשה בשנתיים – שלוש האחרונות בארה"ב.העם הגרמני לא יעשה צעד שכזה עבור עצמו, לכן בוודאי שיש התנגדות חריפה לעשות צעדשכזה עבור אזרח האיטלקי, ההונגרי, הבלגי, היווני, הפורטוגלי, הספרדי!!!! קיימתדאגה באשר לגורלו של האיחוד המוניטרי האירופי בעקבות המשבר המחריף, הם עלולות להלוםבשווקי האשראי העולמיים ולפגוע בהתאוששות הכלכלית, יתרה מכך הבעיות האלה הן בעלות פוטנציאללקרוע לגזרים את האיחוד המוניטרי האירופי לאחר 10 שנים של פעילות.

הסכנה לקיומו של גוש האירו הופכת מיום ליום לענייןשל זמן. נפילת גוש האירו בצורה לא מבוקרת יכולה להביא למיתון כלל עולמי וכאוס כלכליעם נפילה של מדינות ובנקים כאחד. כולנו תקווה כי גם במידה וגוש האירו יפורק הרי שהדבריעשה בצורה מבוקרת ואיטית ולא בצעדי ענק ובלתי מרוסנת. כרגע רמות הסיכון גבוהות מאודהתקופה בהחלט תנודתית ואסור להתאהב בפוזיציה. הכיוון הראשי כלפי מטה. כפי שהזהירהנשיא הצרפתי ואמר: אירופה מעולם לא היתה בסכנה גדולה יותר, בעוד שהסכנהלפיצוץ באירופה גדולה מאוד, אנחנו חייבים למצוא פתרון למשבר עכשיו - חלון ההזדמנויותשלנו הוא לא יותר ממספר שבועות מצומצם , והכן עוד לפני סיום שנת 2011 הושגה הסכמהשיש לאשר אמנה חדשה לגוש היורו, אשר שתוכל להיחלץ לעזרת המדינות במשבר. כמו כן יש להקדיםולנסח משפטית את סעיפי ההסכם כדי שיעבור את הליכי האישור בפרלמנטים השונים. העמידהבלוח הזמנים הלוחץ תהיה מבחנה הגדול של קנצלרית גרמניה. ולכן הכל עדין לא מאוחר מדי למנוע קטסטרופה פיננסיתנוספת.

שימוש נלוז בסמלי השואה

2012-01-02T15:30:00.000+02:00

העם בישראל היהעד למחזה ציני ושפל מצד אותם קיצוניים שיורקים על ילדותומקלסים חיילות, אך ורק בגלל היותן נשים, כאשרכחלק ממחאתם, עשו שימוש בסמלים מתקופה אפלה מההיסטוריה של העם היהודי . עם כל הכבוד לזכותן של קבוצות בעולם החרדי להפגין,וזו זכותן האלמנטרית להפגין-אישאינו יכול להישאר אדיש לתמונות בהפגנת החרדים בכיכר השבת בירושלים- של ילדים רכיםבמדי כפייה ,וטלאי הצהוב, שענדו היהודים למרבה הצער ברחבי אירופה ובמחנות המוותבמלחמת העולם השנייה-אנשי ציבור ופוליטיקאים לא נשארוחייבים וצוטטו שאומרים בין היתר: השימוש הציני בילדים בהפגנת החרדים למיצג חי לדימוישואה הוא מעשה בזוי ופרובוקציה נוראית. ההשוואה בין מה שעברו יהודי הגטאות על ידי השלטוןהנאצי לבין החיים הטובים אותם חיים החרדים בישראל היא השוואה מכוערת ומנותקת מהמציאות. יש גבולות "שלא חוצים אותם". השימוש בסמלי השואה הוא נלוז, ופסול לחלוטין לא צריך לגייסאת השואה, שאין כל דמיון בין המצבים שנגדם מתריסים המפגינים - ישראל בת ימינו איננה דומה בשום פנים למציאות ששררה בתקופת השואה.למרבה הצער חלק קטן וקיצוני בעדה החרדית מאבד עוגנים של מכנים משותפים שיכוליםלהיות בסיס לקיום קולקטיבי בארץ הזאת. יתרה מכך בלי היחיד הזה- חברה, עם, ומדינה,לא יכולים להתקיים. כורח החיים בארץ הזאת חייב להוביל את הציבור החרדי והחילונילהבין שלא נוכל לקיים בית לאומי בארץ הזאת לאור מראות הנלוזות האלה שנראו בהפגנה.

השימוש בטלאי צהוב וילדים קטנים המניפים את ידיהםלכניעה זו חציית קו אדום שאסור למנהיגות החרדית, שרובה אחראית, להשלים איתו. עליה לעקוראת התופעות האסורות הללו ולוודא שלא יתרחשו שוב. יש להדגיש ולומר בקול צלול יש כאן פגיעה בניצוליםוגם בזיכרון, שגורם לזילות השואה. זה פסול מכל בחינה שהיא. כמה שאנחנו יכולים לעקובאחר מלחמות ופילוגים, השימוש הזה בשואה הוא בלתי מתקבל על הדעת ופוגע בערכים יהודייםיסודיים. אינני לא רוצה לחשוב מהמרגיש ניצול שואה בודד כשהוא רואה ילד יהודי מסתובב עם טלאי צהוב ברחובות ישראל שלשנות האלפיים. רבה של העדההספרדית עובדיה יוסף שליטא מצוטט שאומר: ההתנהגות של כמהשמפיצים שנאה בין חרדים ובין לא-חרדים זה מעשה של "חילול השם".

הקו הקיצוני והמחפיר שמובילים ראשי "נטורי קרתא" מצוטטים שאומרים: כמובן שהםמצדיקים אתה שימוש בסמלי השואה. וזה לגיטימי מציידם, מה השאלה בכלל? הם טוענים שהמחאה הזו משקפת את הרדיפה פה בארץ שלהציוניים נגד הציבור החרדי, שבהסתכלות שלהם יותר גרועה ממה שעשו הנאצים. הגרמנים רקהרגו את הגוף, אבל הציונים האלה רוצים להרוג את הנפש, והנשמה יחידו.

היתכן שתופעת האביב הערבי יתרחש גם ברשות הפלשתינית

2011-12-27T12:15:00.000+02:00

התופעה המכונה "סלפייה", שאותו ניתןלכנות "הזרם הסוּני-הפונדמנטליסטי-הקנאי" שבה כלולה גם תנועת החמאס, היאתופעה אמתית הקיימת בחברות הערביות, והיא אינה יציר כפיה של הממשלה, כפי שנדמה לאינטלקטואליםערבים רבים. משכילים אלו אינם יודעים דבר אודות זרמים אלו, ועוד יותר אינם יודעים דברעל טבעה של האדיקות והזיקה לדת בחברות הערביות, שרואות בשייח' המזוקן שמדבר בשפה קלהופשטנית על העולם הבא, על גן-העדן ועל הגיהינום, על מותר ועל אסור, מחסה מפיתויי העולםומהסכנות שבקיום מעשים שיכעיסו את אלוהים. ההטפה הדתית נותנת מענה לרגשות האמתיים האלהבחברות הערביות המוסלמיות, שברובן קיים קשר חזק לגורם הדתי בהן – קשר אמיץ אשר לא חלובו תמורות משמעותיות. זירה ביקורתית מלומדתומבודדת זו עודנה מהווה מונופול בידי אליטות ערביות אזרחיות וחילוניות בלבד, והן מועטות.זוהי אמת מוחלטת וגמורה, ולא ניתן לומר שהמשטרים הערביים – אלו שעברו מן העולם או אלושעוד יגיעו לקיצם – הם אלה שיצרו את התופעות האלו, שכן זהו דבר הנבצר מיכולתם, אפילואם ישקיעו את מירב מאמציהם. זהו עניין הנמצא עמוק בתוך הנפש. אמת, הם עשויים להפיקתועלת מהכוח הרוחני החברתי הזה, או לנסות לעשות זאת, אך זהו כוח שקיים עם רשות פוליטיתאו בלעדיה. אך עלינו לזכור כי הכוחות האסלאמיים האלה, למיניהם (האחים המוסלמים, הסלפיםואחרים) - כולם נמצאים בעצמם בתוך תהליך של תמורות והשתנות. הם אינם רגילים אחרי עשרותשנים באופוזיציה ובמחתרת להיות בשלטון. הוויכוחים הפנימיים ביניהם נוגעים לשאלות העמוקותביותר הקשורות לדוקטרינה שלהם: במקרה של חמאס, למשל, "כן או לא מאבק מזוין"?חולשת הרשות הפלשתינית והקושי שלהם בקיום שליטה ואכיפה אפקטיבית במיוחד בעזה מאפשרלגורמי טרור גלובאליים ולוקאליים להקים בסיסי יציאה לפיגועים בסמוך לשטח ישראל תוךקבלת מחסה והגנה (במודע או שלא במודע)מהחמאס. ארגוני ופעילי טרור אלה עלולים להתחמשבאמצעי לחימה מתקדמים שיסופקו להם על ידי גורמים צבאיים ערביים או שיוברחו אליהם מתוךמחסני האמל"ח והתחמושת שנבזזו בלוב ובמדינות אחרות במהלך המהפכות שהתרחשו בהן.ארגוני הטרור שפועלים נגד ישראל ובראשם הארגונים הפלסטיניים - איסלמיסטיים דוגמת החמאס,הג'יהאד האיסלאמי הפלסטיני וועדות המהפכה העממית, עלולים לפעול ביתר חופשיות נגד ישראלמתוך הערכה והנחה כי ישראל תבחר להבליג ולא תסתכן בהתדרדרות צבאית מקומית אולי אף במלחמהאזורית. אידיאולוגיה איסלמיסטיים רדיקאלית כבר שימשה בעבר מצע פורה להתפתחות ארגוניטרור (דוגמת החמאס) ולהכשרתם האידאולוגית הראשונית של ארכי טרוריסטיים דוגמת מיסדומנהיג החמאס אחמד יאסין. כבר כיום האידאולוגיה החמאסית קוראת לצעירים לאקטיביזם טרוריסטיולהצטרף לארגוני טרור ג'יהדיסטיים, להקים ארגוני טרור חדשים וקיצוניים יותר. תהליךזה מתרחש אל מול עינינו ובא לידי ביטוי לאחר שנים של חינוך והכשרה אידאולוגית האיסלאמיסטית.

באופן לא מפתיע, הגדה המערבית נותרה המקום היציבוהשקט ביותר באזור בשנה החולפת, גם רצועת עזה, במידה פחותה, נהנית משקט. שני המשטריםהפלסטיניים, זה של החמאס בעזה ושל הרשות בגדה, אינם נתונים כעת לאיום פנימי משמעותיכלשהו. אין אפילו הפגנות נגד שתי היישויות, שאמנם נבחרו בבחירות חופשיות אבל זה שניםאינן מחזיקות בלגיטימציה חוקית. בחמאסטאן ובפתחלנד אין חופש עיתונות, זכויות האדם הבסיסיותמופרות באופן שיטתי, בעיקר ברצועה. לחמאס, שקיבל בשבועות האחרונים החלטה אסטרטגית להתנתקמסוריה זאת לאור המתיחות המתהווה בין הנהגת הארגון לשלטונות בסוריה, חשוב לשוות לעצמותדמית מתונה יותר, פייסנית, רחוקה ככל האפשר מתמונות ההפיכה האלימה בעזה ביוני2007 וממעשי הלינץ' בפעילי הפתח. הפתח והחמאס פועלים כל העת מתוך מחשבה שהסטטוס-קווהנוכחי, מצב ביטחוני וכלכלי רעוע בעזה מול קיפאון מדיני, התנחלויות וכלכלה לא יציבהבגדה, עלול לבסוף להתפוצץ להם בפנים. מכאן הניסיון לרצות את דעת הקהל הנכונות של חמאסלהתפשר בעסקת גלעד שליט, הניסיונות של הארגון לשמור על שקט מול ישראל ברצועה ומנגדהפנייה חסרת הסיכוי של הרשות לאו"ם וסירובה לחזור למו"מ עם ממשלת ישראל.הטלטלה הביאה עמה עוד בשורה חשובה לעזתים: פתיחה חלקית של הגבול עם מצרים והאפשרותלצאת לחו"ל. לנוכח הפריחה בענף ההברחות מסיני. החמאס יכול להרשות לעצמו להפסיקלייבא חלק מהסחורות מישראל ולהכניסן לרצועה דרך המנהרות. אך יש להדגיש שמתחת לאפינו,מתפתחת מציאות כלכלית מדאיגה מאין כמותה בגדה ובעזה. הלחץ בשטחים מוזן על ידי המצוקההכלכלית והוא גובר. מצבם הכלכלי המורע של הפלסטינים, שמתאפיין באבטלה גבוהה אצל הצעיריםותחושה של חוסר תוחלת כלכלית, בשילוב התסיסה במדינות סביבנו, בהחלט מגביר את אי השקט- ללא קשר למצב המדיני.

הסכם הפיוס המפתיע בין הרשות הפלסטינית (פת"ח)לבין חמאס נובע מתוך חולשה ופחד וטומן בחובו שחמאס ישתלט על הגדה ואז הוא יצטרך להחליטהאם פניו לקיום ההסכם או למלחמה, או שהפיוס בין חמאס לרשות לא יחזיק מעמד והמציאותהעכשווית תשמר. החמאס מעריך בוודאות שבבחירות לפרלמנט שייערכו ככל הנראה בחודש מאייזכה חמאס "ברוב מוחץ" בגדה המערבית, "רוב גדול יותר מזה שהושגו בעזהבבחירות ב-2006". החמאס שבע רצון מכך שהזרם האסלאמי מוביל מדינות רבות במזרח התיכוןוהם מעריכים כי בשנה הקרובה התמונה הגיאוגרפית-המדינית באזור תשתנה כליל. אם חמאס ייכנס לממשלההפלסטינית – "אסור לישראל לנהל מולו משא ומתן" כל עוד החמאס חרט על דגלוומצהיר מעל כל במה אפשרית על השמדת מדינת היהודים. הפלסטינים חייבים להבין והם יצטרכולהכיר במדינת ישראל כמדינות הלאום של העם היהודי, וזהו אינו תנאי מוקדם למשא ומתן.ישראל איננה מוכנה שמדינה פלסטינית בגדה תהפוך "למה שקרה בעזה ולבנון", מחימושמאגרי טילים המאיימים על ישראל.

ג'נוסייד בעם הארמני

2011-12-27T12:11:00.001+02:00

דגם החשיבה שמשל בכיפה בעשור שאחרי 1910 בטורקיה,עודנו נמשך כיום מוטב שנבדוק האם המנטליות והתנאים החברתיים שמתוכם צמחו מעשי רצח העםעודם קיימים. זו הדרך היחידה להבין את נוכחות הפוטנציאל הברברי, הלובש אומנם צורותשונות, אחת הסיבות החשובות ביותר להטלת הטאבו על רצח העםהארמני נעוצה בצמידותם של רצח העם הארמני ושל הקמת הרפובליקה. הקמת הרפובליקה היתהתלויה במידה רבה ברצח העם. מאה שנים לרצח העם הארמני והסחטנות שמאיימת על מי שמעז להזכיראת שואת הארמנים היא נורמה פסולה. רצח העם הארמני, שעשתה האימפריה העות'מאנית בתקופתמלחמה העולם הראשונה זה היה ניסיון שיטתי לעקור את האוכלוסייה הארמנית השלווה ולהביאעליהם חורבן ועוני. אלה לא היו התפרצויות אקראיות של אלימות, אלא טבח כלל ארצי"מכוון מקונסטנטינופול. הגירושים ההמוניים בצו התורכים, שבהם מאות אלפי ארמניםנדחסו לקרונות משא והועברו מאות קילומטרים כדי למות במדבר או בידי יחידות הרג, היוהרבה יותר גרועים מטבח ישיר. הנושא הכאובשלפנינו מעורר כל פעם מחדש זעם רב בעבר ובהווה בטורקיה, המסרבת להכיר באחריותה לרציחתםשל בין 600 אלף למיליון ו-200 אלף ארמנים, ולכל היותר מכירה ב"סבל" שנגרםלהם, טורקיה נלחמת בהיסטוריה, ועד כה - בהצלחה בלתי מבוטלת.רוב הניסיונות להציג את הגליית הארמנים כשואה לא עלו יפה. קשה להעלות על הדעת כמה זמןוכסף השקיעו הטורקים ב-100 השנים האחרונות כדי לעוות את ההיסטוריה ולמנוע מן העולםלהציג באופן אמיתי את מה שקרה ב-1915. העם היהודי מספיק חזק מוסרית כדי להכיר "בפשעההיסטורי". ראשית מדובר כאן בענייני מוסר, למרות הוויכוח המר בין העם הטורקי לעםהארמני אך זה לא יכול להצדיק הכחשה גורפת. מקרים של השמדת המונים התרחשו לאורך כל ההיסטוריה האנושית, עם זה רביםגורסים כי "במאה העשרים" בוצעו רצח עם- או כפי שרבים מכנים זאת"ג'נוסייד" רבים יותר מכל מאה אחרת בהיסטוריה האנושית, זו היתה פגיעהחמורה ביותר בזכויות אדם, והפגנה קיצונית של אדישות כלפי סבלו של אחר. זה היה הכשלהמוסרי, האנושי, הגדול ביותר שידעה המין האנושי בעודו. אין להמעיט בחשיבותןשל שמונים השנים שחלפו. מוטל עלינו "לזכור" מציאות שבהיסטוריה שלנו התייחסואליה כאל לא-אירוע. עיצוב הזהות הלאומיתהטורקית היה תפקיד חשוב לא רק בקבלת ההחלטה על ביצוע רצח עם, אלא גם בהכחשה הנוכחיתשל המעשים ובהפיכתם לטאבו, אסור לנולהסתפק בגינוי בלבד יש לעמוד באומץ מול תחושת הזוועה על מנת שנוכל להבין גם את הדבריםהבלתי-נתפסים. נשאלת השאלה: מה המשמעות הנשקפתלחברה בהווה ובעתיד כתוצאה ממדיניות זו, במיוחד כאשר משמעותה של התכחשות כזו היא המשךקיומם של הלך המחשבה ודפוס ההתנהגות שהובילו לרצח העם הארמני?

אנחנו כיהודים צריכים להציף את החשיבה בשאלות רבותשמתעוררות מתוך ידיעה שאנחנו מחויבים שלא לאפשר הכחשת אסון, על כמה וכמה כאשר אנו עומדיםבדרישה מוסרית כלפי העולם שהכחשת שואה היא דבר שהעולם לא יכול להסכים לה. הגיע העת שאין להכחיש יותר. למרבה הצער ידנו היתה במעל.במשך שנים סייענו לטורקיה במאמץ ההזוי שלה למנוע זכר הקורבנות הארמנים, ולמנוע החלטותשל פרלמנטים שונים בעולם בהכחשה גורפת לטובת העניין. גם מערכת יחסים יחידה מסוגה שיצרה ישראל עם מדינהמוסלמית איננה מצדיקה התעלמות שקטה מסילוף מביש במיוחד של המציאות. אי אפשר לקבל הכחשתרצח עם מכל אדם שהוא, אבל מעל כולם, אי אפשר לקבל אותה מאלה ש"לעולם לא שוב"הוא עיקרון כה מקודש עבורם. ובזמן שאלימות האסלאם הקיצוני שופכת כל כך הרבה דם של חפיםמפשע, העמדת פנים בהתייחס לג'נוסייד של 1915, יכולה רק לחזק את אויבינו. רצח העם הארמני הוא עובדה היסטורית שאין עליה עוררין.בושה לכל מי שמתבייש לומר זאת. אם ברצונך הבין ולנתח מעשי אכזריות שבוצעו באופןקולקטיבי, וברצונך למנוע את הישנותם, צריך להפנות תשומתלב גם לקבוצת מבצעי הפשעבמקרה שלפנינו למשטר הטורקי הימים ההם.

לא מן הנמנע ששתיקת העולם לנוכח רצח הארמנים היאשהכשירה את הקרקע לרצח היהודים, שכן הגרמנים למדו את השתיקה הכלל עולמית מול רצח הארמנים,שיערו שכך ינהג העולם גם כשיהיה מדובר ביהודים, ויצאו לבצע את רעיון שמכונה "הפתרוןהסופי" של העםהיהודי. בשנים האחרונות גם חלק מהאינטלקטואלים בתורכיה מדבריםעל הצורך בשינוי הגישה הרשמית של ארצם לג'נוסייד.יהיה עצוב אם תורכיה תכיר ברצח העם הארמני לפני ישראל.

האביב הערבי מתרחש גם בסוריה

2011-12-27T12:04:00.000+02:00

הביטוי "האביב הערבי" הוא בלתי מוצלח ולאנותן לנו מפתח להבנת הצפוי בעתיד. מתוך ענני האבק של המהפכות עולה התעוררות אסלאמית,כשברוב המדינות אנחנו צופים לראות את הכוחות האסלאמיים כשחקן המרכזי בפוליטיקה המקומית.המציאות החברתית ששררה בערי סוריה ובדמשק בפרט לפני שנה בלבד התהפכה על פיה, בעשורשחלף מאז עליית בשאר לשלטון ועד להתקוממות, דמשק היתה לעיר מלאת חיים. תרבות הבריםפרחה, התיירים פקדו בהמוניהם מלונות בוטיק ומסעדות, סטודנטים ערבים נהרו לעיר והסוריםיצרו קשרים עם העולם החיצון. וכל זה למרות שמתחת לפני השטח התקיים פיקוח קפדני, בשאראסד, שעלה לשלטון בסוריה בשנת 2000 אחרי מות אביו, ועורר תקוות עצומות במערב ש"רופאהעיניים מלונדון" יעשה שלום עם ישראל ויביא בשורה לעמו נמוגה לעיני העם הסורי.זה תשעה חודשים מתנגשים סורים רבים, הנחושים להישאר ברחובות, בכוחותיו של משטר שאינובוחל באמצעים בניסיונותיו לדכא את המרד באכזריות קטלנית, המפגינים ששאבו השראה מהאירועיםבמצרים ובתוניסיה, יוצאים לרחובות בשל סלידתם מהממשלה הרודנית ומהיעדר ההזדמנויות,ולאו דווקא בגלל המאבקים בין העדות. בשעה שזוועות המשטר הרודני נחשפות בכל התקשורתוהסנקציות מכבידות קשות ובכך מגבירות את בידודה של סוריה, לא מן הנמנע שמצב הרוח צנוחפלאים, שירי מחאה נגד הנשיא אסד אינם יוצאי דופן בערי סוריה אך כאשר ילדים בלב הבירהמצטרפים גם הם לשירה מבינים עד כמה התפשט המרד. האירועים האלימים האחרונים קיבלו כעתגוון עדתי, כוחות הביטחון והבריונים העומדים בראש פעולות הדיכוי הם העלאווים. העלאוויםגם מאיישים את רוב המשרות במגזר הציבורי - מקומות עבודה מבוקשים ביותר, במדינה שבהשיעור האבטלה הוא דו-ספרתי.

ככל שנמשכות פעולות הדיכוי, תנועת המחאה מקבלת אופיצבאי יותר. קבוצות מרופטות של עריקים מהצבא, שמכנות עצמן "הצבא הסורי העצמאי",החלו להגן על המפגינים בעזרת אזרחים מתנדבים. הם חמושים בנשק פשוט - תעוזתם אינה יודעתגבולות: הם תוקפים שוב ושוב את תומכי אסד, כיום הם מבינים כי מה שקורה שם הוא לא פחותמאשר אינתיפאדה עממית נגד משטר מדכא. אנשי ההתנגדות הללו יודעים כי מצבו של המשטר הסוריבעניין זה זהה למצבם של המשטרים שנפלו במצרים ובתוניסיה, אם לא גרוע ממנו. כיום הםמבינים כי מה שקורה שם הוא לא פחות מאשר אינתיפאדה עממית נגד משטר מדכא. אנשי ההתנגדותהללו יודעים כי מצבו של המשטר הסורי בעניין זה זהה למצבם של המשטרים שנפלו במצרים ובתוניסיה,אם לא גרוע ממנו.

הביטוי"האביב הערבי" הוא שגור בפי רבים אבל בהחלט זהו חורף העמים – האיסלאם עולהוסביר להניח שגם בסוריה הקבוצה האיסלאמיסטית תעלה. הקבוצות האיסלאמיסטיות במדינות ערבמאורגנות הרבה יותר טוב מהקבוצות החילוניות, הן ארגונים ממוסדים, עם תקציבים שקל להםלהגיש מועמדות מסודרת לבחירות. ברגע שמדינות ערב עוברים תהפוכות של נפילת משטר רודניזה מתגלגל הלאה והן רוצות רעיון של שחרור והסרה של עול רודני. המשטר בסוריה נשען עלמיעוט של 12 אחוז מהאוכלוסייה הנחשב לכופר באיסלאם וחלק ממשטר דיקטטורי שצריך להביאלנפילתו. הרעיון של האביב הערבי שרוצה להפיל רודן אכזר הוא זה שיפיל בסופו של דבר אתהמשטר בסוריה, נשיאה, בשאר אל-אסד, כבר מחשב את קצו לאחור. פרישתו העתידית, אם יצליחלהיחלץ מן המדינה עם משפחתו בחיים, עשויה להיות חיקוי של המודל התימני. השגת הסכם שלוםעם אסד, שיהיה כרוך בהחזרת רמת הגולן כולה לסוריה. הימים האלה חלפו מן העולם. ככל שאסדטובח עוד בבני עמו, כך מחריף היחס הישראלי אליו. הוא נתפש כעת כפי שהוא - עריץ צמאדם, שנפילתו תהיה בראש ובראשונה מכה לציר הרדיקלי שבנתה סביבה איראן, המשטר עשוי לקרוסלבסוף גם כתוצאה של שחיקה מתמשכת ומדממת , זו דעתי. "האביב הערבי" משתנהממקום למקום בהתאם לתנאים הפוליטיים והחברתיים, אולם הם יכולים לאפשר לנו לנתח ולהביןאת האירועים סביבנו טוב יותר. לאן יוביל אותנו בסופו של דבר? התשובה עודה חבויה בערפיליהעתיד.

אין להתיר את התופעה של הדרת נשים

2011-12-27T11:47:00.001+02:00

השתקת הנשיםבמרחב הציבורי איננה תופעה חדשה, הכותל היא רק דוגמה מני רבות ושימש כמגרשהאימונים, כעת המלחמה עברה לרחובות, לזה ניתן להוסיף למרבה הצער רמז לסירובם שלחיילים בצה"ל לשמוע שירת נשים, ישראל היא מדינה דמוקרטית. מותרות בהדעות וזרמים שונים, בתנאי שנישאר מדינה אחת. צבא העם הוא צבא שכל בנות העם ובני העםנקראים לשרת בו, ולכל החיילים והחיילות זכויות וחובות שוות, ללא העדפות וללא אפליות.או הושבת נשים ביציע ואיסור עליהן לעלות לבמה לקבלפרסים זו חרפה, ובמקרה האחרון רק אדם קר ואטום יכול להישאר אדיש אל מול ילדה בת 7 הזוכהליריקות וקללות. היריקה על ילדה בת 7, היא יריקה על כולנו. הוצאת נשים מעין ציבורית, מאוטובוסים - זה פשוט מחפירבכך מנסים קומץ קיצוניים להחזיר את הנשים לזמנים חשוכים וזה אי צדק נוראי פשוט השפלה.בכותל המערבי משתיקים אותן מהמרחב הציבורי בטענה שהקול שלנו בתפילההוא תועבה, ומדירים את רגליהן מהמקום כל ראש חודש. שם השתיקו את הנשים בפעםהראשונה במרחב הציבורי, באתר לאומי, שם טענו בפעם הראשונה שקול באשה ערווה, שםהקימו בפעם הראשונה במאות אלפי שקלים מכספי המיסים שלנו שערים נפרדים לנשיםולגברים ושם נגד החוק הקימו "מעבר מהדרין" לגברים שאינם רוצים להתקרבברחבה לנשים. לא קומץ של חרדים קיצוניים אלא המדינה ורשויות האכיפה הן אלו שמובילות ונותנות יד להשתקת נשים. עורכיהדין שייצגו את המדינה הם אלו שטענו ש"קול באישה ערווה" הם אלו שנאבקונגד הזכות של נשים להתפלל בעזרת הנשים בכותל המערבי בקול רם. מי שחשב אז שצריךלהיכנע, לוותר ולשתוק, טעה בגדול. בעקבות השתיקה הרועמת עלההשתקה, המאבק עבר לחצר האחורית של כולם .כעת כולן מבינות איך זה מרגיש כשאת רוצה להתפלל או לשיר בקול רם ומשתיקים אותך .לא קומץ חרדים קיצוניים אלה המדינה וראשויות האכיפה.

האם המשטרהתתחיל לפעול נגד אפליית נשים? זו שאלת המיליון!!!! המשטרה חייבתובמהרה לפעול בתקיפות נגד האלימות הננקטת במרחב הציבורי כלפי נשים עדיף שעה אחתקודם. אסור לתת לקבוצות קיצוניות לפגוע בזכויות הנשים במרחבהציבורי, שחייב להישאר פתוח ובטוח לכללהציבור ובמיוחד לנשים. המאבק נגד ההדרה הוא לא לנשים בלבד, אלא הוא מאבקעל עתידה של מדינת ישראל. אם הדרת הנשים לא תיפסק היא תחדור ותזלוג לכל פינהבישראל. כל מי שדמותה שלישראל יקרה לו, חילוני או חרדי, גבר או אישה חייב להרים את קולו נגד תופעה מחפירה זו. אם זאת יש להבהיר בכל עירבישראל קיימים שוליים שליליים הפועלים נגד החוק והמוסר, אולם אף אחד לא חושב להאשיםבכך את כלל האוכלוסייה, כשם שלא מאשימים את כלל האוכלוסייה בירושלים בכל הקשור באלימותהקיימת במאה שערים.

באו ולא נשלה את עצמנו הדרת נשים קיימת גם בחברההחילונית בייצוג במפלגות, בפוליטיקה, בהדרה מהאליטות ועוד. למי שדמותה היהודית של ישראל חשובה לו, צריך לצאת למאבקללא פשרות נגד התנהגות אלימה זו. למרההצער הריבון במשך שנים אפשר לנהל כאן מדינה בתוך מדינה והכוונה ידועה לכל. יתרהמכך כפי שלא ניתן לקבל את העובדה שרצח על כבוד המשפחה הוא "עניין תרבותי בחברההערבית והבדואית ", כך לא ניתן לקבל את תופעת הדרת הנשים, המדינה היא ריבונית,והחוקים שלה חלים על כל חברה. המבחן הוא לעם, כולנו מוכרחים להגן על דמותה של מדינתישראל מול מיעוט שמפר את הסולידריות הלאומית, זה מוטל על כולנו, מראשון האזרחים ועד האזרח הצעיר ביותר.

השף מושיק רוט

2011-11-30T15:02:00.001+02:00

המטבחהמולקולארי האניגמטי היא חידה מסתורית ובלתי מפוענחת לאורך כל היצירה, וכך נוצרלנו בעצם מסע מורכב ומעניין שלרבים מאתנו איננו מוכר. מדובר בדרך כלל בבישול פורצתדרך שמותחת גבולות, זהו מטבח אקספרימנטלי, עם קו חשיבה ומראה אסוציאטיבי חדש , ולכןהוא מלמד אותנו קו חשיבה אנושית מרתקת.

מטבח זה משתמשונעזר בטכניקות חדשות שלא בהכרח הם מתחום עולם הקולינאריה והבישול. לכן נדרש כאןתעוזה יוצאת דופן, שרק מחדדת את העניין לצד ידע בסיסי בתורת הכימיה- לצד שימושבמיכשור וחומרים שבו אנו נתקלים בדרך כל במעבדה , יותר מאשר במטבח. יש כאן רעיוןפורץ דרך- לצד תבונה גאונית עם קונספט קריאייטיבי , ובכך התוצאה הסופית מרשימה, זהמאפשר לסועד ליהנות מהתהליך שבסופו ש דבר זה שילוב מקצועי מנצח.

המטבח המדוברמותח גבולות נועזים אל עבר החלום, ויוצא להרפתקה אישית ואומנותית שממריאה לפסגות. כאןהמקום לציין ולהדגיש ביתר שאת לכל המהססים שמביטים בעיניים סקרניות בבלי דעתשמתבצץ לנו מול העיניים טרנד חדש שלא ידענו עליו בעבר הרחוק. יתרה מכך כפי שהייתהפריצת דרך בתחום האומנות, המחול, המוזיקה, הקולנוע ועוד, וזכה לפופולריות וענייןרב בקהל הרחב, אין שום מניעה שגם בתחום הקולינארי תעבור טרנספורמציה בתחוםהטכנולוגי והתוכן, אחרת ניתקע לנצח עם אותו סגנון ואותן מנות.

הבעיה מתחילהונגמרת במקום שהטכניקות במטבח המולקולארי שרבים רואים בה כמורכבת ורבת להטוטיםבמבט ראשון כאן טמונה הבעיה- היא הופכת מאמצעי למטרה עצמה, כאשר הטכניקה משתלטתוהשף הופכת אותה לעיקר הכל נופל, שלא לומר מתרסק, וזה מה שמוציא לקולונאריההמולקולארית של רע ולא בצדק. ומנגד כאשר השף משתמש בטכניקות מתוך כנות והבנהעמוקה- כאשר הטכניקות הם רק כלי עזר להגיע לתוצאה המורכבת, החוויה יכולה להיותאדירה ומרתקת.

כפי שאנו עדיםבימים אלה לסיקור התקשורתי בעיתונות הכתובה והאלקטרונית , הגיע לארץ השף מושיק רוטשבאמתחתו "שני כוכבי מישלן" שזה הציון הגבוה ביותר שהוענק אי פעם לשףישראלי, השף הגיע במיוחד " ליריד תעשיות מזון ומשקאות- ישראפוד 2011 שמארגנת "קבוצת שטיר" בגני התערוכהבתל אביב. ביריב משיק השף מושיק רוט סדנאות בבכורה עולמית את "הקונספט שבעתימי בריאה" בו הקהל עד ללונה פארק של טעמים, לחדשנות בבישול והפילוסופיהשמאחורי זה כאשר השף משתמש באמצעות טכניקות חדשניות, והכל כדי לגרום לעינייםליהנות לא פחות מהפה.

במסגרת זו נערכהארוחה בכורה חגיגית חד פעמית על בסיס המטבח המולקולארי- בניצוחם של השף שלום קדוש השייך למועדון האקסקלוסיביהגסטרונומי היוקרתי העולמיCludDes Chefs Des Chefs לצד השף מושיק רוט- במלון הורדוס תל- אביב לפניימים מספר. אחת המנות שהוגש לאורחים הייתה קומפוזיציה מושלמת של צבע וצורה מעוררתהתפעלות ובוויזואליה המרשימה- לשולחן הגיע צלחת ועליה ניצב פסל בצורת לימון צהובומהודר, על קליפתו המחוספסת, שבסופו של יום יתברר למוזמנים שהוא עשוי משכבה דקיקהשל שוקולד בצבע לימוני ובתוכו מרקם מורכב ומשגע . זה הרבה יותר מורכב ממה שזה נשמעכל מרכיביה היו הרמוניים טווח המרקמים הרחב מהרגיל ושילוב טעמים זה מה שהופך במידהרבה את הסועד למשתתף פעיל בחוויה הכללית ולא ניתן להיות אדישים- ואז החגיגה פרצהגבולות.

טרנדים ומגמותבתחום הקולינאריה משתנים- בתחילה הם עוברים חבלי לידה קשים, אך עם הזמן שחולףמתחיל לחול שיפור, לכן הקולינאריה הישראלית צריכה לצעוד לכוון זה ........

טבח באזרחי סוריה נמשך

2011-11-01T14:29:00.000+02:00

הקלסתרון החדש של המהפכנים במזרח התיכון הם שחקניםחדשים שהופיעו בזירה,. אלה הם שחקנים שלא הכרנו עד עכשיו בעולם הערבי ובראשם הרשתותהחברתיות, העיתונות, המדיה המודרנית, ובמיוחד יש לתת דגש להדור הצעיר שפתאום ניצב בראשההמון. הדור שהולך בחזה חשוף ואיננו פוחד יותר מאימת הכדורים והפגזים שנורים לעברוומפילים בו חללים רבים. הטלטלה הזו מבשרת את סוף הסדר שהתקיים עד לאחרונה במדינות הערביותוהסתמך על שלושה דברים עיקריים: מנהיג ותיק ורב עוצמה, מפלגת שלטון החולשת על כל מישוריהחיים, וצבא חזק שהפגין נאמנות מוחלטת לשליט. מרכיבים אלו, הם "חוט השני"של המשטרים, מתערערים לנגד עיננו ובניהם גם משטרו העריץ של אסד.

חלפו הימים שבהם סוריה יכלה להסתמך על הרטוריקה שלהסכסוך הישראלי פלשתיני, רגע השיןמתקרב כל יום שעובר אנו רואים כיצד מחאת הרחוב מצליחה לייצור סדקים בקיפאון הפוליטיבדמשק. מרבית תושבי סוריה חיים בתנאים כלכליים וחברתיים קשים מנשוא. האבטלה ומחיריהמזון המאמירים - לצד השחיתות והמגבלות על החופש האישי - הן אותן הסיבות שהביאו להתקוממותבמצרים ובתוניסיה. אך כל מה שיש לשלטון בדמשק להציע הוא רטוריקה ריקה מתוכן ושוחד כלכלי. האופציות שנותרו לפיכך בידי המשטר הולכות ומצטמצמותבמיוחד לאור חוסר האימון המוחלט בצעדים ובהצעות שהוא מציע לאזרחים.

אוזלת היד של מועצת הביטחון של האו"ם זועקתלשמים -לצד הקריאות הנמשכות להגדיל את הלחץ הבינלאומי, נראה כי בשלב זה עדיין אין במועצתהביטחון של האו"ם נכונות להעביר את הלחץ לפסים צבאיים, במיוחד בגלל ההתנגדות של רוסיה וסין-,משטר אסד השתמשבווטו הרוסי-סיני, בכל אמצעי התקשורת והתעמולה העומדים לרשותו, כדי לתאר את העוצמהשיש בידי משטר אסד, כאשר מאחוריו עומדות שתי מעצמות כמו רוסיה וסין. היום הדיסקט אצל הרוסים השתנה והם טוענים שהבעיות שהצטברובמשך השנים הרבות בסוריה אין יכולות להיפתר בכוח או בעימות יתרה מכך-מוסקבה חושבת כי נכשלה המדיניות של אסדלדכא באש את המרד נגדו וכי אין לו ברירה אחרת אלא לשבת לשולחן הדיונים עם המורדים. לכן מבחינת המערב כל האופציות נשארות על השולחן במטרהללחוץ על הסורים. חגיגות הניצחון של אסד היו קצרותמוסקבה מגבירה את הלחץ שלה על אסד והזמינה משלחת של ארגוני האופוזיציה הסורית לבקרבמוסקבה. זו מכה קשה לאסד, מאחר ועד עכשיורק טורקיה תמכה בגלוי במורדים הסוריים. ובמקביל הלחץ על הנשיא בשאר אסד להפסיק את הרגהמפגינים, או לרדת מהשלטון, תוך כדי האפשרות שהוא עומד מול פעולה צבאית מערבית מתקרבת בצעדי ענק. אסאד מתכונן אל הלא נודע לכן משטר בשאר אסדהחל בהכנות לחסום אפשרות של מעבר כוחות ערביים, או של נאט''ו, לתוך סוריה ע"י מיקוש גבולותיה עם ירדן וטורקיה. אסד מזהיר ידיה של סוריה אינןכבולות והיא תגיב על כל צעדיםנגדה-אם סוריה תותקף, סוריה היא כמו קו שבר, ואם מתעסקים בקרקע גורמים לרעידתאדמה .אסד נמצא בפרשת דרכים מכרעת: מלחמה אזורית, או כניעה לאולטימטומים של המערב ורוסיה בתוכה, לזה מצטרפת קריאה גם מצד הליגה הערבית בעקבות ההפגנותהקטלניות המתחוללות ברחבי סוריה מדי יום ,"דרישות התושבים לחופש ולדמוקרטיה הןדרישות שזקוקות לתמיכה, ולא לקליעים בחזה של המפגינים" והוסיפה: עידן ערבי חדש שמובלעל ידי צעירים ששואפים להווה טוב יותר ולעתיד בהיר יותר. לאור המצב העגום בסוריהוהמשך הרג אזרחים חפים מפשע הליגה הערבית הוציאה הודעה חריפה ביותר עד כה נגד משטראסד. הליגה שלחה לדמשק "מסר בהול", שבו הביעה "חוסר שביעות רצונה מהמשךההרג באזרחי סוריה" יוביל בסופו שהליגה הערבית תצטרף לעמדה המערבית כפי שעשתהבמשטר נגד קאדפי. ארגון זכויות האדם הסורי הוסיפה מסר משלה קראה למועצת הביטחון של האו"ם לפעולבאופן מיידי להעמדת לדין של הבכירים הסורים האחראים לירי. "ההתנהגות הברברית הזו,שמכוונת לשמור על הקליקה השלטת בשלטון על חשבון מספר גדל והולך של חיי אזרחים, דורשתפעולה בינלאומית מיידית מעבר לגינויים.יתרה מכך: "הרוצחים במשטר הסורי חייבים לשלם על אחריותם.נהרות דם שנשפכו על ידי המשטר הרודני הזה בארבעת העשורים האחרונים אינם מספיקים".מבחינת טורקיה בת בריתה של סוריה, המהומות בסוריה ובעולם הערבי בכלל מציבות בפניה אתגרחדש, איך אפשר לשמור על קו של אפס בעיות עםמדינות שכנות כאשר האינסטינקט הבסיסי שלך הוא לתמוך במפגינים. חלק גדול מתוך המפגיניםבסוריה הם מוסלמים סונים מה שמקשר אותם באופן טבעי לטורקיה הסונית ומעורר את דעת הקהלהטורקית לתמוך בהם.

המזרח התיכון של 2011 הוא מזרח תיכון ערטילאי, אפוףבאבק של מהפכות ובעיקר בסימני שאלה גדולים לגבי העתיד .מהזווית הישראלית: נפילתו הפוטנציאלית של המשטר הדאיגה את ישראל מאזומתמיד, בין היתר בשל יכולתו לשמור על שקט יחסי בגבול המשותף למדינות. ולזה ישלהוסיף את ארסנל הנשק הלא-קונבנציונלי שלסוריה שעלול ליפול לידיים של קיצוניים. המזרח התיכון הופך לבלתי יציב, עד שנראהדמוקרטיה יחלוף זמן רב אם בכלל.

מרד העם הסורי בשלטון

2011-06-12T09:07:00.001+03:00

מדוע סוריה נודעה לאורך השנים כמדינה שקשה לשלוט בה? כמדינה שהיא באופן כרוני חלשה?

בניתוח חולשותיה סוריה יש להביא בחשבון את האופן בו באה סוריה לעולם. היא באה לעולם בעקבות ההסדרים שלאחר מלחמת העולם הראשונה. היא מדינה טריטוריאלית מלאכותית שכוננו הבריטים והצרפתיים. עד להקמתה של סוריה בשנות ה-20 מעולם לא הייתה קיימת במרחב מדינה סורית. במצרים, למשל ובניגוד לסוריה הייתה תמיד מסורת של ישות שלטונית עצמאית פחות או יותר ובעלת המשכיות. איראן היא עוד דוגמא שבא הייתה מסורת של ישויות מדיניות המתקיימות בהמשכיות לאורך ההיסטוריה. בסוריה מעולם לא הייתה ישות פוליטית מדינית עצמאית. הפעם הראשונה שישות כזו באה לעולם היא בידי הצרפתים. גם המונח סוריה הוא מונח שלא הייתה לא משמעות פוליטית טרם המנדט הצרפתי.

המהפכות בעולם הערבי יוצרות אשליה שהדמוקרטיה נמצאת מעבר לפינה, דמוקרטיה כשיטת ממשל אינה קיימת במסורת העולם הערבי ואינה תואמת את התרבות הערבית. אנו רואים את המציאות במערומיה הנשיא הסורי מנסה לנהל את המשבר הקשה שפקד את ארצו ולא לנסות ברצינות לפתור אותו. מצבם של מפגינים במשטר דיקטטורי מהסוג שקיים בסוריה הוא טעון-שיתוף פעולה בין המתקוממים נגד המשטר עשוי להביא רווחים גדולים של חירות ודמוקרטיה, אלא שהיעדר אמון בין המורדים, והפחד מפני בגידת השכן או הידיד, גורמים לכולם לפחד ולפיכך לשיתוק מתמשך.

במשך חודשים ארוכים ממשיך העם הסורי להיאבק ללא חת בשלטונם של בשאר אסד וחבורתו מדי שבוע בתום תפילות ימי השישי בסוריה יוצאים רבבות לרחובות הערים בכל רחבי המדינה וקוראים להפלת המשטר, מהומות הדמים נמשכות, המציאות מצביעה שתם מבחנו של הנשיא אסד הוא לא צלח לעצור את התמשכות המהומות בארצו. לבשאר אסד נכונו עוד ימים קשים סביר להניח שלאורך זמן לא יוכלו לעמוד נגד העוצמה של מהפכה מלמטה המתחוללת כביכול מעצמה .בעת הזאת מאבק הדמים בערי סוריה נמשך כשאיתו גובר גם זרם הפליטים הבורחים מבתיהם. ארגוני זכויות אדם בסוריה טוענים כי מעל 1,100 אזרחים נהרגו על ידי כוחות הביטחון מאז פרוץ המהומות מצד מתנגדי השלטון. המהפכה בסוריה היא הצהרת ההמון השואף להפיל את השלטון. מחיר שפיכות הדמים הוא חופש בלבד.

על רקע ההבטחות לרפורמות, לא רק שאינן מתקבלות בסבר פנים יפות בקרב המפגינים, אלא גורמות להחרפת המחאה. כך היה לאחר שהמשטר הכריז על כוונתו לבטל את חוקי החירום במחצית השנייה של אפריל, וכך אירע כאשר המשטר הכריז לאחרונה על שחרור אסירים פוליטיים. משטרו של נשיא סוריה בשאר אסד ממשיך בדיכוי האלים של ההתנגדות לו. כשברקע מתגבשת הכרה בינלאומית שהנשיא הסורי איבד את הלגיטימיות שלו, ובמקביל נרקם שיתוף פעולה בין קבוצות אופוזיציה סוריות לצורך הפלתו, השימוש המופרז בצבא נגד אזרחים מבטא קיצוניות וייאוש גם יחד אצל המשטר הסורי. העובדה שהנשיא הסורי מוכן להקריב את חיי אזרחי סוריה על מזבח המאבק על הישרדותו ובכך חוזר על מעשי אביו, חאפז אל-אסד, לכן אי אפשר להפריד בין טבח חמה לפני 29 שנה, לבין מה שקורה עכשיו. אבל ברור שהעולם השתנה, אז זה לא יכול להיות באותו קנה מידה. מרבית המפגינים נולדו אחרי הטבח ב-1982 הם שמעו על הטבח ההמונים באל חמה, לכן זה גורם להם להיות יותר נחושים לשמור על המחאה שלהם כלא-אלימה. הם לא רוצים חזרה על "מעשי הטבח". השינוי הגדול מתבטא בכך שהמפגינים אינם מהססים להקריב את חייהם, עשויה לגרור את סוריה למלחמת אזרחים מתמשכת. ומנגד מנגנוני דיסאינפורמציה סוריים מנסים לטעון להתערבות חיצונית. למרות מסע הטרור והפחד שמנהלים השליטים הסוריים, על אף ההרג הנמשך והמעצרים התכופים,

מצער מאד שהשלטון הסורי ברשות באשאר אסד מנסה להכניע את התושבים שלה באמצעות שימוש בטנקים, בארטילריה ובצלפים, העם הסורי עובר עינויים קשים על ידי כוחות הביטחון הסוריים, זה מהווה "סמל לפשיטת הרגל המוסרית והחוקית של המדיניות הקיימת של ריסוק ההתנגדות בכל האמצעים הזמינים".ומנגד מועצת הביטחון של האו"ם נמנעה מלגנות את משטר אסד בגין הדיכוי האלים שהוא מפעיל כנגד המפגינים הסורים. הדיונים הסתיימו בכישלון צורב בשל התנגדותן של רוסיה וסין.

בשלב זה קשה עדיין לקבוע מה מידת ההשפעה של הכינוסים וההצהרות מטעם ארגוני האופוזיציה הסוריים על רמת המוטיבציה של המפגינים בשטח. יחד עם זאת, המסרים שמנהיגי האופוזיציה מעבירים בעיקר באמצעות המדיה נופלים על קרקע פורייה.

המציאות החדשה על ישראל להיערך אליה אינה פשוטה לעיכול ועל אחת כמה וכמה לתגובה, בנושא הזה, אפשר למצוא בסיס להבנה ולהסכמה בין ישראל וטורקיה. זו אולי הזדמנות פז עבור ישראל להדגיש עכשיו את הסתייגותה מהדיכוי האלים שנוקט משטר אסד ולתמוך עקרונית במאבק לדמוקרטיה במדינות השכנות.

המון סימני שאלה מטרידים

2011-06-05T12:52:00.002+03:00

הדרמה הזו, סביב מה שיקרה או לא יקרה באיראן, נמשכת כבר קרוב לשנתיים. מדובר בדרמה חובקת-עולם, עם עלילות ראשיות, גיבורים טרגיים, סיפורי צבע, התפתחויות משנה וגיבורים זוטרים. כל האופציות צריכות להיות על השולחן, גם אם השימוש באופציה הצבאית צריך להיות האחרון. אך בדברים ובאופן הצגתם יש המון סימני שאלה מטרידים, אם הרושם בציבור כתוצאה מדבריו הוא שיש סימני שאלה בנוגע לביטחון ההנהגה, זוהי ללא ספק פגיעה בביטחון המדינה, והם בגדר "מתנה לאיראנים", יש קודים מוסכמים והוא עבר עליהם. יש כאן תקלה בהתנהלות. פקיד, בכיר ככל שיהיה, צריך לדעת את מקומה של הממשלה.

נכון תפקידה של עיתונות להתריע בשער –אך זו לא בפעם הראשונה שלא מעט עיתונאים שכחו כאן את תפקידם, בלבלו את היוצרות ודימו את עצמם למדינאים ולגנרלים. חלק מהביקורת על ראש המוסד מוצדקת. לפני זמן קצר הוא היה חלק מחבורת שותפי הסוד, השתתף בדיונים הכי רגישים והכי אינטימיים הנוגעים לגורל המדינה והעם. אין לזה צורה שרגע אחרי שפשט מדים וירטואליים יצא למיקרופונים. הכרזותיו של ראש המוסד לשעבר מוציאות משלוותם לא רק את קברניטי המדינה, במידה גוברת של בוטות זה גם מפתיע ומטריד גם אחדים מעמיתיו לשעבר במערכת הביטחון, אך היושר חייבים לומר, שאין תסמין מובהק יותר למצבו החולני של השיח הציבורי בישראל מאשר ניסיונות ההשתקה, ראש המוסד הפורש לזכותו ייאמר כבר כעת שלא גילה ולו סוד מדינה אחד, הוא רק השמיע הערכה קשה, שדומות לה כבר הושמעו בעבר,. הסיכול הממוקד שבצע ראש המוסד הפורש באופציה הצבאית באיראן העסיקה מאד את התקשורת הישראלית מדבריו עולה כי תקיפה צבאית כמעשה בלתי אחראי, אולם משום מה לגבי דברים שאמר בכל הקשור לעסקת טננבאום, שלטעם רבים יש בהם השלכות לעסקה צפויה לשחרור שליט, אינם זוכים לסיקור נרחב מדוע? יש להדגיש שישראל שילמה בחייהם של 231 מאזרחיה עבור שחרורו של טננבאום, נתונים אלה מחזקים את עמדתם של כל אלה שזה מכבר מתריעים אודות מחיר הדמים הכרוך בשחרור מחבלים-ובאשר לתקשורת שכאמור מעדיפה להתעלם מפרק זה בדבריו בגלל הנושא של גלעד שליט ועל כן היא מעדיפה להצניע את הדברים. לא נעים להם לומר אלה מעמותת "אלמגור" צדקו - כאשר שומעים אוטוריטה ביטחונית בכירה שטענותיהם נכונה, ומתריע שאותם אנשים שישוחררו יצאו לחזור אל הטרור. בקשר לפרשת האחים עופר היה טעות מצידו לומר את מה שאמר. מדבריו עולים שע"פ השקפתו תקיפה של מערך הגרעין אינה רצויה, מאחר ולישראל בלבד אין את יכולת לעצור את התוכנית הגרעינית של איראן, במקרה הטוב רק להשהות אותה. תקיפה רק תעכב את התוכנית, אך ההשלכות שלה יהיו כניסה למלחמה אזורית, יתרה מכך מדבריו ניתן להבין: שישראל בעצם התקיפה תספק תירוץ טוב להמשיך להאיץ את תוכנית החימוש שלה ביתר שאת- וזו תהיה עבורם עילה מספקת לומר שהם הותקפו על ידי מדינה שעל פי פרסומים זרים יש לה גרעין ולכן אין לי ברירה אלה להתגונן.

עם כל הכבוד לאיש ובניגוד לרושם שיצרו דבריו , למיטב הבנתם של רבים המכירים את המטרייה-לא ראש המוסד הוא איש המפתח בהחלטה לתקיפה באירן, אלא הרמטכ"ל. בעקבות דבריו הציבור שם סימני שאלה על מידת האחריות של ההנהגה, ולכן זו פגיעה בביטחון המדינה, "ללא ספק".

הדברנות הפתאומית שקפצה על ראש המוסד שפרש- כנראה הוא אזרח חרד ומודאג לכן לא מובן מדוע החליט להטיח בדבריו נגד הנהגת המדינה באומרו ציטוט: "יש רדידות בדיון לגבי האתגרים הביטחוניים של ישראל,הם מנוהלים כולם בסיסמאות. איני כופר בסמכות ובאחריות של ראש הממשלה ושר הביטחון, הם אחראים. אבל כבר אמרתי שלפעמים שכל והחלטה טובה אינם קשורים בעובדה שאתה נבחר". נשאלת השאלה האם לו "מן הראוי כי ראשי מערכות הביטחון הבכירים הפורשים מתפקידם יגזרו על עצמם איפוק בדבריהם בכל הקשור לתחום בו עסקו עד פרישתם לפרק זמן מתאים? המוטיבציה שחלק מן הפורשים מפגינים מייד לאחר סיום תפקידם יש טעם נפגם וזה עלול לפגוע באיזון שיקול הדעת הלאומי. ולמי שהיה ספק בחשיבות חוק הצינון, הרי לאור הפטפטת האחרונה "הספקות הוסרו". האם אין די בהבעת מחאה מנומסת בפורומים סגורים?

הטענה שקברניטי המדינה ובראשם רה"מ ושר הביטחון עלולים לנסות ולברוח מהמשבר הצפוי סביב הכרזת העצמאות הפלסטינית למתקפה יזומה באיראן נשמעת כמו תיאוריית קונספירציה מופרזת. בניגוד לרושם שיצרו דבריו, הדיון העכשווי יוצא לגמרי מחדר הדיונים ועובר למרחב הציבורי.

כמה מאותם ביטכוניסטים, המכירים היטב את התמונה הכוללת טוענים שהדיון האסטרטגי שלפנינו מתנהל במרחב הזמן שבין ספט' 2007 שבו, על מקורות זרים, הפציץ חיל האוויר את המתקן הגרעיני בסוריה, לבין ספטמבר 2011, שאליו מוכוון המהלך הפלסטיני באו"ם. מה שאיננו יודעים הוא מה קרה בין לבין.

ולכן הם מודאגים מהסכנה שההכרזות כגון אלה שנשמעו בימים האחרונים חותרת תחת המאמץ הישראלי לדרבן פעולה בינלאומית אפקטיבית כנגד תוכניות הגרעין של טהראן. בלא חשש איראני אמיתי מהפצצה ישראלית ובלא הבנה במערב שישראל עלולה לשוב לגישת "בעל הבית משתגע", יהיה קשה לצפות לתוצאות חיוביות.

קיים הרושם שראש המוסד אימץ לחיקו את "דו"ח וינוגרד" שבין היתר מתריע : חובת הנאמנות העליונה של אנשי מקצוע היא למקצועם ולתפקידם ולא למי שמופקד עליהם או לארגון שבו הם משרתים. תמיד עדיף להתחיל בדיון ובהתרעה בתוך הארגון ובדרכים מקובלות. אולם, כאשר ממונה או ארגון פועלים לדעתו של איש המקצוע בצורה שיש בה נזק ממשי, עליו להתריע על כך ולא להימנע מעימות עם הממונים. על הפרק עומדת שאלה הרבה יותר עמוקה מזו של האזרח ראש המוסד לשעבר- שאלת אופי השיח האזרחי בישראל? למרות הביקורת, האם יכול להיות שבמקרה שלפנינו שהוא נכנס לקטגוריה אחרת, כזו שההיסטוריה מזמנת לנו פעם בדור.האם יתכן שראש המוסד לשעבר רואה בדמיונו את ועדת החקירה הממלכתית הבאה, מזמנת אותו לעדות ושואלת אותו מדוע לא התריע? יכול להיות שהוא חושב שעל הסיטואציה הנוכחית המציאו את המושג "זכות הציבור לדעת".

מאיפה שלא נסתכל על זה, משהו כאן עקום- דבריו גררו תגובות חריפות מאוד במערכת הפוליטית והביטחונית האם ששכח את כללי הדמוקרטיה? יש פה דבר מעוות ולא תקין, הדיון לגיטימי, אבל צריך להתבצע בדלתיים סגורות. מי שמחליט זה לא הפקידים:בין היתר נאמר: בהתבטאויותיו הפומביות גרם נזק חמור לביטחון המדינה ולפגיעה בכושר ההרתעה.עד רגע זה תוהים רבים בתוכנו מה היה המניע- אך מנגד זה מעורר תדהמה, מאחר והוא האדם שבמשך שמונה שנים הוא האחראי הראשי על עצירת הגרעין שלה ונהנה מההילה הזאת. הביקורת על היעדר התקדמות בכל הקשור לסכסוך ישראלי פלשתיני לא קשור לשמאל או ימין, על דרך קבלת ההחלטות, על התהליך, על הצורך הדחוף ביוזמה, וכו'. אלה דברים לגיטימיים לגמרי. טוב שנאמרים. שוב, גם במקרה הזה, לביקורת שלו יש שותפים רבים וזה איננו חדש.

ראש המוסד רוצה פוליטיקה, אבל לא יכול -האם החוק הדרקוני זה מה שמונע זאת ממנו ללכת לפוליטיקה? – יש להדגיש היום לא ניתן לדלג לאנשים ששירתו את מדינת ישראל עשרות שנים לעסקנות פוליטית בקלילות עליהם להמתין ולהתייבש במדבר הפוליטי שלוש שנים ארוכות. ומכיוון שזה המצב, אז הוא לפחות מדבר. עוד שלוש שנים אף אחד לא יזכור את הימים הללו, ההנחה היא שהוא פועל על פי צו מצפונו.

אנטישמיות בת זמננו

2011-05-01T09:46:00.001+03:00

האנטישמיות החדשה דומה למה שהיה לפני השואה, אלא שעכשיו היא באה מהשמאל, "בעולם שגלתה ממנו הקדושה, האנטישמיות החדשה היא הגורם המאחד"

כדאי לשים לב, שהשמאל מפנה כתף קרה להתקוממות באיראן. המיליונים שיצאו לרחובות ערי איראן, כדי למוטט את משטר הדיקטטורה של האייאטוללות לא הפעילו אצל אנשי השמאל את מיצי הזעם ודמעות הסולידריות.

הם מפנים אהדה קרה, רווית אדישות, כלפי ההתרחשות המונומנטאלית, ומנצלים את הדרמה התקשורתית פוליטית, תוך שילוב רגליים, רגל על ברך, כדי לייצר את הספין הרגיל שלהם נגד ישראל.

השמאל במערב תמיד היה נדבך חשוב בחוסנם של המשטרים הטוטליטריים המדכאים: כך זה היה בימי ברית המועצות, ימי הדיקטטורה הנאצרית במצרים, סין המאואיסטית, קובה הקסטרואידית והיום משטר הצ'אביזם בוונצואלה, משטרו של אחמדינג'אד באיראן ומשטר ארגוני הטרור ברשות הפלסטינית. אמנם היחס למשטר אחמדינג'אד מסויג במידת מה. בכל זאת: הכחשת השואה, תליות בכיכר, איומי השמדה גלויים ואיסלאמיזם.

את היהודים שונאים על בסיס קבוצתי. "אך יש צורה חמורה במיוחד של דעה-קדומה והיא מופנית באופן כמעט מוחלט רק נגד ישראל, זו הדעה-הקדומה מבוססת-התבהלה. דעה-קדומה שמונעת על-ידי פאניקה. האמונות שלה הן כדלהלן: שהיהודים פועלים להשגת שליטה על העולם ולערעור יציבות העולם; שהיהודים הם חלק ממזימה לשלוט בגויים; שהיהודים מהווים איום תמידי לכל חברה שהם חיים בתוכה. המאפיין את האמונות האלה – שאין להן כל קשר למציאות. אין שום דבר דומה לדעה-הקדומה מבוססת-התבהלה. זוהי פנטסיה פרנואידית. הקשר שלה למציאות הוא כמו האמונה בעב"מים. אך הפחד שנמצא מתחת לפנטסיה הוא אמיתי.

האנטישמיות המניכאית הרואה ביהודים את כל הרשע שבעולם, ומכאן גם הבהלה מהמדינה היהודית כקולקטיב. "הרבה אנשים שאומרים שיש בעיה יהודית, יגידו גם שכמה מחבריהם הטובים ביותר הם יהודים. הליכה לעבר הג'נוסייד מייצגת פתרון לבעיה של קולקטיב, זהו פתרון סופי. זוהי מלחמה נגד רוע אפוקליפטי שיש אפשרות להתמודד איתו רק בדרך אחת – להשמידו.
"האנטישמיות של שנאת יהודים כפרטים על בסיס סטריאוטיפי דעכה. האנטישמיות שלא דעכה זו האנטישמיות המניכאית, שהיא המקור לדעה-הקדומה מבוססת-התבהלה. דהיינו, ראיית היהודים כאומה רבת כוח שכולנו בובות שלה, כולנו קורבנות של הרוע שלה. אחמדינג'אד בנאומו באו"ם ביטא את האנטישמיות הזאת: הוא אמר שכבוד האמריקנים והיושרה שלהם וכבודם של האירופים נפגע על-ידי קבוצה קטנה… האומה הגדולה נדרשת לציית לקבוצה הקטנה המודרכת על-ידי הרשת הציונית.

מאז תחילת שנות האלפים התפשטה רטוריקה במערב שכבר לא ניתן להבדילה מזו של אחמדינג'אד.אינטלקטואלים בעלי שם לא שונים כל כך באמירות שלהם מאחמדינג'אד. ברטוריקה של השנים האחרונות ניתן למצוא את כל האלמנטים של דעה-קדומה מבוססת תבהלה, המכוונת במקום ליהודים – לציונים. מדינת ישראל נחשבת לנאצית, כיוון ש" נאצי" זה אב-טיפוס של רשע.

לאן פניו של המשטר בסוריה

2011-04-06T08:27:00.001+03:00

חוסר נכונות של האוכלוסייה לקבל את המדינה הסורית כפי שהתגבשה בעבר הרחוק, הביאה לכך שהיום המדינה הסורית המצומצמת לא מספקת את מאוויהם של האוכלוסייה העכשווית הסורית. שני תנועות פוליטיות מרכזיות מעורבות בהתפתחות של סוריה. הראשונה - הבעת' והשנייה PPS. תפיסת הבעת' היא אחדות ערבית ויצירת מדינה ערבית אחת. PPS (המפלגה הלאומית הערבית) קוראת ליצירת סוריה רבתי - סוריה הגדולה בה ימוצו השטחים של סוריה או בלאד אל-שאם ההיסטוריים. לפיכך, שתי התנועות מאתגרות את המדינה הסורית. ההרכב של האוכלוסייה בסוריה: 60 אחוז - ערבים סונים. 13%- נוצרים 12%- עלאווים 10%- כורדים 5%- דרוזים. מאז מהפכת הבעת' "אין יותר עדות בסוריה" ולכן המספרים אינם ידועים בוודאות ולא מתקיימים רישומים. מתוך 20 מליון סורים קשה לנו כיום להעריך את מספר המדויק של על עדה ועדה.העדה העלאווית שממנה מגיעים אסד ושותפיו להנהגת הבעת'- מהווה יחד עם שותפיה השיעים רק 13% מהמוסלמים בסוריה.עד לפני כחמישים שנה העדה העלאווית הייתה המפגרת ביותר בסוריה,בנותיה נודעו כמשרתות בבתי העשירים הסונים של דמשק והערים הסוריות הגדולות.מאז שאסד האב תפס את השלטון בשנת 1970 "נשבעו" בני העדה שחרפה זו לא תחזור לעולם,עם חלוף הזמן בהדרגה התעצב בסוריה משטר דיכוי אלים ואפל שנשען על החניתות העלאווית ועל ברית עם האליטה הסונית הכלכלית העירונית, ועם המיעוט הנוצרי.משטר שדגלו האידאולגי הוא הלאומיות הערבית הנאבקת בעמדה קדמית מול המזימות והקנוניות של המערב ושל ישראל וסוכניהן השונים. המשטר של אסד מנסה להרגיע את הרוחות ולספוג את זעם ההמונים,רק לפני מספר שבועות התפאר בשאר אל-אסד כי "סוריה איננה מצרים", וכי בסוריה התקוממות עממית, דוגמת זו שהפילה את משטרו של חוסני מובארק, איננה אפשרית. בשאר הסביר כי בשל מצב המלחמה שבו מצויה סוריה עם ישראל, הוא זוכה לתמיכה מלאה של בני עמו. אלא שגם ישראל כבר אינה יכולה לסייע לבשאר אסד. ואכן, את אלפי המפגינים הגודשים את רחובותיה של דרעא שבדרום סוריה, אין מעסיקה שאלת העימות עם ישראל. מפגינים אלה דורשים רפורמות פוליטיות - ולמעשה את הפלתו של משטרו של בשאר אל-אסד.

עובדת חולשתו של אסאד ידועה למערב כבר מזמן, סוריה היא מדינה סגורה ולכן לא ניתן לדעת מהי רמת השליטה של בשאר אסאד באמת. האם למשטרו של אסד יש יכולות לשרוד ומי שרוצה לאיים עליו, צריך לקחת זאת בחשבון? או האם המשך שליטתו של אסד בסוריה בסכנה?יודעי דבר מעדיפים להגדיר זאת כ"בעיה גוברת של יציבות המשטר". אלטרנטיבה ממשית לנשיא עדיין אין, אבל התסיסה הפנימית בסוריה גוברת. המומחיות של בשאר אסד טמונה ביכולתו לרקוד תמיד על שתי החתונות בבת אחת – מצד אחד הוא מדבר על רצונו להגיע לשלום עם ישראל אך בה בעת הוא מחזק את ברית ציר הרשע עם "שותפו הטבעי" אחמדינג'אד, הנשיא אסד הפך את סוריה לגרורה של איראן וחיזבאללה- יכולתו של אסד לתמרן בצורה כה יעילה בין המחנות השונים היא איפוא פועל יוצא מגישה הסלחנית כלפיו במערב – כולם מדברים על איראן כאיום הגדול ביותר על שלום העולם – אך גם סוריה היא אינה טלית שכולה תכלת, בלשון המעטה. סוריה היא שותפה אסטרטגית של איראן על כל המשתמע מכך.

כמה הרוגים יידרשו בכדי שהמערב ובראשם ארה"ב יתערבו, זו שאל המיליון? הדעה במערב דוגלת עש עתה כי אין די "בבליעת" מדינה צריך גם "לעכל' החשש מפני הפלתו של בשאר אסאד היא מפני עלייתו לשלטון של מישהו רדיקלי יותר וגם אנטי-אמריקני. כולם סבורים שטוב יותר להישאר עם "הפושע" המוכר ולכן לא מופעל עליו לחצים מן המערב . כך או אחרת, האש שפרצה לפני שבוע בסוריה מסרבת לדעוך, וצעדי הדיכוי של המשטר רק מחריפים אותה. אפשר מאוד שבשאר עתיד לגלות שמה היה נכון וטוב בימיו של אביו חאפז - טבח ברוטאלי במתנגדיו, דוגמת הטבח בחמאת בשנת 1982 - אינו מהוה מענה להפגנות מודל שנת 2011 של היום. וכך אנו עדים מדי יום למחזות שלא ניתן היה לעלות על הדעת בשלושים השנים האחרונות, מאז דיכא המשטר במחיר של אלפי הרוגים את המרד האסלאמי נגדו. אגב, באותה עת כמעט שלא היה ידוע מחוץ לסוריה על הנעשה בתוככי המדינה. כך, למשל, על דיכוי המרד בחמאת נודע רק כמה שבועות לאחר שהסתיים. כיום, לעומת זאת, ניתן ללמוד על ההפגנות במדינה עוד במהלך התרחשותן, תודות לפייסבוק וליוטיוב.

פרשנים בעולם הערבי אומרים כי נראה שהנשיא אסד מנסה לנהל את המשבר הקשה שפקד את ארצו ולא לנסות ברצינות לפתור אותו. לפיכך,ההערכות הן שהפגנות המחאה בסוריה נגד המשטר העלווי ימשכו.כשגורלה של כל העדה העלאווית מונח על כתפיו, אסד הבן יעדיף לדכא את המהומות בברוטליות על פני הליכה לרפורמות אמיתיות-המהומות הדמים בסוריה מסרבות לדעוך במהלך השבועיים האחרונים הפגינו אלפים ממתנגדי המשטר באזור העיר הדרומית דרעא ובעוד מקומות ברחבי סוריה, לדברי המפגינים כוחותיו הברוטלים של אסד מנסים להסלים את המצב. המפגינים קוראים לחופש פוליטי, ולהסתלקותו של הנשיא אסד מהשלטון,זעמו של העם הסורי אינו מופנה כנגד קבוצת שרים כושלת או ממשלות המערב, אלה בפרוש נגד אסד עצמו ומדיניותו,נגד הנחלשות הכלכלית של סוריה, ונגד היעדר תקווה לשינוי ובראש לאוריינטציה השיעית שאליה מוביל הנשיא אסד, יתרה מכך במהלך 11 שנות שלטונו של אסד הבן הוא לא פעל ולו פעם אחת נגד האינטרסים של חיזבאללה או התכתיבים המדיניים של טהרן הוא זנח את האינטרסים המקומיים לטובת אלו של האיטולות בטהרן, ולכן הרוב הסוני בסוריה לא אהב זאת בלשון המעטה.אסד מצידו בוחר בפיתרון הקל והצפוי ומשיב לעמו באמרו: ומאשים את המערב וישראל בכל הקשור למהומות המתרחשות ברחבי סוריה. לציבור הסורי יש סיבות טובות למחות נגד המשטר - כלכלה שלא צומחת, שיעורי אבטלה גבוהים, גל של מהגרי עבודה מעיראק שתופסים את מקומות העבודה וגם מידה מוגבלת מאוד של חופש ביטוי. הימים הבאים ילמדו לאן פונה סוריה בהקשר הזה. במקרה הרע יוכל אסד להתנחם בצרת רבים - בתימן ובבחריין המצב לא טוב הרבה יותר.האבסורד הוא שבניגוד למתרחש במדינות ערב במזרח התיכון כגון: טוניס לוב מצרים תימן ובחריין, אין סיבה לחשוש משינוי השלטון בסוריה. זו המדינה הערבית היחידה בה לתנועת "האחים המוסלמים" אין אחיזה משמעותית- ואת ההפגנות מובילים פשוטי ועניי העם המודאגים- ודווקא הם זוכים לכתף קרה מן המערב. אסד האב בחר בסיטואציה דומה לטבוח 30 אלף בני אדם בכדי לשמור על שלטונו, האם זה מה שיידרש מאסד הבן בכדי לזכות לתשומת הלב מהמערב ובראשם וושינגטון?

ככל שחולף הזמן כולם שואלים מי ימצמץ ראשון כפי שאנו מכירים את הנפשות הפועלות חייבים לציין: שגורלה של כל העדה העלאווית מונח כאן על כף המאזניים- להמשך שליטה, אולי רפורמות איטיות חסרות משמעות, או לגיא הריגה ושחיטה שהשלטון יודע לבצע זאת היטב, לצד דיכוי ברוטאלי ולעולם מחריש. יתרה מכך: הנשיא בשאר כבר הוכיח כי אינו מוכן לוותר, וכי יעדיף ללכת בדרכו של קדאפי ולא בדרכו של מובארק. השאלה היא האם צעירי סוריה הם שימצמצו ראשונים ויכנעו לדיכוי שמפעיל נגדם בשאר. על כך ילמדו רק הימים והשבועות הקרובים.

האם בדרך זו ניתן לייצור חברה מתוקנת יותר!!

2011-02-22T11:17:00.001+02:00

שנים האחרונות, עומדת ישראל בפני מתקפה על עצם הלגיטימציה לקיומה כמדינה יהודית ודמוקרטית. המתקפה על ישראל במאפייניה הנוכחיים התגבשה כבר לאחר ועידת דרבן הראשונה (2001), אולם מאז מבצע עופרת יצוקה היא מתעצמת בצורה משמעותית. תעשיית השקרים על ישראל הפכה למפלצת וקשה להתמודד איתה,השקרים הגדולים האנטי-ציונים מספקים את השקרים הקטנים.כולנו צרכים לשאול כיצד ומדוע שקרים מהסוג המתועב כל כך מופצים בקלות גדולה.הכיצד במאה העשרים ואחת אנשים משכילים, חשובים, הופכים לחלק מקמפיין הדמוניזציה נגד מדינת ישראל. דמוניזציה של ישראל יוצרת הצדקה אידיאולוגית לנקיטת צעדים מעשיים במטרה לערער על הלגיטימציה של המדינה. דמוניזציה מושרשת היטב בנרטיב המתאר את ישראל כישות קולוניאליסטית בלתי לגיטימית, אשר נולדה בחטא ואשר עושה שימוש בשיטות נאציות, באפרטהייד ובגזענות. נרטיב זה מקבל משקל במספר זירות מפתח, כמו מחאות ציבוריות והפגנות, זירת המדיה ובקמפוסים.

אנשים חושבים וביקורתיים -נדמה להם שהם נאבקים נגד עוולות. הם לא שמים לב שהם מנציחים אותן. האם בדרך זו ניתן ליצור חברה מתוקנת יותר?

לתעשיית השקרים יש שתי פנים האחת: מדינת ישראל, או עצם הרעיון הציוני, מהווה סכנה ממשית לשלום העולם,פועל יוצא מכך מדביק לישראל פשעים נגד האנושות,החמור יותר טוען שהלובי היהודי שולט בעולם ובכך זה הגוף שהובילו לפלישת ארה"ב לעיראק, ובנוסף היהודים שולטים וזוממים להשתלט על העולם באמצעות ההון העולמי.

האגף השני מספק דלק למדורה: הוא מציג את הפשעים הקטנים, המצטברים, שיוצרים מפלצת הקרויה ישראל. התעללות שיטתית בפלסטינים, רמיסת זכויות אדם, הרג אזרחים בלתי פרופורציונאלי, הרעבה, נישול, הריסת בתים, ומה לו . לא תמיד ההפרדה ברורה בתוך ההמולה והמבולקה הזאת יש הרואים את עצמם כאנטי-פשיסטים, כחסידי זכויות אדם, כהומניסטים, כנאורים, כלוחמים בעוולות. חלקם, מתוך עיוורון, מאמינים בכך שהם פועלים לשינוי.ומנגד הם מתרעמים ומגיבים בזעם הכיצד ניתן לטעון כלפיהם שהם אנטישמים ואנטי-ציונים. העולם חייב להבין שחבורה זו של אינטלקטואלים אין להם במדינה מתוקנת יותר, אלא בחיסול ישראל או בפגיעה ביהודים באשר הם יהודים ו/או בהקמת חליפות איסלאמית עולמית. האנטישמיות המתקדמת שלהם עטופה בסיסמאות של השמאל הגלובלי, וכציון דרך הם משווים שהיהודים החיים בארה"ב הם עומדים מאחורי האימפריאליזם האמריקני, וזה מגיע לשיא כאשר טוענים: ש"היהודים עומדים מאחורי מכונת פשעי המלחמה של ארה"ב בעיראק, והתוכנית שלהם היא לחסל מדינות לאום כדי להקים מערכת גלובלית הנשלטת על ידי ענקי ההון והבנקאות שלהם.

טועה מי שחושב שמדובר בקוריוז. לא מעט מדוברי הזרם שמתיימר להיות "מתקדם" ו"אנטי-פשיסטי" משמיעים זמירות דומות. בוודאי שכך בנוגע לסכנות לשלום העולם הנובעות מעצם הרעיון הציוני או קיומה של ישראל, הגורמים שחותרים לקדם את הדה לגיטימציה הבסיסית נגד ישראל מהווים לכאורה תופעה פוליטית שולית בעולם המערבי. מטרתם של גורמים אלו היא בידודה של ישראל במרחב הבין לאומי ולבסוף הפיכתה למדינה מצורעת באמצעות: דמוניזציה של המדינה ; קידום מדיניות של חרם : הסטת השקעות וסנקציות כלכליות,,יציאה למאבק משפטי נגד המדינה ואזרחיה.+

לגופם של דברים, לעתים זה נשמע מיותר משהו להפריך את טענות של הפרופסורים אנשי רוח ודומה להם זו טעות. אלה לא רק הפרופסורים אלה הם הסקרים המדאיגים באירופה שמצביעים על תמיכה ברעיונות הללו.יתרה מכך אנו רואים זליגה גם בתוככי האליטות האקדמיות של ארה"ב. אבל כן. לא שלטענות הללו יש קשר למציאות, אבל היא הנותנת. תעשיית השקרים אינה זקוקה לעובדות. היא זקוקה לאמירת אי האמת שנאמרים פעם ועוד פעם.

כידוע יהודי ארה"ב הצביעו למפלגה הדמוקרטית ברובם, למרות שבשוליה יש דווקא אהדה לאסכולה הרעיונית עליה אני מצביע-ולידע כללי ליהודים בכלל בעולם אין ייצוג יתר בחוגי הימין. יש להם ייצוג יתר בשמאל העולמי.הם יורקים עלינו ואנו המתקדמים חושבים שמדובר בגשם. תעשיית השקרים אינה יכולה לעמוד על רגל אחת בלבד של האינטלקטואלים ודומיהם. יש להם את התמיכה מתוכנו בישראל שזורקים מכאן את השמן שמאפשר להם להגדיל את הלהבות והדוגמאות הם רבים.

אנחנו נמשיך להשלות את עצמנו שמדובר בקומץ שולי ולא היא. הטירוף מגיע לאיחוד האירופי ולצערנו גם במפלגות פוליטיות עם אג'נדה שמאלית בתוכנו,הגופים הללו זוכים לתמיכה נדיבה של האיחוד האירופי. האיחוד מתכוון לזכויות אדם. התוצאה היא, המשך ישיר לעלילות בנוסח הישן -יתרה מכך אצלם חלקם מדובר בזדון. אצל אחרים זו אשליה. לפעמים עצימת עיניים או סתם אופנה. אלא שגם כאשר הם יודעים - הם שותקים.

השמאל בישראל אינו מסוגל להבין שהתמיכה של גופים אלה מחו"ל למעשה, בהפצת שקרים- בוודאי היא איננה ביטוי לדמוקרטיה תוססת, אלא סיוע לאנטישמיות.הם אינם מבינים שתעשיית השקרים והפעילות של רוב הגופים המתיימרים להיות "מחנה השלום" מובילים לתוצאה ההפוכה של הנצחת הסרבנות הפלסטינית, הנצחת הכיבוש והנצחת הסבל של ערבים ויהודים, פלסטינים וישראלים. זה הסיפור של חלק מהשמאל הישראלי. הוא הולך ונגרר. הוא הולך ומתרחק, והם מסרבים להבין שהם באותה סירה של אויבי ישראל, הכן נכון הייתה יכולה להישאר שולית, אילו לא הייתה תמיכה שהם מקבלים מאנשים החיים בתוכנו, משקרנים תוצרת ישראל.

צריך לומר לשמאל בישראל ולאיחוד האירופי: אל נא תאמרו "לא ידענו". העם השפוי במדינה אומר בגלוי ידכם הייתה ועדיין במעל, אתם בתוך התמונה-עליכם להתעורר, ביקורת כן, שותפות בשקרים לא,לכן ביום שהשמאל יבין זאת סיכויי השלום יהיו הרבה יותר גדולים.

ארגונים אלו פועלים בעזרת ולמען שלמונים השופעים עבורם בנדיבות ממדינות האיחוד האירופי וארה"ב. ובכך הם מהווים "סוכנים זרים" המושתלים בתוככי ישראל על-מנת לקעקע את לגיטימיות על קיומה באזור זה. היה ניתן לעצור וחסימת מקורותיהם הכספיים כיום, הגולם כבר תפח לממדים מפלצתיים. אין מנוס מלבחון את פעולותיהם תחת זכוכית מגדלת משפטית ומוסרית ולפעול להוצאת המסוכנים ביותר מהם אל מחוץ לחוק